Parashat Bereshit. Genesi 1

Transcript

1 Parashat Bereshit פרשת בראשית Traduzione italiana di Giovanni Diodati, 1649 Genesi 1 1. NEL principio Iddio creò il cielo e la terra. 2. E la terra era una cosa deserta e vacua; e tenebre erano sopra la faccia dell abisso. E lo Spirito di Dio si moveva sopra la faccia delle acque. 3. E Iddio disse: Sia la luce. E la luce fu. 4. E Iddio vide che la luce era buona. E Iddio separò la luce dalle tenebre. 5. E Iddio nominò la luce Giorno, e le tenebre Notte. Così fu sera, e poi fu mattina, il giorno uno. 6. Poi Iddio disse: Vi sia una distesa tra le acque, la quale separi le acque dalle acque. 7. E Iddio fece quella distesa: e separò le acque che sono disotto alla distesa, da quelle che sono sopra ad essa. E così fu. 8. E Iddio nominò la distesa Cielo. Così fu sera, e poi fu mattina, il secondo giorno. 9. Poi Iddio disse: Siano tutte le acque, che sono sotto al cielo, raccolte in un luogo, ed appaia l asciutto. E così fu. 10. E Iddio nominò l asciutto Terra, e la raccolta delle acque Mari. E Iddio vide che ciò era buono. 11. Poi Iddio disse: Produca la terra erba minuta, erbe che facciano seme, ed alberi fruttiferi che portino frutto, secondo le loro specie; il cui seme sia in esso, sopra la terra. E così fu. 12. La terra dunque produsse erba minuta, erbe che fanno seme, secondo le loro specie, ed alberi che portano frutto, il cui seme è in esso, secondo le loro specie. E Iddio vide che ciò era buono. Testo ebraico composto dal Mechon Mamre בראשית פרק א א ו בּ ר אשׁ ו א ת ה א ר ץ ב ית בּ ר א א לה ים א ת ה שּׁ מ י ם ו ה א ר ץ ה י ת ה ת הוּ ו ב הוּ ו ח שׁ ך ע ל פּ נ י ת ה וֹם ו ר וּח מ ר ח פ ת ע ל פּ נ י ה מּ י ם י ה י א וֹר ו י ה י א וֹר ד ג א לה ים ו יּ אמ ר א לה ים א לה ים ו יּ ר א א ת ה א וֹר כּ י ט וֹב ו יּ ב דּ ל א לה ים בּ ין ה א וֹר וּב ין ה ח שׁ ך ה ו יּ ק ר א א לה ים ל אוֹר י וֹם ו ל ח שׁ ך ק ר א ל י ל ה ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר י וֹם א ח ד {פ} ו יּ אמ ר א לה ים י ה י ר ק יע בּ ת וֹ ך ה מּ י ם ו יה י מ ב דּ יל בּ ין מ י ם ל מ י ם ו יּ ע שׂ ז א לה ים א ת ה ר ק יע ו יּ ב דּ ל בּ ין ה מּ י ם א שׁ ר מ תּ ח ת ל ר ק יע וּב ין ה מּ י ם א שׁ ר מ ע ל ל ר ק יע ו י ה י כ ן ל ר ק יע שׁמ שׁ נ י ט {פ} ח ו יּ ק ר א א לה ים י ם ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר י וֹם ו יּ אמ ר א לה ים י קּ ו וּ ה מּ י ם מ תּ ח ת ה שּׁ מ י ם א ל מ ק וֹם א ח ד ו ת ר א ה ה יּ בּ שׁ ה ו י ה י כ ן י ו יּ ק ר א א לה ים ל יּ בּ שׁ ה א ר ץ וּל מ ק ו ה ה מּ י ם ק ר א י מּ ים ו יּ ר א א לה ים כּ י ט וֹב יא ו יּ א מר א לה ים תּ ד שׁ א ה א ר ץ 1

2 פ{ 13. Così fu sera, e poi fu mattina, il terzo giorno. 14. Poi Iddio disse: Vi siano dei luminari nella distesa del cielo, per far distinzione tra il giorno e la notte: e quelli siano per segni, e per distinguere le stagioni e i giorni e gli anni. 15. E siano per luminari nella distesa del cielo, per dare luce alla terra. E così fu. 16. Iddio dunque fece i due grandi luminari, il maggiore per governare il giorno, e il minore per governare la notte, e le stelle. 17. E Iddio li mise nella distesa del cielo, per portare la luce sopra la terra, 18. e per avere il governo del giorno e della notte, e per separare la luce dalle tenebre. E Iddio vide che ciò era buono. 19. Così fu sera, e poi fu mattina, il quarto giorno. 20. Poi Iddio disse: Producano le acque in quantità rettili, che siano animali viventi; e volino gli uccelli sopra la terra, e per la distesa del cielo. 21. Iddio dunque creò i grandi mostri marini, ed ogni animale vivente che va muovendosi; animali che le acque produssero copiosamente, secondo le loro specie; ed ogni sorta di uccelli che hanno ali, secondo le loro specie. E Iddio vide che ciò era buono. 22. E Iddio li benedisse, dicendo: Generate, moltiplicatevi, e riempite le acque dei mari; ugualmente si moltiplichino gli uccelli sulla terra. 23. Così fu sera, e poi fu mattina, il quinto giorno. 24. Poi Iddio disse: Produca la terra animali viventi, secondo le loro specie; bestie domestiche, rettili e bestie selvatiche della terra, secondo le loro specie. E così fu. 25. Iddio dunque fece le bestie della terra, secondo le loro specie; e gli animali domestici, secondo le loro specie; ed ogni sorta di rettili della terra, secondo le loro specie. E Iddio יג כ דּ שׁ א ע שׂ ב מ ז ר יע ז ר ע ע ץ פּ ר י ע שׂ ה פּ ר י ל מ ינ וֹ א שׁ ר ז ר עוֹ ב וֹ ע ל ה א ר ץ ו י ה י כ ן יב ו תּוֹצ א ה א ר ץ דּ שׁא ע שׂ ב מ ז ר יע ז ר ע ל מ ינ הוּ ו ע ץ ע שׂ ה פּ ר י א שׁ ר ז ר עוֹ ב וֹ ל מ ינ הוּ ו יּ ר א א לה ים כּ י ט וֹב ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר י וֹם שׁ ל ישׁ י { יד ו יּ אמ ר א לה ים י ה י מ א ר ת בּ ר ק יע ה שּׁ מ י ם ל ה ב דּ יל בּ ין ה יּ וֹם וּב ין ה לּ י ל ה ו ה י וּ ל א ת ת וּל מ וֹע ד ים וּל י מ ים ו שׁ נ ים טו ו ה י וּ ל מ אוֹר ת בּ ר ק יע ה שּׁ מ י ם ל ה א יר ע ל ה א ר ץ ו י ה י כ ן טז ו יּ ע שׂ א לה ים א ת שׁ נ י ה מּ א ר ת ה גּ ד ל ים א ת ה מּ א וֹר ה גּ ד ל ל מ מ שׁ ל ת ה יּ וֹם ו א ת ה מּ א וֹר ה קּ ט ן ל מ מ שׁ ל ת ה לּ י ל ה ו א ת ה כּ וֹכ ב ים יז ו יּ תּ ן א ת ם א לה ים בּ ר ק יע ה שּׁ מ י ם ל ה א יר ע ל ה א ר ץ יח ו ל מ שׁ ל בּ יּ וֹם וּב לּ י ל ה וּ ל ה ב דּ יל בּ ין ה אוֹר וּב ין ה ח שׁ ך ו יּ ר א א לה ים כּ י ט וֹב ו י ה י ב ק ר י וֹם ר ב יע י {פ} ו י ה י ע ר ב יט ו יּ אמ ר א לה ים י שׁ ר צ וּ ה מּ י ם שׁ ר ץ נ פ שׁ ח יּ ה ו עוֹף י עוֹפ ף ע ל ה א ר ץ ע ל פּ נ י ר ק יע ה שּׁ מ י ם ו יּב ר כא א א לה ים א ת ה תּ נּ ינ ם ה גּ ד ל ים ו א ת כּ ל נ פ שׁ ה ח יּ ה ה ר מ שׂ ת א שׁ ר שׁ ר צ וּ י ם ה מּ ל מ ינ ה ם ו א ת כּ ל ע וֹף כּ נ ף ל מ ינ הוּ ו יּ ר א 2

3 מ vide che ciò era buono. 26. Poi Iddio disse: Facciamo l uomo a nostra immagine, secondo la nostra somiglianza; ed abbia la signoria sopra i pesci del mare, e sopra gli uccelli del cielo, e sopra le bestie, e sopra tutta la terra, e sopra ogni rettile che striscia sulla terra. 27. Iddio dunque creò l uomo alla sua immagine; egli lo creò ad immagine di Dio; egli li creò maschio e femmina. 28. E Iddio li benedisse, e disse loro: Fruttate e moltiplicatevi, ed riempite la terra, e rendetevela soggetta, e signoreggiate sopra i pesci del mare, e sopra gli uccelli del cielo, e sopra ogni bestia che cammina sopra la terra. 29. Oltre a ciò, Iddio disse: Ecco, io vi do tutte l erbe che producono seme, che sono sopra tutta la terra; e tutti gli alberi fruttiferi che fanno seme. Queste cose vi saranno per cibo. 30. Ma a tutte le bestie della terra, ed a tutti gli uccelli del cielo, ed a tutti gli animali che strisciano sulla terra, nei quali è anima vivente, io do ogni erba verde per mangiarla. E così fu. 31. E Iddio vide tutto quello ch egli aveva fatto; ed ecco, era molto buono. Così fu sera, e poi fu mattina, il sesto giorno. א לה ים כּ י ט וֹב ל אמ ר כב ו י ב ר ך א ת ם א לה ים פּ ר וּ וּר בוּ וּמ ל א וּ א ת ה מּ י ם בּ יּ מּ ים ו ה ע וֹף י ר ב בּ א ר ץ ו י ה י ב ק ר י וֹם ח מ ישׁ י {פ} ו י ה י ע ר ב כג כד ו יּ אמ ר א לה ים תּוֹצ א ה א ר ץ נ פ שׁ ח יּ ה ל מ ינ הּ בּ ה מ ה ו ר מ שׂ ו ח י תוֹ א ר ץ ל מ ינ הּ ו י ה י כ ן כה ו יּ ע שׂ א לה ים א ת ח יּ ת ה א ר ץ ל מ ינ הּ ו א ת ה בּ ה מ ה ל מ ינ הּ ו א ת כּ ל ר מ שׂ ה א ד מ ה ל מ ינ הוּ ו יּ ר א א לה ים כּ י ט וֹב כו בּ צ ל מ נוּ כּ ד מוּת נוּ ו י ר ו יּ אמ ר א לה ים נ ע שׂ ה א ד ם דּוּ ב ד ג ת ה יּ ם וּב ע וֹף ה שּׁ מ י ם וּב בּ ה מ ה וּב כ ל ה א ר ץ וּב כ ל ה ר מ שׂ ה ר מ שׂ ע ל ה א ר ץ כז ו יּ ב ר א א לה ים א ת ה א ד ם בּ צ ל מ וֹ בּ צ ל ם א לה ים בּ ר א א ת וֹ ז כ ר וּנ ק ב ה בּ ר א א ת ם ו י ב ר ך כח א ת ם א לה י ם ו יּ אמ ר ל ה ם א לה ים פּ ר וּ וּר ב וּ וּמ ל א וּ א ת ה א ר ץ ו כ ב שׁ ה וּר ד וּ בּ ד ג ת ה יּ ם וּב ע וֹף ה שּׁ י ם וּב כ ל ח יּ ה ה ר מ שׂ ת ע ל ה א ר ץ כט ו יּ אמ ר א לה ים ה נּ ה נ ת תּ י ל כ ם א ת כּ ל ע שׂ ב ז ר ע ז ר ע א שׁ ר ע ל פּ נ י כ ל ה א ר ץ ו א ת כּ ל ה ע ץ א שׁ ר בּ וֹ פ ר י ע ץ ז ר ע ז ר ע ל כ ם י ה י ה ל א כ ל ה ל וּ ל כ ל ח יּ ת ה א ר ץ וּל כ ל ע וֹף ה שּׁ מ י ם וּל כ ל רוֹמ שׂ ע ל ה א ר ץ 3

4 א שׁ ר בּוֹ נ פ שׁ ח יּ ה ל א כ ל ה ו י ה י כ ן א ת כּ ל י ר ק ע שׂ ב לא ו יּ ר א א לה י ם א ת כּ ל א שׁ ר ע שׂ ה ו ה נּ ה ט וֹב מ א ד ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר י וֹם ה שּׁ שּׁ י {פ} Genesi 2 1. Così furono compiuti i cieli e la terra, e tutto l esercito di quelli. 2. Ora, avendo Iddio compiuta nel settimo giorno la sua opera, che egli aveva fatta, si riposò nel settimo giorno da ogni sua opera, che egli aveva fatta. 3. E Iddio benedisse il settimo giorno, e lo santificò; poiché in esso egli s era riposato da ogni sua opera ch egli aveva creata, per farla. 4. Tali furono le origini del cielo e della terra, quando quelle cose furono create, nel giorno che il Signore Iddio fece la terra e il cielo; 5. e ogni albero ed arboscello della campagna, prima che ve ne fosse alcuno sulla terra; ed ogni erba della campagna, prima che ne fosse germogliata alcuna; poiché il Signore Iddio non aveva ancora fatto piovere sulla terra, e non v era alcun uomo per lavorare la terra. 6. Or un vapore saliva dalla terra, che bagnava tutta la faccia della terra. 7. E il Signore Iddio formò l uomo di polvere dalla terra, e gli alitò nelle narici un soffio vitale; e l uomo fu fatto anima vivente. 8. Or il Signore Iddio piantò un giardino in Eden, dall Oriente, e vi pose l uomo ch egli aveva formato. 9. E il Signore Iddio fece germogliare dalla terra ogni sorta d alberi piacevoli a guardarsi, e buoni per mangiare; e l albero della vita, in mezzo al giardino; e l albero della conoscenza del bene e del male. בראשית פרק ב א ו י כ לּוּ ה שּׁ מ י ם ו ה א רץ ו כ ל צ ב א ם ב ו י כ ל א לה ים בּ יּ וֹם ה שּׁ ב יע י מ ל אכ תּ וֹ א שׁ ר ע שׂ ה ו יּ שׁ בּ ת בּ יּ וֹם ה שּׁ ב יע י מ כּ ל מ ל אכ תּ וֹ א שׁ ר ע שׂ ה ג ו י ב ר ך א לה ים א ת י וֹם ה שּׁ ב יע י ו י ק דּ שׁ א ת וֹ כּ י ב וֹ שׁ ב ת מ כּ ל מ ל אכ תּוֹ א שׁ ר בּ ר א א לה ים ל ע שׂ וֹת ד {פ} א לּ ה ת וֹל ד וֹת ה שּׁ מ י ם ו ה א ר ץ בּ ה בּ ר א ם בּ י וֹם ע שׂ וֹת י הו ה א לה ים א ר ץ ו שׁ מ י ם ה ו כ ל שׂ יח ה שּׂ ד ה ט ר ם י ה י ה ב א ר ץ ו כ ל ע שׂ ב ה שּׂ ד ה ט ר ם י צ מ ח כּ י ל א ח ט ה מ ט יר י הו ה א לה ים על ה א ו א ד ם א י ן ל ע ב ד א ת ה א ד מ ה ו ר ץ ו א ד י ע ל ה מ ן ה א ר ץ ו ה שׁ ק ה א ת כּ ל פּ נ י ה א ד מ ה ז ו יּ יצ ר י הו ה א לה ים א ת ה א ד ם ע פ ר מ ן ה א ד מ ה ו יּ פּ ח בּ א פּ יו נ שׁ מ ת ח יּ ים ו י ה י ה א ד ם ל נ פ שׁ ח יּ ה ו יּ טּ ע י הו ה א לה ים גּ ן בּ ע ד ן מ קּ ד ם ו יּ שׂ ם שׁ ם א ת ה א ד ם א שׁ ר י צ ר ו יּ צ מ ח י הו ה א לה ים מ ן ה א ד מ ה 4

5 10. Ed un fiume usciva dall Eden, per bagnare il giardino; e di là si spartiva in quattro capi. 11. Il nome del primo è Pison; questo è quello che circonda tutto il paese di Havila, ove è dell oro. 12. E l oro di quel paese è buono; quivi ancora si trovano le perle e la pietra onice. 13. E il nome del secondo fiume è Ghihon; questo è quello che circonda tutto il paese di Cus. 14. E il nome del terzo fiume è Hiddechel; questo è quello che corre di fronte all Assiria. E il quarto fiume è l Eufrate. 15. Il Signore Iddio ddunque prese l uomo e lo pose nel giardino di Eden, per lavorarlo, e per guardarlo. 16. E il Signore Iddio comandò all uomo, dicendo: Mangia pure d ogni albero del giardino. 17. Ma non mangiar dell albero della conoscenza del bene e del male; poiché, nel giorno che tu ne mangerai per certo tu morrai. 18. Il Signore Iddio disse ancora: non è bene che l uomo sia solo; io gli farò un aiuto adatto a lui. 19. Or il Signore Iddio, avendo formate della terra tutte le bestie della campagna, e tutti gli uccelli del cielo, li menò ad Adamo, affinché vedere quale nome avrebbe posto a ciascuno di essi; e che qualunque nome Adamo ponesse ad ogni animale, quello sarebbe stato il suo nome. 20. E Adamo pose nome ad ogni animale domestico, ed agli uccelli del cielo, e ad ogni fiera della campagna; ma non si trovava per Adamo aiuto adatto a lui. 21. E il Signore Iddio fece cadere un profondo sonno sopra Adamo, finché egli si addormentò; e Iddio prese una delle sue costole, e richiuse la carne in quel punto. 22. E il Signore Iddio formò una donna יב כּ ל ע ץ נ ח מ ד ל מ ר א ה ו ט וֹב ל מ א כ ל וע ץ ה ח יּ ים בּ ת וֹ ך ה גּ ן ו ע ץ ה דּ ע ת ט וֹב ו ר ע י ו נ ה ר י צ א מ ע ד ן ל ה שׁ ק וֹת א ת ה גּ ן וּמ שּׁ ם י פּ ר ד ו ה י ה ל א ר בּ ע ה ר אשׁ ים יא שׁ ם ה א ח ד פּ ישׁ וֹן ה וּא ה סּ ב ב א ת כּ ל א ר ץ ה ח ו יל ה א שׁר שׁ ם ה זּ ה ב וּ ז ה ב הא ו א ב ן ה שּׁ ה ם יג ר ץ ה ה וא ט וֹב שׁ ם ה בּ ד ל ח ו שׁ ם ה נּ ה ר ה שּׁ נ י גּ יח וֹן ה וּא ה סּוֹב ב א ת כּ ל א ר ץ כּ וּשׁ ו שׁ ם יד ה נּ ה ר ה שּׁ ל ישׁ י ח דּ ק ל ה וּא ה ה ל ך ק ד מ ת א שּׁ וּר ו ה נּ ה ר ה ר ב יע י ה וּא פ ר ת טו ו יּ קּ ח י הו ה א לה ים א ת ה א ד ם ו יּ נּ ח הוּ ב ג ן ע ד ן ל ע ב ד הּ וּל שׁ מ ר הּ טז ו י צ ו י הו ה א לה ים ע ל ה א ד ם ל אמ ר מ כּ ל ע ץ ה גּ ן א כ ל תּ אכ ל ת אכ ל מ מּ תּ מ וּת יט יח וּמ ע ץ ה דּ ע יז ת ט וֹב ו ר ע ל א נּוּ כּ י בּ י וֹם א כ ל ך מ מּ נּוּ מ וֹת ו יּ אמ ר י הו ה א לה ים ל א ט וֹב ה י וֹת ה א ד ם ל ב דּ וֹ א ע שׂ ה לּ וֹ ע ז ר כּ נ ג דּ וֹ ו יּ צ ר י הו ה א לה ים מ ן ה א ד מ ה כּ ל ח יּ ת ה שּׂ ד ה ו א ת כּ ל ע וֹף ה שּׁ מ י ם ו יּ ב א א ל ה א ד ם ל ר א וֹת מ ה יּ ק ר א ל וֹ ו כ ל א שׁ ר י ק ר א ל וֹ ה א ד ם נ פ שׁ ח יּ ה ה וּא שׁ מ וֹ כ ל כ ל ה בּ ה מ ה וּל ע וֹף ו יּ ק ר א ה א ד ם שׁ מ וֹת ה שּׁ מ י ם וּל כ ל ח יּ ת ה שּׂ ד ה וּל א ד ם ל א מ צ א ע ז ר כּ נ ג דּ וֹ 5

6 della costola che egli aveva tolta ad Adamo, e la portò ad Adamo. 23. E Adamo disse: A stavolta ecco ecco ossa delle mie ossa, e carne della mia carne; costei sarà chiamata femmina d uomo, poiché costei è stata tolta dall uomo. 24. Perciò l uomo lascerà suo padre e sua madre, e si unirà alla sua moglie, ed essi diverranno una stessa carne. 25. Entrambi, Adamo e la sua moglie, erano nudi, e non se ne vergognavano. Genesi 3 1. Ora il serpente era più astuto di qualunque altra bestia della campagna, che il Signore Iddio aveva fatta. Ed esso disse alla donna: Ha pure Iddio detto: Non mangiate del frutto di tutti gli alberi del giardino? 2. E la donna disse al serpente: Noi possiamo mangiare del frutto degli alberi del giardino. 3. Ma del frutto dell albero, ch è in mezzo del giardino, Iddio ha detto: Non ne mangiate, e non lo toccate, affinché non muoiate. 4. E il serpente disse alla donna: Voi non morreste affatto. 5. Ma Iddio sa che, nel giorno che voi ne mangiaste, i vostri occhi si aprirebbero; sareste come dei, avendo conoscenza del bene e del male. 6. La donna dunque, vedendo che il frutto dell albero era buono da mangiare, e ch era bello a vedersi e che כא כג ו יּ פּ ל י הו ה א לה ים תּ ר דּ מ ה ע ל ה א ד ם ו יּ ישׁ ן ו יּ קּ ח א ח ת מ צּ ל ע ת יו ו יּ ס גּ ר בּ שׂ ר תּ ח תּ נּ ה כב ו יּ ב ן י הו ה א לה ים א ת ה צּ ל ע א שׁ ר ל ק ח מ ן ה א ד ם ל א שּׁ ה ו י ב א ה א ל ה א ד ם ו יּ אמ ר ה א ד ם ז את ה פּ ע ם ע צ ם מ ע צ מ י וּב שׂ ר מ בּ שׂ ר י ל ז את י קּ ר א א שּׁ ה כּ י מ א ישׁ ל ק ח ה זּ את י ע ז ב א ישׁ כד א ת א ב יו ו א ת א מּ וֹ בּ א שׁ תּ וֹ ו ה י וּ ל ב שׂ ר א ח ד כה ע ל כּ ן ו ד ב ק ו יּ ה י וּ שׁ נ יה ם ע רוּמּ ים ה א ד ם ו א שׁ תּ וֹ ו ל א י ת בּ שׁ שׁוּ בראשית פרק ג א א ד ו ה נּ ח שׁ ה י ה ע ר וּם מ כּ ל ח יּ ת ה שּׂ ד ה א שׁ ר ע שׂ ה י הו ה א לה ים ו יּ אמ ר ל ה א שּׁ ה א ף כּ י א מ ר א לה ים ל א ת אכ ל וּ מ כּ ל ע ץ ה גּ ן ב א ל ה נּ ח שׁ מ פּ ר י ע ץ ה גּ ן נ אכ ל ו תּ אמ ר ה א שּׁ ה ג וּמ פּ ר י ה ע ץ א שׁ ר בּ תוֹ ך ה גּ ן א מ ר א לה ים ל א ת אכ לוּ מ מּ נּוּ ו ל א ת גּ ע וּ בּ וֹ פּ ן תּ מ ת וּן ו יּ אמ ר ה נּ ח שׁ א ל ה א שּׁ ה ל א מ וֹת תּ מ ת וּן ה כּ י י ד ע א לה ים כּ י בּ יוֹ ם א כ ל כ ם מ מּ נּוּ ו נ פ ק חוּ ע ינ יכ ם ו ה י ית ם כּ א לה ים י ד ע י ט וֹב ו ר ע ו ו תּ ר א ה א שּׁ ה כּ י טוֹב ה ע ץ ל מ א כ ל ו כ י ת א ו ה ה וּא 6

7 l albero era desiderabile per avere intelletto, prese del frutto, e ne mangiò, e ne diede anche al suo marito, affinché ne mangiasse. Ed egli ne mangiò. 7. Allora gli occhi di ambedue si aperirono, e si resero conto di essere nudi; cucirono allora insieme delle foglie di fico, e se ne fecero delle coperture cingere. 8. Poi, nel vento del dì, udirono la voce del Signore Iddio che percorreva il giardino. E Adamo, con la sua moglie, si nascose dal cospetto del Signore Iddio, per mezzo gli alberi del giardino. 9. E il Signore Iddio chiamò Adamo, e gli disse: Ove sei? 10. Ed egli disse: Io intesi la tua voce nel giardino, e temetti, poiché ero nudo; e mi nascosi. 11. E Iddio disse: Chi ti ha detto che tu eri nudo? Hai tu mangiato del frutto dell albero, del quale io ti avevo vietato di mangiare? 12. E Adamo disse: La donna, che tu hai posta accanto a me, è lei che mi ha dato del frutto dell albero, ed io ne ho mangiato. 13. E il Signore Iddio disse alla donna: Che cosa è questo che tu hai fatto? E la donna rispose: Il serpente mi ha sedotta, ed io ho mangiato. 14. Allora il Signore Iddio disse al serpente: Poiché tu hai fatto questo, sii maledetto più di ogni altro animale, e più di ogni altra bestia della campagna; tu striscerai sul tuo ventre, e mangerai la polvere tutti i giorni della tua vita. 15. Ed io metterò inimicizia fra te e la donna, e fra la tua progenie e la progenie di essa; essa ti schiaccerà il capo e tu le ferirai il calcagno. 16. Poi disse alla donna: Io accrescerò grandemente i dolori del tuo parto e della tua gravidanza; tu partorirai figli con dolore, e i tuoi desideri dipenderanno dal tuo marito, ed egli signoreggerà sopra te. ל ע ינ י ם ו נ ח מ ד ה ע ץ ל ה שׂ כּ יל ו תּ קּ ח מ פּ ר י וֹ ו תּ אכ ל ו תּ תּ ן גּ ם ל א ישׁ הּ ע מּ הּ ו יּ אכ ל ז ו תּ פּ ק ח נ ה ע ינ י שׁ נ יה ם ו יּ ד ע וּ כּ י ע יר מּ ם ה ם ו יּ ת פּ רוּ ע ל ה ת א נ ה ו יּ ע שׂ וּ ל ה ם ח ג ר ת ח ו יּ שׁ מ ע וּ א ת ק וֹל י הו ה א לה ים מ ת ה לּ ך בּ גּ ן ל ר וּח ה יּ וֹם ו יּ ת ח בּ א ה א ד ם ו א שׁ תּ וֹ מ פּ נ י י הו ה א לה ים בּ ת וֹ ך ע ץ ה גּ ן ט ו יּ ק ר א י הו ה א ל ה א ד ם ו יּ אמ ר ל וֹ א יּ כּ ה י א לה ים ו יּ אמ ר א ת ק ל ך שׁ מ ע תּ י בּ גּ ן ו א יר א כּ י ע יר ם א נ כ י ו א ח ב א יא ו יּ אמ ר מ י ה גּ יד ל ך כּ י ע יר ם א תּ ה ה מ ן ה ע ץ א שׁ ר צ וּ ית י ך ל ב ל תּ י א כ ל מ מּ נּוּ א כ ל תּ ו יּ אמ ר יב ה א ד ם ה א שּׁ ה א שׁ ר נ ת תּ ה ע מּ ד י ה וא נ ת נ ה לּ י מ ן ה ע ץ ו א כ ל יג ו יּ אמ ר י הו ה א לה ים ל א שּׁ ה מ ה זּ את ע שׂ ית ו תּ אמ ר ה א שּׁ ה ה נּ ח שׁ ה שּׁ יא נ י ו א כ ל ו יּ אמ ר יד י הו ה א לה ים א ל ה נּ ח שׁ כּ י ע שׂ ית זּ את א ר וּר א תּ ה מ כּ ל ה בּ ה מ ה וּמ כּ ל ח יּ ת ה שּׂ ד ה ע ל גּ ח נ ך ת ל ך ו ע פ ר תּ אכ ל כּ ל י מ י ח יּ י ך טז טו ו א יב ה א שׁ ית בּ ינ ך וּב ין ה א שּׁ ה וּב ין ז ר ע ך וּב ין ז ר ע הּ ה וּא י שׁ וּפ ך ר אשׁ ו א תּ ה תּ שׁוּפ נּוּ ע ק ב א ל ה א שּׁ {ס} ה א מ ר ה ר בּ ה א ר בּ ה ע צּ בוֹנ ך ו ה ר נ ך בּ ע צ ב תּ ל ד י ב נ ים 7

8 פ{ ס{ 17. E ad Adamo disse: Poiché tu hai ascoltato la voce di tua moglie, ed hai mangiato del frutto dell albero, del quale io ti avevo dato questo comandamento: Non mangiarne: la terra sarà maledetta per causa tua; tu mangerai del frutto di essa con affanno, tutti i giorni della tua vita. 18. Ed ella ti produrrà spine e tribolazioni; e tu mangerai l erba dei campi. 19. Tu mangerai il pane col sudore del tuo volto, finché tu ritornerai alla terra; poiché tu ne sei stato tolto; tu sei polvere, tu ritornerai alla polvere. 20. E Adamo pose nome Eva alla sua moglie; poiché ella è stata madre di tutti i viventi. 21. E il Signore Iddio fece delle tonache di pelle ad Adamo ed alla sua moglie; e li vestì. 22. Poi il Signore Iddio disse: Ecco, l uomo è divenuto come uno di noi, avendo conoscenza del bene e del male; ora dunque non stenda la mano, e non prenda ancora del frutto dell albero della vita, e ne mangi, e viva in perpetuo. 23. Perciò il Signore Iddio mandò l uomo fuori del giardino dell Eden, per lavorare la terra, dalla quale era stato tolto. 24. Così egli cacciò l uomo, e pose dei Cherubini davanti al giardino di Eden, con una spada fiammeggiante che roteava, per proteggere la via dell albero della vita. Genesi 4 1. OR Adamo conobbe la sua moglie, ed essa concepì, e partorì Caino, e disse: Io ho acquistato un uomo col Signore. 2. Poi partorì ancora Abele, fratello di יח ו א ל א ישׁ ך תּ שׁ וּק ת ך ו ה וּא י מ שׁ ל בּ ך { יז וּל א ד ם א מ ר כּ י שׁ מ ע תּ ל ק וֹל א שׁ תּ ך ו תּ אכ ל מ ן ה ע ץ א שׁ ר צ וּ ית י ך ל אמ ר ל א ת אכ ל מ מּ נּוּ א רוּר ה ה א ד מ ה בּ ע בוּר ך בּ ע צּ בוֹן תּ אכ ל נּ ה כּ ל י מ י ח יּ י ך ו ק וֹץ ו ד ר דּ ר תּ צ מ יח ל ך ו א כ ל תּ א ת ע שׂ ב ה שּׂ ד ה יט בּ ז ע ת א פּ י ך תּ אכ ל ל ח ם ע ד שׁ וּב ך א ל ה א ד מ ה כּ י מ מּ נּ ה ל קּ ח תּ כּ י ע פ ר א תּ ה ו א ל ע פ ר תּ שׁ וּב כ ו יּ ק ר א ה א ד ם שׁ ם א שׁ תּ וֹ ח וּ ה כּ י ה וא ה י ת ה א ם כּ ל ח י כב { כא ו יּ ע שׂ י הו ה א לה ים ל א ד ם וּל א שׁ תּ וֹ כּ ת נ וֹת ע וֹר ו יּ ל בּ שׁ ם ו יּ אמ ר י הו ה ה י ה כּ א ח ד מ מּ נּוּ א לה ים ה ן ה א ד ם ל ד ע ת ט וֹב ו ר ע ו ע תּ ה פּ ן י שׁ ל ח י ד וֹ ו ל ק ח גּ ם מ ע ץ ה ח יּ ים ו א כ ל ו ח י ל ע ל ם כג ו י שׁ לּ ח הוּ י הו ה א לה ים מ גּ ן ע ד ן ל ע ב ד א ת ה א ד מ ה א שׁ ר ל קּ ח מ שּׁ ם כד ו י ג ר שׁ א ת ה א ד ם ו יּ שׁ כּ ן מ קּ ד ם ל ג ן ע ד ן א ת ה כּ ר ב ים ו א ת ל ה ט ה ח ר ב ה מּ ת ה פּ כ ת ל שׁ מ ר א ת דּ ר ך ע ץ ה ח יּ ים {ס} בראשית פרק ד ו ה א א ד ם י ד ע א ת ח וּ ה א שׁ תּ וֹ ו תּ ה ר ו תּ ל ד א ת ק י ן ו תּ אמ ר ק נ ית י א ישׁ א ת י הו ה ב ו תּ ס ף ל ל ד ת א ת א ח יו 8

9 esso. Ed Abele fu pastore di pecore, e Caino fu lavoratore della terra. 3. Or avvenne, trascorso del tempo, che Caino offrì al Signore un offerta di frutti della terra. 4. Ed Abele offrì anch esso dei primogeniti delle sue pecore, e del grasso di esse. E il Signore guardò Abele e la sua offerta. 5. Ma non guardò a Caino, né la sua offerta; per ciò Caino si sdegnò molto, e il suo volto fu abbattuto. 6. E il Signore disse a Caino: Perché sei tu sdegnato? e perché è il tuo volto abbattuto? 7. Se tu fai bene, non vi sarà esaltazione? ma altresì, se tu non fai del bene, il peccato giace alla porta. Ora i desiderio di esso dipende da te, e tu lo governi. 8. E Caino disse ad Abele suo fratello: Andiamo nei campi. Ed avvenne che essendo essi nei campi, Caino si levò contro ad Abele suo fratello, e l uccise. 9. E il Signore disse a Caino: Ov è Abele tuo fratello? Ed egli disse: Io non lo so; sono io guardiano del mio fratello? 10. E il Signore gli disse: Che hai fatto? ecco la voce del sangue del tuo fratello grida a me dalla terra. 11. Ora dunque tu sei maledetto, e sarai cacciato dalla terra, che ha aperta la sua bocca per ricevere il sangue del tuo fratello dalla tua mano. 12. Quando tu lavorerai la terra, ella non continuerà più di renderti la sua virtù; e tu sarai vagabondo ed errante sulla terra. 13. E Caino disse al Signore: La mia iniquità è tanto grande che io non posso sopportarla. 14. Ecco, tu mi hai oggi cacciato dalla faccia della terra, ed io sarò nascosto dal tuo cospetto, e sarò vagabondo ed errante sulla terra; ed avverrà che chiunque mi troverà mi ucciderà. 15. E il Signore gli disse: Perciò, א ת ה ב ל ו י ה י ה ב ל ר ע ה צ אן ו ק י ן ה י ה ע ב ד א ד מ ה ה ג ו י ה י מ קּ ץ י מ ים ו יּ ב א ק י ן מ פּ ר י ה א ד מ ה מ נ ח ה ל יהו ה ו ה ב ל ד ה ב יא ג ם ה וּא מ בּ כ ר וֹת צ אנ וֹ וּמ ח ל ב ה ן ו יּ שׁ ע י הו ה א ל ה ב ל ו א ל מ נ ח ת וֹ ו א ל ק י ן ו א ל מ נ ח ת וֹ ל א שׁ ע ה ו יּ ח ר ל ק י ן מ א ד ו יּ פּ ל וּ פּנ יו ו ו יּ אמ ר י הו ה א ל ק י ן ל מּ ה ח ר ה ל ך ו ל מּ ה נ פ ל וּ פ נ י ך ז ה ל וֹא א ם תּ יט יב שׂ א ת ו א ם ל א ת יט יב ל פּ ת ח ח טּ את ר ב ץ ו א ל י ך תּ שׁ וּק ת וֹ ו א תּ ה תּ מ שׁ ל בּ וֹ ח ו יּ א מר ק י ן א ל ה ב ל א ח יו ו י ה י בּ ה יוֹת ם בּ שּׂ ד ה ו יּ ק ם ק י ן א ל ה ב ל א ח יו ו יּ ה ר ג הוּ ו יּ אמ ר י הו ה ט א ל ק י ן א י ה ב ל א ח י ך ו יּ אמ ר ל א י ד ע תּ י ה שׁ מ ר א ח י א נ כ י ק וֹל דּ מ י א ח י ך יג יד צ ע ק י ו יּ אמ ר מ ה ע שׂ י ת ים א ל י מ ן ה א ד מ ה יא ו ע תּ ה א ר וּר א תּ ה מ ן ה א ד מ ה א שׁ ר פּ צ ת ה א ת פּ יה ל ק ח ת א ת דּ מ י א ח י ך מ יּ ד ך יב כּ י ת ע ב ד א ת ה א ד מ ה ל א ת ס ף תּ ת כּ ח הּ ל ך נ ע ו נ ד תּ ה י ה ב א ר ץ ו יּ אמ ר ק י ן א ל י הו ה גּ ד וֹל ע ו נ י מ נּ שׂ א ה ן גּ ר שׁ תּ א ת י ה יּ וֹם מ על פּ נ י ה א ד מ ה וּמ פּ נ י ך א סּ ת ר ו ה י ית י נ ע ו נ ד בּ א ר ץ ו ה י ה כ ל מ צ א י י ה ר ג נ י י הו ה ל כ ן ו יּ א מר ל וֹ טו כּ ל ה ר ג ק י ן שׁ ב ע ת י ם י קּ ם 9

10 chiunque ucciderà Caino sarà punito a sette volte più di Caino. E il Signore pose un segnale in Caino, affinché nessuno, trovandolo, lo uccidesse. 16. E Caino si allontanò dal cospetto del Signore, e dimorò nel paese di Nod, dalla parte orientale di Eden. 17. E Caino conobbe la sua moglie, ed essa concepì, e partorì Enoch. Poi egli si mise ad edificare una città, e la nominò del nome del suo figliuolo Enoch. 18. E ad Enoch nacque Irad; e Irad generò Mehujael; e Mehujael generò Metusael; e Metusael generò Lamec. 19. E Lamec si prese due mogli; il nome dell una delle quali era Ada, e il nome dell altra Silla. 20. E Ada partorì Iabal. Esso fu padre di coloro che dimorano in tende, e sono mandriani. 21. E il nome del suo fratello fu Iubal. Esso fu padre di tutti coloro che maneggiano la cetra e l organo. 22. E Silla partorì anch ella Tubalcain, il quale ha insegnato ad ogni fabbro di rame e di ferro; e la sorella di Tubal-cain fu Naama. 23. E Lamec disse ad Ada e Silla sue mogli: Ascoltate la mia voce, mogli di Lamec; Porgete l orecchio al mio parlare. Certo io ho ucciso un uomo, procurandogli una ferita; Ed un giovane, dandogli una percossa. 24. Se Caino è vendicato sette volte, Lamec lo sarà a settanta volte sette. 25. E Adamo conobbe ancora la sua moglie; ed essa partorì un figliuolo, e gli pose nome Set; poiché, disse ella, Iddio mi ha riposta un altra progenie in luogo di Abele, che Caino ha ucciso. 26. Ed a Set nacque ancora un figliuolo; ed egli gli pose nome Enos. Allora si cominciò a nominare una parte degli uomini del Nome del Signore. ו יּ שׂ ם י הו ה ל ק י ן א וֹת ל ב ל תּ י ה כּוֹת א ת וֹ כּ ל מ צ א וֹ טז ו יּ צ א ק י ן מ לּ פ נ י י הו ה ו יּ שׁ ב בּ א ר ץ נ וֹד ק ד מ ת ע ד ן יז ו יּ ד ע ק י ן א ת א שׁ תּ וֹ ו תּ ה ר ו תּ לד א ת ח נוֹ ך ו י ה י בּ נ ה ע יר ו יּ ק ר א שׁ ם ה ע יר כּ שׁ ם בּ נ וֹ יח ח נ וֹ ך ו יּ וּל ד ל ח נוֹ ך א ת ע יר ד ו ע יר ד י ל ד א ת מ ח וּי א ל וּמ ח יּ יא ל י ל ד א ת מ ת וּשׁ א ל וּמ ת וּשׁ א ל י ל ד א ת ל מ ך יט ו יּ קּ ח לוֹ ל מ ך שׁ תּ י נ שׁ ים שׁ ם ה א ח ת ע ד ה ו שׁ ם ה שּׁ נ ית צ לּ ה ו תּ ל ד ע ד ה כ א ת י ב ל ה וּא ה י ה א ב י י שׁ ב א ה ל וּמ ק נ ה כא ו שׁ ם א ח יו יוּב ל ה וּא ה י ה א ב י כּ ל תּ פ שׂ כּ נּ וֹר ו עוּג ב וא ג ם ה כב ו צ לּ ה י ל ד ה א ת תּ וּב ל ק י ן לט שׁ כּ ל ח ר שׁ נ ח שׁ ת וּב ר ז ל ו א ח וֹת תּ וּב ל ק י ן נ ע מ ה כג ו יּ אמ ר ל מ ך ל נ שׁ יו ע ד ה ו צ לּ ה שׁ מ ע ן קוֹל י נ שׁ י ל מ ך ה א ז נּ ה א מ ר ת י כּ י א ישׁ ה ר ג תּ י ל פ צ ע י ו י ל ד ל ח בּ ר ת י כד כּ י שׁ ב ע ת י ם י קּ ם ק י ן ו ל מ ך שׁ ב ע ים ו שׁ ב ע ה כה ו יּ ד ע א ד ם עוֹד א ת א שׁ תּ וֹ ו תּ ל ד בּ ן ו תּ ק ר א א ת שׁ מ וֹ שׁ ת כּ י שׁ ת ל י א לה ים ז ר ע א ח ר תּ ח ת ה ב ל כּ י ה ר גוֹ ק י ן כו וּל שׁ ת גּ ם הוּא י לּ ד בּ ן ו יּ ק ר א א ת שׁ מ וֹ א נ וֹשׁ א ז הוּח ל ל ק ר א בּ שׁ ם י הו ה {ס} 10

11 Genesis 5 1. QUESTA è la descrizione delle generazioni di Adamo. Nel giorno che Iddio creò l uomo, egli lo fece a sua somiglianza. 2. Egli li creò maschio e femmina, e li benedisse, e pose loro nome UOMO, nel giorno che furono creati. 3. Ora Adamo, essendo vissuto centotrent anni, generò un figliuolo a sua somiglianza, secondo la sua immagine; e gli pose nome Set. 4. E il tempo che visse Adamo, dopo ch ebbe generato Set, fu ottocent anni; e generò figliuoli e figliuole. 5. Così tutto il tempo che visse Adamo fu novecentotrent anni; poi morì. 6. E Set, essendo vissuto centocinque anni, generò Enos. 7. E Set, dopo che ebbe generato Enos, visse ottocentosette anni, e generò figliuoli e figliuole. 8. Così tutto il tempo che visse Set fu novecentododici anni; poi morì. 9. Ed Enos, essendo vissuto novant anni, generò Chenan. 10. Ed Enos, dopo ch ebbe generato Chenan, visse ottocentoquindici anni, e generò figliuoli e figliuole. 11. Così tutto il tempo che visse Enos fu novecentocinque anni; poi morì. 12. E Chenan, essendo vissuto settant anni, generò Mahalaleel. 13. E Chenan, dopo ch ebbe generato Mahalaleel, visse ottocento quaranta anni, e generò figliuoli e figliuole. 14. Così tutto il tempo che Chenan visse fu novecentodieci anni; poi morì. 15. E Mahalaleel, essendo vissuto sessantacinque anni, generò Iared. 16. E Mahalaleel, dopo ch ebbe generato Iared, visse ottocento trenta anni, e generò figliuoli e figliuole. 17. Così tutto il tempo che Mahalaleel visse fu ottocento novanta cinque anni; poi morì. 18. E Iared, essendo vissuto cento בראשית פרק ה א ב ז ה ס פ ר תּ וֹל ד ת א ד ם בּ י וֹם בּ ר א א לה ים א ד ם בּ ד מ וּת א לה ים ע שׂ ה א ת וֹ ז כ ר וּנ ק ב ה בּ ר א ם ו י ב ר ך א ת ם ו יּ ק ר א א ת שׁ מ ם א ד ם בּ י וֹם ה בּ ר א ם ג ו י ח י א ד ם שׁ לשׁ ים וּמ א ת שׁ נ ה ו יּוֹל ד בּ ד מוּת וֹ כּ צ ל מ וֹ ו יּ ק ר א א ת שׁ מ וֹ שׁ ת ו יּ ה י וּ ד י מ י א ד ם א ח ר י ה וֹל יד וֹ א ת שׁ ת שׁ מ נ ה מ א ת שׁ נ ה ו יּ וֹל ד בּ נ ים וּב נ וֹת כּ ל י מ י א ד ם א וּשׁ לשׁ ים שׁ נ ה ו יּ מ ת ו יּ ה י וּ ה שׁ ר ח י תּ שׁ ע מ אוֹת שׁ נ ה ת ו י ח י שׁ ו {ס} ח מ שׁ שׁ נ ים וּמ א ת שׁ נ ה ו יּ וֹל ד א ת א נ וֹשׁ כּ ז ו י ח י שׁ ת א ח ר י ה וֹל יד וֹ א ת א נ וֹשׁ שׁ ב ע שׁ נ ים וּשׁ מ נ ה מ א וֹת שׁ נ ה ו יּ וֹל ד בּ נ ים וּב נ וֹת ח ו יּ ה י וּ ל י מ י שׁ ת שׁ תּ ים ע שׂ ר ה מ א וֹת שׁ נ ה ו יּ מ ת ט {ס} שׁ נ ה וּת שׁ ע ו י ח תּ שׁ ע ים שׁ נ ה ו יּ וֹל ד א ת ק ינ ן א נ וֹשׁ א ח ר י ע שׂ ר ה בּ נ ים וּב נ וֹת שׁ נ ים ו י ח יב י א נ וֹשׁ ו י ח י י ה וֹל יד וֹ א ת ק ינ ן ח מ שׁ שׁ נ ה וּשׁ מ נ ה מ א וֹת שׁ נ ה וּת שׁ א ת מ ה ל ל א ל א ת מ ה ל ל א ל ו יּ וֹל ד יא ו יּ ה יוּ כּ ל י מ י א נ וֹשׁ ח מ שׁ ע מ א וֹת שׁ נ ה ו יּ מ ת יג {ס} י ק ינ ן שׁ ב ע ים שׁ נ ה ו יּ וֹל ד ו י ח י ק ינ ן א א ר בּ ע ח ר י ה וֹל יד וֹ ים שׁ נ ה וּשׁ מ נ ה 11

12 sessantadue anni, generò Enoc. 19. E Iared, dopo ch ebbe generato Enoc, visse ottocent anni, e generò figliuoli e figliuole. 20. Così tutto il tempo che Iared visse fu novecento sessantadue anni; poi morì. 21. Ed Enoc essendo vissuto sessantacinque anni, generò Metusela. 22. Ed Enoc, dopo ch ebbe generato Metusela, camminò con Dio per lo spazio di trecent anni e generò figliuoli e figliuole. 23. Così, tutto il tempo che Enoc visse fu trecento sessanta cinque anni. 24. E dopo che Enoc ebbe camminato con Dio, non si vide più; poiché Iddio lo prese. 25. E Metusela, essendo vissuto cento ottantasette anni, generò Lamec. 26. E Metusela, dopo ch ebbe generato Lamec, visse settecento ottantadue anni, e generò figliuoli e figliuole. 27. Così, tutto il tempo che Metusela visse fu novecento sessantanove anni; poi morì. 28. E Lamec, essendo vissuto cento ottantadue anni, generò un figliuolo. 29. E gli pose nome Noè, dicendo: Costui ci consolerà della nostra opera, e della fatica delle nostre mani, la quale portiamo per causa della terra che il Signore ha maledetta. 30. E Lamec, dopo ch ebbe generato Noè, visse cinquecento novantacinque anni, e generò figliuoli e figliuole. 31. Così tutto il tempo che Lamec visse fu settecento settantasette anni; poi morì. 32. E Noè, essendo di età di cinquecento anni, generò Sem, Cam e Iafet. מ א וֹת שׁ נ ה ו יּ וֹל ד בּ נ ים וּב נ וֹת יד ו יּ ה י וּ כּ ל י מ י ק ינ ן ע שׂ ר שׁ נ ים וּת שׁ ע מ א וֹת שׁ נ ה ו יּ מ ת {ס} טו ו י ח י מ ה ל ל א ל ח מ שׁ שׁ נ ים ו שׁ שּׁ ים שׁ נ ה ו יּ וֹל ד א ת י ר ד טז ו י ח י מ ה ל ל א ל א ח ר י ה וֹל יד וֹ א ת י ר ד שׁ לשׁ ים שׁ נ ה וּשׁ מ נ ה מ א וֹת שׁ נ ה ו יּ וֹל ד בּ נ ים וּב נ וֹת יז ו יּ ה יוּ כּ ל י מ י מ ה ל ל א ל ח מ שׁ ו ת שׁ ע ים שׁ נ ה וּשׁ מ נ ה מ א וֹת שׁ נ ה ו יּ מ ת יט יח {ס} ו י ח י י ר ד שׁ תּ י ם ו שׁ שּׁ ים שׁ נ ה וּמ א ת שׁ נ ה ו יּ וֹל ד א ת ח נ וֹ ך ו י ח י י ר ד א ח ר י ה וֹל יד וֹ א ת ח נ וֹ ך שׁ מ נ ה מ א וֹת שׁ נ ה ו יּ וֹל ד בּ נ ים וּב נ וֹת כ ו יּ היוּ כּ ל י מ י י ר ד שׁ תּ י ם ו שׁ שּׁ י ם וּת שׁ ע מ א וֹת שׁ נ ה ו יּ מ ת כא {ס} שׁ נ ה ו י ח י ח נ וֹ ך ח מ שׁ ו שׁ שּׁ ים שׁ נ ה ו יּ וֹל ד א ת מ תוּשׁ ל ח כד ו יּ ת ה לּ ך כב ח נ וֹ ך א ת ה א לה ים א ח ר י ה וֹל יד וֹ א ת מ תוּשׁ ל ח שׁ ל שׁ מ א וֹת שׁ נ ה ו יּ וֹל ד בּ נ ים וּב נ וֹת כג ו י ה י כּ ל י מ י ח נ וֹ ך ח מ שׁ ו שׁ שּׁ ים שׁ נ ה וּשׁ ל שׁ מ א וֹת שׁ נ ה ו יּ ת ה לּ ך ח נ וֹ ך א ת ה א לה ים ו א ינ נּוּ כּ י ל ק ח א ת וֹ א לה ים {ס} כה ו י ח י מ תוּשׁ ל ח שׁ ב ע וּשׁ מ נ ים שׁ נ ה וּמ א ת שׁ נ ה ו יּ וֹל ד א ת ל מ ך כו ו י ח י מ תוּשׁ ל ח א ח ר י ה וֹל יד וֹ א ת ל מ ך שׁ תּ י ם וּשׁ מוֹנ ים 12

13 ס{ פ{ ס{ שׁ נ ה וּשׁ ב ע מ א וֹת שׁ נ ה ו יּ וֹל ד בּ נ ים וּב נ וֹת ו שׁ שּׁ ים ל כח { ו יּ ה י וּ כז כּ ל י מ י מ תוּשׁ ל ח תּ שׁ ע שׁ נ ה וּת שׁ ע מ א וֹת שׁ נ ה ו יּ מ ת ו י ח י ל מ ך שׁ תּ י ם וּשׁ מ נ ים שׁ נ ה וּמ א ת שׁ נ ה ו יּ וֹל ד בּ ן כט ו יּ ק ר א א ת שׁ מ וֹ נ ח ל אמ ר ז ה י נ ח מ נוּ מ מּ ע שׂ נוּ וּמ ע צּ ב וֹן י ד ינוּ מ ן ה א ד מ ה א שׁ ר א ר ר הּ י הו ה ו י ח י ל מ ך א ח ר י ה וֹל יד וֹ א ת נ ח ח מ שׁ ו ת שׁ ע ים שׁ נ ה ו ח מ שׁ מ א ת שׁ נ ה ו יּ וֹל ד בּ נ ים וּב נ וֹת ו שׁ ב ע ים לא ו י ה י כּ ל י מ י ל מ ך שׁ ב ע שׁ נ ה וּשׁ ב ע מ א וֹת שׁ נ ה ו יּ מ ת { לב ו י ה י נ ח בּ ן ח מ שׁ מ א וֹת שׁ נ ה ו יּ וֹל ד נ ח א ת שׁ ם א ת ח ם ו א ת י פ ת Genesis 6 1. OR avvenne che, quando gli uomini cominciarono a moltiplicarsi sopra la terra, e che furono loro nate delle figlie, 2. i figli di Dio, vedendo che le figlie degli uomini erano belle, si presero per mogli quelle che si scelsero fra tutte. 3. E il Signore disse: Lo Spirito mio non contenderà in perpetuo con gli uomini; poiché non sono altro che carne; e il loro termine sarà centoventi anni. 4. In quel tempo i giganti erano sulla terra, ed anche dopo, quando i figlidi Dio entrarono dalle figlie degli uomini, ed esse partorirono loro dei figli. Costoro sono quegli uomini possenti, i quali già anticamente erano uomini famosi. 5. E il Signore, vedendo che la malvagità degli uomini era grande in בראשית פרק ו א ג ו י ה י כּ י ה ח ל ה א ד ם ל ר ב ע ל פּ ני ה א ד מ ה וּב נ וֹת י לּ ד וּ ל ה ם ו יּ ר א וּ ב ב נ י ה א לה ים א ת בּ נ וֹת ה א ד ם כּ י ט ב ת ה נּ ה ו יּ ק ח וּ ל ה ם נ שׁ ים מ כּ ל א שׁ ר בּ ח רוּ ו יּ אמ ר י הו ה ל א י דוֹן רוּח י ב א ד ם ל ע ל ם בּ שׁ גּ ם ה וּא ו ע שׂ ר ים שׁ נ ה ד { ב שׂ ר ו ה י וּ י מ יו מ א ה ה נּ פ ל ים ה י וּ ב א ר ץ בּ יּ מ ים ה ה ם ו ג ם א ח ר י כ ן א שׁ ר י ב אוּ בּ נ י ה א לה ים א ל בּ נ וֹת ה א ד ם ו י ל ד וּ ל ה ם ה מּ ה ה גּ בּ ר ים א שׁ ר מ עוֹל ם א נ שׁ י ה שּׁ ם 13

14 terra; e che tutte le immaginazioni dei pensieri del loro cuore non erano altro che male in ogni tempo, 6. si pentì d aver fatto l uomo sulla terra, e se ne addolorò nel cuor suo. 7. E il Signore disse: Io sterminerò da su la terra gli uomini che io ho creati; io sterminerò ogni cosa, dagli uomini fino agli animali, ai rettili ed agli uccelli del cielo; poiché io mi pento di averli fatti. 8. Ma Noè trovò grazia presso il Signore. ה ו יּ ר א י הו ה כּ י ר בּ ה ר ע ת ה א ד ם בּ א ר ץ ו כ ל י צ ר מ ח שׁ ב ת ל בּ וֹ ר ק ר ע כּ ל ה יּ וֹם ז ו ו יּ נּ ח ם י הו ה כּ י ע שׂ ה א ת ה א ד ם בּ א ר ץ ו יּ ת ע צּ ב א ל ל בּ וֹ א שׁ ו יּ אמ ר י הו ה א מ ח ה א ת ה א ד ם ר בּ ר את י מ ע ל פּ נ י ה א ד מ ה מ א ד ם ע ד בּ ה מ ה ע ד ר מ שׂ ו ע ד ע וֹף ה שּׁ מ י ם כּ י נ ח מ תּ י כּ י ע שׂ ית ם בּ ע ינ י י הו ה {פ} ח ו נ ח מ צ א ח ן 14

15 Parashat Noah נח פרשת Traduzione italiana di Giovanni Diodati, 1649 Genesi 6 9. Queste sono le generazioni di Noè. Noè fu uomo giusto, integro nelle sue generazioni, e camminò con Dio. 10. E generò tre figli: Sem, Cam e Iafet. 11. Ora, la terra si era corrotta nel cospetto di Dio, ed era piena di violenza. 12. E Iddio guardò la terra, ed ecco era corrotta; poiché ogni carne aveva corrotta la sua via sulla terra. 13. E Iddio disse a Noè: Di fronte a me la fine di ogni carne è giunta; poiché la terra è piena di violenza per causa di costoro; ed ecco io li farò perire, insieme con la terra. 14. Fatti un Arca di legno di Gofer; falla a stanze, e coprila di pece, di fuori e di dentro, con pece. 15. E questa è la forma della quale tu la farai: la lunghezza di essa sia di trecento cubiti, e la larghezza di cinquanta cubiti, e l altezza di trenta cubiti. 16. E dai luce all Arca; e fa il comignolo di essa disopra di un cubito; e metti la porta dell Arca al lato di essa; falla a tre palchi, basso, secondo e terzo. 17. Ed ecco io farò venir sopra la terra il diluvio delle acque, per far perire sotto al cielo ogni carne in cui è alito di vita; tutto ciò ch è in terra morrà. 18. Ma io stabilirò il mio patto con Testo ebraico composto dal Mechon Mamre בראשית פרק ו ט א לּ ה תּ וֹל ד ת נ ח נ ח א ישׁ צ דּ יק תּ מ ים ה י ה בּ ד ר ת יו א ת ה א לה ים ה ת ה לּ ך נ ח י ו יּ וֹל ד נ ח שׁ לשׁ ה ב נ ים א ת שׁ ם א ת ח ם ו א ת י פ ת יא ו תּ שּׁ ח ת ה א ר ץ ל פ נ י ה א לה ים ו תּ מּ ל א ה א ר ץ ח מ ס יב ו יּ ר א א לה ים א ת ה א ר ץ ו ה נּ ה נ שׁ ח ת ה כּ י ה שׁ ח ית כּ ל בּ שׂ ר א ת דּ ר כּ וֹ ע ל ה א ר ץ {ס} יג ו יּ אמ ר א לה ים ל נ ח ק ץ כּ ל בּ שׂ ר בּ א ל פ נ י כּ י מ ל א ה ה א ר ץ ח מ ס מ פּ נ יה ם ו ה נ נ י מ שׁ ח ית ם א ת ה א ר ץ יד ע שׂ ה ל ך תּ ב ת ע צ י ג פ ר ק נּ ים תּ ע שׂ ה א ת ה תּ ב ה ו כ פ ר תּ א ת הּ מ בּ י ת וּמ חוּץ בּ כּ פ ר טו ו ז ה א שׁ ר תּ ע שׂ ה א ת הּ שׁ ל שׁ מ א וֹת א מּ ה א ר ך ה תּ ב ה ח מ שּׁ ים א מּ ה ר ח בּ הּ וּשׁ לשׁ ק וֹמ ת הּ ו א ל א מּ ה טז ים א מּ ה צ ה ר תּ ע שׂ ה ל תּ ב ה תּ כ לּ נּ ה מ ל מ ע ל ה וּפ ת ח ה תּ ב ה בּ צ דּ הּ תּ שׂ ים תּ ח תּ יּ ם שׁ נ יּ ם וּשׁ ל שׁ ים תּ ע שׂ ה א ת ה מּ בּ וּל מ י ם יז ו א נ י ה נ נ י מ ב יא ע ל ה א ר ץ ל שׁ ח ת כּ ל בּ שׂ ר א שׁ ר בּוֹ ר וּח ח יּ ים מ תּ ח ת 1

16 te; e tu entrerai nell Arca, tu, ed i tuoi figli, e la tua moglie, e le mogli dei tuoi figli con te. 19. E di ogni creatura vivente, di ogni carne, fanne entrare dentro l Arca due per ciascuna, che saranno maschio e femmina, per conservarli in vita con te. 20. Degli uccelli, secondo le loro specie; delle bestie, secondo le loro specie; e di tutti i rettili, secondo le loro specie; due per ciascuna verranno a te, per esser conservati in vita. 21. E tu, prenditi di ogni cibo che si mangia, ed accoglilo appresso a te; affinché sia a te ed a quegli animali per cibo. 22. E Noè fece così; egli fece secondo tutto ciò che Iddio gli aveva comandato. ה שּׁ מ י ם כּ ל א שׁ ר בּ א ר ץ י ג ו ע ו ה ק מ ת א ל ה תּ ב ה וּנ שׁ י ב נ י ך יח י א ת בּ ר ית י א תּ ך וּב את א תּ ה א תּ ך וּב נ י ך יט ו א שׁ תּ ך וּמ כּ ל ה ח י מ כּ ל בּ שׂ ר שׁ נ י ם מ כּ ל תּ ב יא א ל ה תּ ב ה ל ה ח י ת א תּ ך ז כ ר וּנ ק ב ה י ה י וּ כ מ ה ע וֹף ל מ ינ הוּ וּמ ן ה בּ ה מ ה ל מ ינ הּ מ כּ ל ר מ שׂ ה א ד מ ה ל מ ינ הוּ שׁ נ י ם מ כּ ל י ב אוּ א ל י ך ל ה ח י וֹת כא ו א תּ ה ק ח ל ך מ כּ ל מ א כ ל א שׁ ר י א כ ל ו א ס פ תּ א ל י ך ו ה י ה ל ך ו ל ה ם ל א כ ל ה א לה ים כּ ן ע שׂ ה כב ו יּ ע שׂ נ ח כּ כ ל א שׁ ר צ וּ ה א ת וֹ Genesi 7 1. Poi il Signore disse a Noè: Entra tu, e tutta la tua famiglia dentro l Arca; poiché in questa generazione io ti ho visto giusto davanti a me. 2. Di ciascuna specie di animali puri, prendine sette paia, maschio e femmina; e degli animali impuri, un paio, un maschio e la sua femmina. 3. Degli uccelli del cielo, prendine ugualmente di ciascuna specie sette paia, maschio e femmina; per conservarne in vita la generazione sopra la terra. 4. Poiché da qui e sette dì, io farò piovere sulla terra per lo spazio di quaranta giorni e di quaranta notti, e sterminerò dalla terra ogni cosa sussistente che io ho fatta. 5. E Noè fece secondo tutto ciò che il Signore gli aveva comandato. בראשית פרק ז א ו יּ אמ ר י הו ה ל נ ח בּ א א תּ ה ו כ ל בּ ית ך א ל ה תּ ב ה כּ י א ת ך ר א ית י צ דּ יק ל פ נ י בּ דּ וֹר ה זּ ה ב מ כּ ל ה בּ ה מ ה ה טּ הוֹר ה תּ קּ ח ל ך שׁ ב ע ה שׁ ב ע ה א ישׁ ו א שׁ תּ וֹ וּמ ן ה בּ ה מ ה א שׁ ר ל א ט ה ר ה ה וא שׁ נ י ם א ישׁ ו א שׁ תּ וֹ ג גּ ם מ ע וֹף ה שּׁ מ י ם שׁ ב ע ה שׁ ב ע ה ז כ ר וּנ ק ב ה ל ח יּ וֹת ז ר ע ע ל פּ נ י כ ל ה א ר ץ ד כּ י ל י מ ים ע וֹד שׁ ב ע ה א נ כ י מ מ ט יר ע ל ה א ר ץ א ר בּ ע ים י וֹם ו א ר בּ ע ים ל י ל ה וּמ ח י תי א ת כּ ל ה י קוּ ם א שׁ ר ע שׂ ית י מ ע ל פּ נ י ה א ד מ ה ה ו יּ ע שׂ 2

17 6. Or Noè aveva seicento anni, quando vi fu il diluvio, e le acque vennero sopra la terra. 7. E Noè, insieme con suoi figli, e con la sua moglie, e con le mogli dei suoi figli, entrò nell Arca d innanzi alle acque del diluvio. 8. Degli animali purii, e degli animali impuri, e degli uccelli, e di tutto ciò che striscia sulla terra, 9. ne vennero delle paia, maschio e femmina, a Noè, dentro l Arca; come Iddio aveva comandato a Noè. 10. Ed avvenne, al termine dei sette giorni, che le acque del diluvio vennero sopra la terra. 11. L anno seicentesimo della vita di Noè, nel secondo mese, nel diciassettesimo giorno del mese, in quel giorno tutte le fonti del grande abisso scoppiarono, e le cateratte del cielo furono aperte. 12. E la pioggia fu sulla terra, per lo spazio di quaranta giorni e di quaranta notti. 13. In quello stesso giorno Noè entrò nell Arca, insieme con Sem, Cam e Iafet, suoi figli, e con la sua moglie, e con le tre mogli dei suoi figli. 14. Essi vi entrarono, ed anche fiere de ogni specie, ed animali domestici di ogni specie, e rettili che strisciano sopra la terra di ogni specie, ed uccelli di ogni specie, ed uccelletti di ogni sorta di qualunque ala. 15. In somma, di ogni carne, in cui è alito di vita, ne venne un paio a Noè dentro l Arca. 16. E gli animali che vennero erano maschio e femmina, come Iddio aveva comandato a Noè. Poi il Signore chiuse l Arca sopra esso. 17. E il diluvio venne sopra la terra, נ ח כּ כ ל א שׁ ר צ וּ הוּ י הו ה ו מ א וֹת שׁ נ ה ו ה מּ בּ וּל ה י ה ע ל ה א ר ץ ו יּ ב א ז ו נ ח בּ ן שׁ שׁ מ י ם נ ח וּ ב נ יו ו א שׁ תּ וֹ וּנ שׁ י ב נ יו א תּוֹ א ל ה תּ ב ה מ פּ נ י מ י ה מּ בּ וּל ט ח מ ן ה בּ ה מ ה ה טּ הוֹר ה וּמ ן ה בּ ה מ ה א שׁ ר א ינ נּ ה ט ה ר ה וּמ ן ה ע וֹף ו כ ל א שׁ ר ר מ שׂ ע ל ה א ד מ ה שׁ נ י ם שׁ נ י ם בּ ז כ ר וּנ ק ב ה כּ א שׁ אוּ א ל נ ח א ל ה תּ ב ה ר צ וּ ה א לה ים א ת נ ח י ו י ה י ל שׁ ב ע ת ה יּ מ ים וּמ י ה מּ בּ וּל ה י וּ ע ל ה א ר ץ יא בּ שׁ נ ת שׁ שׁ מ א וֹת שׁ נ ה ל ח יּ י נ ח בּ ח ד שׁ ה שּׁ נ י בּ שׁ ב ע ה ע שׂ ר י וֹם ל ח ד שׁ בּ יּ וֹם ה זּ ה נ ב ק ע וּ כּ ל מ ע י נ ת תּ ה וֹם ר בּ ה ו א ר בּ ת ה שּׁ מ י ם נ פ תּ חוּ יב ו י ה י ה גּ שׁ ם ע ל ה א ר ץ א ר בּ ע ים י וֹם ו א ר בּ ע ים ל י ל ה נ ח ו שׁ ם ו ח ם ו יג בּ ע צ ם ה יּ וֹם ה זּ ה בּ א י פ ת בּ נ י נ ח ו א שׁ ת נ ח וּשׁ ל שׁ ת נ שׁ י ב נ יו א תּ ם א ל ה תּ ב ה ה מּ ה ו כ ל ה ח יּ ה ל מ ינ הּ ו כ ל ה בּ ה מ ה יד ל מ ינ הּ ו כ ל ה ר מ שׂ ה ר מ שׂ ע ל ה א ר ץ ל מ ינ הוּ ו כ ל ה ע וֹף ל מ ינ הוּ כּ ל צ פּ וֹר כּ ל כּ נ ף ו יּ ב אוּ טו א ל נ ח א ל ה תּ ב ה שׁ נ י ם שׁ נ י ם מ כּ ל ה בּ שׂ ר א שׁ ר בּ וֹ ר וּ ח טז ח יּ ים ו ה בּ א ים ז כ ר וּנ ק ב ה מ כּ ל בּ שׂ ר בּ אוּ כּ א שׁ ר צ וּ ה א ת וֹ א לה ים ו יּ ס גּ ר 3

18 per lo spazio di quaranta giorni; e le acque crebbero, e sollevarono l Arca, ed ella fu alzata dalla terra. 18. E le acque si rinforzarono, e crebbero grandemente sopra la terra; e l Arca notava sopra le acque. 19. E le acque si rinforzarono moltissimo sopra la terra; e tutti gli alti monti, che sono sotto tutti i cieli, furono coperti. 20. Le acque superarono i monti, dell altezza di quindici cubiti. Così i monti furono coperti. 21. Ed ogni carne che si muove sopra la terra, degli uccelli, degli animali domestici, delle fiere e di tutti i rettili che strisciano sopra la terra, morì, insieme con tutti gli uomini. 22. Tutto ciò che ha alito di vita nelle sue narici, tra tutto ciò ch era nell asciutto, morì. 23. E fu sterminata ogni cosa sussistente, che era sopra la faccia della terra, dagli uomini fino alle bestie, e i rettili, e gli uccelli del cielo; furono sterminati dalla terra; e Noè solo scampò, con quelli che erano con lui nell Arca. 24. E le acque furono alte sopra la terra, per lo spazio di cento cinquanta giorni. Genesis 8 1. E Iddio si ricordò di Noè, e di tutte le fiere, e di tutti gli animali domestici che erano con lui nell Arca; e fece passare un vento sulla terra; e le acque si posarono. 2. Ed essendo state le fonti dell abisso e le cateratte del cielo serrate, e trattenuta la pioggia del cielo, י הו ה בּ ע ד וֹ ע ל ה א ר ץ יז ו י ה י המּ בּ וּל א ר בּ ע ים יוֹם ו יּ ר בּוּ ה מּ י ם א ת ה תּ ב ה ו תּ ר ם מ ע ל ה א ר ץ ו יּ שׂ א וּ יח ו יּ ג בּ ר וּ ה מּ י ם ו יּ ר בּ וּ מ א ד ע ל ה א ר ץ ו תּ ל ך ה תּ ב ה ע ל פּ נ י ה מּ י ם יט ו ה מּ י ם גּ ב ר וּ מ א ד מ א ד ע ל ה א רץ ו י כ סּוּ כּ ל ה הר י ם ה גּ ב ה ים א שׁ ר תּ ח ת כּ ל ה שּׁ מ י ם כ ח מ שׁ ע שׂ ר ה א מּ ה מ ל מ ע ל ה גּ ב ר וּ ה מּ י ם ו י כ סּ וּ ה ה ר ים כא ו יּ ג ו ע כּ ל בּ שׂ ר ה ר מ שׂ ע ל ה א ר ץ בּ ע וֹף וּב בּ ה מ ה וּב ח יּ ה וּב כ ל ה שּׁ ר ץ ה שּׁ ר ץ ע ל ה א ר ץ ו כ ל ה א ד ם כב כּ ל א שׁ ר נ שׁ מ ת ר וּח ח יּ ים בּ א פּ יו מ כּ ל א שׁ ר בּ ח ר ב ה מ תוּ ו יּ מ ח כג א ת כּ ל ה י ק וּם א שׁ ר ע ל פּ נ י ה א ד מ ה מ א ד ם ע ד בּ ה מ ה ע ד ר מ שׂ ו ע ד עוֹף ה שּׁ מ י ם ו יּ מּ חוּ מ ן ה א ר ץ ו יּ שּׁ א ר א ך נ ח ו א שׁ ר א תּ וֹ בּ תּ ב ה כד ו יּ ג בּ ר וּ ה מּ י ם ע ל ה א ר ץ ח מ שּׁ ים וּמ א ת י וֹם בראשית פרק ח א ו יּ ז כּ ר א לה ים א ת נ ח ו א ת כּ ל ה ח יּ ה ו א ת כּ ל ה בּ ה מ ה א שׁ ר א תּ וֹ בּ תּ ב ה ו יּ ע ב ר א לה ים ר וּח ע ל ה א ר ץ ו יּ שׁ כּוּ ב ה מּ י ם ו יּ סּ כ רוּ מ ע י נ ת תּ ה וֹם ו א ר בּ ת ה שּׁ מ י ם ו יּ כּ ל א הגּ שׁ ם מ ן ה שּׁ מ י ם ג 4

19 3. le acque andarono gradatamente ritirandosi dalla terra. Al termine dunque di cento cinquanta giorni cominciarono a scemare. 4. E, nel diciassettesimo giorno del settimo mese, l Arca si fermò sopra le montagne di Ararat. 5. E le acque andarono scemando fino al decimo mese. Nel primo giorno del decimo mese, le sommità dei monti apparvero. 6. E, in capo a quaranta giorni, Noè aprì la finestra dell Arca, che egli aveva fatta. 7. E mandò fuori il corvo, il quale usciva di continuo fuori, e tornava, fin che le acque furono asciutte sulla terra. 8. Poi mandò via da sè la colomba, per veder se le acque erano scemate dalla faccia della terra. 9. Ma la colomba, non trovando ove posare la pianta del piede, se ne ritornò da lui dentro l Arca; poiché v erano ancora delle acque sopra la superficie di tutta la terra. Ed egli, stesa la mano, la prese, e l accolse a sè, dentro l Arca. 10. Ed egli aspettò altri sette giorni, e di nuovo mandò la colomba fuori dell Arca. 11. E verso la sera, la colomba ritornò a lui; ed ecco, aveva nel becco una fronda staccata da un ulivo; onde Noè capì che le acque erano scemate dalla terra. 12. Ed egli aspettò sette altri giorni, e mandò fuori la colomba, ed essa non ritornò più a lui. 13. E, nell anno seicentunesimo di Noè, nel primo giorno del primo mese, le acque furono asciutte sulla terra. E Noè tolse il coperchio dell Arca, vide che la superficie della terra era asciutta. ו יּ שׁ בוּ ה מּ י ם מ ע ל ה א ר ץ ה ל וֹ ך ו שׁ וֹב ו יּ ח ס ר וּ ה מּ י ם מ ק צ ה ח מ שּׁ ים וּמ א ת י וֹם ד ו תּ נ ח ה תּ ב ה בּ ח ד שׁ בּ שׁ ב ע ה ע שׂ ר י וֹם ל ח ד שׁ א ר ר ט ה ה שּׁ ב יע י ע ל ה ר י ו ה מּ י ם ה יוּ ה ל וֹ ך ו ח ס וֹר ע ד ה ח ד שׁ ה ע שׂ יר י בּ ע שׂ יר י בּ א ח ד ל ח ד שׁ נ ר א וּ ר אשׁ י ה ה ר ים ו י ה י מ קּ ץ ו א ר בּ ע ים י וֹם ו יּ פ תּ ח נ ח א ת ח לּ וֹן ה תּ ב ה א שׁ ר ע שׂ ה ז ו י שׁ לּ ח א ת ה ע ר ב ו יּ צ א י צוֹא ו שׁ וֹב ע ד י ב שׁ ת ה מּ י ם מ ע ל ה א ר ץ ח ו י שׁ לּ ח א ת ה יּוֹנ ה מ א תּ וֹ ל ר אוֹת ה ק לּוּ ה מּ י ם מ ע ל פּ נ י ה א ד מ ה ו ל א מ צ א ה ו תּ שׁ ב א ל י ו ה יּוֹנ ה מ נ וֹח ט ל כ ף ר ג ל הּ א ל ה תּ ב ה כּי מ י ם ע ל פּ נ י כ ל ה א ר ץ ו יּ שׁ ל ח י דוֹ ו יּ קּ ח ה ו יּ ב א א ת הּ א ל יו א ל ה תּ ב ה י ו יּ ח ל ע וֹד שׁ ב ע ת י מ ים א ח ר ים ו יּ ס ף שׁ לּ ח א ת ה יּוֹנ ה מ ן ה תּ ב ה יא ו תּ ב א א ל יו ה יּוֹנ ה ל ע ת ע ר ב ו ה נּ ה ע ל ה ז י ת ט ר ף בּ פ יה ו יּ ד ע נ ח כּ י ק לּוּ ה מּ י ם מ ע ל ה א ר ץ יב ו יּ יּ ח ל ע וֹד שׁ ב ע ת י מ ים א ח ר ים ו י שׁ לּ ח א ת ה יּוֹנ ה ו ל א י ס פ ה שׁוּב א ל יו ע וֹד ו שׁ שׁ מ אוֹת שׁ נ ה בּ ר אשׁ ןוֹ ח ר ב וּ ה מּ יג ו י ה י בּ א ח ת בּ א ח ד ל ח ד שׁ י ם מ ע ל ה א ר ץ ו יּ ס ר נ ח א ת מ כ ס ה ה תּ ב ה ו יּ ר א ו ה נּ ה ח ר ב וּ פּ נ י 5

20 14. E, nel ventisettesimo giorno del secondo mese, la terra era tutta asciutta. 15. E Iddio parlò a Noè, dicendo: 16. Esci fuori dell Arca, tu, e la tua moglie, ed i tuoi figli, e le mogli dei tuoi figli con te. 17. Fa uscir fuori con te tutti gli animali che sono con te, di qualunque carne, degli uccelli, delle bestie, e di tutti i rettili che strisciano sopra la terra; e lascia che vadano per la terra, e figlino, e si moltiplichino sulla terra. 18. E Noè uscì fuori, con i suoi figli, e con la sua moglie, e con le mogli dei suoi figli. 19. Tutte le bestie ancora, e tutti i rettili, e tutti gli uccelli, e tutti gli animali che si muovono sopra la terra, secondo le loro generazioni, uscirono fuor dell Arca. 20. E Noè edificò un altare al Signore; e prese d ogni specie di animali puri, e d ogni specie di uccelli puri, ed offerse olocausti sopra l altare. 21. E il Signore odorò un odor soave; e disse nel cuor suo: Io non maledirò più la terra per l uomo; affinché l immaginazione del cuor dell uomo sia malvagia fin dalla sua fanciullezza; e non percoterò più ogni cosa vivente, come ho fatto. 22. Da ora innanzi, quanto durerà la terra, sementa e raccolta, freddo e caldo, estate e inverno, giorno e notte non cesseranno mai. Genesi 9 1. E IDDIO benedisse Noè, e i suoi figli; e disse loro; Fruttate, e moltiplicatevi, e riempite la terra. 2. E la paura e lo spavento di voi ה א ד מ ה וּב ח ד שׁ יד ה שּׁ נ י בּ שׁ ב ע ה ו ע שׂ ר ים י וֹם ל ח ד שׁ י ב שׁ ה ה א ר ץ ו י ד בּ ר א לה ים א ל נ ח ל אמ ר מ ן ה תּ ב ה וּנ שׁ י ב נ י ך א תּ ך יז {ס} טז טו צ א א תּ ה ו א שׁ תּ ך וּב נ י ך כּ ל ה ח יּ ה א שׁ ר א תּ ך מ כּ ל בּ שׂ ר בּ ע וֹף וּב בּ ה מ ה וּב כ ל ה ר מ שׂ ה ר מ שׂ ע ל ה א ר ץ הוצא (ה י צ א) א תּ ך ו שׁ ר צ וּ ב א ר ץ וּפ ר וּ ו ר ב וּ ע ל ה א ר ץ יח ו יּ צ א נ ח וּב נ יו ו א שׁ תּ וֹ וּנ שׁ י ב נ יו א תּ וֹ כּ ל ה ח יּ ה כּ ל ה ר מ שׂ רוֹמ שׂ ע ל ה א ר ץ ל מ שׁ פּ ח ת יה יט ו כ ל ה ע וֹף כּ ל ם י צ אוּ מ ן ה תּ ב ה כ ו יּ ב ן נ ח מ ז בּ ח ל יהו ה ו יּ קּ ח מ כּ ל ה בּ ה מ ה ה טּ ה ר ה וּמ כּ ל ה ע וֹף ה טּ ה וֹר ו יּ ע ל ע ל ת בּ מּ ז בּ ח י שׁ כא ו יּ ר ח י הו ה א ת ר יח ה נּ יח ח ו יּ אמ ר י הו ה א ל ל בּ וֹ ל א א ס ף ל ק לּ ל ע וֹד א ת ה א ד מ ה בּ ע ב וּר ה א ד ם כּ י י צ ר ל ב ה א ד ם ר ע מ נּ ע ר יו ו ל א א ס ף ע וֹד ל ה כּ וֹת א ת כּ ל ח י כּ א שׁ ר ע שׂ ית י כב ע ד כּ ל י מ י ה א ר ץ ז ר ע ו ק צ יר ו ק ר ו ח ם ו ק י ץ ו ח ר ף ו י וֹם ו ל י ל ה ל א בּ תוּ בראשית פרק ט א ו י ב ר ך א לה ים א ת נ ח ו א ת בּ נ יו ו יּ אמ ר ל ה ם פּ ר וּ וּר ב וּ וּמ ל א וּ א ת ה א ר ץ ב 6

21 sia sopra tutte le bestie della terra, e sopra tutti gli uccelli del cielo; essi vi sono dati nelle mani, insieme con tutto ciò che striscia sopra la terra, e tutti i pesci del mare. 3. Ogni cosa che si muove, ed ha vita, vi sarà per cibo; io ve le do tutte, come le erbe verdi. 4. Ma non mangiate la carne con l anima sua, che è il suo sangue. 5. E certamente io chiederò conto del vostro sangue, per le vostre persone; io ne chiederò conto ad ogni bestia, ed agli uomini; io chiederò conto della vita dell uomo a qualunque suo fratello. 6. Il sangue di colui che spanderà il sangue dell uomo sarà sparso dall uomo; poiché Iddio ha fatto l uomo alla sua immagine. 7. Voi dunque fruttate e moltiplicatevi; generate copiosamente sulla terra, e crescete in essa. 8. Poi Iddio parlò a Noè, ed ai suoi figli con lui, dicendo: 9. E quanto a me, ecco, io faccio il mio patto con voi, e con la vostra progenie dopo voi; 10. e con ogni animale vivente ch è con voi, così degli uccelli, come degli animali domestici, e di tutte le fiere della terra, con voi; così con quelle che sono uscite fuori dell Arca, come con ogni altra bestia della terra. 11. Io faccio il mio patto con voi, che ogni carne non sarà più distrutta dalle acque del diluvio, e che non vi sarà più diluvio, per guastare la terra. 12. Oltre a ciò, Iddio disse: Questo sarà il segno del patto che io faccio fra me e voi e tutti gli animali viventi, che sono con voi, in perpetuo per ogni generazione. 13. Io ho messo il mio Arco(baleno) וּמוֹר א כ ם ו ח תּ כ ם י ה י ה ע ל כּ ל ח יּ ת ה א ר ץ ו ע ל כּ ל ע וֹף ה שּׁ מ י ם בּ כ ל א שׁ ר תּ ר מ שׂ ה א ד מ ה וּ ב כ ל דּג י ה יּ ם בּ י ד כ ם ג נ תּ נוּ כּ ל ר מ שׂ א שׁ ר הוּא ח י ל כ ם י ה י ה ל א כ ל ה כּ י ר ק ע שׂ ב נ ת תּ י ל כ ם א ת כּ ל ד א ך בּ שׂ ר בּ נ פ שׁ וֹ ד מ וֹ ל א ת אכ לוּ ה ו א ך א ת דּ מ כ ם ל נ פ שׁ ת יכ ם א ד ר שׁ מ יּ ד כּ ל ח יּ ה א ד ר שׁ נּוּ וּמ יּ ד ה א ד ם מ יּ ד א ישׁ א ח יו א ד ר שׁ א ת נ פ שׁ ה א ד ם ו שׁ פ ך דּ ם ה א ד ם בּ א ד ם דּ מ וֹ י שּׁ פ ך כּ י בּ צ ל ם א לה ים א ת ה א ד ם ז ב א ר ץ וּר בוּ ב הּ ו א תּ ם פּ ר וּ וּר ב וּ ח {ס} א ל נ ח ו א ל בּ נ יו א תּ וֹ ל אמ ר ע שׂ ה שׁ ר צוּ ו יּ אמ ר א לה י ם ו א נ י ה נ נ י ט מ ק ים א ת בּ ר ית י א תּ כ ם ו א ת ז ר ע כ ם א ח ר יכ ם י ו א ת כּ ל נ פ שׁ ה ח יּ ה א שׁ ר א תּ כ ם בּ ע וֹף בּ בּ ה מ ה וּ ב כ ל ח יּ ת ה א ר ץ א תּ כ ם מ כּ ל ה א ר ץ יא י צ א י ה תּ ב ה ל כ ל ח יּ ת ו ה ק מ ת י א ת בּ ר ית י א תּ כ ם ו ל א י כּ ר ת כּ ל בּ שׂ ר ע וֹד מ מּ י ה מּ בּ וּל ו ל א י ה י ה ע וֹד מ בּ וּל ל שׁ ח ת ה א ר ץ ז את ים א לה ו יּ אמ ר יב א וֹת ה בּ ר י ת א שׁ ר א נ י נ ת ן בּ ינ י וּב ינ יכ ם וּב ין כּ ל נ פ שׁ ח יּ ה א שׁ ר א תּ כ ם ל ד ר ת עוֹל ם יג א ת ק שׁ תּ י נ ת תּ י בּ ע נ ן ו ה י ת ה ל א וֹת 7

22 nella nuvola; ed esso sarà per segno del patto fra me e la terra. 14. Ed avverrà che, quando io avrò coperta la terra di nuvole, l Arco apparirà nella nuvola. 15. Ed io mi ricorderò del mio patto, ch è fra me e voi, ed ogni animale vivente, di qualunque carne; e le acque non faranno più diluvio, per distruggere ogni carne. 16. L Arco dunque sarà nella nuvola, ed io lo guarderò, per ricordarmi del patto perpetuo, fra Dio ed ogni animale vivente, di qualunque carne ch è sopra la terra. 17. Così Iddio disse a Noè: Questo è il segno del patto, che io ho fatto fra me ed ogni carne ch è sopra la terra. 18. OR i figli di Noè, che uscirono fuor dell Arca, furono Sem, Cam e Iafet. 19. E Cam fu padre di Canaan. Questi tre furono figli di Noè; e da essi, sparsi per tutta la terra, essa è stata popolata. 20. E Noè cominciò ad essere lavoratore della terra e piantò la vigna. 21. E bevve del vino, e s inebriò, e si denudò dentro la sua tenda. 22. E Cam, padre di Canaan, vide le vergogne di suo padre, e lo riferì fuori ai suoi due fratelli. 23. Ma Sem e Iafet presero un mantello, e se lo misero ambedue in sulle spalle; e, camminando a ritroso, coprirono le vergogne del loro padre; e i loro visi erano volti all indietro, così che non videro le vergogne del loro padre. 24. E, quando Noè si fu svegliato dal suo vino, seppe ciò che gli aveva fatto il suo figlio più piccolo. 25. E disse: Maledetto sia Canaan; sia servo dei servi dei suoi fratelli. בּ ר ית בּ ינ י וּב ין ה א ר ץ יד ו ה י ה בּ ע נ נ י ע נ ן ע ל ה א ר ץ ו נ ר א ת ה ה קּ שׁ ת בּ ע נ ן טו ו ז כ ר תּ י א ת בּ ר ית י א שׁ ר בּ ינ י וּב ינ יכ ם וּב ין כּ ל נ פ שׁ ח יּ ה בּ כ ל בּ שׂ ר ו ל א י ה י ה ע וֹד ה מּ י ם ל מ בּ וּל ל שׁ ח ת כּ ל בּ שׂ ר ו ה י ת ה ה קּ שׁ ת בּ ע נ ן וּר א ית י ה טז ל ז כּ ר בּ ר ית עוֹל ם בּ ין א לה ים וּב ין כּ ל נ פ שׁ ח יּ ה בּ כ ל בּ שׂ ר א שׁ ר ע ל ה א ר ץ יז ו יּ אמ ר א לה ים א ל נ ח ז את א וֹת ה בּ ר ית א שׁ ר ה ק מ ת י בּ ינ י וּב ין כּ ל בּ שׂ ר א שׁ ר ע ל ה א ר ץ יח {פ} ו יּ ה יוּ ב נ י נ ח ה יּ צ א ים מ ן ה תּ ב ה שׁ ם ו ח ם ו י פ ת ו ח ם ה וּא א ב י כ נ ע ן יט שׁ לשׁ ה א לּ ה בּ נ י נ ח וּמ א לּ ה נ פ צ ה כ ל ה א ר ץ ו יּ ח ל נ ח א ישׁ ה א ד מ ה ו יּ טּ ע כּ ר ם כ כא ו יּ שׁ תּ מ ן ה יּ י ן ויּ שׁ כּ ר ו יּ ת גּ ל בּ ת וֹ ך א ה ל ה כב ו יּ ר א ח ם א ב י כ נ ע ן א ת ע ר ו ת א ב יו ו יּ גּ ד ל שׁ נ י א ח יו בּ ח וּץ ו י פ ת א ת ה שּׂ מ ל ה ו יּ שׂ ימוּ שׁ נ יה ו יּ קּ ח שׁ ם כג ע ל שׁ כ ם ם ו יּ ל כוּ א ח ר נּ ית ו יכ סּ וּ א ת ע ר ו ת א ב יה ם וּפ נ יה ם א ח ר נּ ית ו ע ר ו ת א ב יה ם ל א ר א וּ כד ו יּ יק ץ נ ח מ יּ ינ וֹ ו יּ ד ע א ת א שׁ ר ע שׂ ה ל וֹ בּ נ וֹ ה קּ ט ן כה ו יּ אמ ר א ר וּר כּ נ ע ן ע ב ד ע ב ד ים י ה י ה ל א ח יו כו ו יּ אמ ר בּ ר וּ ך י הו ה א ל ה י שׁ ם ו יה י כ נ ע ן 8

23 26. Ma disse: Benedetto sia il Signore Iddio di Sem, e sia Canaan loro servo. 27. Iddio incrementii Iafet, ed abiti egli nelle tende di Sem; e sia Canaan loro servo. 28. E Noè visse dopo il diluvio trecento cinquanta anni. 29. E tutto il tempo che Noè visse fu di novecento cinquanta anni; poi morì. Genesi E queste sono le generazioni dei figli di Noè: Sem, Cam e Iafet; e ad essi nacquero figli dopo il diluvio. 2. I figli di Iafet furono Gomer, e Magog, e Madai, e Iavan, e Tubal, e Mesec, e Tiras. 3. E i figli di Gomer furono Aschenaz, e Rifat, e Togarma. 4. E i figli di Iavan furono Elisa e Tarsis, Chittim e Dodanim. 5. Da costoro, per le loro famiglie, nelle loro nazioni, è avvenuta la separazione dell Isole delle genti, nei loro paesi, secondo la lingua di ciascun di essi. 6. E i figli di Cam furono Cus, Misraim, e Put, e Canaan. 7. E i figli di Cus furono Seba, ed Havila, e Sabta, e Rama, e Sabteca; ed i figli di Rama furono Seba e Dedan. 8. E Cus generò Nimrod. Esso cominciò ad esser possente sulla terra. 9. Egli fu un potente cacciatore nel cospetto del Signore; perciò si dice: Come Nimrod, potente cacciatore nel cospetto del Signore. 10. E il principio del suo regno fu Babilonia, ed Erec, ed Accad, e ע ב ד ל מוֹ כז י פ תּ א לה ים ל י פ ת ו י שׁ כּ ן בּ א ה ל י שׁ ם ו יה י כ נ ע ן ע ב ד ל מוֹ ו י ח י נ ח א ח ר ה מּ בּ וּל שׁ ל שׁ מ אוֹ ת ו ח מ שּׁ ים שׁ כט ויּ ה י וּ נ ה כח שׁ נ ה כּ ל י מ י נ ח תּ שׁ ע מ אוֹת שׁ נ ה ו ח מ שּׁ ים שׁ נ ה ו יּ מ ת בראשית פרק י ו א א {פ} לּ ה תּ וֹל ד ת בּ נ י נ ח שׁ ם ח ם ו י פ ת ו יּ וּ ל ד וּ ל ה ם בּ נ ים א ח ר ה מּ בּ וּל ב בּ נ י י פ ת גּ מ ר וּמ ג וֹג וּמ ד י ו י ו ן ו ת ב ל וּמ שׁ ך ו ת יר ס ו ת ג ר מ ה ג ד כּ תּ ים ו ד ד נ ים ה וּב נ י גּ מ ר א שׁ כּ נ ז ו ר יפ ת וּ בנ י י ו ן א ל ישׁ ה ו ת ר שׁ ישׁ מ א לּ ה נ פ ר ד וּ א יּ י ה גּוֹי ם בּ א ר צ ת ם א ישׁ ל ל שׁ נ וֹ ל מ שׁ פּ ח ת בּ ג וֹי ה ם וּכ נ ע ן ח ו ם וּב נ י ח ם כּ וּשׁ וּמ צ ר י ם וּפ וּט ז וּב נ י כ וּשׁ ס ב א ו ח ו יל ה ו ס ב תּ ה ו ר ע מ ה ו ס ב תּ כ א וּב נ י ר ע מ ה שׁ ב א וּד ד ן ו כ וּשׁ י ל ד א ת נ מ ר ד ה וּא ה ח ל ל ה י וֹת גּ בּ ר בּ א ר ץ ט י הו ה ע ל כּ ן י ל פ נ י י הו ה י ה וּא ה י ה ג בּ ר צ י ד ל פ נ י א מ ר כּ נ מ ר ד גּ בּ וֹר צ י ד ו תּ ה י ר אשׁ ית מ מ ל כ תּוֹ בּ ב ל ו א ר ך ו א כּ ד ו כ ל נ ה בּ א ר ץ שׁ נ ע ר יא מ ן ה א ר ץ ה ה וא י צ א א שּׁ וּר ו יּ ב ן א ת נ ינ ו ה ו א ת ר ח ב ת ע יר ו א ת כּ ל ח יב 9

24 ס{ Calne, nel paese di Sinear. 11. Di quel paese uscì Assur, ed edificò Ninive, e la città di Rehobot, a Cala; 12. e, fra Ninive e Cala, Resen, la gran città. 13. E Misraim generò Ludim, ed Anamim, e Lehabim, e Naftuhim, 14. e Patrusim, e Casluhim onde sono usciti i Filistei, e Caftorim. 15. E Canaan generò Sidon suo primogenito, ed Het; 16. e il Gebuseo, e l Amorreo, e il Ghirgaseo; 17. e l Hivveo, e l Archeo, e il Sineo; 18. e l Arvadeo, e il Semareo, e l Hamateo. E poi le famiglie dei Cananei si sparsero. 19. Ed i confini dei Cananei furono da Sidon, traendo verso Gherar, fino a Gaza; e traendo verso Sodoma, e Gomorra, ed Adma, e Seboim, fino a Lesa. 20. Questi sono i figli di Cam, secondo le loro famiglie e lingue, nei loro paesi e nazioni. 21. A Sem ancora, padre di tutti i figli di Eber, e fratello maggiore di Iafet, nacquero figli. 22. I figli di Sem furono Elam, ed Assur, ed Arfacsad, e Lud, ed Aram. 23. E i figli di Aram furono Us, Hul, Gheter, e Mas. 24. Ed Arfacsad generò Sela, e Sela generò Eber. 25. E ad Eber nacquero due figli, il nome dell uno fu Peleg, poiché al suo tempo la terra fu divisa; e il nome dell altro suo fratello fu Ioctan. 26. E Ioctan generò Almodad, e Selef, ed Asarmavet, e Iera; 27. e Hadoram, ed Huzal, e Dicla; 28. ed Obal, ed Abimael, e Seba; ו א ת ר ס ן בּ ין נ ינ ו ה וּב ין כּ ל ח ה וא ה ע יר ה גּ ד ל ה יד טו יז יג וּמ צ ר י ם י ל ד א ת לוּד ים ו א ת ע נ מ ים ו א ת ל ה ב ים ו א ת נ פ תּ ח ים ו א ת פּ ת ר ס ים ו את כּ ס ל ח ים א שׁ ר י צ א וּ מ שּׁ ם פּ ל שׁ תּ ים ו א ת כּ פ תּ ר ים וּכ נ ע ן י ל ד א ת צ יד ן בּ כ ר וֹ ו א ת ח ת {ס} טז ו א ת ה י בוּס י ו א ת ה א מ ר י ו א ת ה גּ ר גּ שׁ י ו א ת ה ח וּ י ו א ת ה ע ר ק י ו א ת ה סּ ינ י יח ו א ת ה א ר ו ד י ו א ת ה צּ מ ר י ו א ת ה ח מ ת י ו א ח ר נ פ צוּ מ שׁ פּ חוֹת ה כּ נ ע נ י יט ו י ה י גּ ב וּל ה כּ נ ע נ י כא { מ צּ יד ן בּ א כ ה ג ר ר ה ע ד ע זּ ה בּ א כ ה ס ד מ ה ו ע מ ר ה ו א ד מ ה וּצ ב י ם ע ד ל שׁ ע כ א לּ ה ב נ י ח ם ל מ שׁ פּ ח ת ם ל ל שׁ נ ת ם בּ א ר צ ת ם בּ ג וֹי ה ם וּל שׁ ם י לּ ד גּ ם ה וּא א ב י כּ ל בּ נ י ע ב ר א ח י י פ ת ה גּ ד וֹל בּ נ י כב שׁ ם ע יל ם ו א שּׁ וּר ו א ר פּ כ שׁ ד ו ל וּד ו א ר ם כג וּב נ י א ר ם ע וּץ ו ח וּל ו ג ת ר ו מ שׁ כד ו א ר פּ כ שׁ ד י ל ד א ת שׁ ל ח ו שׁ ל ח י ל ד א ת ע ב ר כה וּל ע ב ר י לּ ד שׁ נ י ב נ ים שׁ ם ה א ח ד פּ ל ג כּ י ב י מ יו נ פ ל ג ה ה א ר ץ ו שׁ ם א ח יו י ק ט ן כו ו י ק ט ן י ל ד א ת א למוֹד ד ו א ת שׁ ל ף ו א ת ח צ ר מ ו ת ו א ת י ר ח כח כז ו א ת ה דוֹר ם ו א ת אוּז ל ו א ת דּ ק ל ה ו א ת עוֹב ל ו א ת א ב ימ א ל ו א ת שׁ ב א 10

25 29. ed Ofir, ed Havila, e Iobab. Tutti costoro furono figli di Ioctan. 30. E le loro abitazioni furono da Mesa, traendo verso Sefar, fino al monte Orientale. 31. Costoro furono i figli di Sem, secondo le loro famiglie e lingue, nei loro paesi, per le loro nazioni. 32. Queste sono le famiglie dei figli di Noè secondo le loro generazioni, nelle loro nazioni; e da costoro sono discese le genti divise per la terra, dopo il diluvio. Genesi OR tutta la terra era d una sola lingua e linguaggio. 2. Ed avvenne che, muovendosi gli uomini da Oriente, trovarono una pianura nel paese di Sinear, e qui si insediarono. 3. E dissero l uno all altro: Or su, facciamo dei mattoni, e cuociamoli col fuoco. I mattoni dunque furono per loro come pietre, e il bitume come di malta. 4. Poi dissero: Or su, edifichiamoci una città, ed una torre, la cui sommità giunga fino al cielo, ed acquistiamoci fama; per non disperderci sopra la superficie di tutta la terra. 5. E il Signore discese, per veder la città e la torre che i figli degli uomini edificavano. 6. E il Signore disse: Ecco un solo popolo, ed essi tutti hanno un solo linguaggio, e questo è l inizio del loro lavoro, ed ora tutto ciò che hanno programmato di fare, non sarà loro vietato. 7. Or su, scendiamo e confondiamo la loro lingua; affinché l uno non כט ו א ת אוֹפ ר ו א ת ח ו יל ה ו א ת יוֹב ב כּ ל א לּ ה בּ נ י י ק ט ן ל ו י ה י מ וֹשׁ ב ם מ מּ שׁ א בּ א כ ה ס פ ר ה ה ר ה קּ ד ם לא א לּ ה ב נ י שׁ ם ל מ שׁ פּ ח ת ם ל ל שׁ נ ת ם בּ א ר צ ת ם ל ג וֹי ה ם לב א לּ ה מ שׁ פּ ח ת בּ נ י נ ח ל ת וֹל ד ת ם בּ ג וֹי ה ם וּמ א לּ ה נ פ ר ד וּ ה גּוֹי ם בּ א ר ץ א ח ר ה מּ בּ וּל {פ} בראשית פרק יא א ו י ה י כ ל ה א ר ץ שׂ פ ה א ח ת וּד ב ר ים א ח ד ים ב ו י ה י בּ נ ס ע ם מ קּ ד ם ו יּ מ צ א וּ ב ק ע ה בּ א ר ץ שׁ נ ע ר ו יּ שׁ בוּ שׁ ם ג ו יּ אמ ר וּ א ישׁ א ל ר ע הוּ ה ב ה נ ל בּ נ ה ל ב נ ים ו נ שׂ ר פ ה לשׂ ר פ ה ו תּ ה י ל ה ם ה לּ ב נ ה ל א ב ן ו ה ח מ ר ה י ה ל ה ם ל ח מ ר ד ו יּ אמ ר וּ ה ב ה נ ב נ ה לּ נוּ ע יר וּמ ג דּ ל ו ר אשׁ וֹ ב שּׁ מ י ם ו נ ע שׂ ה לּ נוּ שׁ ם פּ ן נ פ וּץ ע ל פּ נ י כ ל ה א ר ץ ה ו יּ ר ד יהו ה ל ר את א ת ה ע יר ו א ת ה מּ ג דּ ל א שׁ ר בּ נ וּ בּ נ י ו ה א ד ם ו יּ אמ ר י הו ה ה ן ע ם א ח ד ו שׂ פ ה א ח ת ל כ לּ ם ו ז ה ה ח לּ ם ל ע שׂ וֹת ו ע תּ ה ל א י בּ צ ר מ ה ם כּ ל א שׁ ר י ז מ וּ ל ע שׂ וֹת ה ב ה נ ר ד ה ונ ב ל ה שׁ ם שׂ פ ת י שׁ מ ע וּ א ישׁ שׂ פ ת ר ע הוּ ח ז ם א שׁ ר ל א ו יּ פ ץ י הו ה א ת ם מ שּׁ ם ע ל פּ נ י כ ל ה א ר ץ ו יּ ח דּ ל וּ 11

26 פ{ ס{ comprenda la lingua dell altro. 8. E il Signore li disperse di là sopra la superficie di tutta la terra; ed essi cessarono di edificare la città. 9. Perciò essa fu nominata Babilonia; poiché il Signore confuse lì la lingua di tutta la terra, e li disperse di là sulla superficie di tutta la terra. 10. QUESTE sono le generazioni di Sem: Sem, avendo cento anni, generò Arfacsad, due anni dopo il diluvio. 11. E Sem, dopo ch ebbe generato Arfacsad, visse cinquecento anni, e generò figli e figlie. 12. Ed Arfacsad, essendo vissuto trentacinque anni, generò Sela. 13. Ed Arfacsad, dopo che egli ebbe generato Sela, visse quattrocentotre anni, e generò figli e figlie. 14. E Sela, essendo vivuto trent anni, generò Eber. 15. E Sela, dopo che ebbe generato Eber, visse quattrocentotre anni, e generò figli e figlie. 16. Ed Eber, essendo vivuto trentaquattro anni, generò Peleg. 17. Ed Eber, dopo che ebbe generato Peleg, visse quattrocentotrenta anni, e generò figli e figlie. 18. E Peleg, essendo vissuto trent anni, generò Reu. 19. E Peleg, dopo che ebbe generato Reu, visse ducentonove anni, e generò figli e figlie. 20. E Reu, essendo vivuto trentadue anni, generò Serug. 21. E Reu, dopo che ebbe generato Serug, visse duecentosette anni, e generò figli e figlie. י ל ב נ ת ה ע יר א { ט ע ל כּ ן ק ר א שׁ מ הּ בּ ב ל כּ י שׁ ם בּ ל ל י הו ה שׂ פ ת כּ ל ה א ר ץ וּמ שּׁ ם ה פ יצ ם י הו ה ע ל פּ נ י כּ ל ה א ר ץ לּ ה תּ וֹל ד ת שׁ ם שׁ ם בּ ן מ א ת שׁ נ ה ו יּ וֹל ד א ת א ר פּ כ שׁ ד שׁ נ ת י ם א ח ר ה מּ בּ וּל יא ו י ח י שׁ ם א ח ר י ה וֹל יד וֹ א ת א ר פּ כ שׁ ד ח מ שׁ מ א וֹת שׁנ ה ו יּ וֹל ד בּ נ ים וּב נ וֹת {ס} יב ו א ר פּ כ שׁ ד ח י ח מ שׁ וּשׁ לשׁ ים שׁ נ ה ו יּ וֹל ד א ת שׁ ל ח ו י ח י יג א ר פּ כ שׁ ד א ח ר י ה וֹל יד וֹ א ת שׁ ל ח שׁ ל שׁ שׁ נ ים ו א ר בּ ע מ א וֹת שׁ נ ה ו יּ וֹל ד בּ נ ים יד {ס} וּב נ וֹת ו יּ וֹל ד א ת ע ב ר ו שׁ ל ח ח י שׁ לשׁ ים שׁ נ ה טו ו י ח י שׁ ל ח א ח ר י ה וֹל יד וֹ א ת ע ב ר שׁ ל שׁ שׁ נ ים ו א ר בּ ע מ א וֹת שׁ נ ה ו יּ וֹל ד בּ נ ים וּב נ וֹת {ס} טז ו י ח י ע ב ר א ר בּ ע וּשׁ לשׁ ים שׁ נ ה ו יּוֹל ד א ת פּ ל ג כ { יז ו י ח י ע ב ר א ח ר י ה וֹל יד וֹ א ת פּ ל ג שׁ לשׁ ים שׁ נ ה ו א ר בּ ע מ א וֹת שׁ נ ה ו יּ וֹל ד בּ נ ים וּב נ וֹת {ס} יח ו י ח י פ ל ג שׁ לשׁ ים שׁ נ ה ו יּ וֹל ד א ת ר ע וּ יט ו י ח י פ ל ג א ח ר י ה וֹ לי דוֹ א ת ר ע וּ תּ שׁ ע שׁ נ ים וּמ את י ם שׁ נ ה ו יּ וֹל ד בּ נ ים וּב נ וֹת ו י ח י ר ע וּ שׁ תּ י ם וּשׁ לשׁ ים שׁ נ ה ו יּ וֹל ד א ת שׂ ר וּג כא ו י ח י ר ע וּ א ח ר י 12

27 22. E Serug, essendo vissuto trent anni, generò Nahor. 23. E Serug, dopo che ebbe generato Nahor, visse duecento anni, e generò figli e figlie. 24. E Nahor, essendo vissuto ventinove anni, generò Tare. 25. E Nahor, dopo ch ebbe generato Tare, visse cento diciannove anni, e generò figli e figlie. 26. E Tare, essendo vissuto settant anni, generò Abramo, Nahor, e Haran. 27. E queste sono le generazioni di Tare: Tare generò Abramo, Nahor e Haran; e Haran generò Lot. 28. Or Haran morì in presenza di Tare suo padre, nel suo natio paese, in Ur dei Caldei. 29. Ed Abramo e Nahor si presero delle mogli; il nome della moglie di Abramo era Sarai; e il nome della moglie di Nahor, Milca, la quale era figlia di Haran, padre di Milca e d Isca. 30. Or Sarai era sterile, e non aveva figli. 31. E Tare prese Abramo suo figlio, e Lot figlio del suo figlio, cioè di Haran, e Sarai sua nuora, moglie di Abramo suo figlio; ed essi uscirono con loro fuori d Ur dei Caldei, per andare nel paese di Canaan; e, giunti fino in Charan, vi dimorarono. 32. E il tempo della vita di Tare fu duecentocinque anni; poi morì in Charan. ה וֹל יד וֹ א ת שׂ ר וּג שׁ ב ע שׁ נ ים וּמ את י ם שׁ נ ה ו יּוֹל ד בּ נ ים וּב נ וֹת {ס} כב ו י ח י שׂ ר וּג שׁ לשׁ ים שׁ נ ה ו יּ וֹל ד א ת נ ח וֹר כג ו י ח י שׂ ר וּג א ח ר י ה וֹל יד וֹ א ת נ ח וֹר מ את י ם שׁ נ ה ו יּ וֹל ד בּ נ ים וּב נ וֹת {ס} כד ו י ח י נ ח וֹר תּ שׁ ע ו ע שׂ ר ים שׁנ ה ו יּ וֹל ד א ת תּ ר ח כה ו י ח י נ ח וֹר א ח ר י ה וֹל יד וֹ א ת תּ ר ח תּ שׁ ע ע שׂ ר ה שׁ נ ה וּמ א ת שׁ נ ה ו יּ וֹל ד בּ נ ים וּב נ וֹת כו {ס} ו י ח י ת ר ח שׁ ב ע ים שׁ נ ה ו יּ וֹל ד א ת א ב ר ם א ת נ ח וֹר ו א ת ה ר ן כח לּ ה ו א כז תּ וֹל ד ת תּ ר ח תּ ר ח הוֹל יד א ת א ב ר ם א ת נ ח וֹר ו א ת ה ר ן ו ה ר ן הוֹל יד א ת ל וֹט ו יּ מ ת ה ר ן ע ל פּ נ י תּ ר ח א ב יו בּא ר ץ מ וֹל ד תּ וֹ בּ א וּר כּ שׂ דּ ים כט ו יּ קּ ח א ב ר ם ו נ ח וֹר ל ה ם נ שׁ ים שׁ ם א שׁ ת א ב ר ם שׂ ר י ו שׁ ם א שׁ ת נ חוֹר מ ל כּ ה א ב י מ ל כּ ה ו א ב י י ס כּ ה ע ק ר ה א ין ל הּ ו ל ד לא ל בּ ת ה ר ן ו תּ ה י שׂ ר י ח תּ ר ח ו יּ קּ א ת א ב ר ם בּ נ וֹ ו א ת ל וֹט בּ ן ה ר ן בּ ן בּ נ וֹ ו א ת שׂ ר י כּ לּ ת וֹ א שׁ ת א ב ר ם בּ נ וֹ ו יּ צ א וּ א תּ ם מ א וּר כּ שׂ דּ ים ל ל כ ת א ר צ ה כּ נ ע ן ו יּ ב אוּ ע ד ח ר ן ו יּ שׁ בוּ שׁ ם ו יּ ה י וּ לב י מ י ת ר ח ח מ שׁ שׁ נ ים וּמ את י ם שׁ נ ה ו יּ מ ת תּ ר ח בּ ח ר ן {פ} 13

28 Parashat Lech lechà לך לך פרשת Traduzione italiana di Giovanni Diodati, 1649 Genesi OR il Signore aveva detto ad Abramo: Vattene via dal tuo paese, e dal tuo parentado, e della casa di tuo padre, nel paese che io ti mostrerò. 2. Ed io ti farò divenire una gran gente, e ti benedirò, e magnificherò il tuo nome; e tu sarai benedizione. 3. Ed io benedirò coloro che ti benediranno, e maledirò coloro che ti malediranno; e tutte le nazioni della terra saranno benedette in te. 4. Ed Abramo se ne andò, come il Signore gli aveva detto; e Lot andò con lui. Or Abramo aveva settanta cinque anni quando partì da Charan. 5. Abramo dunque prese Sarai sua moglie, e Lot figlio di suo fratello, e tutti i loro beni che avevano acquisiti, e anche le persone che avevano acquistate in Charan; e partirono, per andare nel paese di Canaan. E giunsero al paese di Canaan. 6. Ed Abramo passò per il paese, fino al luogo di Sichem, fino alla pianura di More. Ed in quel tempo i Cananei erano nel paese. 7. E il Signore apparve ad Abramo, e gli disse: Io darò questo paese alla tua progenie. Ed Abramo edificò lì un altare al Signore che gli era apparso. 8. Poi egli si spostò di là verso il monte, dalla parte orientale di Betel; e piantò le sue tende, avendo dal lato occidentale Betel, e dall orientale Ai; ed edificò lì un altare al Signore, ed invocò il Nome del Signore. Testo ebraico composto dal Mechon Mamre בראשית פרק יב א ו יּ אמ ר י הו ה א ל א ב ר ם ל ך ל ך מ א ר צ ך וּמ מּ וֹל ד תּ ך וּמ בּ ית א ב י ך א ל ה א ר ץ א שׁ ר א ר א ךּ ב ו א ע שׂ ך ל ג וֹי גּ ד וֹל ו א ב ר כ ך ו א ג דּ ל ה שׁ מ ך ו ה י ה בּ ר כ ה ג ו א ב ר כ ה מ ב ר כ י ך וּ מ ק לּ ל ך א א ר ו נ ב ר כ וּ ב ך כּ ל מ שׁ פּ ח ת ה א ד מ ה ד ו יּ ל ך א ב ר ם כּ א שׁ ר דּ בּ ר א ל יו י הו ה ו יּ ל ך א תּ וֹ ל וֹט ו א ב ר ם בּ ן ח מ שׁ שׁ נ י ם ו שׁ ב ע ים שׁ נ ה בּ צ את וֹ מ ח ר ן ו יּ קּ ח ה א ב ר ם א ת שׂ ר י א שׁ תּ וֹ ו א ת ל וֹט בּ ן א ח יו ו א ת כּ ל ר כוּשׁ ם א שׁ ר ר כ שׁוּ ו א ת ה נּ פ שׁ א שׁ ר ע שׂ וּ ב ח ר ן ו יּ צ א וּ ל ל כ ת א ר צ ה כּ נ ע ן ו יּ ב אוּ א ר צ ה כּ נ ע ן ו ו יּ ע ב ר א ב ר ם בּ א ר ץ ע ד מ ק וֹם שׁ כ ם ע ד א ל וֹן מוֹר ה ו ה כּ נ ע נ י א ז בּ א ר ץ ז ו יּ ר א י הו ה א ל א ב ר ם ו יּ אמ ר ל ז ר ע ך א תּ ן א ת ה א ר ץ ה זּ את ו יּ ב ן שׁ ם מ ז בּ ח ל יהו ה ה נּ ר א ה א ל יו ח ו יּ ע תּ ק מ שּׁ ם ה ה ר ה מ קּ ד ם ל ב ית א ל ויּ ט א ה ל ה בּ ית א ל מ יּ ם ו ה ע י מ קּ ד ם ו יּ ב ן שׁ ם מ ז בּ ח ו יּ ק ר א בּ שׁ ם י הו ה ל יהו ה 1

29 9. Poi Abramo partì, camminando e dirigendosi verso Sud. 10. E venne una carestia nel paese; ed Abramo scese in Egitto, per dimorarvi, poiché la fame era grave nel paese. 11. E, quando fu per entrare in Egitto, disse a Sarai sua moglie: Ecco, ora io so che tu sei donna di bell aspetto. 12. Quindi avverrà che, quando gli Egiziani ti vedranno, diranno: Costei è moglie di costui; e mi uccideranno, e a te scamperanno la vita. 13. Dì che sei mia sorella; affinché per causa tua mi sia fatto del bene, e per amor tuo la vita mi sia conservata. 14. Avvenne dunque che, come Abramo giunse in Egitto, gli Egiziani guardarono quella donna, perché ella era molto bella. 15. Ed i principi del Faraone, vedutala, ne fecero le lodi al Faraone; così quella donna fu presa e portata in casa del Faraone. 16. Ed egli fece del bene ad Abramo, per amor di lei; ed egli n ebbe pecore, e buoi, ed asini, e servi, e serve, ed asine, e cammelli. 17. Ma il Signore percosse il Faraone e la sua casa con grandi piaghe, per causa di Sarai, moglie di Abramo. 18. E il Faraone chiamò Abramo, e gli disse: Che cosa è questo che tu mi hai fatto? perché non mi hai informato che essa era tua moglie? 19. Perché dicesti: Essa è mia sorella? Così che io l avevo presa per moglie; ora dunque, eccoti la tua moglie, prendila, e vattene. 20. E il Faraone lo affidò a degli uomini; ed essi lo mandarono via, lui e la sua moglie e tutto quello ch era suo. ט ו יּ סּ ע א ב ר ם ה ל וֹ ך ו נ סוֹע ה נּ ג בּ ה י ו י ה {פ} י ר ע ב בּ א ר ץ ו יּ ר ד א ב ר ם מ צ ר י מ ל ג וּר שׁ ם כּ י כ ב ד ה ר ע ב בּ א ר ץ יא ה ו י ה י כּ א שׁ ר ה ק ר יב ל ב וֹא מ צ ר י מ ה ו יּ אמ ר א ל שׂ ר י א שׁ תּ וֹ ה נּ ה נ א י ד ע תּ י כּ י א שּׁה י פ ת מ ר א ה א תּ ה מּ צ ר ים ו א ו א ת ך י ח יּ וּ יג יב ו ה י ה כּ י י ר א וּ א ת ך מ ר וּ א שׁ תּ וֹ ז את ו ה ר ג וּ א ת י א מ ר י נ א א ח ת י א תּ ל מ ע ן י יט ב ל י ב ע בוּר ך ו ח י ת ה נ פ שׁ י בּ ג ל ל ך יד ו י ה י כּ ב וֹא א ב ר ם מ צ ר י מ ה ו יּ ר א וּ ה מּ צ ר ים א ת ה א שּׁ ה כּ טו י י פ ה ה וא מ א ד ו יּ ר א וּ א ת הּ שׂ ר י פ ר ע ה ו י ה ל ל וּ א ת הּ א ל פּ ר ע ה ו תּ קּ ח ה א שּׁ ה בּ ית פּ ר ע ה טז וּל א ב ר ם ה יט יב בּ ע בוּר הּ ו י ה י ל וֹ צ אן וּב ק ר ו ח מ ר ים ו ע ב ד ים ו א ת נ ת וּג מ לּ ים יז וּשׁ פ ח ת ו י נ גּ ע י הו ה א ת פּ ר ע ה נ ג ע ים גּ ד ל ים ו א ת בּ ית וֹ ע ל דּ ב ר שׂ ר י א שׁ ת א ב ר ם פ ר ע ה ל א ב ר ם ו יּ אמ ו יּ ק ר א יח ר מ ה זּ את ע שׂ י ת לּ י ל מּ ה ל א ה גּ ד תּ לּ י כּ י א שׁ תּ ך ה וא יט ל מ ה א מ ר תּ א ח ת י ה וא ו א קּ ח א ת הּ ל י ל א שּׁ ה ו ע תּ ה ה נּ ה א שׁ תּ ך ק ח ו ל ך כ ו י צ ו ע ל יו פּ ר ע ה א נ שׁ ים ו י שׁ לּ ח וּ א תוֹ ו א ת א שׁ תּ וֹ ו א ת כּ ל א שׁ ר ל וֹ 2

30 Genesi Abramo dunque tornò dall Egitto, con la sua moglie, e con tutto ciò ch era suo, e con Lot, dirigendosi verso il Neghev (Sud). 2. Or Abramo era molto ricco in bestiame, in argento ed in oro. 3. Ed egli, seguendo il suo viaggio, andò dal Neghev fino a Betel, fino al luogo dove prima erano state le sue tende, fra Betel ed Ai, 4. nel luogo ove era l altare che egli aveva fatto lì; ed Abramo invocò lì il nome del Signore. 5. Anche Lot, che andava con Abramo, aveva pecore, e buoi, e tende. 6. E il paese non li poteva sostenere, se abitavano insieme; poiché possedevano molto, e non potevano dimorare insieme. 7. E nacque una contesa fra i pastori del bestiame di Abramo, ed i pastori del bestiame di Lot. E i Cananei ed i Ferezei abitavano allora nel paese. 8. Ed Abramo disse a Lot: Non ci sia contesa fra me e te, né fra i miei pastori ed i tuoi; poiché noi siamo fratelli. 9. Non c è tutto il paese davanti a te? Separati da me; se tu vai a sinistra, io andrò a destra; e se tu vai a destra, io andrò a sinistra. 10. E Lot, alzati gli occhi, guardò tutta la pianura del Giordano, ch era tutta irrigata; prima che il Signore avesse distrutto Sodoma e Gomorra, quella era come il giardino del Signore, come il paese di Egitto, fino a Soar. 11. E Lot scelse per se tutta la pianura del Giordano; ed egli partì, בראשית פרק יג א ה ו יּ ע ל א ב ר ם מ מּ צ ר י ם ה וּא ו א שׁ תּ וֹ ו כ ל א שׁ ר ל וֹ ו ל וֹט ע מּ וֹ ה נּ ג בּ ה ב ו א ב ר ם כּ ב ד מ א ד בּ מּ ק נ ה בּ כּ ס ף וּב זּ ה ב ג ו יּ ל ך ל מ סּ ע יו מ נּ ג ב ו ע ד בּ ית א ל ע ד ה מּ ק וֹם א שׁ ר ה י ה שׁ ם א ה ל ה בּ תּ ח לּ ה בּ ין בּ ית א ל וּב ין ה ע י ד א ל מ קוֹם ה מּ ז בּ ח א שׁ ר ע שׂ ה שׁ ם בּ ר אשׁ נ ה ו יּ ק ר א שׁ ם א ב ר ם בּ שׁ ם י הו ה ו ג ם ל ל וֹט ה ה ל ך א ת א ב ר צ אן וּב ק ר ו א ה ל ים ו ם ה י ה ו ל א נ שׂ א א ת ם ה א ר ץ ל שׁ ב ת י ח דּ ו כּ י ה י ה ר כוּשׁ ם ר ב ו ל א י כ ל וּ ל שׁ ב ת י ח דּ ו ז ו י ה י ר יב בּ ין ר ע י מ ק נ ה א ב ר ם וּב ין ר ע י מ ק נ ה ל וֹט ו ה כּ נ ע נ י ו ה פּ ר זּ י א ז י שׁ ב בּ א ר ץ ח ו יּ אמ ר א ב ר ם א ל ל וֹט א ל נ א ת ה י מ ר יב ה בּ ינ י וּב ינ ך וּב ין ר ע י וּב ין ר ע י ך כּ י א נ שׁ ים א ח ים א נ ח נוּ ה ל א ט כ ל ה א ר ץ ל פ נ י ך ה פּ ר ד נ א מ ע ל י א ם ה שּׂ מ אל ו א ימ נ ה ו א שׂ מ א יל ה י ו יּ שּׂ א לוֹט ו א ם ה יּ מ ין א ת ע ינ יו ו יּ ר א א ת כּ ל כּ כּ ר ה יּ ר דּ ן כּ י כ לּ הּ מ שׁ ק ה ל פ נ י שׁ ח ת י הו ה א ת ס ד ם ו א ת ע מ ר ה כּ ג ן י הו ה כּ א ר ץ מ צ ר י ם בּ א כ ה צ ע ר יא ו יּ ב ח ר ל וֹ ל וֹט א ת כּ ל כּ כּ ר ה יּ רדּ ן ו יּ סּ ע 3

31 פ{ dall Oriente; e così si separarono l uno dall altro. 12. Abramo dimorò nel paese di Canaan, e Lot dimorò nelle terre della pianura, e andò erigendo le sue tende fin che giunse a Sodoma. 13. E gli uomini di Sodoma erano grandemente scellerati e peccatori contro al Signore. 14. E il Signore disse ad Abramo, dopo che Lot si fu separato da lui: Alza ora gli occhi tuoi, e guarda, dal luogo ove tu sei, verso il Settentrione, verso il Mezzodì, verso l Oriente, e verso l Occidente. 15. Poiché io darò a te ed alla tua progenie, in perpetuo, il paese che tu vedi. 16. E farò sì che la tua progenie sia come la polvere della terra; se alcuno potrà contare (i granelli del) la polvere della terra, potrà anche contare la tua progenie. 17. Levati, cammina per il paese, in lungo ed in largo; poiché io te lo darò. 18. Abramo dunque andò erigendo le sue tende; e, giunto alle pianure di Mamre, che sono in Hebron, vi dimorò, e vi edificò un altare al Signore. Genesi OR avvenne al tempo di Amrafel re di Sinear, d Arioc re di Ellasar, di Chedor-laomer re di Elam, e di Tideal re de Goi, 2. ch essi fecero guerra contro Bera re di Sodoma, e contro Birsa re di Gomorra, e contro Sineab re di Adma, e contro Semeeber re di Seboim, e contro il re di Bela, ch è Soar. 3. Tutti costoro, alleatisi, si radunarono nella Valle di Siddim, che è il mar salato. 4. Essi erano stati soggetti a Chedorlaomer, per dodici anni, ל וֹט מ קּ ד ם ו יּ פּ ר ד וּ א ישׁ מ ע ל א ח יו יב א ב ר ם י שׁ ב בּ א ר ץ כּ נ ע ן ו ל וֹט י שׁ ב בּ ע ר י ה כּ כּ ר ו יּ א ה ל ע ד ס ד ם ר ע ים ו ח טּ א א מ ר א ל א ב ר ם א ח יג ים ל יהו ה מ א ד ו א נ שׁ י ס ד ם ו יהו ה יד ר י ה פּ ר ד ל וֹט מ ע מּ וֹ שׂ א נ א ע ינ י ך וּר א ה מ ן ה מּ ק וֹם א שׁ ר א תּ ה שׁ ם צ פ נ ה ו נ ג בּ ה ו ק ד מ ה טו ו י מּ ה כּ י א ת כּ ל ה א ר ץ א שׁ ר א תּ ה ר א ה ל ך א תּ נ נּ ה וּ ל ז ר ע ך ע ד עוֹל ם טז ו שׂ מ תּ י א ת ז ר ע ך כּ ע פ ר ה א ר ץ א שׁ ר א ם יוּכ ל א ישׁ ל מ נוֹת א ת ע פ ר ה א ר ץ גּ ם ז ר ע ך י מּ נ ה יז ק וּם ה ת ה לּ ך בּ א ר ץ ל א ר כּ הּ וּל ר ח בּ הּ כּ י ל ך א תּ נ נּ ה יח ו יּ א ה ל א ב ר ם ו יּ ב א ו יּ שׁ ב בּ א לנ י מ מ ר א א שׁ ר בּ ח ב ר וֹן ו יּ ב ן שׁ ם מ ז בּ ח ל יהו ה { בראשית פרק יד ו י ה א י בּ ימ י א מ ר פ ל מ ל ך א לּ ס ר כּ ד ר ל ע מ ר מ ל ך שׁ נ ע ר א ר י וֹ ך מ ל ך ע יל ם ו ת ד ע ל מ ל ך גּוֹי ם ב ע שׂ וּ מ ל ח מ ה א ת בּ ר ע מ ל ך ס ד ם ו א ת בּ ר שׁ ע מ ל ך ע מ ר ה שׁ נ א ב מ ל ך א ד מ ה ו שׁ מ א ב ר מ ל ך צ ב י ים וּ מ ל ך בּ ל ע ה יא צ ע ר ג כּ ל א לּ ה ח ב ר וּ א ל ע מ ק ה שּׂ דּ ים ה וּא י ם ה מּ ל ח ד שׁ תּ ים ע שׂ ר ה שׁ נ ה ע ב ד וּ 4

32 ed al tredicesimo si erano ribellati. 5. E nell anno quattordicesimo, Chedor-laomer e i re ch erano con lui erano venuti, ed avevano colpito i Rafei in Asterot-carnaim, e gli Zuzei in Ham, e gli Emei nella pianura di Chiriataim, 6. e gli Horei nelle loro montagne di Seir, fino alla pianura di Paran, ch è presso al deserto. 7. Poi, tornando indietro, erano venuti in Enmispat, ch è Cades; ed avevano colpito tutto il territorio degli Amalechiti, ed anche gli Amorrei che dimoravano in Hasason-tamar. 8. E il re di Sodoma, e il re di Gomorra, e il re di Adma, e il re di Seboim, e il re di Bela, ch è Soar, uscirono, ed ingaggiarono la battaglia nella Valle di Siddim, contro di questi: 9. contro Chedor-laomer re di Elam, e Tideal re de Goi, ed Amrafel re di Sinear, ed Arioc re di Ellasar; quattro re contro cinque. 10. E la valle di Siddim era piena di pozzi di bitume; e i re di Sodoma e di Gomorra si misero in fuga, e caddero dentro quei pozzi; e coloro che scamparono fuggirono verso il monte. 11. E quei re presero tutte le ricchezze di Sodoma e di Gomorra, e tutta le loro vettovaglie; poi se ne andarono. 12. Presero anche Lot figlio del fratello di Abramo, il quale abitava a Sodoma, e la sua roba; poi se ne andarono. 13. Qualcuno ch era scampato venne e riferì la cosa ad Abramo Ebreo, il quale dimorava nelle pianure di Mamre Amorreo, fratello di Escol, e fratello di Aner, i quali erano alleati con Abramo. א ת כּ ד ר ל ע מ ר וּשׁ לשׁ ע שׂ ר ה שׁ נ ה מ ר דוּ ה וּב א ר בּ ע ע שׂ ר ה שׁ נ ה בּ א כ ד ר ל ע מ ר ו ה מּ ל כ י ם א שׁ ר א תּ וֹ ו יּ כּ וּ א ת ר פ א ים בּ ע שׁ תּ ר ת ו א ת ה זּוּז ים בּ ה ם ו א ת ה א ימ ים בּ שׁ ק ר נ י ם ו ה ק ר י ת י ם ו ו א ת ה ח ר י בּ ה ר ר ם שׂ ע יר ע ד א יל פּ אר ן א שׁ ר ע ל ה מּ ד בּ ר ז ו יּ שׁ בוּ ו יּ ב אוּ א ל ע ין מ שׁ פּ ט ה וא ק ד שׁ ו יּ כּ וּ א ת כּ ל שׂ ד ה ה ע מ ל ק י ו ג ם א ת ה א מ ר י ה יּ שׁ ב בּ ח צ צ ן וּמ ח תּ מ ר ו יּ צ א מ ל ך ס ד ם וּמ ל ך ע מ ר ה וּמ ל ך א ד מ ה וּמ ל ך צ ב י ים ל ך בּ ל ע ה וא צ ע ר מ ל ח מ ה בּ ע מ ק ה שּׂ דּ ים ו יּ ע ר כוּ א תּ ם א ת ט כּ ד ר ל ע מ ר מ ל ך ע יל ם ו ת ד ע ל מ ל ך גּוֹי ם ו א מ ר פ ל מ ל ך שׁ נ ע ר ו א ר י וֹ ך מ ל ך א לּ ס ר א ר בּ ע ה מ ל כ ים א ת ה ח מ שּׁ ה י ו ע מ ק ה שּׂ דּ ים בּ א ר ת בּ א ר ת ח מ ר ו יּ נ סוּ מ ל ך ס ד ם ו ע מ ר ה ו יּ פּ לוּ שׁ מּ ה ו ה נּ שׁ א ר ים ה ר ה נּ סוּ א ת כּ ל ר כ שׁ ס ד ם ו יּ ק חוּ יא ו ע מ ר ה ו א ת כּ ל א כ ל ם ו יּ ל כוּ יב ו יּ ק ח וּ א ת ל וֹט ו א ת ר כ שׁ וֹ בּ ן א ח י א ב ר ם ו יּ ל כוּ ו ה וּא י שׁ ב בּ ס ד ם יג ה ע ב ר י ו הוּא שׁ כ ן ו יּ ב א ה פּ ל יט ו יּ גּ ד ל א ב ר ם בּ א לנ י מ מ ר א ה א מ ר י א ח י א שׁ כּ ל ו א ח י ע נ ר ו ה ם בּ ע ל י 5

33 14. Ed Abramo, come seppe che il suo fratello era prigioniero, armò trecento diciotto dei suoi allievi nati in casa sua, e li inseguì fino a Dan. 15. Ed egli, con i suoi servitori, li assalì di notte da diverse direzioni, e li sconfisse, e li inseguì fino a Hoba, ch è dal lato sinistro di Damasco. 16. E recuperò tutta la roba; liberò anche Lot suo fratello, e la sua roba, ed anche le donne, e il popolo. 17. Successivamente, mentre egli ritornava dalla sconfitta di Chedorlaomer e dei re che erano con lui, il re di Sodoma gli uscì incontro nella Valle della pianura, che è la Valle del re. 18. E Melchisedec, re di Salem, portò pane e vino; egli era sacerdote dell Iddio altissimo. 19. E lo benedisse, dicendo: Benedetto sia Abramo, presso l Iddio altissimo, padrone del cielo e della terra. 20. E benedetto sia l altissimo Iddio, che ha posto i tuoi nemici nelle tue mani. Ed Abramo gli diede la decima di ogni cosa. 21. E il re di Sodoma disse ad Abramo: Dammi le persone, e prendi per te la roba. 22. Ma Abramo rispose al re di Sodoma: Io ho alzato la mano al Signore Iddio altissimo, padrone del cielo e della terra; 23. se, di tutto ciò ch è tuo, io prendo pure un filo, od una stringa di scarpa; che tu non possa dire: Io ho arricchito Abramo; 24. salvo quello che questi giovani hanno mangiato, e la parte degli uomini che sono venuti con me, cioè: Aner, Escol e Mamre; essi prenderanno la loro parte. ב ר ית א ב ר ם יד ו יּ שׁ מ ע א ב ר ם כּ י נ שׁ בּ ה א ח יו ו יּ ר ק א ת ח נ יכ יו י ל יד י ב ית וֹ שׁ מ נ ה ע שׂ ר וּשׁ ל שׁ מ א וֹת ו יּ ר דּ ף ע ד דּ ן טו ו יּ ח ל ק ע ל יה ם ל י ל ה ה וּא ו ע ב ד יו ו יּ כּ ם ו יּ ר דּ פ ם ע ד חוֹב ה א שׁ ל ד מּ שׂ ק טז א ת ל וֹט א ח יו וּר כ שׁוֹ א ת ה נּ שׁ ים ו א ת ה ע ם ר מ שּׂ מ אל ו יּ שׁ ב א ת כּ ל ה ר כ שׁ ו ג ם ה שׁ יב ו ג ם יז ו יּצ א מ ל ך ס ד ם ל ק ר אתוֹ א ח ר י שׁוּב וֹ מ ה כּוֹת א ת כּ ד ר ל ע מ ר ו א ת ה מּ ל כ ים א שׁ ר א תּ וֹ א ל ע מ ק שׁ ו ה הוּא ע מ ק ה מּ ל ך יח וּמ ל כּ י צ ד ק מ ל ך שׁ ל ם הוֹצ יא ל ח ם ו י י ן ו ה וּא כ ה ן ל א ל ע ל י וֹן יט ו י ב ר כ הוּ ו יּ אמ ר בּ ר וּ ך א ב ר ם ל א ל ע ל י וֹן ק נ ה שׁ מ י ם ו א ר ץ כ וּב רוּ ך א ל ע ל י וֹן א שׁ ר מ גּ ן צ ר י ך בּ י ד ך ו יּ תּ ן ל וֹ מ ע שׂ ר מ כּ ל ו יּ אמ ר כא מ ל ך ס ד ם א ל א ב ר ם תּ ן ל י ה נּ פ שׁ ו ה ר כ שׁ ק ח ל ך כב ו יּ אמ ר א ב ר ם א ל מ ל ך ס ד ם ה ר מ ת י י ד י א ל י הו ה א ל ע ל י וֹן ק נ ה שׁ מ י ם ו א ר ץ ו ע ד שׂ ר וֹ ך נ ע ל א ם מ חוּ ט כג ו א ם א קּ ח מ כּ ל א שׁ ר ל ך ו ל א ת אמ ר א נ י ה ע שׁ ר תּ י א ת א ב ר ם כד בּ ל ע ד י ר ק א שׁ ר א כ ל וּ ה נּ ע ר ים ו ח ל ק ה א נ שׁ ים א שׁ ר ה ל כ וּ א תּי ע נ ר א שׁ כּ ל וּמ מ ר א ה ם י ק ח וּ ח ל ק ם 6

34 Genesi DOPO queste cose, la parola del Signore fu indirizzata ad Abramo in visione, dicendo: Non temere, o Abramo, io ti sono scudo; il tuo premio è molto grande. 2. Ed Abramo disse: O Signore Iddio, che mi daresti? io sono senza figli, e colui che ha il governo della mia casa è Eliezer Damasceno. 3. Abramo disse ancora: Ecco, tu non mi hai dato progenie; ed ecco, un servo nato in casa mia sarà mio erede. 4. Ed in quel momento, la parola del Signore gli fu indirizzata, dicendo: Costui non sarà tuo erede; anzi colui che uscirà delle tue viscere sarà tuo erede. 5. Poi lo portò fuori, e gli disse: Gguarda ora verso il cielo, ed conta le stelle, se tu le puoi contare. Poi gli disse: Così sarà la tua progenie. 6. Ed egli credette al Signore; e ciò gli fu considerato un merito. 7. E gli disse: Io sono il Signore che ti ho fatto uscire di Ur de Caldei, per darti questo paese, affinché tu lo possegga. 8. Ed Abramo rispose: Signore Iddio, posso sapere che io lo possederò? 9. E il Signore gli disse: Prendimi una giovenca di tre anni, ed una capra di tre anni, ed un montone di tre anni, ed una tortora ed un piccione. 10. Ed egli prese tutte quelle cose, e le divise nel mezzo, e pose ciascuna metà di fronte all altra; ma non divise gli uccelli. 11. Or certi uccelli discesero sopra quei corpi morti, ed Abramo li cacciò. 12. Ed al tramonto del sole, un profondo sonno cadde sopra Abramo; ed ecco, uno spavento ed una grande oscurità cadde sopra di lui. בראשית פרק טו ב א א ח ר ה דּ ב ר ים ה א לּ ה ה י ה ד ב ר י הו ה א ל א ב ר ם בּ מּ ח ז ה ל אמ ר א ל תּ יר א א ב ר ם א נ כ י מ ג ן ל ך שׂ כ ר ך ה ר בּ ה מ א ד ו יּ אמ ר א ב ר ם א ד נ י י הו ה מ ה תּ תּ ן ל י ו א נ כ י הוֹל ך ע ר יר י וּ בן מ שׁ ק בּ ית י ה וּא דּ מּ שׂ ק א ל יע ז ר ג ו יּ אמ ר א ב ר ם ה ן ל י ל א נ ת תּ ה ז ר ע ו ה נּ ה ב ן בּ ית י יוֹר שׁ א ת י ד י יר שׁ ך ז ה כּ י א ם א שׁ ר י צ א מ ו ה נּ ה ד ב ר י הו ה א ל יו ל אמ ר ל א מּ ע י ך ה וּא י יר שׁ ך ה ו יּוֹצ א א ת וֹ ה ח וּצ ה ו יּ אמ ר ה בּ ט נ א ה שּׁ מ י מ ה וּס פ ר ה כּ וֹכ ב ים א ם תּוּכ ל ל ס פּ ר א ת ם ו יּ אמ ר ל וֹ כּ ה י ה י ה ז ר ע ך צ ד ק ה ה וֹצ את י ך א ת ה א ז ו ו ה א מ ן בּ יהו ה ו יּ ח שׁ ב ה לּ וֹ ו יּ אמ ר א ל יו אנ י י הו ה א שׁ ר מ א וּר כּ שׂ דּ ים ל ת ת ל ך ר ץ ה זּ את ל ר שׁ תּ הּ ו יּ אמ ר ח א ד נ י י הו ה בּ מּ ה א ד ע כּ י א יר שׁ נּ ה ט ו יּ אמ ר א ל יו ק ח ה ל י ע ג ל ה מ שׁ לּ שׁ ת ו ע ז מ שׁ לּ שׁ ת ו א י ל מ שׁ לּ שׁ ו ת ר ו גוֹז ל י ו יּ קּ ח ל וֹ א ת כּ ל א לּ ה ו י ב תּ ר א ת ם בּ תּ ו ך ו יּ תּ ן א ישׁ בּ ת ר וֹ ל ק ר את ר ע הוּ ו א ת ה צּ פּ ר ל א ב ת ר יא ו יּ ר ד ה ע י ט ע ל ה פּ ג ר ים ו יּ שּׁ ב א ת ם א ב ר ם יב ו י ה י ה שּׁ מ שׁ ל ב וֹא ו ת ר דּ מ ה נ פ ל ה ע ל א ב ר ם 7

35 13. E il Signore disse ad Abramo: Sappi pure che la tua progenie dimorerà come straniera in un paese che non sarà suo, e servirà la gente di quel paese, la quale l affliggerà; e ciò durerà quattrocento anni. 14. Ma io giudicherò la gente che avrà servito; poi essi se ne usciranno con grandi ricchezze. 15. E tu te ne andrai dai tuoi padri in pace, e sarai seppellito in buona vecchiaia. 16. E nella quarta generazione, essi ritorneranno qua; poiché fino ad ora l iniquità degli Amorrei non è compiuta. 17. Ora, come il sole si fu coricato, venne una caligine; ed ecco, un forno fumante, ed un torchio acceso, il quale passò in mezzo alle parti di quegli animali. 18. In quel giorno il Signore fece un patto con Abramo, dicendo: Io ho dato alla tua progenie questo paese, dal fiume di Egitto fino al fiume grande, che è il fiume Eufrate; 19. il paese dei Chenei, e dei Chenizzei, e dei Cadmonei; 20. e degli Hittei, e dei Ferezei, e dei Rafei; 21. e degli Amorrei, e dei Cananei, e dei Ghirgasei, e dei Gebusei. ו ה נּ ה א ימ ה ח שׁ כ ה ג ד ל ה נ פ ל ת ע ל יו יג ו יּ אמ ר ל א ב ר ם י ד ע תּ ד ע כּ י ג ר י ה י ה ז ר ע ך בּ א ר ץ ל א ל ה ם ו ע ב ד וּם ו ע נּ וּ א תם א ר בּ ע מ א וֹת שׁ נ ה יד ו ג ם א ת ה גּ וֹי א שׁ ר י ע ב דוּ דּ ן א נ כ י ו א ח ר י כ ן י צ א וּ בּ ר כ שׁ גּ ד וֹל טו ו א תּ ה תּ ב וֹא א ל א ב ת י ך בּ שׁ ל וֹם תּ קּ ב ר בּ שׂ יב ה טוֹב ה ר ב יע י י שׁ וּבוּ ה נּ ה כּ ה א מ ר י ע ד ה נּ ה יז ו ע ל ט טז י ל א שׁ ל ם ו ד וֹר ע ו ן ו י ה י ה שּׁ מ שׁ בּ א ה ה ה י ה ו ה נּ ה ת נּ וּר ע שׁ ן ו ל פּ יד א שׁ א שׁ ר ע ב ר בּ ין ה גּ ז ר ים ה א לּ ה בּ יּ וֹם יח ה ה וּא כּ ר ת י הו ה א ת א ב ר ם בּ ר ית ל אמ ר ל ז ר ע ך נ ת תּ י א ת ה א ר ץ ה זּ את מ נּ ה ר מ צ ר י ם ע ד ה נּ ה ר ה גּ ד ל נ ה ר פּ ר ת ה קּ ד מ נ י יט כ א ת ה קּ ינ י ו א ת ה קּ נ זּ י ו א ת ו א ת ה ח תּ י ו א ת ה פּ ר זּ י ו א ת ה ר פ א ים כא ו א ת ה א מ ר י ו א ת ה כּ נ ע נ י ו א ת ה גּ ר גּ שׁ י ו א ת ה י בוּס י {ס} Genesi E Sarai, moglie di Abramo, non gli partoriva figliuoli; 2. ed avendo una serva egizia, chiamata Agar, disse ad Abramo: Ecco, ora il Signore mi ha fatta sterile, in modo che non posso avere figli; entra dalla mia serva; forse avrò progenie da lei. Ed Abramo acconsentì alla voce di Sarai. בראשית פרק טז ו שׂ ר י א א שׁ ת א ב ר ם ל א י ל ד ה ל וֹ ו ל הּ שׁ פ ח ה מ צ ר ית וּשׁ מ הּ ה ג ר שׂ ר י א ל א ב ר ם ה ו תּ אמ ר ב נּ ה נ א ע צ ר נ י י הו ה מ לּ ד ת בּ א נ א א ל שׁ פ ח ת י אוּל י א בּ נ ה מ מּ נּ ה ו יּ שׁ מ ע א ב ר ם ל ק וֹל שׂ ר י 8

36 3. Sarai dunque, moglie di Abramo, prese Agar egizia, sua serva, dopo che Abramo abitò nel paese di Canaan per dieci anni, e la diede ad Abramo suo marito, da essergli per moglie. 4. Ed egli entrò da lei, ed ella concepì; e, vedendo che aveva concepito, disprezzò la sua padrona. 5. E Sarai disse ad Abramo: L ingiuria che è fatta a me è sopra te; io ti ho data la mia serva in seno; ed ella, vedendo che ha concepito, mi disprezza; il Signore giudichi fra me e te. 6. Ed Abramo rispose a Sarai: Ecco, la tua serva è in mano tua; falle come ti piacerà. Sarai dunque la afflisse; per cui essa fuggì dal suo cospetto. 7. E l Angelo del Signore la trovò presso di una fonte d acqua, nel deserto, presso della fonte che è sulla via di Sur. 8. E le disse: Agar, serva di Sarai, da dove vieni? E dove vai? Ed essa rispose: Io fuggo dal cospetto di Sarai, mia padrona. 9. E l Angelo del Signore le disse: Ritornatene alla tua padrona, ed umiliati sotto la sua mano. 10. L Angelo del Signore le disse ancora: Io moltiplicherò grandemente la tua progenie; e non si potrà contare, per la moltitudine. 11. L Angelo del Signore le disse oltre a ciò: Ecco, tu sei gravida, e partorirai un figliuolo, al quale porrai nome Ismaele; poiché il Signore ha udita la tua afflizione. 12. Ed esso sarà un uomo somigliante ad un asino salvatico; la man sua sarà contro a tutti, e la man di tutti contro di lui; ed egli abiterà di fronte a tutti i suoi fratelli. 13. Allora Agar chiamò il nome del Signore che parlava con lei: Tu sei l Iddio che vede; poiché disse: Io ho visto anche qui, ג ו תּ קּ ח שׂ ר י א שׁ ת א ב ר ם א ת ה ג ר ה מּ צ ר ית שׁ פ ח ת הּ מ קּ ץ ע שׂ ר שׁ נ ים ל שׁ ב ת א ב ר ם בּ א ר ץ כּ נ ע ן ו תּ תּ ן א ת הּ ל א ב ר ם א ישׁ הּ ל וֹ ל א שּׁ ה ד ו יּ ב א א ל ה ג ר ו תּ ה ר ו תּ ר א כּ י ה ר ת ה ו תּ ק ל גּ ב ר תּ הּ בּ ע ינ יה א ל א ב ר ם שׁ פ ח ת י בּ ח יק שׂ ר י ו תּ אמ ר ה ח מ ס י ע ל י ך א נ כ י נ ת תּ י ך ו תּ ר א כּ י ה ר ת ה ו א ק ל בּ ע ינ יה י שׁ פּ ט י הו ה בּ ינ י וּב ינ י ך א ב ר ם א ל שׂ ר ו יּ אמ ר ו י ה נּ ה שׁפ ח ת ך בּ י ד ך ע שׂ י ל הּ ה טּ וֹב בּ ע ינ י ך ו תּ ע נּ ה שׂ ר י ו תּ ב ר ח מ פּ נ יה ז ו יּ מ צ א הּ מ ל א ך י הו ה ע ל ע ין ה מּ י ם בּ מּ ד בּ ר ע ל ה ע י ן בּ ד ר ך ח שׁ וּר ו יּ אמ ר ה ג ר שׁ פ ח ת שׂ ר י א י מ זּ ה ב את ו א נ ה ת ל כ י ו תּ אמ ר מ פּ נ י שׂ ר י גּ ב ר תּ י א נ כ י בּ ר ח ת ט ו יּ אמ ר ל הּ מ ל א ך י הו ה שׁ וּב י א ל גּ ב ר תּ ך ו ה ת ע נּ י תּ ח ת י ד יה י א ר בּ ה א ת ז ר ע ך ו יּ אמ ר ל הּ מ ל א ך י הו ה ה ר בּ ה ו ל א י סּ פ ר מ ר ב ו יּ אמ ר ל הּ מ ל א ך י הו ה ה נּ ך ה ר ה ו י ל ד תּ בּ ן ו ק ר את שׁ יג מ וֹ יא י שׁ מ ע אל כּ י שׁ מ ע י הו ה א ל ע נ י ך יב ו ה וּא י ה י ה פּ ר א א ד ם י ד וֹ ב כּ ל ו י ד כּ ל בּ וֹ ו ע ל פּ נ י כ ל א ח יו י שׁ כּ ן ו תּ ק ר א שׁ ם י הו ה ה דּ ב ר א ל יה א תּ ה א ל ר א י כּ י א מ ר ה ה ג ם ה ל ם ר א ית י 9

37 dopo la mia visione (in casa di Abramo). 14. Perciò quel pozzo è stato nominato: Il pozzo del Vivente che mi vede; ecco, egli è fra Cades e Bered. 15. Ed Agar partorì un figliuolo ad Abramo; ed Abramo nominò il suo figliuolo, che Agar aveva partorito, Ismaele. 16. Ed Abramo era di età d ottantasei anni, quando Agar gli partorì Ismaele. א ח ר י ר א י יד ע ל כּ ן ק ר א ל בּ א ר בּ א ר ל ח י ר א י ה נּ ה ב ין ק ד שׁ וּב ין בּ ר ד טו ו תּ ל ד ה ג ר לא ב ר ם בּ ן ו יּ ק ר א א ב ר ם שׁ ם בּ נ וֹ א שׁ ר י ל ד ה ה ג ר י שׁ מ ע אל טז ו א ב ר ם בּ ן שׁ מ נ ים שׁ נ ה ו שׁ שׁ שׁ נ ים בּ ל ד ת ה ג ר א ת י שׁ מ ע אל ל א ב ר ם {ס} 10

38 Parashat Vaierà וירא פרשת Traduzione italiana di Giovanni Diodati, 1649 Genesi POI il Signore gli apparve nelle pianure di Mamre, essendo egli a sedere all entrata della tenda, nel caldo del giorno. 2. Ed egli, alzati gli occhi, guardò, ed ecco, tre uomini si presentarono a lui; e come li ebbe veduti, corse loro incontro dall entrata della tenda, e s inchinò verso terra. E disse: 3. Deh! Signore mio, se io ho trovato grazia presso di te, non passare, ti prego, oltre il tuo servitore. 4. Si prendaun poco d acqua, e lavatevi i piedi, e riposatevi sotto quest albero. 5. Ed io porterò una fetta di pane, e voi vi conforterete il cuore; poi procederete nel vostro cammino; poiché per questo siate passati presso il vostro servitore. Ed essi dissero: Fa così come tu hai detto. 6. Abrahamo dunque se ne andò in fretta nella tenda da Sara, e le disse: Prendi subito tre misure di fior di farina, ed impastala, e fanne delle focacce. 7. Abrahamo corse ancora all armento, e ne prese un vitello tenero e buono, e lo diede al servitore, il qual si affrettò a prepararlo. 8. Poi prese del burro e del latte, e quel vitello che il servitore aveva apparecchiato, e pose queste cose davanti a loro: ed egli rimase in piedi accanto a loro sotto quell albero; ed essi mangiarono. 9. E gli dissero: Dove è Sara tua moglie? Ed egli rispose: Eccola nella tenda. 10. Ed egli gli disse: Io tornerò da te, Testo ebraico composto dal Mechon Mamre בראשית פרק יח א ו יּ ר א א ל יו י הו ה בּ א לנ י מ מ ר א ו ה וּא י שׁ ב פּ ת ח ה א ה ל כּ ח ם ה יּ וֹם ב ו יּ שּׂ א ע ינ יו ו יּ ר א ו ה נּ ה שׁ לשׁ ה א נ שׁ ים נ צּ ב ים ע ל יו ו יּ ר א ו יּ ר ץ ל ק ר את ם מ פּ ת ח ה א ה ל ו יּ שׁ תּ חוּ א ר צ ה ג ו יּ אמ ר א ד נ י א ם נ א מ צ את י ח ן בּ ע ינ י ך א ל נ א ת ע ב ר מ ע ל ע ב דּ ך ד י קּ ח נ א מ ע ט מ י ם ו ר ח צ וּ ר ג ל יכ ם ו ה שּׁ ע נ וּ תּ ח ת ה ע ץ ו א ק ח ה ה פ ת ל ח ם ו ס ע ד וּ ל בּ כ ם א ח ר תּ ע ב רוּ כּ י ע ל כּ ן ע ב ר תּ ם ע ל ע ב דּ כ ם ו יּ אמ ר וּ כּ ן תּ ע שׂ ה כּ א שׁ ר דּ בּ ר תּ ו ו י מ ה ר א ב ר ה ם ה א ה ל ה א ל שׂ ר ה ו יּ אמ ר מ ה ר י שׁ ל שׁ ס א ים ק מ ח ס ל ת ל וּשׁ י ו ע שׂ י ע ג וֹת ז ו א ל ה בּ ק ר ר ץ א ב רה ם ו יּ קּ ח בּ ן בּ ק ר ר ך ו טוֹב ו יּ תּ ן א ל ה נּ ע ר ו י מ ה ר ל ע שׂ וֹת א ת וֹ ט ח ו יּ קּ ח ח מ א ה ו ח ל ב וּב ן ה בּ ק ר א שׁ ר ע שׂ ה ו יּ תּ ן ל פ נ יה ם ו ה וּא ע מ ד ע ל יה ם תּ ח ת ה ע ץ ו יּ אכ לוּ ו יּ אמ ר וּ ה נּ ה ב א י א ה ל ל י ו א יּ ה שׂ ר ה א שׁ תּ ך ו יּ אמ ר ו יּ אמ ר שׁ וֹב א שׁ וּב א ל י ך כּ ע ת ח יּ ה ו ה נּ ה ב ן ל שׂ ר ה א שׁ תּ ך ו שׂ ר ה 1

39 l anno prossimo, in questa stessa stagione; ed ecco, Sara tua moglie avrà un figlio. E Sara ascoltava all uscio della tenda, dietro al quale essa era. 11. Or Abrahamo e Sara erano vecchi ed attempati; ed era cessata a Sara la regola delle donne. 12. E Sara rise tra se stessa, dicendo: Può tornarmi la freschezza, dopo essere invecchiata? ed oltre a ciò, mio marito è vecchio. 13. E il Signore disse ad Abrahamo: Perchè ha riso Sara, dicendo: Potrei io partorire, essendo già vecchia? 14. Esiste cosa difficile al Signore? io ritornerò a te al termine stabilito, l anno prossimo, in questa stessa stagione, e Sara avrà un figlio. 15. E Sara negò d aver riso, dicendo: Io non ho riso; poiché ebbe paura. Ma egli le disse: Non dir così, perché tu hai riso. 16. POI quegli uomini si alzarono di là, e si diressero verso Sodoma; ed Abrahamo andava con loro, per accommiatarli. 17. E il Signore disse: Celerò io ad Abrahamo ciò che io sto per fare? 18. Poichè Abrahamo dovrà diventare una grande e possente nazione; ed in lui saranno benedette tutte le nazioni della terra. 19. Poiché io l ho scelto, perché ordini ai suoi figli ed alla sua famiglia, dopo di lui, che osservino la via del Signore, per far giustizia e giudizio; affinché il Signore faccia avvenire ad Abrahamo quello che gli ha promesso. 20. Il Signore dunque disse: Certo il grido di Sodoma e di Gomorra è grande, e il loro peccato è molto grave. 21. Io scenderò, e vedrò se agiscono, come il grido che è pervenuto a me; e se no, io lo saprò. 22. Quegli uomini dunque, partiti da lì, יב שׁ מ ע ת פּ ת ח ה א ה ל ו ה וּא א ח ר יו יא ו א ב ר ה ם ו שׂ ר ה ז ק נ ים בּ א ים בּ יּ מ ח ד ל ל ה י וֹת ל שׂ ר ה א ר ח כּ נּ שׁ ים ים ו תּ צ ח ק שׂ ר ה בּ ק ר בּ הּ ל אמ ר א ח ר י ב לת י ה י ת ה לּ י ע ד נ ה ו אד נ י ז ק ן יג ו יּ אמ ר י הו ה א ל א ב ר ה ם ל מּ ה זּ ה צ ח ק ה שׂ ר ה ל אמ ר ה א ף א מ נ ם א ל ד ו א נ י ז ק נ תּ י יד ה י פּ ל א מ י הו ה דּ ב ר ל מּוֹע ד א שׁ וּב א ל י ך כּ ע ת ח יּ ה וּל שׂ ר ה טו ב ן ו תּ כ ח שׁ שׂ ר ה ל אמ ר ל א צ ח ק תּ י כּ י י ר א ה ו יּ אמ ר ל א כּ י צ ח ק תּ טז ו יּ ק מוּ מ שּׁ ם ס ד ם יז ה א נ שׁ ים ו יּ שׁ ק פוּ ע ל פּ נ י ו א ב ר ה ם ה ל ך ע מּ ם ל שׁ לּ ח ם ו יהו ה א מ ר ה מ כ סּ ה א נ י מ א ב ר ה ם א שׁ ר א נ י ע שׂ ה יח ו א ב ר ה ם ה י וֹ י ה י ה ל ג וֹי גּ ד וֹל ו ע צ וּם ו נ ב ר כוּ ב וֹ ל מ ע כּ ל גּוֹי י ה א ר ץ כּ י י ד ע תּ יו יט ן א שׁ ר י צ וּ ה א ת בּ נ יו ו א ת בּ ית וֹ א ח ר יו ו שׁ מ רוּ דּ ר ך י הו ה ל ע שׂ וֹת צ ד ק ה וּמ שׁ פּ ט ל מ ע ן ה ב יא י הו ה ע ל א ב ר ה ם א ת א שׁ ר דּ בּ ר ע ל יו כ ז ע ק ת ס ד ם ו ע מ ר ה כּ י ר בּ כ ב ד ה מ א ד כא ו יּ אמ ר י הו ה ה ו ח טּ את ם כּ י א ר ד ה נּ א ו א ר א ה ה כּ צ ע ק ת הּ ה בּ א ה א ל י ע שׂ וּ כּ ל ה ו א ם ל א א ד ע ה כב ו יּ פ נ וּ מ שּׁ ם ה א נ שׁ ים 2

40 si avviarono verso Sodoma; ed Abrahamo stette ancora davanti al Signore. 23. Ed Abrahamo si fece avanti, e disse: Faresti tu perire il giusto con l empio? 24. Forse vi sono cinquanta uomini giusti dentro a quella città; li faresti tu perire? anzi non perdoneresti tu a quel paese per amore di cinquanta uomini giusti, che vi fossero dentro? 25. Sia lungi da te il fare una cosa simile, di far morire il giusto con l empio, e che il giusto sia al pari con l empio. Sia ciò lungi da te; il Giudice di tutta la terra non farebbe egli giustizia? 26. E il Signore disse: Se io trovo dentro alla città di Sodoma cinquanta uomini giusti, io perdonerò a tutto il paese per amore di essi. 27. Ed Abrahamo rispose, e disse: Ecco, ora io ho osato parlare al Signore, benché io sia polvere e cenere. 28. Forse ne mancheranno cinque di quei cinquanta uomini giusti; distruggeresti tu tutta la città per cinque persone? E il Signore disse: Se io ve ne trovo quarantacinque, io non la distruggerò. 29. Ed Abrahamo continuò a parlargli, dicendo: Forse se ne troveranno quaranta. E il Signore disse: Per amor di quei quaranta, io non lo farò. 30. Ed Abrahamo disse: Non si adiri il Signore, ed io parlerò: Forse se ne troveranno trenta. E il Signore disse: Io non lo farò, se ne trovo trenta. 31. Ed Abrahamo disse: Ecco, oso parlare al Signore: Forse se ne troveranno venti. E il Signore disse: Per amore di quei venti, io non la distruggerò. י ו יּ ל כ וּ ס ד מ ה ו א ב ר ה ם עוֹד נּוּ ע מ ד ל פ נ י ו יּ גּ שׁ א ב ר ה ם ו יּ אמ ר ה א ף כג י הו ה כד אוּל י י שׁ תּ ס פּ ה צ דּ יק ע ם ר שׁ ע ח מ שּׁ ים צ דּ י ק ם בּ ת וֹ ך ה ע יר ה א ף תּ ס פּ ה ח מ שּׁ ים ל מ ע ן ל מּ ק וֹם ו לא ת שּׂ א כה ח ל ל ה לּ ך ה צּ דּ י ק ם א שׁ ר בּ ק ר בּ הּ מ ע שׂ ת כּ דּ ב ר ה זּ ה ל ה מ ית צ דּ י ק ע ם ר שׁ ע ו ה י ה כ צּ דּ יק כּ ר שׁ ע ח ל ל ה לּ ך ה שׁ פ ט כּ ל ה א ר ץ לא י ע שׂ ה מ שׁ פּ ט ו יּ אמ ר י הו ה א ם א מ צ א ב ס ד ם כו ח מ שּׁ ים צ דּ י ק ם בּ ת וֹ ך ה ע יר ו נ שׂ את י כז ו יּ ע ן א ב ר ה ם ל כ ל ה מּ ק וֹם בּ ע בוּר ם ו יּ אמ ר ה נּ ה נ א הוֹא ל תּ ל ד בּ ר א ל א ד נ י כח א וּל י י ח ס ר וּן ו א נ כ י ע פ ר ו א פ ר ח מ שּׁ ה ה ת שׁ ח ית ח מ שּׁ ים ה צּ דּ יק ם לא ו יּאמ ר א ת כּ ל ה ע יר בּ ח מ שּׁ ה א שׁ ח ית א ם א מ צ א שׁ ם ו ח מ שּׁ ה כט א ר בּ ע ים ו יּ ס ף ע וֹד ל ד בּ ר א ל יו ו יּ אמ ר אוּל י י מּ צ א וּן שׁ ם א ר בּ ע ים ו יּ אמ ר ל א א ע שׂ ה בּ ע ב וּר ה א ר בּ ע ים ל ו יּ אמ ר א ל נ א י ח ר ל אד נ י ו א ד בּ ר ה אוּל י י מּ צ א וּן שׁ ם שׁ לשׁ ים ו יּ אמ ר א ם א מ צ א שׁ ם שׁ לשׁ ים ל א לא א ע שׂ ה ו יּ אמ ר ה נּ ה נ א הוֹא ל תּ י ל ד בּ ר א ל א ד נ י אוּל י י מּ צ א וּן שׁ ם ע שׂ ר ים ו יּ אמ ר ל א א שׁ ח ית 3

41 32. Ed Abrahamo disse: Non si adiri il Signore, ed io parlerò per l ultima volta: Forse se ne troveranno dieci. E il Signore disse: Per amor di quei dieci, io non la distruggerò. 33. E quando il Signore ebbe finito di parlare ad Abrahamo, egli se ne andò; ed Abrahamo se ne ritornò al suo paese. בּ ע ב וּר ה ע שׂ ר ים לב ו יּ אמ ר א ל נ א י ח ר ל אד נ י ו א ד בּ ר ה א ך ה פּ ע ם אוּל י י מּ צ א וּן שׁ ם ע שׂ ר ה ו יּ אמ ר ל א א שׁ ח ית בּ ע ב וּר לג ו יּ ל ך י הו ה כּ א שׁ ר כּ לּ ה ה ע שׂ ר ה שׁ ב ו א ב ר ה ם א ל א ב ר ה ם ל ד בּ ר ל מ ק מ וֹ Genesi La sera quei due Angeli giunsero a Sodoma; e Lot sedeva alla porta di Sodoma; e come egli li vide, si levò per andar loro incontro, e s inchinò verso terra. 2. E disse: Or su, signori miei, io vi prego, deviate verso la casa del vostro servitore, e alloggiatevi questa notte, e lavatevi i piedi: poi domattina vi alzerete, e proseguirete il vostro cammino. Ed essi dissero: No; noi pernotteremo per strada. 3. Ma egli insistette molto, tanto che essi deviarono verso di lui, ed entrarono in casa sua. Ed egli fece per loro un pranzo, e cosse dei pani azzimi, ed essi mangiarono. 4. Primai che si fossero coricassero, gli uomini della città di Sodoma circondarono la casa, giovani e vecchi, tutto il popolo, fin dalle estremità della città. 5. E chiamarono Lot, e gli dissero: Dove sono quegli uomini che sono venuti da te questa notte? portali fuori, affinché noi li conosciamo. 6. E Lot uscì fuori da loro, sulla porta, e si serrò l uscio dietro. 7. E disse: Fratelli miei, non fate del male. 8. Ecco, ora io ho due figlie che non hanno conosciuto uomo; בראשית פרק יט א ו יּ ב אוּ שׁ נ י ה מּ ל א כ ים ס ד מ ה בּ ע ר ב ו ל וֹט י שׁ ב בּ שׁ ע ר ס ד ם ו יּ ר א לוֹט ו יּ ק ם ל ק ר את ם ו יּ שׁ תּ חוּ א פּ י ם א ר צ ה ב ו יּ אמ ר ה נּ ה נּ א א ד נ י ס וּרוּ נ א א ל בּ ית ע ב דּ כ ם ו ל ינ וּ ו ר ח צוּ ר ג ל יכ ם ו ה שׁ כּ מ תּ ם ו ה ל כ תּ ם ל ד ר כּ כ ם ו יּ אמ ר וּ לּ א כּ י ב ר ח וֹב נ ל ין ג ו יּ פ צ ר בּ ם מ א ד ו יּ ס רוּ א ל יו ו יּ ב אוּ א ל בּ ית וֹ ו יּ ע שׂ ל ה ם מ שׁ תּ ה וּמ צּ וֹת א פ ה ו יּ אכ לוּ ד א נ שׁ י ס ד ם י שׁ כּב וּ ט ר ם ו א נ שׁ י ה ע יר נ ס בּוּ ע ל ה בּ י ת מ נּ ע ר ו ע ד ז ק ן כּ ל ה ע ם מ קּ צ ה א ל לוֹט א שׁ ר בּ אוּ א ל י ך ה לּ י ל ו נ ד ע ה א ת ם ו ו יּ ק ר א וּ ה ו יּ אמ רוּ ל וֹ א יּ ה ה א נ שׁ ים ה ה וֹצ יא ם א ל ינוּ ו יּ צ א א ל ה ם ל וֹט ה פּ ת ח ה ו ה דּ ל ת ס ג ר א ח ר יו א ל נ א א ח י תּ ר עוּ ח ו יּ אמ ר ז ה נּ ה נ א ל י שׁ תּ י ב נ וֹת א שׁ ר ל א י ד עוּ א ישׁ אוֹצ יא ה נּ א 4

42 lasciate che io le porti fuori, e fate loro come vi piacerà; solo non fate nulla a questi uomini; perché per questo sono venuti sotto il mio tetto. 9. Ma essi gli dissero: Fatti in là. Poi dissero: Costui è venuto qua per dimorarvi come straniero, eppure fa il giudice! Ora noi faremo peggio a te che a loro. Fecero dunque gran forza su quell uomo, Lot, e si accostarono per rompere l uscio. 10. E quegli uomini (gli angeli) stesero le mani, e trassero Lot a loro, dentro alla casa; poi serrarono l uscio. 11. E percossero abbagliandoli gli uomini ch erano alla porta della casa, dal minore al maggiore; e non riuscirono a trovare la porta. 12. E quegli uomini dissero a Lot: Chi dei tuoi è ancora qui? fai uscire da questo paese generi, figli e figlie, e chiunque è dei tuoi in questa città. 13. Poiché noi distruggeremo questo paese; perché il grido loro è grande di fronte al Signore; e il Signore ci ha mandati per distruggerlo. 14. Lot dunque uscì fuori, e parlò ai suoi generi, che dovevano prender le sue figlie, e disse loro: Alzatevi, uscite da questo paese; poichè il Signore distruggerà questa città. Ma parve loro che egli si facesse beffe. 15. E, come l alba cominciò ad apparire, gli Angeli sollecitarono Lot, dicendo: Alzati, prendi la tua moglie, e le tue due figlie che sono qui; che tu non perisca nell iniquità della città. 16. Ed egli s indugiava; ma quegli uomini presero lui, la sua moglie e le sue due figlie, per la mano poiché il Signore voleva risparmiarlo, e lo fecero uscire, א ת ה ן א ל יכ ם ו ע שׂ וּ ל ה ן כּ טּ וֹב בּ ע ינ יכ ם ר ק ל א נ שׁ ים ה א ל א ל תּ ע שׂ וּ ד ב ר כּ י ע ל כּ ן בּ אוּ בּ צ ל ק ר ת י גּ שׁ ה ל א ה ו יּ אמ רוּ ו יּ אמ ר וּ ט ה א ח ד בּ א ל גוּר ו יּ שׁ פּ ט שׁ פ וֹט ע תּ ה נ ר ע ל ך מ ה ם ו יּ פ צ ר וּ ב א ישׁ בּ לוֹ ט ה דּ ל ת י מ א ד ו יּ גּ שׁ ו יּ שׁ ל ח וּ ה א נ שׁ ים וּ ל שׁ בּ ר א ת י ד ם ו יּ ב יאוּ א ת ל וֹט א ל יה ם ה בּ י ת ה ו א ת ה דּ ל ת ס ג רוּ יא א שׁ ר פּ ת ח ה בּ י ת ה כּוּ בּ סּ נ ו ר ו ע ד גּ ד וֹל ו יּ ל אוּ ל מ צ א ה פּ ת ח ו א ת ה א נ שׁ ים ים מ קּ ט ן ו יּ אמ ר וּ יב ה א נ שׁ ים א ל ל וֹט ע ד מ י ל ך פ ה ח ת ן וּב נ י ך וּב נ ת י ך ו כ ל א שׁ ר ל ך בּ ע יר הוֹצ א מ ן ה מּ ק וֹם א ת ה מּ ק וֹם יד יג כּ י מ שׁ ח ת ים א נ ח נוּ ה זּ ה כּ י ג ד ל ה צ עק ת ם א ת פּ נ י י הו ה ו י שׁ לּ ח נוּ י הו ה ל שׁ ח ת הּ ו יּ צ א ל וֹט ו י ד בּ ר א ל ח ת נ יו ל ק ח י ב נ ת יו ו יּ אמ ר ק וּמוּ צּ אוּ מ ן ה מּ ק וֹם ה זּ ה כּ י מ שׁ ח ית י הו ה א ת ה ע יר ו י ה י כ מ צ ח ק בּ ע ינ י ח ת נ יו טו וּכ מ וֹ ה שּׁ ח ר ע ל ה ו יּ א יצוּ ה מּ ל א כ ים בּ ל וֹט ל אמ ר קוּם ק ח א ת א שׁ תּ ך ו א ת שׁ תּ י ב נ ת י ך ה נּ מ צ א ת פּ ן תּ סּ פ ה בּ ע ו ן ה ע יר ו יּ ח ז יקוּ ה א נ שׁ ים בּ י ד וֹ וּ טז ו יּ ת מ ה מ הּ ב י ד א שׁ תּוֹ וּב י ד שׁ תּ י ב נ ת יו בּ ח מ ל ת י הו ה ע ל יו ו יּ צ א הוּ 5

43 e lo misero fuor della città. 17. E quando li ebbero fatti uscire fuori, il Signore disse: Mettiti in salvo; Non guardare indietro, e non fermarti in tutta la pianura; scappa verso il monte, che tu non perisca. 18. E Lot disse loro: Deh! no, Signore. 19. Ecco, ora il tuo servitore ha trovato grazia presso di te, e tu hai usata gran benignità in ciò che hai fatto verso me, conservando in vita la mia persona; ma io non potrò fuggire verso il monte, che il male non mi giunga, ed io ne muoia. 20. Deh! ecco, questa città è vicina, per rifugiarmici, ed è poca cosa; deh! lascia che io mi salvi là, non chiedo molto, e la mia persona resterà in vita. 21. Ed egli gli disse: Ecco, io ti ho esaudito anche in questa cosa, per non sovvertir quella città, della quale tu hai parlato. 22. Affrettati, scappa là; poiché io non potrò far nulla fin che tu non vi sia arrivato. Perciò quella città è stata chiamata Soar. 23. Il sole si alzava sulla terra, quando Lot arrivò a Soar. 24. E il Signore fece piover dal cielo sopra Sodoma e sopra Gomorra, zolfo e fuoco, dal Signore. 25. E distrusse quelle città e tutta la pianura, e tutti gli abitanti di quelle città, e le piante della terra. 26. Or la moglie di Lot guardò dietro a lui, e divenne una statua di sale. 27. Ed Abrahamo levatosi la mattina a buon ora, andò al luogo dove si era fermato davanti al Signore. ו יּ נּ ח הוּ מ ח וּץ ל ע יר יח יט יז ו י ה י כ ה וֹצ יא ם א ת ם ה ח וּצ ה ו יּ אמ ר ה מּ ל ט ע ל נ פ שׁ ך א ל תּ בּ יט א ח ר י ך ו א ל תּ ע מ ד בּ כ ל ה כּ כּ ר ה ה ר ה המּ ל ט פּ ן תּ סּ פ ה ו יּ אמ ר ל וֹט א ל ה ם א ל נ א א ד נ י ה נּ ה נ א מ צ א ע ב דּ ך ח ן בּ ע ינ י ך ו תּ ג דּ ל ח ס דּ ך א ת נ פ שׁ י ו א ה ה כ א שׁ ר ע שׂ ית ר ה פּ ן תּ ד בּ ק ע מּ ד י ל ה ח י וֹת נ כ י ל א אוּכ ל ל ה מּ ל ט נ י ה ר ע ה ו מ תּ י ה נּ ה נ א ה ע יר ה זּ את ק ר ב ה ל נ וּס שׁ מּ ה ו ה וא מ צ ע ר א מּ ל ט ה נּ א שׁ מּ ה ה ל א מ צ ע ר ה וא וּת ח י נ פ שׁ י א ל יו ה נּ ה כב כו ו יּ אמ ר כא נ שׂ את י פ נ י ך גּ ם ל דּ ב ר ה זּ ה ל ב ל תּ י ה פ כּ י א ת ה ע יר א שׁ ר דּ בּ ר תּ מ ה ר ה מּ ל ט שׁ מּ ה כּ י ל א אוּכ ל ל ע שׂ וֹת דּ ב ר ע ד בּ א ך שׁ מּ ה ע ל כּ ן ק ר א שׁ ם ה ע יר צ וֹע ר כג ה שּׁ מ שׁ י צ א ע ל ה א ר ץ ו ל וֹט בּ א צ ע ר ה כד ו יהו ה ה מ ט יר ע ל ס ד ם ו ע ל ע מ ר ה גּ פ ר ית ו א שׁ מ א ת י הו ה מ ן ה שּׁ מ י ם ו יּ ה פ ך כה א ת ה ע ר ים ה א ל ו א ת כּ ל ה כּ כּ ר ו א ת כּ ל י שׁ ב י ה ע ר ים ו צ מ ח ה א ד מ ה מ ל ח כז ו תּ בּ ט א שׁ תּ וֹ מ א ח ר יו ו תּ ה י ב נצי ו יּ שׁ כּ ם א ב ר ה ם בּ בּ ק ר א ל ה מּ ק וֹם א שׁ ר ע מ ד שׁ ם א ת פּ נ י 6

44 28. E, guardando verso Sodoma e Gomorra e verso tutto il paese della pianura, vide che dalla terra saliva un fumo simile ad un fumo di fornace. 29. Così avvenne che, quando Iddio distrusse le città della pianura, egli si ricordò di Abrahamo, e mandò Lot fuori dalla distruzione, mentre egli distruggeva le città nelle quali Lot era dimorato. 30. Poi Lot salì da Soar, e dimorò sul monte, insieme con le sue due figlie poiché egli temeva di dimorare in Soar, e dimorò in una caverna, egli e le sue due figlie. 31. E la maggiore disse alla minore: Nostro padre è vecchio, e non vi è più uomo sulla terra ch entri da noi, secondo l usanza di tutta la terra. 32. Vieni, diamo da bere del vino a nostro padre, e giacciamo con lui; e così di nostro padre conserveremo in vita una progenie. 33. Quella stessa notte dunque diedero da bere del vino al loro padre; e la maggiore venne, e giacque con suo padre, il quale non si avvide né quando essa si pose a giacere, né quando si alzò. 34. E il giorno seguente, la maggiore disse alla minore: Ecco, la notte passata io sono stata con mio padre; diamogli da bere del vino ancche questa notte; poi vai, e giaci con lui; così di nostro padre conserveremo in vita una progenie. 35. Quella notte dunque diedero ancora da bere del vino al loro padre, e la minore si alzò, e giacque con lui; ed egli non si avvide né quando essa si pose a giacere, né quando si alzò. 36. E le due figliuole di Lot concepirono dal loro padre. 37. E la maggiore partorì un figlio, al quale pose nome Moab. Esso è il padre de Moabiti, che esistono ancora oggi. י הו ה כח ו יּ שׁ ק ף ע ל פּ נ י ס ד ם ו ע מ ר ה ו ע ל כּ ל פּ נ י א ר ץ ה כּ כּ ר ו יּ ר א ו ה נּ ה ע ל ה ק יט ר ה א ר ץ כּ ק יט ר ה כּ בשׁ ן י ו י ה כט בּ שׁ ח ת א לה ים א ת ע ר י ה כּ כּ ר ו יּ ז כּ ר א לה ים א ת א ב ר ה ם ו י שׁ לּ ח א ת לוֹט מ תּ וֹ ך ה ה פ כ ה בּ ה פ ך א ת ה ע ר ים א שׁ ר י שׁ ב בּ ה ן ל וֹט ל ויּ ע ל ל וֹט מ צּ וֹע ר ו יּ שׁ ב בּ ה ר וּ שׁתּ י ב נ ת יו ע מּ וֹ כּ י י ר א ל שׁ ב ת בּ צ וֹע ר ו יּ שׁ ב בּ מּ ע ר ה ה וּא וּשׁ תּ י ב נ ת יו לא ו תּ אמ ר ה בּ כ יר ה א ל ה צּ ע יר ה א ב ינוּ ז ק ן ו א ישׁ א ין בּ א ר ץ ל ב וֹא ע ל ינוּ כּ ד ר ך כּ ל ה א ר ץ לב ל כ ה נ שׁ קה א ת א ב ינוּ י י ן ו נ שׁ כּ ב ה ע מּ וֹ וּנ ח יּ ה מ א ב ינוּ ז ר ע לד לג ו תּ שׁ ק ין א ת א ב יה ן י י ן בּ לּ י ל ה ה וּא ו תּ ב א ה בּ כ יר ה ו תּ שׁ כּ ב א ת א ב יה ו ל א י ד ע בּ שׁ כ ב הּ וּב קוּ מ הּ מ מּ ח ר ו יה י ת ו תּ אמ ר ה בּ כ יר ה א ל ה צּ ע יר ה ה ן שׁ כ ב תּ י א מ שׁ א ת א ב י נ שׁ ק נּוּ י י ן גּ ם ה לּ י ל ה וּב א י שׁ כ ב י ע מּ וֹ וּנ ח יּ ה מ א ב ינוּ ז ר ע לה ו תּ שׁ ק ין גּ ם בּ לּ י ל ה ה ה וּא א ת א ב יה ן י י ן ו תּ ק ם ה צּ ע יר ה ו תּ שׁ כּ ב ע מּ וֹ ו ל א י ד ע בּ שׁ כ ב הּ וּב ק מ הּ מ א ב יה ן לו לז ו תּ ה ר ין שׁ תּ י ב נ וֹת ל וֹט ו תּ ל ד ה בּ כ יר ה בּ ן ו תּ ק ר א שׁ מ וֹ מוֹא ב ה וּא א ב י מוֹא ב ע ד ה יּ וֹם 7

45 38. E la minore partorì anch essa un figlio, al quale pose nome Ben-ammi. Esso è il padre degli Ammoniti, che esistono ancora oggi. לח ו ה צּ ע יר ה ג ם ה וא י ל ד ה בּ ן ו תּ ק ר א שׁ מ וֹ בּ ן ע מּ י ה וּא א ב י ב נ י ע מּ וֹן ע ד ה יּ וֹם {ס} Genesi Ed Abrahamo se ne andò di là verso il paese del Neghev, e dimorò fra Cades e Sur; ed abitò come forestiero in Gherar. 2. Ed Abrahamo disse della sua moglie Sara: Essa è mia sorella. Ed Abimelecco, re di Gherar, mandò a prenderla. 3. Ma Iddio apparve ad Abimelecco in sogno di notte, e gli disse: Ecco, tu sei morto, per causa della donna che tu hai preso, essendo essa sposata ad un marito. 4. Or Abimelecco non si era accostato a lei. Ed egli disse: Signore, uccideresti tu tutta una nazione innocente? 5. Non mi ha egli detto: Essa è mia sorella? ed essa pure ha detto: Egli è mio fratello; io ho agito con integrità del mio cuore, e con innocenza delle mie mani. 6. E Iddio gli disse in sogno: Anch io so che tu hai fatto questo con integrità del tuo cuore; perciò io ti ho impedito di peccar contro a me; perciò non ti ho permesso di toccarla. 7. Ora dunque restituisci la moglie a quest uomo; poiché egli è profeta; ed egli pregherà per te, e tu vivrai; ma, se tu non la restituisci, sappi per certo che morrai, tu e tutti i tuoi. 8. Ed Abimelecco, alzatosi la mattina, chiamò tutti i suoi servitori, e raccontò in loro presenza tutte queste cose; בראשית פרק כ א ו יּ סּ ע מ שּׁ ם א ב ר ה ם א ר צ ה ה נּ ג ב ו יּ שׁ ב בּ ין ק ד שׁ וּב ין שׁ וּר ו יּ ג ר בּ ג ר ר ו יּ אמ ר ב א ב ר ה ם א ל שׂ ר ה א שׁ תּ וֹ א ח ת י ה וא ו יּ שׁ ל ח א ת שׂ ר ה ג א ב ימ ל ך מ ל ך גּ ר ר ו יּ קּ ח ו יּ ב א א לה ים אל א ב ימ ל ך בּ ח ל וֹם ה לּ י ל ה ו יּ אמ ר ל וֹ ה נּ ך מ ת ע ל ה א שּׁ ה א שׁ ר ל ק ח תּ ד בּ ע ל ו ה וא בּ ע ל ת ו א ב ימ ל ך ל א ק ר ב א ל יה ו יּ אמ ר א ד נ י ה ג וֹי גּ ם צ דּ יק תּ ה ר ג א מ ר ל י ז ה וא א ח תי ה ל א ה וּא ה ו ה יא ג ם ה וא א מ ר ה א ח י ה וּא בּ ת ם ל ב ב י וּב נ ק י ן כּ פּ י ע שׂ ית י ז את ח ו ו יּ אמ ר א ל יו ה א לה ים בּ ח ל ם גּ ם א נ כ י י ד ע תּ י כּ י ב ת ם ל ב ב ך ע שׂ ית זּ את ו א ח שׂ ך גּ ם א נ כ י א וֹת ך מ ח טוֹ ל י ע ל כּ ן ל א נ ת תּ י ך ל נ גּ ע א ל יה ו ע תּ ה ה שׁ ב א שׁ ת ה א ישׁ כּ י נ ב יא ה וּא ו י ת פּ לּ ל בּ ע ד ך ו ח י ה ו א ם א ינ ך מ שׁ יב דּ ע כּ י מ וֹת תּ מ וּת א תּ ה ו כ ל א שׁ ר ל ך ו יּ שׁ כּ ם א ב ימ ל ך בּ בּ ק ר ו יּ ק ר א ל כ ל ע ב ד יו ו י ד בּ ר א ת כּ ל ה דּ ב ר ים 8

46 e quegli uomini temettero grandemente. 9. Ed Abimelecco chiamò Abrahamo, e gli disse: Che cosa ci hai fatto? e di che ti ho offeso, così che tu abbia fatto venire sopra me, e sopra il mio regno, un gran peccato? Tu hai fatto verso me cose che non si debbono fare. 10. Abimelecco disse ancora ad Abrahamo: A che motivo avevi, per fare questo? 11. Ed Abrahamo disse: Io l ho fatto, poiché io pensavo: non vi è alcun timor di Dio in questo paese; e mi uccideranno per causa della mia moglie. 12. E poi essa anche è mia sorella, figlia di mio padre, ma non figlia di mia madre; ed è divenuta mia moglie. 13. Or facendomi Iddio andare qua e là, fuori della casa di mio padre, io le ho detto: Questo è il favor che tu mi farai: dovunque noi giungeremo, dì di me: Egli è mio fratello. 14. Ed Abimelecco prese pecore, buoi, servi e serve, e le diede ad Abrahamo, e gli restituì Sara sua moglie. 15. Ed Abimelecco disse: Ecco, il mio paese è davanti a te, dimora dovunque ti piacerà. 16. Ed a Sara disse: Ecco, io ho donato mille sicli d argento al tuo fratello; questo (risarcimento morale) ti farà riparo agli occhi di tutti coloro che sono con te. E con tutto ciò, sarai soddisfatta. 17. Ed Abrahamo pregò Dio; e Iddio guarì Abimelecco, e la sua moglie, e le sue serve; e poterono partorire. 18. Poiché il Signore aveva del tutto serrato ogni utero della casa di Abimelecco, per causa di Sara moglie di Abrahamo. ה א לּ ה בּ א ז נ יה ם ו יּ יר א וּ ה א נ שׁ ים מ א ד ט ו יּ ק ר א א ב ימ ל ך ל א ב ר ה ם ו יּ אמ ר ל וֹ מ ה ע שׂ ית לּ נוּ וּמ ה ח ט את י ל ך כּ י ה ב את ע ל י ו ע ל מ מ ל כ תּ י ח ט א ה ג ד ל ה מ ע שׂ ים א שׁ ר ל א י ע שׂ וּ ע שׂ ית ע מּ ד י יא א י ו יּ אמ ר א ב ימ ל ך א ל א ב ר ה ם מ ה ר א ית כּ י ע שׂ ית א ת ה דּ ב ר ה זּ ה ו יּ אמ ר א ב ר ה ם כּ י א מ ר תּ י ר ק ין י ר א ת א לה ים בּ מּ ק וֹם ה זּ ה ו ה ר ג וּנ י ע ל דּ ב ר א שׁ תּ י יב ו ג ם א מ נ ה א ח ת י ב ת א ב י ה וא א ך ל א ב ת א מּ י ו תּ ה י ל י ל א שּׁ ה יג מ בּ ית א ב י ו א מ ר טו ו י ה י כּ א שׁ ר ה ת ע וּ א ת י א לה י ם ל הּ ז ה ח ס דּ ך א שׁ ר תּ ע שׂ י ע מּ ד י א ל כּ ל ה מּ קוֹם א שׁ ר נ ב וֹא שׁ מּ ה א מ ר י ל י א ח י ה וּא ו יּ קּ ח יד א ב ימ ל ך צ אן וּב ק ר ו ע ב ד ים וּשׁ פ ח ת ו יּ תּ ן ל א ב ר ה ם ו יּ שׁ ב ל וֹ א ת שׂ ר ה א שׁ תּ וֹ ויּ אמ ר א ב ימ ל ך ה נּ ה א ר צ י ל פ נ י ך בּ טּ וֹב בּ ע ינ י ך שׁ ב טז וּל שׂ ר ה א מ ר ה נּ ה נ ת תּ י א ל ף כּ ס ף ל א ח י ך ה נּ ה הוּא ל ך כּ ס וּת ע ינ י ם ל כ ל א שׁ ר א תּ ך ו א ת כּ ל ו נ כ ח ת יז ו יּ ת פּ לּ ל א ב ר ה ם א ל ה א לה ים ו יּ ר פּ א א לה ים א ת א ב ימ ל ך ו א ת א שׁ תּ וֹ ו א מ ה ת יו ו יּ ל דוּ יח כּ י ע צ ר ע צ ר י הו ה בּ ע ד כּ ל ר ח ם ל ב ית א ב ימ ל ך ע ל דּ ב ר 9

47 שׂ ר ה א שׁ ת א ב ר ה ם {ס} Genesi E il Signore visitò Sara, come aveva detto. E il Signore fece a Sara come ne aveva parlato. 2. Essa dunque concepì, e partorì un figlio ad Abrahamo, nella sua vecchiaia, al termine che Iddio gli aveva detto. 3. Ed Abrahamo pose nome Isacco al suo figlio che gli era nato, che Sara gli aveva partorito. 4. Ed Abrahamo circoncise Isacco suo figlio, all età di otto giorni, come Iddio gli aveva comandato. 5. Or Abrahamo aveva cento anni, quando gli nacque Isacco suo figlio. 6. E Sara disse: Iddio mi ha dato di che ridere; chiunque lo saprà riderà dime. 7. Disse ancora: Chi avrebbe detto ad Abrahamo che Sara avrebbe allattato dei figli? che io gli avrei partorito un figlio nella sua vecchiaia?. 8. Poi, essendo il fanciullo cresciuto, fu svezzato; e nel giorno che Isacco fu svezzato, Abrahamo fece un gran convito. 9. E Sara vide che il figlio di Agar Egizia, che essa aveva partorito ad Abrahamo, si faceva beffe. 10. Per cui essa disse ad Abrahamo: Caccia via questa serva e suo figlio; poiché il figlio di questa serva non sia erede con mio figlio Isacco. 11. E ciò dispiacque grandemente ad Abrahamo, per amore del suo figlio. 12. Ma Iddio gli disse: Non aver dispiacere per il fanciullo, né per la tua serva; acconsenti a Sara in tutto quello che essa ti dirà; בראשית פרק כא א ו י ו יהו ה פּק ד א ת שׂ ר ה כּ א שׁ ר א מ ר ו יּ ע שׂ י הו ה ל שׂ ר ה כּ א שׁ ר דּ בּ ר ב ו תּ ה ר ו תּ ל ד שׂ ר ה ל א ב ר ה ם בּ ן ל ז ק נ יו ל מּוֹע ד א שׁ ר דּ בּ ר א ת וֹ א לה ים ג ו יּ ק ר א א ב ר ה ם א ת שׁ ם בּ נ וֹ ה נּ וֹל ד לוֹ א שׁ ר י ל ד ה לּוֹ שׂ ר ה י צ ח ק ד ו יּ מ ל א ב ר ה ם א ת י צ ח ק בּ נ וֹ בּ ן שׁ מ נ ת י מ ים כּ א שׁ ר צ וּ ה א ת וֹ א לה ים ו א ב ר ה ם ה בּ ן מ א ת שׁ נ ה בּ ה וּ ל ד ל וֹ א ת י צ ח ק בּ נ וֹ ו תּ אמ ר שׂ ר ה צ ח ק ע כּ ל ה שּׁ מ ע י צ ח ק ל י ז שׂה ל י א לה ים ו תּ אמ ר מ י מ לּ ל ל א ב ר ה ם ה ינ יק ה ב נ ים שׂ ר ה כּ י י ל ד תּ י ב ן ל ז ק נ יו ח ו יּ ג דּ ל ה יּ ל ד ו יּ גּ מ ל ו יּ ע שׂ א ב ר ה ם מ שׁ תּ ה ג ד וֹל בּ י וֹם ה גּ מ ל א ת י צ ח ק ו תּ ט ר א שׂ ר ה א ת בּ ן ה ג ר ה מּ צ ר ית א שׁ ר י ל ד ה ל א ב ר ה ם מ צ ח ק ו תּ אמ ר ל א ב ר ה ם גּ ר שׁ ה א מ ה ה זּ את ו א ת בּ נ הּ כּ י ל א י יר שׁ בּ ן ה א מ ה ה זּ את ע ם בּ נ י ע ם י צ ח ק ו יּ ר ע ה דּ ב ר יא בּ ע ינ י א ב ר ה ם ע ל אוֹד ת בּ נ וֹ יב מ א ד ו יּ אמ ר א לה ים א ל א ב ר ה ם א ל י ר ע בּ ע ינ י ך ע ל ה נּ ע ר ו ע ל א מ ת ך כּ ל א שׁ ר תּ אמ ר 10 Trattare la stampa di conseguenza.

48 poiché in Isacco ti sarà nominata progenie. 13. Ma io farò che anche il figlio di questa serva divenga una nazione; poiché egli è tua progenie. 14. Abrahamo dunque, alzatosi la mattina di buon ora, prese del pane, ed un otre d acqua, e li diede ad Agar, mettendoglieli in spalla; le diede anche il fanciullo, e la mandò via. Ed essa partì, e andò errando per il deserto di Beerseba. 15. Ed essendo finita l acqua del otre, essa gettò il fanciullo sotto un arboscello. 16. Ed essa se ne andò, e si mise a sedere dirimpetto, alla distanza di un tiro d arco; poiché essa diceva: Che io non veda morire il fanciullo; e sedendo così dirimpetto, alzò la voce e pianse. 17. E Iddio udì la voce del fanciullo, e l Angelo di Dio chiamò Agar dal cielo, e le disse: Che hai, Agar? non temere; poiché Iddio ha udita la voce del fanciullo, là dove egli è. 18. Alzati, tira su il fanciullo, e sostienilo; poiché io lo farò divenire una grande nazione. 19. E Iddio le aprì gli occhi, ed essa vide un pozzo d acqua, ed andò, ed empì l otre d acqua, e diede da bere al fanciullo. 20. E Iddio fu con quel fanciullo, ed egli divenne grande, e dimorò nel deserto, e fu tiratore d arco. 21. Ed egli dimorò nel deserto di Paran; e sua madre gli prese una moglie del paese di Egitto. 22. Avvenne in quel tempo che Abimelecco con Picol, capo del suo esercito, parlò ad Abrahamo, dicendo: Iddio è con te in tutto ciò che tu fai. א ל י ך שׂ ר ה שׁ מ ע בּ ק ל הּ כּ י ב י צ ח ק י קּ ר א ל ך ז ר ע יג ו ג ם את בּ ן ה א מ ה ל ג וֹי א שׂ ימ נּוּ כּ י ז ר ע ך ה וּא ו יּ שׁ כּ ם יד א ב ר ה ם בּ בּ ק ר ו יּ קּ ח ל ח ם ו ח מ ת מ י ם ו יּ תּ ן א ל ה ג ר שׂ ם ע ל שׁ כ מ הּ ו א ת ה יּ ל ד ו י שׁ לּ ח ה ו תּ ל ך ו תּ ת ע בּ מ ד בּ ר בּאר שׁ ב ע א טו ו יּ כ ל וּ ה מּ י ם מ ן ה ח מ ת ו תּ שׁ ל ך א ת ה יּ ל ד תּ ח ת א ח ד ה שּׂ יח ם טז ו תּ ל ך ו תּ שׁ ב ל הּ מ נּ ג ד ה ר ח ק כּ מ ט ח ו י ק שׁ ת כּ י א מ ר ה א ל א ר א ה בּ מ וֹת ה יּ ל ד ו תּ שׁ ב מ נּ ג ד ו תּ שּׂ א א ת ק ל הּ ו תּ ב ךּ יז ו יּ שׁ מ ע א לה ים א ת ק וֹל ה נּ ע ר ו יּ ק ר א מ ל א ך א לה ים א ל ה ג ר מ ן ה שּׁ מ י ם ו יּ אמ ר ל הּ מ ה לּ ך ה ג ר א ל תּ יר א י כּ י שׁ מ ע א לה ים א ל ק וֹל ה נּ ע ר בּ א שׁ ר הוּא שׁ ם יח קוּמ י שׂ א י א ת ה נּ ע ר ו ה ח ז יק י א ת י ד ך בּ וֹ כּ י ל ג וֹי גּ ד וֹל א שׂ ימ נּוּ יט ו יּ פ ק ח א לה י ם א ת ע ינ יה ו תּ ר א בּ א ר מ י ם ו תּ ל ך ו תּ מ לּ א א ת ה ח מ ת מ י ם ו תּ שׁ ק א ת ה נּ ע ר לה כ וי ה י ים א ת ה נּ ע ר ו יּ ג דּ ל ו יּ שׁ ב בּ מּ ד בּ ר ו י ה י ר ב ה ק שּׁ ת כא ו יּ שׁ ב בּ מ ד בּ ר פּ אר ן ו תּ קּ ח ל וֹ א מּ וֹ א שּׁ ה מ א ר ץ מ צ ר י ם כב ו י ה י וּפ יכ ל שׂ ר צ ב א וֹ אל א ב ר ה {פ} בּ ע ת ה ה וא ו יּ אמ ר א ב ימ ל ך ם ל אמ ר א לה ים ע מּ ך בּ כ ל א שׁ ר א תּ ה ע שׂ ה 11 Trattare la stampa di conseguenza.

49 23. Ora dunque giurami qui per il Nome di Dio, che non sarai ingrato a me, od al mio figliuolo, od al mio nipote; che tu userai la medesima benignità verso me, ed verso il paese dove tu hai dimorato come forestiero, che io ho usata verso di te. 24. Ed Abrahamo disse: Sì, io lo giurerò. 25. Ma Abrahamo si lamentò con Abimelecco, a causa di un pozzo d acqua, che i servitori di Abimelecco avevano preso con la forza. 26. Ed Abimelecco disse: Io non so chi lo abbia fatto; né tu me l hai fatto sapere, ed io non ne ho inteso nulla, se non oggi. 27. Ed Abrahamo prese pecore e buoi, e li diede ad Abimelecco, e strinsero insieme alleanza. 28. Poi Abrahamo mise da parte sette agnelle del gregge. 29. Ed Abimelecco disse ad Abrahamo: Che rappresentano queste sette agnelle che tu hai messo da parte? 30. Ed egli disse: Che tu prenderai queste sette agnelle dalla mia mano; perché questo sia per testimonianza che io ho scavato questo pozzo. 31. Perciò egli chiamò quel paese Beerseba; perchè ambedue vi giurarono. 32. Strinsero dunque alleanza in Beerseba. Poi Abimelecco con Picol, capo del suo esercito, si alzò, ed essi se ne ritornarono nel paese dei Filistei. 33. Ed Abrahamo piantò un tamericio in Beerseba, e quivi invocò il Nome del Signore Iddio eterno. 34. Ed Abrahamo dimorò come forestiero nel paese dei Filistei per molto tempo. כג ו ע תּ ה ה שּׁ ב ע ה לּ י ב א לה ים ה נּ ה א ם תּ שׁ ק ר ל י וּל נ ינ י וּל נ כ דּ י כּ ח ס ד א שׁ ר ע שׂ ית י ע מּ ך תּ ע שׂ ה ע מּ ד י ו ע ם ה א ר ץ א שׁ ר גּ ר תּ ה בּ הּ א ב ר ה ם א נ כ י א שּׁ ב ע ו יּ אמ ר כד כה ו הוֹכ ח א ב ר ה ם א ת א ב ימ ל ך ע ל א דוֹת בּ א ר ה מּ י ם א שׁ ר גּ ז ל וּ ע ב ד י א ב ימ ל ך כו ו יּ אמ ר א ב ימ ל ך ל א י ד ע תּ י מ י ע שׂ ה א ת ה דּ ב ר ה זּה ו ג ם א תּ ה ל א ה גּ ד תּ לּ י ו ג ם א נ כ י ל א שׁ מ ע תּ י בּ ל תּ י ה יּ וֹם כז ו יּ קּ ח א ב ר ה ם צ אן וּב ק ר ו יּ תּ ן ל א ב ימ ל ך ו יּ כ ר ת וּ שׁ נ יה ם בּ ר ית כח ה צּ אן ל בדּ ה ן ו יּ צּ ב א ב ר ה ם א ת שׁ ב ע כּ ב שׂ ת כט ו יּ אמ ר א ב ימ ל ך א ל א ב ר ה ם מ ה ה נּ ה שׁ ב ע כּ ב שׂ ת ה א לּ ה א שׁ ר ה צּ ב תּ ל ב דּ נ ה ל ו יּ אמ ר כּ י א ת שׁ ב ע כּ ב שׂ ת תּ קּ ח מ יּ ד י בּ ע בוּר תּ ה י ה לּ י ל ע ד ה כּ י ח פ ר תּ י א ת ה בּ אר ה זּ את לא ע ל כּ ן ק ר א ל מּ ק וֹם ה ה וּא בּ א ר שׁ ב ע כּ י שׁ ם נ שׁ בּ ע וּ שׁ נ יה ם לב ו יּ כ ר ת וּ ב ר ית בּ ב א ר שׁ ב ע ו יּ ק ם א ב ימ ל ך וּפ יכ ל שׂ ר צ ב אוֹ ו יּ שׁ בוּ א ל א ר ץ פּ ל שׁ תּ ים לד לג ו יּ טּ ע א שׁל בּ ב א ר שׁ ב ע ו יּ ק ר א שׁ ם בּ שׁ ם י הו ה א ל עוֹל ם ו יּ ג ר א ב ר ה ם בּ א ר ץ פּ ל שׁ תּ ים י מ ים ר בּ ים {פ} 12 Trattare la stampa di conseguenza.

50 Genesi DOPO queste cose, Iddio provò Abrahamo, e gli disse: Abrahamo. Ed egli disse: Eccomi. 2. E Iddio gli disse: Prendi ora il tuo figliuolo, il tuo unico, che tu ami, cioè, Isacco; e vattene nella contrada di Moria, ed offerilo lì in olocausto, sopra l uno di quei monti, che io ti indicherò. 3. Abrahamo dunque, alzatosi la mattina di buon ora, mise il basto al suo asino, e prese con se due suoi servitori, ed Isacco, suo figlio; e spaccata della legna per l olocausto, si alzò, e se ne andò verso il luogo che Iddio gli avea detto. 4. Al terzo giorno, Abrahamo alzò gli occhi, e vide quel luogo di lontano. 5. E disse ai suoi servitori: Restate qui con l asino; ed io e il fanciullo andremo fin lì, ed adoreremo; poi ritorneremo a voi. 6. Ed Abrahamo prese la legna per l olocausto, e la mise addosso ad Isacco, suo figlio; e prese in mano il fuoco e il coltello; e se ne andarono ambedue insieme. 7. Ed Isacco disse ad Abrahamo suo padre: Padre mio. Ed egli rispose: Eccomi, figlio mio. Ed Isacco disse: Ecco il fuoco e la legna; ma dove è l agnello per l olocausto? 8. Ed Abrahamo disse: Figlio mio, Iddio provvederà l agnello per l olocausto. Ed essi se ne andarono ambedue insieme. 9. E giunsero al luogo che Iddio aveva detto ad Abrahamo; ed egli edificò lì un altare, בראשית פרק כב ו י ה א י א ח ר ה דּ ב ר ים ה א לּ ה ו ה א לה ים נ סּ ה א ת א ב ר ה ם ו יּ אמ ר א ל יו א ב ר ו יּ אמ ר ה נּ נ י ב ה ם ו יּ אמ ר ק ח נ א א ת בּ נ ך א ת י ח יד ך א שׁ ר א ה ב תּ ו ל ך ל ך א ל א ר ץ ה מּ ר יּ ה ו ה א ת י צ ח ק ע ל הוּ שׁ ם ל ע ל ה ע ל א ח ד ה ה ר ים א שׁ ר א מ ר א ל י ך ד ג ו יּ שׁ כּ ם א ב ר ה ם בּ בּ ק ר ו יּ ח ב שׁ א ת ח מ ר וֹ ו יּ קּ ח א ת שׁ נ י נ ע ר יו א תּ וֹ ו א ת י צ ח ק בּ נ וֹ ו י ב קּ ע ע צ י ע ל ה ו יּ ק ם ו יּ ל ך א ל ה מּ קוֹם א שׁ ר א מ ר ל וֹ ה א לה ים בּ יּ וֹם ה שּׁ ל ישׁ י ו יּ שּׂ א א ב ר ה ם א ת ע ינ יו ו יּ ר א א ת ה מּ ק וֹם מ ר ח ק ו יּ אמ ר ה א ב ר ה ם א ל נ ע ר יו שׁ בוּ ל כ ם פּ ה ע ם ה ח מ וֹר ו א נ י ו ה נּ ע ר נ ל כ ה ע ד כּ ה ו נ שׁ תּ ח ו ה ו נ שׁ וּב ה א ל יכ ם ו ו יּ קּ ח א ב ר ה ם א ת ע צ י ה ע ל ה ו יּ שׂ ם ע ל י צ ח ק בּ נ וֹ ו יּ קּ ח בּ י ד וֹ א ת ה א שׁ ו א ת ה מּ א כ ל ת ו יּ ל כ וּ שׁ נ יה ם י ח דּ ו ז ו יּ אמ ר י צ ח ק א ל א ב ר ה ם א ב יו ו יּ אמ ר א ב י ו יּ אמ ר ה נּ נּ י ב נ י ו יּ אמ ר ה נּ ה ה א שׁ ו ה ע צ ים ו א יּ ה ה שּׂ ה ל ע ל ה ח ו יּ אמ ר א ב ר ה ם א לה ים י ר א ה לּ וֹ ה שּׂ ה ל ע ל ה בּ נ י ו יּ ל כ וּ שׁ נ יה ם ט י ח דּ ו ו יּ ב אוּ א ל ה מּ קוֹ ם א שׁ ר א מ ר ל וֹ ה א לה ים ו יּ ב ן שׁ ם א ב ר ה ם א ת ה מּ ז בּ ח 13 Trattare la stampa di conseguenza.

51 e vi pose la legna; e legò Isacco suo figlio, e lo mise sull altare sopra alla legna. 10. Ed Abrahamo stese la mano, e prese il coltello per scannare suo figlio. 11. Ma l Angelo del Signore gli gridò dal cielo, e disse: Abrahamo, Abrahamo. Ed egli disse: Eccomi. 12. E l Angelo gli disse: Non metter la mano addosso al fanciullo, e non fargli nulla; poiché ora so che tu temi Iddio, poiché tu non mi hai negato il tuo figliuolo, il tuo unico. 13. Ed Abrahamo alzò gli occhi, e guardò; ed ecco un montone dietro a lui, impigliato per le corna ad un cespuglio. Ed Abrahamo andò, e prese quel montone, e l offrì in olocausto, in luogo di suo figlio. 14. Ed Abrahamo nominò quel luogo: Il Signore provvede. E per questo oggi si dice: Nel monte del Signore c è chi provvede. 15. E l Angelo del Signore gridò ad Abrahamo dal cielo, la secondo volta. 16. E disse: Io giuro per me stesso, dice il Signore, che, poiché tu hai fatto questo e non mi hai negato il tuo figlio, il tuo unico; 17. io ti benedirò in tutto, e farò moltiplicare grandemente la tua progenie, così che essa sarà come le stelle del cielo, e come la rena che è in sulla spiaggia del mare; e la tua progenie possederà le città dei suoi nemici. 18. E tutte le nazioni della terra saranno benedette nella tua progenie; poiché tu hai ubbidito alla mia voce. 19. Poi Abrahamo se ne ritornò dai suoi servitori. E si alzarono, e se ne andarono insieme א ו יּ ע ר ך א ת ה ע צ ים ו יּ ע ק ד א ת י צ ח ק בּ נ וֹ ו יּ שׂ ם א תוֹ ע ל ה מּ ז בּ ח מ מּ ע ל ל ע צ ים י ו יּ שׁ ל ח א ב ר ה ם א ת י ד וֹ ו יּ קּ ח א ת ה מּ א כ ל ת ל שׁ ח ט א ת בּ נ וֹ יא ו יּ ק ר א א ל יו מ ל א ך י הו ה מ ן ה שּׁ מ י ם ו יּ אמ ר ב ר ה ם א ב ר ה ם ו יּ אמ ר ה נּ נ י ו יּ אמ ר יב א ל תּ שׁ ל ח י ד ך א ל ה נּ ע ר ו א ל תּ ע שׂ ל וֹ מ א וּמ ה כּ י ע תּ ה י ד ע תּ י כּ י י ר א א לה י ם א תּ ה ו ל א ח שׂ כ תּ א ת בּ נ ך א ת י ח יד ך ו יּ שּׂ יג מ מּ נּ י א א ב ר ה ם א ת ע ינ יו ו יּ ר א ו ה נּ ה א י ל א ח ר נ א ח ז בּ סּ ב ך בּ ק ר נ יו ו יּ ל ך א ב ר ה ם ו יּ קּ ח א ת ה א י ל ו יּ ע ל הוּ ל ע ל ה תּ ח ת בּ נ וֹ יד ו יּ ק ר א א ב ר ה ם שׁ ם ה מּ ק וֹם ה ה וּא י הו ה י ר א ה א שׁ ר י א מ ר ה יּ וֹם בּ ה ר י הו ה י ר א ה טו ו יּ ק ר א מ ל א ך י הו ה א ל א ב ר ה ם שׁ נ ית מ ן ה שּׁ מ י ם נ א ם י הו ה כּ יז טז ה זּ ה ו ל א ח שׂ כ תּ א ת בּ ו יּ אמ ר בּ י נ שׁ בּ ע תּ י י י ע ן א שׁ ר ע שׂ ית א ת ה דּ ב ר כּ י ב ר ך א ב ר כ ך נ ך א ת י ח יד ך ו ה ר בּ ה א ר בּ ה א ת ז ר ע ך כּ כ וֹכ ב י ה שּׁ מ י ם ו כ ח וֹל א שׁ ר ע ל שׂ פ ת ה יּ ם ו י ר שׁ ז ר ע ך א ת שׁ ע ר א י ב יו ה א ר ץ יח ו ה ת בּ ר כ וּ ב ז ר ע ך כּ ל גּוֹי י ע ק ב א שׁ ר שׁ מ ע תּ בּ ק ל י יט ו יּ שׁ ב א ב ר ה ם א ל נ ע ר יו ו יּ ק מוּ ו יּ ל כ וּ י ח דּ ו 14 Trattare la stampa di conseguenza.

52 a Beerseba, ove Abrahamo dimorava. 20. E dopo queste cose, fu riferito ad Abrahamo: Ecco, Milca ha anch essa partorito figli a Nahor, tuo fratello. 21. Questi furono: Us suo primogenito, e Buz suo fratello, e Chemuel padre di Aram, 22. e Chesed, ed Hazo, e Pildas, ed Idlaf, e Betuel. E Betuel generò Rebecca. 23. Milca partorì questi otto a Nahor fratello di Abrahamo. 24. E la concubina di esso, il cui nome era Reuma, partorì anch essa Tebach, e Gaham, e Tahas, e Maaca. א ל בּ א ר שׁ ב ע ו יּ שׁ ב א ב ר ה ם {פ} שׁ ב ע בּ ב א ר כ ו י ה י א ח ר י ה דּ ב ר ים ה א לּ ה ו יּ גּ ד ל א ב ר ה ם ל אמ ר ה נּ ה י ל ד ה מ ל כּ ה ג ם ה וא בּ נ ים ל נ ח וֹר א ח י ך כא א ת ע וּץ בּ כ ר וֹ ו א ת בּ וּז א ח יו ו א ת ק מוּא ל א ב י א ר ם כב ו א ת כּ שׂ ד ו א ת ח ז וֹ ו א ת פּל דּ שׁ ו א ת י ד ל ף ו א ת בּ תוּא ל כג וּב תוּא ל י ל ד א ת ר ב ק ה שׁ מ נ ה א לּ ה י ל ד ה מ ל כּ ה ל נ ח וֹר א ח י א ב ר ה ם כד וּפ יל ג שׁ וֹ וּשׁ מ הּ ר אוּמ ה ו תּ ל ד גּ ם ה וא א ת ט ב ח ו א ת גּ ח ם ו א ת תּ ח שׁ ו א ת מ ע כ ה {פ} 15 Trattare la stampa di conseguenza.

53 Parashat Haiiè Sarà פרשת חיי שרה Traduzione italiana di Giovanni Diodati, 1649 Genesi La vita di Sara fu di cento ventisette anni. Questi furono gli anni della vita di Sara. 2. E Sara morì in Chiriat-Arba, ch è Hebron, nel paese di Canaan, ed Abrahamo venne, per far lutto di Sara, e per piangerla. 3. Poi Abrahamo si levò di fronte al suo morto, e parlò a figli di Het, dicendo: 4. Io sono straniero e residente presso di voi; datemi la proprietà di una sepoltura presso di voi; in modo che io seppellisca il mio morto, e me lo tolga d innanzi. 5. E i figli di Het risposero ad Abrahamo, dicendogli: 6. Signor mio, ascoltaci: Tu sei tra di noi un principe divino; seppellisci il tuo morto nella migliore delle nostre sepolture; nessuno di noi ti rifiuterà la sua sepoltura, che tu non vi seppellisca il tuo morto. 7. Ed Abrahamo si alzò, e s inchinò al popolo del paese, ai figli di Het; e parlò con loro, dicendo: 8. Se voi avete nell animo che io seppellisca il mio morto, e me lo tolga d innanzi, ascoltatemi: Intercedete per me presso Efron, figlio di Sohar; 9. che mi dia la spelonca di Macpela, che è sua, la quale è nell estremità del suo campo; che me la dia per suo pieno prezzo, per il possesso della sepoltura fra voi. 10. Or Efron sedeva per mezzo i figli di Het. Ed Efron Hitteo rispose ad Abrahamo, in presenza dei figli di Het, di tutti coloro che entravano nella porta della sua città, dicendo: Testo ebraico composto dal Mechon Mamre בראשית פרק כג א ז ו יּ ה י וּ ח יּ י שׂ ר ה מ א ה שׁ נ ה ו ע שׂ ר שׁ נ ה ו שׁ ב ע שׁ נ ים שׁ נ י ח יּ י שׂ ר ה ים ב ו תּ מ ת שׂ ר ה בּ ק ר י ת א ר בּ ע ה וא ח ב ר וֹן בּ א ר ץ כּ נ ע ן ו יּ ב א א ב ר ה ם ל ס פּ ד ל שׂ ר ה ו ל ב כּ ת הּ ג ו י ד בּ ר א ל בּ ט ו יּ ק ם א ב ר ה ם מ ע ל פּ נ י מ ת וֹ נ י ח ת ל אמ ר גּ ר ו תוֹשׁ ב ד א נ כ י ע מּ כ ם תּ נ וּ ל י א ח זּ ת ק ב ר ע מּ כ ם ו א ק בּ ר ה מ ת י מ לּ פ נ י ה ו יּ ע נ וּ ב נ י ח ת א ת א ב ר ה ם ל אמ ר ל וֹ ו שׁ מ ע נוּ נ שׂ יא א לה ים א תּ ה בּ תוֹכ נוּ בּ מ א ד נ י ב ח ר ק ב ר ינוּ ק ב ר א ת מ ת ך א ישׁ מ מּ נּוּ א ת ק ב ר וֹ ל א י כ ל ה מ מּ ך מ קּ ב ר מ ת ך ו יּ ק ם א ב ר ה ם ו יּ שׁ תּ חוּ ל ע ם ה א ר ץ ל ב נ י ח ת ח ו י ד בּ ר א תּ ם לאמ ר א ם י שׁ א ת נ פ שׁ כ ם ל ק בּ ר א ת מ ת י מ לּ פ נ י שׁ מ ע וּנ י וּפ ג עוּ ל י בּ ע פ ר וֹן בּ ן צ ח ר ו י תּ ן ל י א ת מ ע ר ת ה מּ כ פּ ל ה א שׁ ר ל וֹ א שׁ ר בּ ק צ ה שׂ ד הוּ בּ כ ס ף מ ל א י תּ נ נּ ה לּ י בּ ת וֹכ כ ם ל א ח זּ ת ק ב ר י ו ע פ רוֹן י שׁ ב בּ ת וֹ ך בּ נ י ח ת ו יּ ע ן ע פ ר וֹן ה ח תּ י א ת א ב ר ה ם בּ א ז נ י ב נ י ח ת ל כ ל בּ א י 1

54 11. No, signor mio; ascoltami: Io ti dono il campo; ti dono anche la spelonca ch è in esso; io te ne fo un dono, in presenza dei figli del mio popolo; seppellisci lì il tuo morto. 12. Ed Abrahamo s inchinò al popolo del paese; 13. e parlò ad Efron, in presenza del popolo del paese, dicendo: Se così ti piace, ascoltami, ti prego: Io darò i danari del campo; prendili da me, ed io vi seppellirò il mio morto. 14. Ed Efron rispose ad Abrahamo, dicendogli: 15. Signor mio, ascoltami: Fra me e te che cosa è una terra di quattrocento sicli d argento? seppelliscivi pure il tuo morto. 16. Ed Abrahamo acconsentì ad Efron, e gli pagò i danari che egli gli aveva detto, in presenza dei figli di Het; cioè quattrocento sicli d argento, correnti fra i mercanti. 17. Così l acquisto del campo di Efron, il quale è in Macpela, che è dirimpetto a Mamre, insieme con la spelonca che è in esso, e con tutti gli alberi ch erano in quel campo, in tutti i suoi confini attorno attorno, 18. fu confermato ad Abrahamo, in presenza dei figli di Het, fra tutti coloro che entravano nella porta della sua città. 19. E dopo ciò, Abrahamo seppellì Sara, sua moglie, nella spelonca del campo di Macpela, che è dirimpetto a Mamre, che è Hebron, nel paese di Canaan. 20. Così l acquisto di quel campo, e della spelonca ch è in esso, fu confermato ad Abrahamo, per la proprietà della sepoltura, dai figli di Het. שׁ ע ר ע יר וֹ ל אמ ר יא ל א א ד נ י שׁ מ ע נ י ה שּׂ ד ה נ ת תּ י ל ך ו ה מּ ע ר ה א שׁ ר בּ וֹ ל נ ת תּ יה ל ע ינ י ב נ י ע מּ י נ ת תּ יה מ ת ך ה א ר ץ יב יג ך לּ ך ק ב ר ו יּ שׁ תּ חוּ א ב ר ה ם ל פ נ י ע ם ו י ד בּ ר א ל ע פ ר וֹן בּ א ז נ י ע ם ה א ר ץ ל אמ ר א ך א ם א תּ ה ל וּ שׁ מ ע נ י נ ת תּ י כּ ס ף ה שּׂ ד ו א ק בּ ר ה א ת מ ת י שׁ מּ ה א ת א ב ר ה ם ל אמ ר ל וֹ טו ה יד ק ח מ מּ נּ י ו יּ ע ן ע פ ר וֹן א ד נ י שׁ מ ע נ י א ר ץ א ר בּ ע מ א ת שׁ ק ל כּ ס ף בּ ינ י וּב ינ ך מ ה ה וא ו א ת מ ת ך ק ב ר ו יּ שׁ מ ע טז א ב ר ה ם א ל ע פ רוֹן ו יּ שׁ ק ל א ב ר ה ם ל ע פ ר ן א ת ה כּ ס ף א שׁ ר דּ בּ ר בּ א ז נ י ב נ י ח ת א ר בּ ע מ אוֹת שׁ ק ל כּ ס ף ע ב ר ל סּ ח ר יח יז ו יּ ק ם שׂ ד ה ע פ ר וֹן א שׁ ר בּ מּ כ פּ ל ה א שׁ ר ל פ נ י מ מ ר א ה שּׂ ד ה ו ה מּ ע ר ה א שׁ ר בּוֹ ו כ ל ה ע ץ א שׁ ר בּ שּׂ ד ה א שׁ ר בּ כ ל גּ ב ל וֹ ס ב יב ל א ב ר ה ם ל מ ק נ ה ל ע ינ י ב נ י ח ת בּ כ ל בּ א י שׁ ע ר ע יר וֹ ו א ח ר י כ ן יט ק ב ר א ב ר ה ם א ת שׂ ר ה א שׁ תּ וֹ א ל מ ע ר ת שׂ ד ה ה מּ כ פּ ל ה ע ל פּ נ י מ מ ר א ה וא ח ב ר וֹן בּ א ר ץ כּ נ ע ן כ ו יּ ק ם ה שּׂ ד ה ו ה מּ ע ר ה א שׁ ר בּ וֹ ל א ב ר ה ם ל א ח זּ ת ק ב ר מ א ת בּ נ י ח ת {ס} 2

55 מ ם י Genesi OR Abrahamo, essendo vecchio ed attempato, ed avendolo il Signore benedetto in ogni cosa, 2. disse ad un suo servitore, ch era il più vecchio della sua casa, il quale aveva il governo di tutte le sue cose: Deh! metti la tua mano sotto la mia coscia; 3. ed io ti farò giurare per il Signore Iddio del cielo, ed Iddio della terra, che tu non prenderai al mio figlio moglie tra le figlie dei Cananei, fra i quali io dimoro. 4. Ma che tu andrai nel mio paese, e dal mio parentado, e presso di esso prenderai moglie al mio figlio Isacco. 5. E quel servitore gli disse: Forse quella donna non gradirà di venire dietro a me in questo paese; forse servirà riportare tuo figlio nel paese dal quale tu sei uscito? 6. Ed Abrahamo gli disse: Guardati dal riportare là mio figlio. 7. Il Signore Iddio del cielo, il qual mi ha preso dalla casa di mio padre, e dal mio paese natio, e mi ha parlato, e mi ha giurato, dicendo: Io darò alla tua progenie questo paese; esso manderà l Angelo suo davanti a te, e tu prenderai di là moglie a mio figlio. 8. E se la donna non gradirà di venir dietro a te, tu sarai sciolto da questo giuramento che io ti faccio fare; solo, non riportare là il mio figlio. 9. E il servitore pose la sua mano sotto la coscia di Abrahamo, suo signore, e gli giurò su questo incarico. 10. E il servitore prese dieci cammelli, di quei del suo signore, e partì, portando con se ogni sorta di beni del suo signore; e, messosi in viaggio, andò in Mesopotamia, alla città di Nahor. בראשית פרק כד א ו א ב ר ה ם ז ק ן בּ א בּ יּ מ ים ו יהו ה בּ ר ך א ת א ב ר ה ם בּ כּ ל א ל ע ב דּוֹ ז ק ב ו יּ אמ ר א ב ר ה ם ן בּ ית וֹ ה מּ שׁ ל בּ כ ל א שׁ ר ל וֹ שׂ ים נ א י ד ך תּ ח ת י ר כ י ו א שׁ בּ יע ך ג בּ יהו ה א לה י ה שּׁ מ י ם ו א לה י ה א ר ץ א שׁ ר ל א ת קּ ח א שּׁ ה ל ב נ י מ בּ נוֹת א שׁ ר א נ כ י יוֹשׁ ב בּ ק ר בּ וֹ ה כּ נ ע נ י ד כּ י א ל א ר צ י ו א ל מ וֹל ד תּ י תּ ל ך ו ל ק ח תּ א שּׁ ה ל ב נ י ל י צ ח ק ה ל א ת אב ה ו יּ אמ ר א ליו ה ע ב ד אוּ ל י ה א שּׁ ה ל ל כ ת א ח ר י א ל ה א ר ץ ה זּ את ה ה שׁ ב א שׁ יב א ת בּ נ ך א ל ה א ר ץ א שׁ ר י צ את מ שּׁ ם א ל יו א ב ר ה ם ה שּׁ מ ר ל ך א ת בּ נ י שׁ מּ ה י הו ה ז ו א לה י ה שּׁ ו יּ אמ ר פּ ן תּ שׁ יב א שׁ ר ל ק ח נ י מ בּ ית א ב י וּמ א ר ץ מ וֹל ד תּ י ו א שׁ ר דּ בּ ר ל י ו א שׁ ר נ שׁ בּ ע ל י ל אמ ר ל ז ר ע ך א תּ ן א ת ה א ר ץ ה זּ את ה וּא י שׁ ל ח מ ל א כוֹ ל פ נ י ך ו ל ק ח תּ א שּׁ ה ל ב נ י ח מ שּׁ ם ו א ם ל א ת אב ה ה א שּׁ ה ל ל כ ת א ח ר י ך ו נ קּ ית מ שּׁ ב ע ת י ז את ר ק א ת בּ נ י ל א ת שׁ ב שׁ מּ ה ט ו יּ שׂ ם ה ע ב ד א ת י ד וֹ תּ ח ת י ר ך א ב ר ה ם א ד נ יו ו יּ שּׁ ב ע ל וֹ ע ל ה דּ ב ר ה זּ ה ויּ קּ י ח ה ע בד ע שׂ ר ה ג מ לּ ים מ גּ מ לּ י א ד נ יו ו יּ ל ך ו כ ל ט וּב א ד נ יו 3

56 11. E, fatti accasciare i cammelli sulle ginocchia fuori della città, presso ad un pozzo d acqua, verso sera, all ora in cui quelle che vanno ad attingere l acqua escono fuori, disse: 12. O Signore Iddio di Abrahamo mio signore, dammi, ti prego, che io faccia oggi un buon incontro; ed usa benignità verso Abrahamo mio signore. 13. Ecco, io mi fermerò presso la fonte d acqua, e le figlie della gente della città usciranno per attingere dell acqua. 14. Avvenga dunque, che la fanciulla, la quale, dicendole io: Deh! abbassa la tua secchia, perché io beva; mi dirà: Bevi, ed darò anche da bere ai tuoi cammelli; essa sia quella che tu hai preparata per Isacco, tuo servitore; ed con ciò saprò che tu avrai usato benignità verso il mio signore. 15. Ed avvenne che, prima che egli avesse finito di parlare, ecco che Rebecca, figlia di Betuel, figlio di Milca, moglie di Nahor, fratello di Abrahamo, usciva fuori, avendo la sua secchia sulla spalla. 16. E la fanciulla era di aspetto molto bello, vergine, ed nessun uomo l aveva conosciuta. Ed ella scese alla fonte, ed empì la sua secchia, e se ne ritornava. 17. E quel servitore le corse incontro, e le disse: Deh! dammi a bere un poco d acqua dalla tua secchia. 18. Ed ella disse: Bevi, signor mio. E prestamente, calatasi la secchia in mano, gli diede da bere. 19. E, dopo avergli dato da bere a sufficienza, disse: Io ne attingerò anche per i tuoi cammelli, finché abbiano bevuto a sufficienza. 20. E prestamente vuotò la sua secchia nell abbeveratoio, e corse di nuovo al pozzo per attingere; e attinse per tutti i suoi cammelli. 21. E quell uomo si stupiva בּ י ד וֹ ו יּ ק ם ו יּ ל ך א ל א ר ם נ ה ר י ם א ל ע יר נ ח וֹר יא ו יּ ב ר ך ה גּ מ לּ ים מ ח וּץ ל ע יר א ל בּ א ר ה מּ י ם ל ע ת ע ר ב ל ע ת צ את ה שּׁ א ב ת יב ו יּ אמ ר י הו ה א לה י א ד נ י א ב ר ה ם ה ק ר ה נ א ל פ נ י ה יּ וֹם ו ע שׂ ה ח ס ד ע ם א ד נ י א ב ר ה ם יג ה נּ ה א נ כ י נ צּ ב ע ל ע ין ה מּ י ם וּב נוֹת א נ שׁ י ה ע יר י צ א ת ל שׁ א ב מ י ם יד ו ה י ה ה נּ ע ר א שׁ ר א מ ר א ל יה ה טּ י נ א כ דּ ך ו א שׁ תּ ה ו א מ ר ה שׁ ת ה ו ג ם גּ מ לּ י ך א שׁ ק ה א ת הּ ה כ ח תּ ל ע ב דּ ך ל י צ ח ק וּב הּ א ד ע כּ י ע שׂ ית ח ס ד ע ם א ד נ י ט ר ם כּ לּ ה ל ד בּ ר טז ו י ה י ה וּא טו וה נּ ה ר ב ק ה י צ את א שׁ ר י לּ ד ה ל ב תוּא ל בּ ן מ ל כּ ה א שׁ ת נ ח וֹר א ח י א ב ר ה ם ו כ דּ הּ ע ל שׁ כ מ הּ ו ה נּ ע ר ט ב ת מ ר א ה מ א ד בּ תוּל ה ו א ישׁ ל א י ד ע הּ ו תּ ר ד ה ע י נ ה ו תּ מ לּ א כ דּ הּ ו תּ ע ל יח יז ו יּ ר ץ ה ע ב ד ל ק ר את הּ ו יּ אמ ר ה ג מ יא ינ י נ א מ ע ט מ י ם מ כּ דּ ך ו תּ אמ ר שׁ ת ה א ד נ י ו תּ מ ה ר ו תּ ר ד כּ דּ הּ ע ל י ד הּ ו תּ שׁ ק הוּ יט ו תּ כ ל ל ה שׁ ק ת וֹ ו תּ אמ ר גּ ם ל ג מ לּ י ך א שׁ א ב ע ד א ם כּ לּ וּ ל שׁ תּ ת כ ו תּ מ ה ר ו תּ ע ר כּ דּ הּ א ל ה שּׁ ק ת ו תּ ר ץ ע וֹד א ל ה בּ א ר ל שׁ א ב ו תּ שׁ א ב ל כ ל גּ מ לּ יו כא ו ה א ישׁ מ שׁ תּ א ה 4

57 di lei, stando silenzioso a considerare se il Signore avesse fatto riuscire il suo viaggio, o no. 22. E quando i cammelli ebbero finito di bere, quell uomo prese un monile d oro, del peso d un mezzo siclo, e glielo mise sopra al naso; e un paio di bracciali d oro del peso di dieci sicli, e glieli mise sulle mani. 23. E le disse: Di chi sei figlia? deh! Dimmelo!. C è in casa di tuo padre posto per ospitarci? 24. Ed essa rispose: Io sono figlia di Betuel, figlio di Milca; che essa partorì a Nahor. 25. Gli disse ancora: C è molto fieno e pastura presso di noi, ed anche posto per ospitarvi. 26. E quell uomo s inchinò, e adorò il Signore. 27. E disse: Benedetto sia il Signore Iddio di Abrahamo mio signore, il quale non ha cessato la sua benignità e lealtà verso il mio signore; e quanto a me, il Signore mi ha condotto per la diritta via in casa dei fratelli del mio signore. 28. E la fanciulla corse, e riferì quelle cose in casa di sua madre. 29. Or Rebecca aveva un fratello, il cui nome era Labano; costui corse fuori da quell uomo, alla fonte. 30. Come dunque egli ebbe visto quel monile, e quelli bracciali nelle mani di sua sorella; e come ebbe intese le parole di Rebecca sua sorella, che diceva: Quell uomo mi ha così parlato; egli andò da quell uomo; ed ecco, egli se ne stava accanto ai cammelli, vicino alla fonte. 31. Ed egli gli disse: Entra, benedetto dal Signore; perché te ne stai fuori? io ho preparato la casa, e il posto per i cammelli. 32. E quell uomo entrò dentro la casa, e Labano scaricò i cammelli, e diede loro del fieno e della pastura; ugualmente portò dell acqua per lavare i piedi a quell uomo, ed a quelli che ל הּ מ ח ר ישׁ ל ד ע ת ה ה צ ל יח י הו ה דּ ר כּ וֹ א ם ל א כב ו י ה י כּ א שׁ ר כּ לּ וּ ה גּ מ לּ ים ל שׁ תּ וֹת ו יּ קּ ח ה א ישׁ נ ז ם ז ה ב בּ ק ע מ שׁ ק ל וֹ וּשׁ נ י צ מ יד ים ע ל י ד יה ע שׂ ר ה ז ה ב מ שׁ ק ל ם כג ו יּ אמ ר בּ ת מ י א תּ ה גּ יד י נ א ל י ה י שׁ בּ ית א ב י ך מ קוֹם ל נוּ כד ל ל ין ו תּ אמ ר א ל יו בּ ת בּ תוּא ל א נ כ י בּ ן מ ל כּ ה א שׁ ר י ל ד ה ל נ ח וֹר ו תּ אמ ר כה א ל יו גּ ם תּ ב ן גּ ם מ ס פּ וֹא ר ב ע מּ נוּ גּ ם מ ק וֹם ל ל וּן ל יהו ה ו יּ אמ כז כו ו יּ קּ ד ה א ישׁ ו יּ שׁ תּ חוּ ר בּ רוּ ך י הו ה א לה י א ד נ י א ב ר ה ם א שׁ ר ל א ע ז ב ח ס דּ וֹ ו א מ תּ וֹ מ ע ם א ד נ י א נ כ י בּ דּ ר ך נ ח נ י י הו ה בּ ית א ח י א ד נ י כח ו תּ ר ץ ה נּ ע ר ו תּ גּ ד ל ב ית א מּ הּ כּ דּ ב ר ים ה א לּ ה כט וּל ר ב ק ה א ח וּשׁ מ וֹ ל ב ן ו יּ ר ץ ל ב ן א ל ה א ישׁ ה ח וּצ ה א ל ה ע י ן ל ו י ה י כּ ר א ת א ת ה נּ ז ם ו א ת ה צּ מ ד ים ע ל י ד י א ח תוֹ וּכ שׁ מ ע וֹ א ת דּ ב ר י ר ב ק ה א ח תוֹ ל אמ ר כּ ה ד בּ ר א ל י ה א ישׁ ו יּ ב א א ל ה א ע ל ה גּ מ לּ ים ע ל ה ע י ן ישׁ ו ה נּ ה ע מ ד לא ו יּ אמ ר בּ וֹא בּ ר וּ ך י הו ה ל מּ ה ת ע מ ד בּ ח וּץ ו א נ כ י פּ נּ ית י ה בּ י ת וּמ ק וֹם ל גּ מ לּ ים לב ו יּ ב א ה א ישׁ ה בּ י ת ה ו י פ תּ ח ה גּ מ לּ ים ו יּ תּ ן תּ ב ן וּמ ס פּוֹא ל גּ מ לּ ים וּמ י ם ל ר ח ץ ר ג ל יו 5

58 erano con lui. 33. Poi gli fu posto avanti da mangiare; ma egli disse: Io non mangerò, finché io non abbia detto ciò che ho da dire. Ed esso gli disse: Parla. 34. Ed egli disse: Io son servitore di Abrahamo. 35. Ora, il Signore ha grandemente benedetto il mio signore, ed egli è divenuto grande; e il Signore gli ha dato pecore, e buoi, ed oro, ed argento, e servi, e serve, e cammelli, ed asini. 36. E Sara, moglie del mio signore, dopo esser divenuta vecchia gli ha partorito un figlio, al quale egli ha dato tutto ciò ch egli ha. 37. E il mio signore mi ha fatto giurare, dicendo: Non prender moglie al mio figlio tra le figlie dei Cananei, nel cui paese io dimoro. 38. Anzi, vai alla casa di mio padre, ed alla mia nazione, e prendi moglie al mio figlio. 39. Ed io ho detto al mio signore: Forse quella donna non vorrà venirmi dietro. 40. Ed egli mi ha detto: Il Signore, nel cui cospetto io ho camminato, manderà il suo Angelo con te, e il tuo viaggio avrà successo, e tu prenderai moglie al mio figlio, dalla mia nazione, e dalla casa di mio padre. 41. Allora sarai sciolto dal giuramento che io ti faccio fare; quando sarai andato alla mia nazione, se essi non te l avranno voluta dare, allora sarai sciolto dal giuramento che io ti faccio fare. 42. Essendo dunque giunto oggi alla fonte, io dissi: Signore Iddio di Abrahamo mio signore, se desideri dare successo al viaggio che io ho intapreso; 43. ecco, io mi fermerò presso questa fontana di acqua; avvenga dunque, che la vergine che uscirà per attingere, e che, dicendole io: Deh! dammi da bere un poco d acqua della tua secchia; ו ר ג ל י ה א נ שׁ ים א שׁ ר א תּ וֹ ל פ נ יו (ו יּוּשׂ ם) ויישם לג ל א כ ל ו יּ אמ ר ל א א כ ל ע ד א ם דּ בּ ר תּ י דּ ב ר י ו יּ אמ ר דּ בּ ר ע ב ד א בר ה ם א נ כ י א ת א ד נ י מ א ד ו יּ ג ו כ ס ף ו ז ה ב ו ע ב ד ם לה לד ו יּ אמ ר ו יהו ה בּ ר ך דּ ל ו יּ תּ ן ל וֹ צ אן וּב ק ר וּשׁ פ ח ת וּג מ לּ ים ו ח מ ר ים לו ו תּ ל ד שׂ ר ה א שׁ ת א ד נ י ב ן ל אד נ י א ח ר י ז ק נ ת הּ ו יּ תּ ן לוֹ א ת כּ ל א שׁ ר ל וֹ לז ו יּ שׁ בּ ע נ י א ד נ י ל אמ ר ל א ת קּ ח א שּׁ ה ל ב נ י מ בּ נוֹת א שׁ ר א נ כ י י שׁ ב בּ א ר צ וֹ לח ה כּ נ ע נ י א ם ל א א ל בּ ית א ב י תּ ל ך ו א ל מ שׁ פּ ח תּ י ו ל ק ח תּ א שּׁ ה ל ב נ י לט ו א מ ר א ל א ד נ י א ל י ל א ת ל ך ה א שּׁ ה א ח ר י מ ו יּ אמ ר א ל י י הו ה א שׁ ר ה ת ה לּ כ תּ י ל פ נ יו י שׁ ל ח מ ל א כ וֹ א תּ ך ו ה צ ל יח דּ ר כּ ך ו ל ק ח תּ א שּׁ ה ל ב נ י מ מּ שׁ פּ ח תּ י וּמ בּ ית א ב י מא א א ל מ שׁ פּ ח תּ י ו ז תּ נּ ק ה מ א ל ת י כּ י ת ב וֹא נ ק י מ א ל ת י מב א ם ל א י תּ נוּ ל ך ו ה י י ת ו א ב א ה יּ וֹם א ל ה ע י ן ו א מ ר י הו ה א לה י א ד נ י א ב ר ה ם א ם י שׁ ך נּ א מ צ ל יח דּ ר כּ י א שׁ ר א נכי ה ל ך ע ל יה מג ה נּ ה א נ כ י נ צּ ב ע ל ע ין ה מּ י ם ו ה י ה ה ע ל מ ה ה יּ צ את ל שׁ א ב ו א מ ר תּ י א ל יה ה שׁ ק ינ י נ א מ ע ט מ י ם 6

59 44. mi dirà: Bevi pure; ed attingerò anche per i tuoi cammelli; essa sia la moglie che il Signore ha preparata al figlio del mio signore. 45. Prima che io avessi finito di parlare fra me stesso, ecco, Rebecca uscì fuori, avendo la sua secchia sulla spalla; e scese alla fontana, ed attinse. Ed io le dissi: Deh! dammi da bere. 46. Ed ella, calatasi prestamente la sua secchia da dosso, mi disse: Bevi; ed darò da bere anche ai tuoi cammelli. Ed io bevvi, ed essa diede ancora da bere ai cammelli. 47. Ed io le domandai, e le dissi: Di chi sei figlia? Ed essa mi disse: Io sono figlia di Betuel, figlio di Nahor, che Milca gli partorì. Allora io le posi quel monile sopra al naso, e quei bracciali sulle mani. 48. E m inchinai, e adorai il Signore, e benedissi il Signore Iddio d Abrahamo mio signore, il quale mi aveva, per la vera via, condotto a prendere al figlio del mio signore la figlia del suo fratello. 49. Ora dunque, se voi volete usare benignità e lealtà verso il mio signore, ditemelo; se no, fatemelo sapere, ed io mi rivolgerò a destra o a sinistra. 50. E Labano e Betuel risposero, e dissero: Questa cosa è venuta dal Signore; noi non possiamo dirtene né male né bene. 51. Ecco Rebecca a tua disposizione; prendila, e vattene; e sia moglie del figlio del tuo signore, come il Signore ne ha parlato. 52. E quando il servitore di Abrahamo ebbe udite le loro parole, s inchinò a terra, e adorò il Signore. 53. Poi quel servitore trasse fuori vasellame d argento e d oro, e vesti; e li diede a Rebecca; מ כּ דּ ך מד ו א מ ר ה א ל י גּ ם א תּ ה שׁ ת ה ו ג ם ל ג מ לּ י ך א שׁ א ב ה א שׁ ר ה כ יח י הו ה ל ב ן א ד נ י וא ה א שּׁ ה מה א נ י ט ר ם א כ לּ ה ל ד בּ ר א ל ל בּ י ו ה נּ ה ר ב ק ה י צ את ו כ דּ הּ ע ל שׁ כ מ הּ ו תּ ר ד ה ע י נ ה ו תּ שׁ א ב ו א מ ר א ל יה ה שׁ ק ינ י נ א מו ו תּ מ ה ר ו תּ וֹר ד כּ דּ הּ מ ע ל יה ו תּ אמ ר שׁ ת ה ו ג ם גּ מ לּ י ך א שׁ ק ה ו א שׁ תּ ו ג ם ה גּ מ לּ ים ה שׁ ק ת ה מז ו א שׁ א ל א ת הּ ו א מ ר בּ ת מ י א תּ ו תּ אמ ר בּ ת בּ תוּא ל בּ ן נ ח וֹר א שׁ ר י ל ד ה לּ וֹ מ ל כּ ה ו א שׂ ם ה נּ ז ם ע ל א פּ הּ ו ה צּ מ יד ים ע ל י ד יה מח ל יהו ה ו א ב ר ך א ת י הו ה ו א קּ ד ו א שׁ תּ ח ו ה א לה י א ד נ י א ב ר ה ם א שׁ ר ה נ ח נ י בּ ד ר ך א מ ת ל ק ח ת א ת בּ ת א ח י א ד נ י ל ב נ וֹ ע שׂ א ם י שׁ כ ם ו ע תּה מט ים ח ס ד ו א מ ת א ת א ד נ י ה גּ ידוּ ל י ו א ם ל א ה גּ ידוּ ל י ו א פ נ ה ע ל י מ ין א וֹ ע ל שׂ מ אל ו יּ ע ן ל ב ן נ וּב תוּא ל ו יּ אמ ר וּ מ י הו ה י צ א ה דּ ב ר ל א נוּכ ל דּ בּ ר א ל י ך ר ע אוֹ ט וֹב נא ה נּ ה ר ב ק ה ל פ נ י ך ק ח ו ל ך וּת ה י א שּׁ ה ל ב ן א ד נ י ך כּ א שׁ ר דּ בּ ר י הו ה ו י ה י נב כּ א שׁ ר שׁ מ ע ע ב ד א ב ר ה ם א ת דּ ב ר יה ם ו יּ שׁ תּ חוּ א ר צ ה ל יהו ה נג ו יּוֹצ א ה ע ב ד כּ ל י כ ס ף וּכ ל י ז ה ב וּב ג ד ים ו יּ תּ ן ל ר ב ק ה 7

60 ed al fratello, ed alla madre di essa donò cose preziose. 54. E poi mangiarono e bevvero, egli, e gli uomini che erano con lui, ed albergarono lì quella notte; e la mattina seguente, essendosi alzati, egli disse: Rimandatemi dal mio signore. 55. E il fratello e la madre di Rebecca dissero: Rimanga la fanciulla con noi alcuni giorni, almeno dieci; poi tu te ne andrai. 56. Ed egli disse loro: Non mi ritardate, poiché il Signore ha concesso successo al mio viaggio: accomiatatemi, affinché io me ne vada dal mio signore. 57. Ed essi dissero: Chiamiamo la fanciulla, e domandiamo a lei stessa. 58. Chiamarono dunque Rebecca, e le dissero: Vuoi tu andare con quest uomo? Ed ella rispose: Sì, io vi andrò. 59. Così mandarono Rebecca, loro sorella, e la sua balia, col servitore di Abrahamo, e con la sua gente. 60. E benedissero Rebecca, e le dissero: Tu sei nostra sorella: moltiplica in mille migliaia; e possegga la tua progenie la porta (la città) dei suoi nemici. 61. E Rebecca si alzò, insieme con le sue serve, e montarono sopra i cammelli, e andarono dietro a quell uomo. E quel servitore prese Rebecca, e se ne andò. 62. Or Isacco se ne ritornava di verso il Pozzo del Vivente che mi vede ; poiché egli abitava nella contrada del mezzodì. 63. Ed era uscito fuori per pregare in campagna, sul far della sera. E, alzati gli occhi, guardò, ed ecco dei cammelli che venivano. 64. Rebecca alzò anch essa gli occhi, e vide Isacco, e si gettò giù dal cammello. 65. Poiché avendo detto a quel servitore: Chi è quell uomo che ci cammina incontro nel campo? egli le aveva detto: Egli è il mio signore. E ל וּמ ג דּ נ ת נ ת ן ל א ח יה וּל א מּ הּ ו יּ אכ ל וּ נד ו יּ שׁ תּ וּ ה וּא ו ה א נ שׁ ים א שׁ ר ע מּ וֹ ו יּ ל ינוּ ו יּ ק וּמוּ ב בּ ק ר ו יּ אמ ר שׁ לּ ח נ י ל אד נ י ו יּ אמ ר א ח יה שׁ ו א מּ הּ תּ י מ ים א וֹ ע שׂ וֹר א ח ר תּ ל ך נה ב ה נּ ע ר א תּ נוּ ו יּ אמ ר נו א ל ה ם א ל תּ א ח ר וּ א ת י ו יהו ה ה צ ל יח דּ ר כּ י שׁ לּ ח וּנ י ו א ל כ ה ל אד נ י ו יּ אמ ר וּ נז נ ק ר א ל נּ ע ר ו נ שׁ א ל ה א ת פּ יה נח ו יּ ק ר אוּ ל ר ב ק ה ו יּ אמ ר וּ א ל יה ה ת ל כ י ע ם ה א ישׁ ה זּ ה ו תּ אמ ר א ל ך נט ו י שׁ לּ ח וּ א ת ר ב ק ה א ח ת ם ו א ת מ נ ק תּ הּ ו א ת ע ב ד א ב ר ה ם ו א ת א נ שׁ יו הּ א ח ת ז ר ע ך א ת שׁ ס ו י ב ר כ וּ א ת ר ב ק ה ו יּ אמ רוּ נוּ א תּ ה י י ל א ל פ י ר ב ב ה ו י יר שׁ ע ר שׂ נ א יו סא ו תּ ק ם ר ב ק ה ו נ ע ר ת יה ו תּ ר כּ ב נ ה ע ל ה גּ מ לּ ים ו תּ ל כ נ ה א ח ר י ה א ישׁ ו יּ קּ ח ה ע ב ד א ת ר ב ק ה ו יּ ל ך סב וי צ ח ק בּ א מ בּוֹא בּ א ר ל ח י ר א י ו ה וּא יוֹשׁ ב בּ א ר ץ ה נּ ג ב סג ו יּ צ א י צ ח ק ל שׂ וּח בּ שּׂ ד ה ל פ נ וֹת ע ר ב ו יּ שּׂ א ע ינ יו ו יּ ר א ו ה נּ ה ג מ לּ ים בּ א ים ר ב ק ה א ת ע ינ יה ו תּ ר א ו תּ שּׂ א סד א ת י צ ח ק ו תּ פּ ל מ ע ל ה גּ מ ל סה ו תּ אמ ר א ל ה ע ב ד מ י ה א ישׁ ה לּ ז ה ה ה ל ך בּ שּׂ ד ה ל ק ר את נוּ ו יּ אמ ר ה ע ב ד ה וּא א ד נ י ו תּ קּ ח ה צּ ע יף ו תּ ת כּ ס סו ו י ס פּ ר ה ע ב ד ל י צ ח ק א ת 8

61 prese un velo, e se ne coprì. 66. E il servitore raccontò ad Isacco tutte le cose ch egli aveva fatte. 67. E Isacco portò Rebecca nel padiglione di Sara, sua madre; e la prese, ed essa divenne sua moglie, ed egli l amò. E Isacco si consolò dopo la morte di sua madre. כּ ל ה דּ ב ר ים א שׁ ר ע שׂ ה סז ו י ב א ה י צ ח ק ה א ה ל ה שׂ ר ה א מּ וֹ ו יּ קּ ח א ת ר ב ק ה ו תּ ה י ל וֹ ל א שּׁ ה ו יּ א ה ב ה ו יּ נּ ח ם י צ ח ק א ח ר י א מּ וֹ {פ} Genesi ED Abrahamo prese un altra moglie, il cui nome era Chetura. 2. Ed ella gli partorì Zimran, e Iocsan, e Medan, e Madian, e Isbac, e Sua. 3. E Iocsan generò Seba e Dedan. Ed i figli di Dedan furono Assurim, e Letusim, e Leummim. 4. Ed i figli di Madian furono Efa, ed Efer ed Hanoc, ed Abida, ed Eldaa. Tutti questi furono figli di Chetura. 5. Ed Abrahamo donò tutto il suo avere ad Isacco. 6. Ed ai figli delle sue concubine diede doni; e mentre era in vita, li mandò via da presso a suo figlio Isacco, verso il Levante, nel paese Orientale. 7. Or il tempo della vita di Abrahamo fu di centosettanta cinque anni. 8. Poi trapassò, e morì in buona vecchiaia, attempato, e sazio di vita: e fu riunito alla sua gente. 9. E Isacco ed Ismaele, suoi figli, lo seppellirono nella spelonca di Macpela nel campo di Efron, figli di Sohar Hitteo, che è dirimpetto a Mamre; 10. che è il campo che Abrahamo aveva comperato dai figli di Het; qui fu seppellito Abrahamo, e Sara, sua moglie. בראשית פרק כה א ו יּ ס ף א ב ר ה ם ו יּ קּ ח א שּׁ ה וּשׁ מ הּ ק טוּר ה ו א ת מ ד ן ו א ת שׁ וּח ב ו תּ ג ל ד ל וֹ א ת ז מ ר ן ו א ת י ק שׁ ן ו א ת מ ד י ן ו א ת י שׁ בּ ק ו י ק שׁ ן י ל ד א ת שׁ ב א ו א ת דּ ד ן וּב נ י ד ד ן ה י וּ א שּׁוּר ם וּל טוּשׁ ם וּל א מּ ים ד וּב נ י מ ד י ן ע יפ ה ו ע פ ר ו ח נ ך ו א ב יד ע ו א ל דּ ע ה כּ ל א לּ ה בּ נ י ק טוּר ה ה ו יּתּ ן א ב ר ה ם א ת כּ ל א שׁ ר ל וֹ ל י צ ח ק ו ו ל ב נ י ה פּ יל ג שׁ ים א שׁ ר ל א ב ר ה ם נ ת ן א ב ר ה ם מ תּ נ ת ו י שׁ לּ ח ם מ ע ל י צ ח ק בּ נ וֹ בּ עוֹד נּוּ ח י ק ד מ ה א ל א ר ץ ק ד ם ז ו א לּ ה י מ י שׁ נ י ח יּ י א ב ר ה ם א שׁ ר ח י מ א ת שׁ נ ה ו שׁ ב ע ים שׁ נ ה ו ח מ שׁ שׁ נ ים ח ו יּ ג ו ע ו יּ מ ת א ב ר ה ם בּ שׂ יב ה טוֹב ה ז ק ן ו שׂ ב ע ו יּ א ס ף א ל ע מּ יו ט ו יּ ק בּ רוּ א ת וֹ י צ ח ק ו י שׁ מ ע אל בּ נ יו א ל מ ע ר ת ה מּ כ פּ ל ה א ל שׂ ד ה ע פ ר ן בּ ן צ ח ר ה ח תּ י א שׁ ר ע ל פּ נ י מ מ ר א י ה שּׂ ד ה א שׁ ר ק נ ה א ב ר ה ם מ א ת בּ נ י ח ת שׁ מּ ה ק בּ ר 9

62 11. Ora, dopo che Abrahamo fu morto, Iddio benedisse Isacco, suo figlio; e Isacco abitò nei pressi del Pozzo del Vivente che mi vede. 12. Queste sono le generazioni d Ismaele, figlio di Abrahamo, che Agar Egizia, serva di Sara, aveva partorito ad Abrahamo. 13. E questi sono i nomi dei figli d Ismaele secondo i loro nomi nelle loro generazioni: Il primogenito d Ismaele fu Nebaiot; poi v era Chedar, ed Adbeel, e Mibsam; 14. e Misma, e Duma, e Massa; 15. ed Hadar, e Tema, e Ietur, e Nafis, e Chedma. 16. Questi furono i figli d Ismaele, e questi sono i loro nomi, nei loro villaggi, e nei loro accampamenti; e ci furono dodici principi fra i loro popoli. 17. E gli anni della vita d Ismaele furono centotrentasette; poi trapassò, e morì, e fu riunito alla sua gente. 18. Ed i suoi figli abitarono da Havila fin a Sur, ch è di fronte all Egitto, verso l Assiria. Così esso si insediò di fronte a tutti i suoi fratelli. יב א ב ר ה ם ו שׂ ר ה א שׁ תּ וֹ יא ו י ה י א ח ר י מ וֹת א ב ר ה ם ו י ב ר ך א לה ים א ת י צ ח ק בּ נ וֹ ו יּ שׁ ב י צ ח ק ע ם בּ א ר ל ח י ר א י ו א {פ} לּ ה תּ ל ד ת י שׁ מ ע אל בּ ן א ב ר ה ם א שׁ ר י ל ד ה ה ג ר ה מּ צ ר ית שׁ פ ח ת שׂ ר ה ל א ב ר ה ם יג ו א בּ שׁ מ ת ם ל ת וֹל ד ת ם ו ק ד ר ו א ד בּ א ל וּמ ב שׂ ם ו דוּמ ה וּמ שּׂ א ו ק ד מ ה טז טו לּ ה שׁ מוֹת בּ נ י י שׁ מ ע אל בּ כ ר י שׁ מ ע אל נ ב י ת וּמ שׁ מ ע יד ח ד ד ו ת ימ א י ט וּר נ פ ישׁ א לּ ה ה ם בּ נ י י שׁ מ ע אל ו א לּ ה שׁ מ ת ם בּ ח צ ר יה ם וּב ט יר ת ם שׁ נ ים ע שׂ ר נ שׂ יא ם ל א מּ ת ם יז ו א לּ ה שׁ נ י ח יּ י י שׁ מ ע אל מ א ת שׁ נ ה וּשׁ לשׁ ים שׁ נ ה ו שׁ ב ע שׁ נ ים ו יּ ג ו ע ו יּ מ ת ו יּ א ס ף א ל ע מּ יו יח ו יּשׁ כּ נוּ מ ח ו יל ה ע ד שׁ וּר א שׁ ר ע ל פּ נ י מ צ ר י ם בּ א כ ה א שּׁ וּר ה ע ל פּ נ י כ ל א ח יו נ פ ל {פ} 10 Trattare la stampa di conseguenza.

63 Parashat Toledot תולדת פרשת Traduzione italiana riveduta di Giovanni Luzzi, 1925 Genesi E questi sono i discendenti d Isacco, figliuolo d Abrahamo. 20 Abrahamo generò Isacco; e Isacco era in età di quarant anni quando prese per moglie Rebecca, figliuola di Bethuel, l Arameo di Paddan-Aram, e sorella di Labano, l Arameo. 21 Isacco pregò istantemente l Eterno per sua moglie, perch ella era sterile. L Eterno l esaudì, e Rebecca, sua moglie, concepì. 22 E i bambini si urtavano nel suo seno; ed ella disse: Se così è, perché vivo? E andò a consultare l Eterno. 23 E l Eterno le disse: Due nazioni sono nel tuo seno, e due popoli separati usciranno dalle tue viscere. Uno dei due popoli sarà più forte dell altro, e il maggiore servirà il minore. 24 E quando venne per lei il tempo di partorire, ecco ch ella aveva due gemelli nel seno. 25 E il primo che uscì fuori era rosso, e tutto quanto come un mantello di pelo; e gli fu posto nome Esaù. 26 Dopo uscì il suo fratello, che con la mano teneva il calcagno di Esaù; e gli fu posto nome Giacobbe. Or Isacco era in età di sessant anni quando Rebecca li partorì. 27 I due fanciulli crebbero, ed Esaù divenne un esperto cacciatore, un uomo di campagna, e Giacobbe un uomo tranquillo, che se ne stava nelle tende. 28 Or Isacco amava Esaù, perché la cacciagione era di suo gusto; e Rebecca amava Giacobbe. Testo ebraico composto dal Mechon Mamre בראשית פרק כה יט ו א לּ ה תּ וֹל ד ת י צ ח ק בּ ן א ב ר ה ם א ב ר ה ם הוֹל יד א ת י צ ח ק כ ו י ה י י צ ח ק בּ ן א ר בּ ע ים שׁ נ ה בּ ק ח תּ וֹ א ת ר ב ק ה בּ ת בּ תוּא ל ה א ר מּ י מ פּ דּ ן א ר ם א ח וֹת ל ב ן ה א ר מּ י ל וֹ ל א שּׁ ה כא ו יּ ע תּ ר י צ ח ק ל יהו ה ל נ כ ח א שׁ תּ וֹ כּ י ע ק ר ה ה וא ו יּ ע ת ר לוֹ י הו ה ו תּ ה ר ר ב ק ה א שׁ תּ וֹ כב ו יּ ת ר צ צ וּ ה בּ נ ים א ם כּ ן ל מּ ה זּ א ת י הו ה כג ה א נ בּ ק ר בּ הּ ו תּ אמ ר כ י ו תּ ל ך ל ד ר שׁ ו יּ אמ ר י הו ה ל הּ שׁ נ י ג י י ם בּ ב ט נ ך וּשׁ נ י ל א מּ ים מ מּ ע י ך י פּ ר דוּ וּל א ם מ ל א ם י א מ ץ ו ר ב י ע ב ד צ ע יר כד ו יּ מ ל א וּ י מ יה ל ל ד ת ו ה נּ ה תוֹמ ם בּ ב ט נ הּ כה ו יּ צ א ה ר אשׁוֹן א ד מוֹנ י כּ לּוֹ כּ א דּ ר ת שׂ ע ר ו יּ ק ר א וּ שׁ מ וֹ ע שׂ ו כו ו א ח ר י כ ן י צ א א ח יו ו י ד וֹ א ח ז ת בּ ע ק ב ע שׂ ו ו יּ ק ר א שׁ מ וֹ י ע ק ב ו י צ ח ק בּ ן שׁ שּׁ ים שׁ נ ה בּ ל ד ת א ת ם כז ו יּ ג דּ לוּ ה נּ ע ר ים ו י ה י ע שׂ ו א ישׁ י ד ע צ י ד א ישׁ שׂ ד ה ו י ע ק ב א ישׁ תּ ם י שׁ ב א ה ל ים כח ו יּ א ה ב י צ ח ק א ת ע שׂ ו כּ י צ י ד בּ פ יו ו ר ב ק ה א ה ב ת 1

64 29 Or come Giacobbe s era fatto cuocere una minestra, Esaù giunse dai campi, tutto stanco. 30 Ed Esaù disse a Giacobbe: Deh, dammi da mangiare un po di cotesta minestra rossa; perché sono stanco. Per questo fu chiamato Edom. 31 E Giacobbe gli rispose: Vendimi prima di tutto la tua primogenitura. 32 Ed Esaù disse: Ecco io sto per morire; che mi giova la primogenitura? 33 E Giacobbe disse: Prima, giuramelo. Ed Esaù glielo giurò, e vendé la sua primogenitura a Giacobbe. 34 E Giacobbe diede a Esaù del pane e della minestra di lenticchie. Ed egli mangiò e bevve; poi si levò, e se ne andò. Così Esaù sprezzò la primogenitura. א ת י ע ק ב כט ו יּ ז ד י ע ק ב נ ז יד ו יּ ב א ע שׂ ו מ ן ה שּׂ ד ה ו ה וּא ע י ף ל ו יּ א מר ע שׂ ו א ל י ע ק ב ה ל ע יט נ י נ א מ ן ה א ד ם ה א ד ם ה זּ ה כּ י ע י ף א נ כ י ע ל כּ ן ק ר א שׁ מ וֹ א ד וֹם לא ו יּ אמ ר י ע ק ב מ כ ר ה כ יּ וֹם א ת בּ כ ר ת ך ל י לב ו יּ אמ ר ע שׂ ו ה נּ ה א נ כ י הוֹל ך ל מ וּת ול מּ ה זּ ה ל י בּ כ ר ה לג ו יּ אמ ר י ע ק ב ה שּׁ ב ע ה לּ י כּ יּ וֹם ו יּ שּׁ ב ע ל וֹ ו יּ מ כּ ר א ת בּ כ ר ת וֹ ל י ע ק ב לד ו י ע ק ב נ ת ן ל ע שׂ ו ל ח ם וּנ ז יד ע ד שׁ ים ו יּ אכ ל ו יּ שׁ תּ ו יּ ק ם ו יּ ל ך ו יּ ב ז ע שׂ ו א ת ה בּ כ ר ה {פ} Genesi 26 1 Or ci fu la carestia nel paese, oltre la prima carestia che c era stata al tempo d Abrahamo. E Isacco andò da Abimelec, re dei Filistei, a Gherar. 2 E l Eterno gli apparve e gli disse: Non scendere in Egitto; dimora nel paese che io ti dirò. 3 Soggiorna in questo paese, e io sarò teco e ti benedirò, poiché io darò a te e alla tua progenie tutti questi paesi, e manterrò il giuramento che feci ad Abrahamo tuo padre, 4 e moltiplicherò la tua progenie come le stelle del cielo, darò alla tua progenie tutti questi paesi, e tutte le nazioni della terra saranno benedette nella tua progenie, 5 perché Abrahamo ubbidì alla mia voce e osservò quello che gli avevo ordinato, i miei comandamenti, i miei statuti e le mie leggi. ג בראשית פרק כו א ו י ה י ר ע ב בּ א ר ץ מ לּ ב ד ה ר ע ב ה ר אשׁ וֹן א שׁ ר ה י ה בּ ימ י א ב ר ה ם ו יּ ל ך י צ ח ק א ל א ב ימ ל ך מ ל ך פּ ל שׁ תּ ים גּ ר ר ה ב ו יּ ר א א ל יו י הו ה ו יּ אמ ר א ל תּ ר ד מ צ ר י מ ה שׁ כ ן בּ א ר ץ א שׁ ר א מ ר א ל י ך גּ וּר בּ א ר ץ ה זּ את ו א ה י ה ע מּ ך ו א ב ר כ ךּ כּ י ל ך וּ ל ז ר ע ך א תּ ן א ת כּ ל ה א ר צ ת ה א ל ו ה ק מ ת י א ת ה שּׁ ב ע ה א שׁ ר נ שׁ בּ ע תּ י ל א ב ר ה ם א ב י ך ד ו ה ר בּ ית י א ת ז ר ע ך כּ כ וֹכ ב י ה שּׁ מ י ם ו נ ת תּ י ל ז ר ע ך א ת כּ ל ה א ר צ ת ה א ל ו ה ת בּ ר כ וּ ב ז ר ע ך כּ ל גּוֹי י ה א ר ץ ה ע ק ב א שׁ ר שׁ מ ע א ב ר ה ם בּ ק ל י ו יּ שׁ מ ר מ שׁ מ ר תּ י מ צ ו תי 2

65 מ 6 E Isacco dimorò in Gherar. 7 E quando la gente del luogo gli faceva delle domande intorno alla sua moglie, egli rispondeva: È mia sorella ; perché avea paura di dire: È mia moglie. Non vorrei, egli pensava, che la gente del luogo avesse ad uccidermi, a motivo di Rebecca. Poiché ella era di bell aspetto. 8 Ora, prolungandosi quivi il suo soggiorno, avvenne che Abimelec, re de Filistei, mentre guardava dalla finestra, vide Isacco che scherzava con Rebecca sua moglie. 9 E Abimelec chiamò Isacco, e gli disse: Certo, costei è tua moglie; come mai dunque, hai detto: È mia sorella? E Isacco rispose: Perché dicevo: Non vorrei esser messo a morte a motivo di lei. 10 E Abimelec: Che cos è questo che ci hai fatto? Poco è mancato che qualcuno del popolo si giacesse con tua moglie, e tu ci avresti tirato addosso una gran colpa. 11 E Abimelec diede quest ordine a tutto il popolo: Chiunque toccherà quest uomo o sua moglie sia messo a morte. 12 Isacco seminò in quel paese, e in quell anno raccolse il centuplo; e l Eterno lo benedisse. 13 Quest uomo divenne grande, andò crescendo sempre più, finché diventò grande oltremisura. 14 Fu padrone di greggi di pecore, di mandre di buoi e di numerosa servitù. I Filistei lo invidiavano; 15 e perciò turarono ed empiron di terra tutti i pozzi che i servi di suo padre aveano scavati, al tempo d Abrahamo suo padre. 16 E Abimelec disse ad Isacco: Vattene da noi, poiché tu sei molto più potente di noi. 17 Isacco allora si partì di là, s accampò nella valle di Gherar, ז פּ י ח קּוֹת י ו ת וֹר ת י ו ו יּ שׁב י צ ח ק בּ ג ר ר ו יּ שׁ א ל וּ א נ שׁ י ה מּ קוֹם ל א שׁ תּ וֹ ו יּ אמ ר א ח ת י ה וא כּ י י ר א ן י ה ר ג נ י א נ שׁ י ה מּ קוֹם כּ י טוֹב ת מ ר א ה ה וא ח שׁ ם ה יּ ל אמ ר א שׁ תּ י ע ל ר ב ק ה ו י ה י כּ י א ר כוּ ים ו יּ שׁ ק ף א ב ימ ל ך לוֹ מ ל ך פּ ל שׁ תּ ים בּ ע ד ה ח לּ וֹן ו יּ ר א ו ה נּ ה י צ ח ק מ צ ח ק א ת ר ב ק ה א שׁ תּ וֹ ט ו יּ ק ר א א ב ימ ל ך ל י צ ח ק ו יּ אמ ר א ך ה נּ ה א שׁ תּ ך ה וא ו א י ך א מ ר תּ א ח ת י ה וא ו יּ אמ ר א ל יו י צ ח ק כּ י א מ ר תּ י פּ ן א מ וּת ע ל יה כּ מ ו יּ אמ ר א ב ימ ל ך מ ה זּ את ע שׂ ית לּ נוּ ע ט שׁ כ ב א ח ד ה ע ם א ת א שׁ תּ ך ו ה ב את ע ל ינוּ א שׁ ם יא ו י צ ו א ב ימ ל ך א ת כּ ל ה ע ם ל אמ ר ה נּ ג ע בּ א ישׁ ה זּ ה וּב א שׁ תּ וֹ מ וֹת יוּמ ת יב ו יּ ז ר ע י צ ח ק בּ א ר ץ ה ה וא ו יּ מ צ א בּ שּׁ נ ה ה ה וא מ א ה שׁ ע ר ים ו י ב ר כ הוּ י הו ה יג ו יּ ג דּ ל ה א ישׁ ו יּ ל ך ה לוֹ ך ו ג ד ל ע ד כּ י ג ד טו ל מ א ד יד ו י ה י לוֹ מ ק נ ה צ אן וּמ ק נ ה ב ק ר ו ע ב דּ ה ר בּ ה ו י ק נ א וּ א ת וֹ פּ ל שׁ תּ ים ו כ ל ה בּ א ר ת א שׁ ר ח פ רוּ ע ב ד י א ב יו בּ ימ י א ב ר ה ם א ב יו ס תּ מ וּם פּ ל שׁ תּ ים ו י מ ל א וּם ע פ ר א ל י צ ח יז מ א ד טז ו יּ אמ ר א ב ימ ל ך ק ל ך מ ע מּ נוּ כּ י ע צ מ תּ מ מּ נּוּ ו יּ ל ך מ שּׁ ם י צ ח ק ו יּ ח ן בּ נ ח ל גּר ר 3

66 e quivi dimorò. 18 E Isacco scavò di nuovo i pozzi d acqua ch erano stati scavati al tempo d Abrahamo suo padre, e che i Filistei avean turati dopo la morte d Abrahamo; e pose loro gli stessi nomi che avea loro posto suo padre. 19 E i servi d Isacco scavarono nella valle, e vi trovarono un pozzo d acqua viva. 20 Ma i pastori di Gherar altercarono coi pastori d Isacco, dicendo: L acqua è nostra. Ed egli chiamò il pozzo Esek, perché quelli aveano conteso con lui. 21 Poi i servi scavarono un altro pozzo, e per questo ancora quelli altercarono. E Isacco lo chiamò Sitna. 22 Allora egli si partì di là, e scavò un altro pozzo per il quale quelli non altercarono. Ed egli lo chiamò Rehoboth perché, disse, ora l Eterno ci ha messi al largo, e noi prospereremo nel paese. 23 Poi di là Isacco salì a Beer-Sceba. 24 E l Eterno gli apparve quella stessa notte, e gli disse: Io sono l Iddio d Abrahamo tuo padre; non temere, poiché io sono teco e ti benedirò e moltiplicherò la tua progenie per amor d Abrahamo mio servo. 25 Ed egli edificò quivi un altare, invocò il nome dell Eterno, e vi piantò la sua tenda. E i servi d Isacco scavaron quivi un pozzo. 26 Abimelec andò a lui da Gherar con Ahuzath, suo amico, e con Picol, capo del suo esercito. 27 E Isacco disse loro: Perché venite da me, giacché mi odiate e m avete mandato via dal vostro paese? 28 E quelli risposero: Noi abbiamo chiaramente veduto che l Eterno è teco; e abbiam detto: Si faccia ora un giuramento fra noi, fra noi e te, e facciam lega teco. ו יּ שׁ ב שׁ ם יח ו יּ שׁ ב י צ ח ק ו יּ ח פּ ר א ת בּ א ר ת ה מּ י ם א שׁ ר ח פ רוּ בּ ימ י א ב ר ה ם א ב יו ו י ס תּ מוּם פּ ל שׁ תּ ים א ח ר י מ וֹת א ב ר ה ם ו יּ ק ר א ל ה ן שׁ מ וֹת כּ שּׁ מ ת א שׁ ר ק ר א ל ה ן א ב יו ו יּ ח פּ ר וּ יט ע ב ד י י צ ח ק בּ נּ ח ל ו יּ מ צ אוּ שׁ ם בּ א ר מ י ם ח יּ ים כ ו יּ ר יבוּ ר ע י ג ר ר ע ם ר ע י י צ ח ק ל אמ ר ל נוּ ה מּ י ם ו יּ ק ר א שׁ ם ה בּ א ר ע שׂ ק כּ י ה ת ע שּׂ ק וּ ע מּ וֹ כא ו יּ ח פּ רוּ בּא ר א ח ר ת ו יּ ר יבוּ גּ ם ע ל י ה ו יּ ק ר א שׁ מ הּ שׂ ט נ ה כב ו יּ ע תּ ק מ שּׁ ם ו יּ ח פּ ר בּ א ר א ח ר ת ו ל א ר ב וּ ע ל י ה ו יּ ק ר א שׁ מ הּ ר ח ב וֹת ו יּ אמ ר כּ י ע תּ ה ה ר ח יב י הו ה ל נוּ וּפ ר ינוּ ב א ר ץ כג ו יּ ע ל מ שּׁ ם בּ א ר שׁ ב ע כד ו יּ ר א א ל יו י הו ה בּ לּ י ל ה ה ה וּא ו יּ אמ ר א נ כ י א לה י א ב ר ה ם א ב י ך א ל תּ יר א כּ י א תּ ך א נ כ י וּב ר כ תּ י ך ו ה ר בּ ית י א ת ז ר ע ך בּ ע ב וּר א ב ר ה ם ע ב דּ י כח כה ו יּ ב ן שׁ ם מ ז בּ ח ו יּ ק ר א בּ שׁ ם י הו ה ו יּ ט שׁ ם א ה ל וֹ ו יּ כ רוּ שׁ ם ע ב ד י י צ ח ק בּ א ר כו ו א ב ימ ל ך ה ל ך א ל יו מ גּ ר ר ו א ח זּ ת מ ר ע הוּ וּפ יכ ל שׂ ר צ ב א וֹ כז ו יּ אמ ר א ל ה ם י צ ח ק מ דּ וּע בּ את ם א ל י ו א תּ ם שׂ נ את ם א ת י ו תּ שׁ לּ ח וּנ י מ א תּ כ ם ו יּ אמ ר וּ ר א וֹ ר אינ וּ כּ י הי ה י הו ה ע מּ ך ו נּ אמ ר תּ ה י נ א א ל ה בּ ינוֹת ינוּ 4

67 ס{ 29 Giura che non ci farai alcun male, così come noi non t abbiamo toccato, e non t abbiamo fatto altro che del bene, e t abbiamo lasciato andare in pace. Tu sei ora benedetto dall Eterno. 30 E Isacco fece loro un convito, ed essi mangiarono e bevvero. 31 La mattina dipoi si levarono di buon ora e si fecero scambievole giuramento. Poi Isacco li accomiatò, e quelli si partirono da lui in pace. 32 Or avvenne che, in quello stesso giorno, i servi d Isacco gli vennero a dar notizia del pozzo che aveano scavato, dicendogli: Abbiam trovato dell acqua. 33 Ed egli lo chiamò Sciba. Per questo la città porta il nome di Beer-Sceba, fino al dì d oggi. 34 Or Esaù, in età di quarant anni, prese per moglie Judith, figliuola di Beeri, lo Hitteo, e Basmath, figliuola di Elon, lo Hitteo. Esse furon cagione d amarezza d animo a Isacco ed a Rebecca. בּ ינ ינוּ וּב ינ ך ו נ כ ר ת ה ב ר ית ע מּ ך כט ל לב א ם תּ ע שׂ ה ע מּ נוּ ר ע ה כּ א שׁ ר ל א נ ג ע נ וּ ך ו כ א שׁ ר ע שׂ ינוּ ע מּ ך ר ק ט וֹב ו נּ שׁ לּ ח ך בּשׁ לוֹם א תּ ה ע תּ ה בּ ר וּ ך י הו ה ו יּ ע שׂ ל ה ם מ שׁ תּ ה ו יּ אכ ל וּ ו יּ שׁ תּ וּ לא ו יּ שׁ כּ ימוּ ב בּ ק ר ו יּ שּׁ ב ע וּ א ישׁ ל א ח יו ו י שׁ לּ ח ם י צ ח ק ו יּ ל כ וּ מ א תּ וֹ בּ שׁ ל וֹם ו י ה י בּ יּוֹם ה הוּא ו יּ ב אוּ ע ב ד י י צ ח ק ו יּ גּ דוּ ל וֹ ע ל א ד וֹת ה בּ א ר א שׁ ר ח פ רוּ ו יּ אמ רוּ ל וֹ מ צ אנוּ מ י ם לג ו יּ ק ר א א ת הּ שׁ ב ע ה ע ל כּ ן שׁ ם ה ע יר בּ א ר שׁ ב ע ע ד ה יּ וֹם ה זּ ה לה { {ס} לד ו י ה י ע שׂ ו בּ ן א ר בּ ע ים שׁ נ ה ו יּ קּ ח א שּׁ ה א ת י הוּד ית בּ ת בּ א ר י ה ח תּ י ו א ת בּ שׂ מ ת בּ ת א י ל ן ה ח תּ י ו תּ ה י ין מ ר ת ר וּח ל י צ ח ק וּל ר ב ק ה Genesi 27 1 Or avvenne, quando Isacco era divenuto vecchio e i suoi occhi indeboliti non ci vedevano più, ch egli chiamò Esaù, suo figliuolo maggiore, e gli disse: Figliuol mio! 2 E quello rispose: Eccomi! E Isacco: Ecco, io sono vecchio, e non so il giorno della mia morte. 3 Deh, prendi ora le tue armi, il tuo turcasso e il tuo arco, vattene fuori ai campi, prendimi un po di caccia, 4 e preparami una pietanza saporita di quelle che mi piacciono; portamela perch io la mangi e l anima mia ti בראשית פרק כז א ו י ה י כּ י ז ק ן י צ ח ק ו תּ כ ה ין ע ינ יו מ ר א ת ו יּ ק ר א א ת ע שׂ ו בּ נ י ו יּ אמ ר א ל יו ה נּ נ י ב בּ נ וֹ ה גּ ד ל ו יּ אמ ר א ל י ו ו יּ אמ ר הנּ ה נ א ז ק נ תּ י ל א י ד ע תּ י י וֹם מוֹת י ג ו ע תּ ה שׂ א נ א כ ל י ך תּ ל י ך ו ק שׁ תּ ך ו צ א ה שּׂ ד ה ו צ וּד ה לּ י צידה (צ י ד) ו ע שׂ ה ל י ד מ ט ע מּ ים כּ א שׁ ר א ה ב תּ י ו ה ב יא ה לּ י ו א כ ל ה בּ ע ב וּר תּ ב ר כ ך נ פ שׁ י בּ ט ר ם 5

68 benedica prima ch io muoia. 5 Ora Rebecca stava ad ascoltare, mentre Isacco parlava ad Esaù suo figliuolo. Ed Esaù se n andò ai campi per fare qualche caccia e portarla a suo padre. 6 E Rebecca parlò a Giacobbe suo figliuolo, e gli disse: Ecco, io ho udito tuo padre che parlava ad Esaù tuo fratello, e gli diceva: 7 Portami un po di caccia e fammi una pietanza saporita perch io la mangi e ti benedica nel cospetto dell Eterno, prima ch io muoia. 8 Or dunque, figliuol mio, ubbidisci alla mia voce e fa quello ch io ti comando. 9 Va ora al gregge e prendimi due buoni capretti; e io ne farò una pietanza saporita per tuo padre, di quelle che gli piacciono. 10 E tu la porterai a tuo padre, perché la mangi, e così ti benedica prima di morire. 11 E Giacobbe disse a Rebecca sua madre: Ecco, Esaù mio fratello è peloso, e io no. 12 Può darsi che mio padre mi tasti; sarò allora da lui reputato un ingannatore, e mi trarrò addosso una maledizione, invece di una benedizione. 13 E sua madre gli rispose: Questa maledizione ricada su me, figliuol mio! Ubbidisci pure alla mia voce, e va a prendermi i capretti. 14 Egli dunque andò a prenderli, e li menò a sua madre; e sua madre ne preparò una pietanza saporita, di quelle che piacevano al padre di lui. 15 Poi Rebecca prese i più bei vestiti di Esaù suo figliuolo maggiore, i quali aveva in casa presso di sé, e li fece indossare a Giacobbe suo figliuolo minore; 16 e con le pelli de capretti gli coprì le mani e il collo, 17 ch era senza peli. Poi mise in mano a Giacobbe suo figliuolo la pietanza א מ וּת ה ו ר ב ק ה שׁ מ ע ת בּ ד בּ ר י צ ח ק א ל ע שׂ ו בּ נ וֹ ו יּ ל ך ע שׂ ו ה שּׂ ד ה ל צ וּד צ י ד ל ה ב יא ו ו ר ב ק ה א מ ר ה א ל י ע ק ב בּ נ הּ ל אמ ר ה נּ ה שׁ מ ע תּ י א ת א ב י ך מ ד בּר א ל ע שׂ ו א ח י ך ל אמ ר ז ה ב יא ה לּ י צ י ד ו ע שׂ ה ל י מ ט ע מּ ים ו א כ ל ה ו א ב ר כ כ ה ל פ נ י י הו ה ל פ נ י מוֹת י ח ו ע תּ ה ב נ י שׁ מ ע בּ ק ל י ל א שׁ ר א נ י מ צ וּ ה א ת ך ט ל ך נ א א ל ה צּ אן ו ק ח ל י מ שּׁ ם שׁ נ י גּ ד י י ע זּ ים ט ב ים ו א ע שׂ ה א ת ם מ ט ע מּ ים ל א ב י ך כּ א שׁ ר א ה ב י ו ה ב את ל א ב י ך ו א כ ל בּ ע ב ר א שׁ ר י ב ר כ ך ל פ נ י מוֹת וֹ יא י ע ק ב א ל ר ב ק ה א מּ וֹ ה ן ע שׂ ו שׂ ע ר ו א נ כ י א ישׁ ח ל ק א ב יב ו יּ אמ ר א ח י א ישׁ אוּל י י מ שּׁ נ י י ו ה י ית י ב ע ינ יו כּ מ ת ע תּ ע ו ה ב את י ע ל י ק ל ל ה ו ל א ב ר כ ה טו יג ו תּ אמ ר לוֹ א מּ וֹ ע ל י ק ל ל ת ך בּ נ י א ך שׁ מ ע בּ ק ל י ו ל ך ק ח ל י יד ו יּ ל ך ו יּ קּ ח ו יּ ב א ל א מּ וֹ ו תּ ע שׂ א מּוֹ מ ט ע מּ ים כּ א שׁ ר א ה ב א ב יו ו תּ קּ ח ר ב ק ה א ת בּ ג ד י ע שׂ ו בּ נ הּ ה גּ ד ל ה ח מ ד ת א שׁ ר א תּ הּ בּ בּ י ת ו תּ ל בּ שׁ א ת י ע ק ב בּ נ הּ הקּ ט ן טז ו א ת ע ר ת גּ ד י י ה ע זּ ים ה ל בּ ישׁ ה ע ל י ד יו ו ע ל ח ל ק ת צ וּ אר יו יז ו תּ תּ ן א ת ה מּ ט ע מּ ים ו א ת ה לּ ח ם א שׁ ר ע שׂ ת ה בּ י ד י ע ק ב יח בּ נ הּ ו יּ ב א א ל א ב יו ו יּ אמ ר א ב י 6

69 saporita e il pane che avea preparato. 18 Ed egli venne a suo padre e gli disse: Padre mio! E Isacco rispose: Eccomi; chi sei tu, figliuol mio? 19 E Giacobbe disse a suo padre: Sono Esaù, il tuo primogenito. Ho fatto come tu m hai detto. Deh, lèvati, mettiti a sedere e mangia della mia caccia, affinché l anima tua mi benedica. 20 E Isacco disse al suo figliuolo: Come hai fatto a trovarne così presto, figliuol mio? E quello rispose: Perché l Eterno, il tuo Dio, l ha fatta venire sulla mia via. 21 E Isacco disse a Giacobbe: Fatti vicino, figliuol mio, ch io ti tasti, per sapere se sei proprio il mio figliuolo Esaù, o no. 22 Giacobbe dunque s avvicinò a Isacco suo padre e, come questi l ebbe tastato, disse: La voce è la voce di Giacobbe; ma le mani son le mani d Esaù. 23 E non lo riconobbe, perché le mani di lui eran pelose come le mani di Esaù suo fratello: e lo benedisse. E disse: 24 Sei tu proprio il mio figliuolo Esaù? Egli rispose: Sì. 25 E Isacco gli disse: Servimi, ch io mangi della caccia del mio figliuolo e l anima mia ti benedica. E Giacobbe lo servì, e Isacco mangiò. Giacobbe gli portò anche del vino, ed egli bevve. 26 Poi Isacco suo padre gli disse: Deh, fatti vicino e baciami, figliuol mio. 27 Ed egli s avvicinò e lo baciò. E Isacco sentì l odore de vestiti di lui, e lo benedisse dicendo: Ecco, l odor del mio figliuolo è come l odor d un campo, che l Eterno ha benedetto. 28 Iddio ti dia della rugiada de cieli e della grassezza della terra e abbondanza di frumento e di vino. 29 Ti servano i popoli, e le nazioni s inchinino davanti a te. Sii padrone de tuoi fratelli, e i figli di tua madre s inchinino davanti a te. Maledetto sia chiunque ti maledice, benedetto sia chiunque ti benedice! 30 E avvenne che, come Isacco ebbe ו יּ אמ ר ה א ל א ב יו א נ כ י כא כג נּ נּ י מ י א תּ ה בּ נ י יט ע שׂ ו יּ אמ ר י ע ק ב ו בּ כ ר ך ע שׂ ית י כּ א שׁ ר דּ בּ ר תּ א ל י ק וּם נ א שׁ ב ה ו א כ ל ה מ צּ יד י בּ ע ב וּר תּ ב ר כ נּ י נ פ שׁ ך כ ו יּ אמ ר י צ ח ק א ל בּ נ וֹ מ ה זּ ה מ ה ר תּ ל מ צ א בּ נ י ו יּ אמ ר כּ י ה ק ר ה י הו ה א לה י ך ל פ נ י ו יּ אמ ר י צ ח ק א ל י ע ק ב גּ שׁ ה נּ א ו א מ שׁ ך בּ נ י ה א תּ ה ז ה בּ נ י ע שׂ ו א ם ל א כב ו יּ גּ שׁ י ע ק ב א ל י צ ח ק א ב יו ו ימ שּׁ הוּ ו יּ אמ ר ה קּ ל ק וֹל י ע ק ב ו ה יּ ד י ם י ד י ע שׂ ו ו ל א ה כּ יר וֹ כּ י ה י וּ י ד יו כּ יד י ע שׂ ו א ח יו שׂ ע ר ת ו י ב ר כ הוּ ע שׂ ו ו יּ אמ ר א נ י כד ו יּ אמ ר א תּ ה ז ה בּ נ י כה ו יּ אמ ר ה גּ שׁה לּ י ו א כ ל ה מ צּ יד בּ נ י ל מ ע ן תּ ב ר כ ך נ פ שׁ י ו יּ גּ שׁ ל וֹ ו יּ אכ ל ו יּ ב א ל וֹ י י ן ו יּ שׁ תּ כו ו יּ אמ ר א ל יו י צ ח ק א ב יו גּ שׁ ה נּ א וּשׁ ק ה לּ י בּ נ י כז ו יּ גּ שׁ ו יּ שּׁ ק ל וֹ ו יּ ר ח א ת ר יח בּ ג ד יו ו י ב ר כ הוּ ו יּ אמ ר ר א ה ר יח בּ נ י כּ ר יח שׂ ד ה א שׁ ר בּ ר כ וֹ י הו ה כח ו י תּ ן ל ך ה א לה ים מ טּ ל וּמ שׁ מ נּ י ה א ר ץ ו ר ב דּ ג ן ו ת יר שׁ ה שּׁ מ י ם כט י ע ב ד וּ ך ע מּ ים וישתחו (ו י שׁ תּ ח ווּ) ל ך ל א מּ ים ה ו ה ג ב יר ל א ח י ך ו י שׁ תּ ח ו וּ ל ך בּ נ י א מּ ך א ר ר י ך א ר וּר וּ מ ב ר כ י ך בּ ר וּ ך ל ו י ה י כּ א שׁ ר כּ לּ ה י צ ח ק ל ב ר ך א ת י ע ק ב ו י ה י א ך י צ א י צ א י ע ק ב מ א ת 7

70 finito di benedire Giacobbe e Giacobbe se n era appena andato dalla presenza d Isacco suo padre, Esaù suo fratello giunse dalla sua caccia. 31 Anch egli preparò una pietanza saporita, la portò a suo padre, e gli disse: Lèvisi mio padre, e mangi della caccia del suo figliuolo, affinché l anima tua mi benedica. 32 E Isacco suo padre gli disse: Chi sei tu? Ed egli rispose: Sono Esaù, il tuo figliuolo primogenito. 33 Isacco fu preso da un tremito fortissimo, e disse: E allora, chi è che ha preso della caccia e me l ha portata? Io ho mangiato di tutto prima che tu venissi, e l ho benedetto; e benedetto ei sarà. 34 Quando Esaù ebbe udite le parole di suo padre, dette in un grido forte ed amarissimo. Poi disse a suo padre: Benedici anche me, padre mio! 35 E Isacco rispose: Il tuo fratello è venuto con inganno e ha preso la tua benedizione. 36 Ed Esaù: Non è forse a ragione ch egli è stato chiamato Giacobbe? M ha già soppiantato due volte: mi tolse la mia primogenitura, ed ecco che ora m ha tolta la mia benedizione. Poi aggiunse: Non hai tu riserbato qualche benedizione per me? 37 E Isacco rispose e disse a Esaù: Ecco, io l ho costituito tuo padrone, e gli ho dato tutti i suoi fratelli per servi, e l ho provvisto di frumento e di vino; che potrei dunque fare per te, figliuol mio? 38 Ed Esaù disse a suo padre: Non hai tu che questa benedizione, padre mio? Benedici anche me, o padre mio! Ed Esaù alzò la voce e pianse. 39 E Isacco suo padre rispose e gli disse: Ecco, la tua dimora sarà priva della grassezza della terra e della rugiada che scende dai cieli. 40 Tu vivrai della tua spada, e sarai servo del tuo fratello; ma avverrà che, פּ נ י י צ ח ק א ב יו ו ע שׂ ו א ח יו בּ א מ צּ יד וֹ לא ו יּ ע שׂ גּ ם הוּ א מ ט ע מּ ים ו יּ ב א ל א ב יו ו יּ אמ ר ל א ב יו י ק ם א ב י ו י אכ ל מ צּ יד בּ נ וֹ בּ ע ב ר תּ ב ר כ נּ י נ פ שׁ ך לב ו יּ אמ ר ל וֹ י צ ח ק א ב יו מי א תּ ה ו יּ אמ ר א נ י בּ נ ך ב כ ר ך ע שׂ ו לג ו יּ ח ר ד י צח ק ח ר ד ה גּ ד ל ה ע ד מ א ד לה ו יּ אמ ר מ י א פ וֹא ה וּא ה צּ ד צ י ד ו יּ ב א ל י ו א כ ל מ כּ ל בּ ט ר ם תּ ב וֹא ו א ב ר כ הוּ גּ ם בּ ר וּ ך י ה י ה לד כּ שׁ מ ע ע שׂ ו א ת דּ ב ר י א ב יו ו יּ צ ע ק צ ע ק ה גּ ד ל ה וּמ ר ה ע ד מ א ד ו יּ אמ ר ל א ב יו בּ ר כ נ י ג ם א נ י א ב י ו יּ אמ ר בּ א א ח י ך בּ מ ר מ ה ו יּ קּ ח בּ ר כ ת ך לו ו יּ ע ק ב ו ה נּ ה ע תּ ה ו יּ אמ ר ה כ י ק ר א שׁ מ וֹ י ע ק ב נ י ז ה פ ע מ י ם א ת בּ כ ר ת י ל ק ח ל ק ה ל א א צ ל תּ לּ י בּ ר כ ה ח בּ ר כ ת י ו יּ אמ ר ו יּ ע ן י צ ח ק לז ו יּ אמ ר ל ע שׂ ו ה ן גּ ב יר שׂ מ תּ יו ל ך ו א ת כּ ל א ח יו נ ת תּ י לוֹ ל עב ד ים ו ד ג ן ו ת יר שׁ ס מ כ תּ יו וּל כ ה א פ וֹא מ ה א ע שׂ ה לח בּ נ י ו יּ אמ ר ע שׂ ו א ל א ב יו ה ב ר כ ה א ח ת ה וא ל ך א ב י בּ ר כ נ י ג ם א נ י א ב י ו יּ שּׂ א ע שׂ ו ק ל וֹ ו יּ ב ךּ לט ו יּ ע ן י צ ח ק א ב יו ו יּ אמ ר א ל יו ה נּ ה מ שׁ מ נּ י ה א ר ץ י ה י ה מ וֹשׁ ב ך וּמ טּ ל ה שּׁ מ י ם מ ע ל מ ו ע ל ח ר בּ ך ת ח י ה ו א ת א ח י ך תּ ע ב ד ו ה י ה כּ א שׁ ר 8

71 menando una vita errante, tu spezzerai il suo giogo di sul tuo collo. 41 Ed Esaù prese a odiare Giacobbe a motivo della benedizione datagli da suo padre; e disse in cuor suo: I giorni del lutto di mio padre si avvicinano; allora ucciderò il mio fratello Giacobbe. 42 Furon riferite a Rebecca le parole di Esaù, suo figliuolo maggiore; ed ella mandò a chiamare Giacobbe, suo figliuolo minore, e gli disse: Ecco, Esaù, tuo fratello, si consola riguardo a te, proponendosi d ucciderti. 43 Or dunque, figliuol mio, ubbidisci alla mia voce; lèvati, e fuggi a Charan da Labano mio fratello; 44 e trattienti quivi qualche tempo, finché il furore del tuo fratello sia passato, 45 finché l ira del tuo fratello si sia stornata da te ed egli abbia dimenticato quello che tu gli hai fatto; e allora io manderò a farti ricondurre di là. Perché sarei io privata di voi due in uno stesso giorno? 46 E Rebecca disse ad Isacco: Io sono disgustata della vita a motivo di queste figliuole di Heth. Se Giacobbe prende in moglie, tra le figliuole di Heth, tra le figliuole del paese, una donna come quelle, che mi giova la vita? תּ ר יד וּפ ר ק תּ ע לּ וֹ מ ע ל צ וּ אר ך ו יּ שׂ ט ם מא ע שׂ ו א ת י ע ק ב ע ל ה בּ ר כ ה א שׁ ר בּ ר כ וֹ א ב יו ו יּ אמ ר ע שׂ ו בּ ל בּוֹ י ק ר בוּ י מ י א ב ל א ב י ו א ה ר ג ה א ת י ע ק ב א ח י מב ו יּ גּ ד ל ר ב ק ה א ת דּ ב ר י ע שׂ ו בּ נ הּ ה גּ ד ל ו תּ שׁ ל ח ו תּ ק ר א ל מד י ע ק ב בּ נ הּ ה קּ ט ן ו תּ אמ ר א ל יו ה נּ ה ע שׂ ו א ח י ך מ ת נ ח ם ל ך ל ה ר ג ך מג ו ע תּ ה ב נ י שׁ מ ע בּ ק ל י ו ק וּם בּ ר ח ל ך א ל ל ב ן א ח י ח ר נ ה ו י שׁ ב תּ ע מּ וֹ י מ ים א ח ד ים ע ד א שׁ ר תּ שׁ וּב ח מ ת אח י ך מה ע ד שׁוּב א ף א ח י ך מ מּ ך ו שׁ כ ח א ת א שׁ ר ע שׂ ית לּ וֹ ו שׁ ל ח תּ י וּל ק ח תּ י ך מ שּׁ ם ל מ ה א שׁ כּ ל גּ ם שׁ נ יכ ם י וֹם א ח ד מו ו תּ אמ ר ר ב ק ה א ל י צ ח ק ק צ תּ י ב ח יּ י מ פּ נ י בּ נ וֹת ח ת א ם ל ק ח י ע ק ב א שּׁ ה מ בּ נ וֹת ח ת כּ א לּ ה מ בּ נ וֹת ה א ר ץ ל מּ ה לּ י ח יּ ים Genesi 28 1 Allora Isacco chiamò Giacobbe, lo benedisse e gli diede quest ordine: Non prender moglie tra le figliuole di Canaan. 2 Lèvati, vattene in Paddan-Aram, alla casa di Bethuel, padre di tua madre, e prenditi moglie di là, tra le figliuole di Labano, fratello di tua madre. 3 E l Iddio onnipotente ti benedica, ti renda fecondo e ti moltiplichi, in guisa che tu diventi un assemblea di popoli, 4 e ti dia la benedizione d Abrahamo: a בראשית פרק כח א ד ו יּ ק ר א י צ ח ק א ל י ע ק ב ו י ב ר ך א ת וֹ ו י צ וּ הוּ ו יּ אמ ר ל וֹ ל א ת קּ ח א שּׁ ה מ בּ נ וֹת כּ נ ע ן ב ק וּם ל ך פּ דּ נ ה א ר ם בּ ית ה ב תוּא ל א ב י א מּ ך ו ק ח ל ך מ שּׁ ם א שּׁ ה מ בּ נ וֹת ל ב ן א ח י א מּ ך ג ו א ל שׁ דּ י י ב ר ך א ת ך ו י פ ר ך ו י ר בּ ך ו ה י ית ל ק ה ל ע מּ ים ו י תּ ן ל ך א ת בּ ר כּ ת וּל ז ר ע ך ם ל ך א ב ר ה 9

72 te, e alla tua progenie con te; affinché tu possegga il paese dove sei andato peregrinando, e che Dio donò ad Abrahamo. 5 E Isacco fece partire Giacobbe, il quale se n andò in Paddan-Aram da Labano, figliuolo di Bethuel, l Arameo, fratello di Rebecca, madre di Giacobbe e di Esaù. 6 Or Esaù vide che Isacco avea benedetto Giacobbe e l avea mandato in Paddan-Aram perché vi prendesse moglie; e che, benedicendolo, gli avea dato quest ordine: Non prender moglie tra le figliuole di Canaan, 7 e che Giacobbe aveva ubbidito a suo padre e a sua madre, e se n era andato in Paddan-Aram. 8 Ed Esaù s accorse che le figliuole di Canaan dispiacevano ad Isacco suo padre; 9 e andò da Ismaele, e prese per moglie, oltre quelle che aveva già, Mahalath, figliuola d Ismaele, figliuolo d Abrahamo, sorella di Nebaioth. א תּ ך ל ר שׁ תּ ך א ת א ר ץ מ ג ר י ך א שׁ ר נ ת ן א לה ים ל א ב ר ה ם ה ו יּ שׁל ח י צ ח ק א ת י ע ק ב ו יּ ל ך פּ דּ נ ה א ר ם א ל ל ב ן בּ ן בּ תוּא ל ה א ר מּ י א ח י ר ב ק ה א ם י ע ק ב ו ו ע שׂ ו ו יּ ר א ע שׂ ו כּ י ב ר ך י צ ח ק א ת י ע ק ב ו שׁ לּ ח א תוֹ פּ דּ נ ה א ר ם ל ק ח ת ל וֹ מ שּׁ ם א שּׁ ה בּ ב ר כ וֹ א ת וֹ ו י צ ו ע ל יו ל אמ ר ל א ת קּ ח א שּׁ ה מ בּ נ וֹת כּ נ ע ן ז ו יּ שׁ מ ע י ע ק ב א ל א ב יו ו א ל א מּוֹ ו יּ ל ך פּ דּ נ ה א ר ם ח ו יּ ר א ע שׂ ו כּ י ר ע וֹת בּ נ וֹת כּ נ ע ן בּ ע ינ י י צ ח ק א ב יו ט ו יּ ל ך ע שׂ ו א ל י שׁ מ ע אל ו יּ קּ ח א ת מ ח ל ת בּ ת י שׁ מ ע אל בּ ן א ב ר ה ם א ח וֹת נ ב י וֹת ע ל נ שׁ יו ל וֹ ל א שּׁ ה {ס} 10

73 Parashat Vaiezè ויצא פרשת Traduzione italiana riveduta di Giovanni Luzzi, 1925 Genesi Or Giacobbe partì da Beer-Sceba e se n andò verso Charan. 11 Capitò in un certo luogo, e vi passò la notte, perché il sole era già tramontato. Prese una delle pietre del luogo, la pose come suo capezzale, e si coricò quivi. 12 E sognò; ed ecco una scala appoggiata sulla terra, la cui cima toccava il cielo; ed ecco gli angeli di Dio, che salivano e scendevano per la scala. 13 E l Eterno stava al disopra d essa, e gli disse: Io sono l Eterno, l Iddio d Abrahamo tuo padre e l Iddio d Isacco; la terra sulla quale tu stai coricato, io la darò a te e alla tua progenie; 14 e la tua progenie sarà come la polvere della terra, e tu ti estenderai ad occidente e ad oriente, a settentrione e a mezzodì; e tutte le famiglie della terra saranno benedette in te e nella tua progenie. 15 Ed ecco, io son teco, e ti guarderò dovunque tu andrai, e ti ricondurrò in questo paese; poiché io non ti abbandonerò prima d aver fatto quello che t ho detto. 16 E come Giacobbe si fu svegliato dal suo sonno, disse: Certo, l Eterno è in questo luogo ed io non lo sapevo! 17 Ed ebbe paura, e disse: Com è tremendo questo luogo! Questa non è altro che la casa di Dio, e questa è la porta del cielo! 18 E Giacobbe si levò la mattina di buon ora, prese Testo ebraico composto dal Mechon Mamre בראשית פרק כח יא יג י ו יּ צ א י ע ק ב מ בּ א ר שׁ ב ע ו יּ ל ך ח ר נ ה ו יּ פ גּ ע בּ מּ ק וֹם ו יּ לן שׁ ם כּ י ב א ה שּׁ מ שׁ ו יּ קּ ח מ א ב נ י ה מּ ק וֹם ו יּ שׂ ם מ ר א שׁ ת יו ו יּ שׁ כּ ב בּ מּ ק וֹם ה ה וּא יב ו יּ ח ל ם וה נּ ה ס לּ ם מ צּ ב א ר צ ה ו ר אשׁ וֹ מ גּ יע ה שּׁ מ י מ ה ו ה נּ ה מ ל א כ י א לה ים ע ל ים ו י ר ד ים בּ וֹ ו ה נּ ה י הו ה נ צּ ב ע ל יו ו יּ אמ ר א נ י י הו ה א לה י א ב ר ה ם א ב י ך ו א לה י י צ ח ק ה א ר ץ א שׁ ר א תּ ה שׁ כ ב ע ל יה ל ך א תּ נ נּ ה וּל ז ר ע ך יד ו ה י ה ז ר ע ך כּ ע פ ר ה א ר ץ וּפ ר צ תּ י מּ ה ו ק ד מ ה ו צ פ נ ה ו נ ג בּ ה ו נ ב ר כ וּ ב ך כּ ל מ שׁ פּ ח ת ה א ד מ ה וּב ז ר ע ך טו ו ה נּ ה א נ כ י ע מּ ך וּ שׁ מ ר תּ י ך בּ כ ל א שׁ ר תּ ל ך ו ה שׁ ב ת י ך א ל ה א ד מ ה ה זּ את כּ י ל א א ע ז ב ך ע ד א ם ע שׂ ית י א ת א שׁ ר דּ בּ ר תּ י ל ך א שׁ ר טז ו יּ י ק ץ י ע ק ב מ שּׁ נ תוֹ ו יּ אמ ר א כ ן י שׁ י הו ה בּ מּ ק וֹם ה זּ ה ו א נ כ י ל א י ד ע תּ י יז ו יּ יר א ו יּ אמ ר מ ה נּוֹר א ה מּ ק וֹם ה זּ ה א ין ז ה כּ י א ם בּ ית א לה ים ו ז ה שׁ ע ר ה שּׁ מ י ם יח ו יּ שׁ כּ ם י ע ק ב בּ בּ ק ר ו יּ קּ ח 1

74 la pietra che avea posta come suo capezzale, la eresse in monumento, e versò dell olio sulla sommità d essa. 19 E pose nome a quel luogo Bethel; ma, prima, il nome della città era Luz. 20 E Giacobbe fece un voto, dicendo: Se Dio è meco, se mi guarda durante questo viaggio che fo, se mi dà pane da mangiare e vesti da coprirmi, 21 e se ritorno sano e salvo alla casa del padre mio, l Eterno sarà il mio Dio; 22 e questa pietra che ho eretta in monumento, sarà la casa di Dio; e di tutto quello che tu darai a me, io, certamente, darò a te la decima. יט א ת ה א ב ן א שׁ ר שׂ ם מ ר א שׁ ת יו ו יּ שׂ א ת הּ מ צּ ב ה ו יּ צ ק שׁ מ ן ע ל ר אשׁ הּ ם ו יּ ק ר א א ת שׁ ם ה מּ ק וֹם ה ה וּא בּ ית א ל ו אוּל ם ל וּז שׁ ם ה ע יר ל ר אשׁ נ ה ו יּ דּ ר כ י ע ק ב נ ד ר ל אמ ר א ם י ה י ה א לה ים ע מּ ד י וּשׁ מ ר נ י בּ דּ ר ך ה זּ ה א שׁ ר א נכי הוֹל ך ו נ ת ן ל י ל ח ם ל א כ ל וּב ג ד ל ל בּ שׁ כא ו שׁ ב תּ י ב שׁ ל וֹם אל בּ ית א ב י ו ה י ה י הו ה ל י ל א לה ים כב ו ה א ב ן ה זּ את א שׁ ר שׂ מ תּ י מ צּ ב ה י ה י ה בּ ית א לה ים ו כ ל א שׁ ר תּ תּ ן ל י ע שּׂ ר א ע שּׂ ר נּוּ ל ך Genesi 29 1 Poi Giacobbe si mise in cammino e andò nel paese degli Orientali. 2 E guardò, e vide un pozzo in un campo; ed ecco tre greggi di pecore, giacenti lì presso; poiché a quel pozzo si abbeveravano i greggi; e la pietra sulla bocca del pozzo era grande. 3 Quivi s adunavano tutti i greggi; i pastori rotolavan la pietra di sulla bocca del pozzo, abbeveravano le pecore, poi rimettevano al posto la pietra sulla bocca del pozzo. 4 E Giacobbe disse ai pastori: Fratelli miei, di dove siete? E quelli risposero: Siamo di Charan. 5 Ed egli disse loro: Conoscete voi Labano, figliuolo di Nahor? Ed essi: Lo conosciamo. 6 Ed egli disse loro: Sta egli bene? E quelli: Sta bene; ed ecco Rachele, sua figliuola, che viene בראשית פרק כט א ו יּ שּׂ ב נ י ק ד ם ג ה ב א י ע ק ב ר ג ל יו ו יּ ל ך א ר צ ה ו יּ ר א ו ה נּ ה ב א ר בּ שּׂ ד ה ו ה נּ ה שׁ ם שׁ לשׁ ה ע ד ר י צ אן ע ל יה כּ י מ ן ה בּ א ר ה ה ו ה א ב ן גּ ד ל ה ע ל פּ י ה בּ א ר ר ב צ ים וא י שׁ ק וּ ה ע ד ר ים ו נ א ס פוּ שׁ מּ ה כ ל ה ע ד ר ים ו ג ל לוּ א ת ה א ב ן מ ע ל פּ י ה בּ א ר ו ה שׁ ק וּ א ת ה צּ אן ו ה שׁ יבוּ א ת ה א ב ן ע ל פּ י ה בּ א ר ל מ ק מ הּ ד ו יּ א מר ל ה ם י ע ק ב א ח י מ א י ן א תּ ם ו יּ אמ ר וּ מ ח ר ן א נ ח נוּ ו יּ אמ ר ל ה ם ה י ד ע תּ ם א ת ל ב ן בּ ן נ ח וֹר ו יּ אמ ר וּ י ד ע נוּ ו ו יּ אמ ר ל ה ם ה שׁ ל וֹם ל וֹ ו יּ אמ ר וּ שׁ ל וֹם ו ה נּ ה ר ח ל בּ תּ וֹ בּ א ה 2

75 con le pecore. 7 Ed egli disse: Ecco, è ancora pieno giorno, e non è tempo di radunare il bestiame; abbeverate le pecore e menatele al pascolo. 8 E quelli risposero: Non possiamo, finché tutti i greggi siano radunati; allora si rotola la pietra di sulla bocca del pozzo, e abbeveriamo le pecore. 9 Mentr egli parlava ancora con loro, giunse Rachele con le pecore di suo padre; poich ella era pastora. 10 E quando Giacobbe vide Rachele figliuola di Labano, fratello di sua madre, e le pecore di Labano fratello di sua madre, s avvicinò, rotolò la pietra di sulla bocca del pozzo, e abbeverò il gregge di Labano fratello di sua madre. 11 E Giacobbe baciò Rachele, alzò la voce, e pianse. 12 E Giacobbe fe sapere a Rachele ch egli era parente del padre di lei, e ch era figliuolo di Rebecca. Ed ella corse a dirlo a suo padre. 13 E appena Labano ebbe udito le notizie di Giacobbe figliuolo della sua sorella, gli corse incontro, l abbracciò, lo baciò, e lo menò a casa sua. Giacobbe raccontò a Labano tutte queste cose; 14 e Labano gli disse: Tu sei proprio mie ossa e mia carne! Ed egli dimorò con lui durante un mese. 15 Poi Labano disse a Giacobbe: Perché sei mio parente dovrai tu servirmi per nulla? Dimmi quale dev essere il tuo salario. 16 Or Labano aveva due figliuole: la maggiore si chiamava Lea, e la minore Rachele. 17 Lea aveva gli occhi delicati, ma Rachele era avvenente e di bell aspetto. 18 E Giacobbe amava Rachele, e disse a Labano: Io ti servirò sette anni, per Rachele tua figliuola minore. 19 E Labano rispose: ע ם ה צּ אן ל א ע ת וּל כ וּ ר ע וּ ז ח ו יּ אמ ר ה ן עוֹד ה יּ וֹם גּ ד וֹל ה א ס ף ה מּ ק נ ה ה שׁ ק וּ ה צּ אן ו יּ אמ ר וּ ל א נוּכ ל ע ד א שׁ ר י א ס פוּ כּ ל ה ע ד ר ים ו ג ל לוּ א ת ה א ב ן מ ע ל פּ י ה בּ א ר ו ה שׁ ק ינוּ ה צּ אן ט עוֹד נּוּ מ ד בּ ר ע מּ ם ו ר ח ל בּ א ה ע ם ה צּ ןא א שׁ ר ל א ב יה כּ י ר ע ה ה וא י ו י ה י כּ א שׁ ר ר א ה י ע ק ב א ת ר ח ל בּ ת ל ב ן א ח י א מּ וֹ ו א ת צ אן ל ב ן א ח י א מּ וֹ ו יּ גּ שׁ י ע ק ב ו יּ ג ל א ת ה א ב ן מ ע ל פּ י ה בּ א ר ו יּ שׁ ק א ת צ אן ל ב ן א ח א ת ק ל וֹ ו יּ ב ךּ י א מּ וֹ יא ו יּ שּׁ ק י ע ק ב ל ר ח יב ל ו יּ שּׂ א ו יּ גּ ד י ע ק ב ל ר ח ל כּ י א ח י א ב יה ה וּא ו כ י ב ן ר ב ק ה ה וּא ו תּ ר ץ ו תּ גּ ד ל א ב יה יג ו י ה י כ שׁ מ ע ל ב ן א ת שׁ מ ע י ע ק ב בּ ן א ח ת וֹ ו יּ ר ץ ל ק ר אתוֹ ו י ח בּ ק ל וֹ ו י נ שּׁ ק ל וֹ ו י ב יא הוּ א ל בּ ית וֹ ו י ס פּ ר ל ל ב ן א ת כּ ל ה דּ ב ר ים ה א לּ ה יד ו יּ אמ ר לוֹ ל ב ן א ך א תּ ה ו יּ שׁ ב ע מּ וֹ ח ד שׁ י מ ים ל ב ן ל י ע ק ב ה כ י א ח י א תּ ח נּ ם ה גּ יד ה לּ י מ ה מּ שׂ כּ ר תּ ך ע צ מ י וּב שׂ ר י ו יּ אמ ר טו ה ו ע ב ד תּ נ י וּל ל ב ן טז שׁ תּ י ב נ וֹת שׁ ם ה גּ ד ל ה ל א ה ו שׁ ם ה קּ ט נּ ה ר ח ל יז ו ע ינ י ל א ה ר כּ וֹת ו ר ח ל ה י ת ה י פ ת תּ א ר ו יפ ת מ ר א ה ו יּ א ה ב יח י ע ק ב א ת ר ח ל ו יּ אמ ר א ע ב ד ך שׁ ב ע שׁ נ ים בּ ר ח ל בּ תּ ך ה קּ ט נּ ה ו יּ אמ ר ל ב ן יט 3

76 È meglio ch io la dia a te che ad un altr uomo; sta con me. 20 E Giacobbe servì sette anni per Rachele; e gli parvero pochi giorni, per l amore che le portava. 21 E Giacobbe disse a Labano: Dammi la mia moglie, poiché il mio tempo è compiuto, ed io andrò da lei. 22 Allora Labano radunò tutta la gente del luogo, e fece un convito. 23 Ma, la sera, prese Lea, sua figliuola, e la menò da Giacobbe, il quale entrò da lei. 24 E Labano dette la sua serva Zilpa per serva a Lea, sua figliuola. 25 L indomani mattina, ecco che era Lea. E Giacobbe disse a Labano: Che m hai fatto? Non è egli per Rachele ch io t ho servito? Perché dunque m hai ingannato? 26 E Labano rispose: Non è usanza da noi di dare la minore prima della maggiore. Finisci la settimana di questa; 27 e ti daremo anche l altra, per il servizio che presterai da me altri sette anni. 28 Giacobbe fece così, e finì la settimana di quello sposalizio; poi Labano gli dette in moglie Rachele sua figliuola. 29 E Labano dette la sua serva Bilha per serva a Rachele, sua figliuola. 30 E Giacobbe entrò pure da Rachele, ed anche amò Rachele più di Lea, e servì da Labano altri sette anni. 31 L Eterno, vedendo che Lea era odiata, la rese feconda; ma Rachele era sterile. 32 E Lea concepì e partorì un figliuolo, al quale pose nome Ruben; perché disse: L Eterno ha veduto la mia afflizione; e ora il mio marito mi amerà. ט וֹב תּ תּ י א ת הּ ל ך א ח ר שׁ ב ה ע מּ ד י כ מ תּ תּ י א ת הּ ל א ישׁ ו יּ ע ב ד י ע ק ב בּ ר ח ל שׁ ב ע שׁ נ ים ו יּ ה י וּ ב ע ינ י ו כּ י מ ים א ח ד ים בּ א ה ב ת וֹ א ת הּ כא ו יּ אמ ר י ע ק ב א ל ל ב ן ה ב ה א ת א שׁ תּ י כּ י מ ל א וּ י מ י א ל יה כב ה מּ קוֹם ו יּ ע שׂ מ שׁ תּ ה כג ו א ב וֹא ה ו יּ א ס ף ל ב ן א ת כּ ל א נ שׁ י ו י ה י ב ע רב ו יּ קּ ח א ת ל א ה ב תּ וֹ ו יּ ב א א ת הּ א ל יו ו יּ ב א א ל יה כד ו יּ תּ ן ל ב ן ל הּ א ת ז ל פּ ה שׁ פ ח ת וֹ ל ל א ה ב תּ וֹ שׁ פ ח ה ו ה נּ ה ה וא ל א ה ו ע שׂ ית לּ י ה ל א ב ר ח ל ר מּ ית נ י כו כה ו י ה י ב בּ ק ר יּ אמ ר א ל ל ב ן מ ה זּ א ת ע ב ד תּ י ע מּ ך ו ל מּ ה ו יּ אמ ר ל ב ן ל א י ע שׂ ה כ ן בּ מ קוֹמ נוּ ל ת ת ה צּ ע יר ה ל פ נ י ה בּ כ יר ה כז מ לּ א שׁ ב ע ז את גּ ם א ת ז ע וֹד שׁ ב ע שׁ נ ים א ח ר וֹת ל ך ו נ תּ נ ה את בּ ע ב ד ה א שׁ ר תּ ע ב ד ע מּ ד י ו יּ ע שׂ י ע ק ב כח כּ ן ו י מ לּ א שׁ ב ע ז את ו יּ תּ ן ל וֹ א ת ר ח ל בּ תּ וֹ ל וֹ ל א שּׁ ה כט ו יּ תּ ן ל ב ן ל ר ח ל בּ תּ וֹ א ת בּ ל ה ה שׁ פ ח ת וֹ ל הּ ל שׁ פ ח ה ל ו יּ ב א גּ ם א ל ר ח ל ו יּ א ה ב גּ ם א ת ר ח ל מ לּ א ה ו יּ ע ב ד ע מּ וֹ ע וֹד שׁ ב ע שׁ נ ים א ח ר וֹת לא ו יּ ר א י הו ה כּ י שׂ נוּא ה ל א ה ו יּ פ תּ ח א ת ר ח מ הּ ו ר ח ל ע ק ר ה לב ו תּ ה ר ל א ה ו תּ ל ד בּ ן ו תּ ק ר א שׁ מ וֹ ר אוּב ן כּ י א מ ר ה כּ י ר א ה י הו ה בּ ע נ י י כּ י ע תּ ה י א ה ב נ י 4

77 33 Poi concepì di nuovo e partorì un figliuolo, e disse: L Eterno ha udito ch io ero odiata, e però m ha dato anche questo figliuolo. E lo chiamò Simeone. 34 E concepì di nuovo e partorì un figliuolo, e disse: Questa volta, il mio marito sarà ben unito a me, poiché gli ho partorito tre figliuoli. Per questo fu chiamato Levi. 35 E concepì di nuovo e partorì un figliuolo, e disse: Questa volta celebrerò l Eterno. Perciò gli pose nome Giuda. E cessò d aver figliuoli. א ישׁ י לג ו תּ ה ר עוֹד ו תּ ל ד בּ ן ו תּ אמ ר כּ י שׁ מ ע י הו ה כּ י שׂ נוּא ה א נ כ י ו יּ תּ ן ל י גּ ם א ת ז ה ו תּ ק ר א שׁ מ וֹ שׁ מ ע וֹן לד ו תּ ה ר עוֹד ו תּ ל ד בּ ן ו תּ אמ ר ע תּ ה ה פּ ע ם י לּ ו ה א ישׁ י א ל י כּ י י ל ד תּ י ל וֹ שׁ לשׁ ה ב נ ים ע ל כּ ן ק ר א שׁ מ וֹ ל ו י לה ו תּ ה ר ע וֹד ו תּ ל ד בּ ן ו תּ אמ ר ה פּ ע ם אוֹד ה א ת י הו ה ע ל כּ ן ק ר א ה שׁ מ וֹ י הוּד ה ו תּ ע מ ד מ לּ ד ת Genesi 30 1 Rachele, vedendo che non dava figliuoli a Giacobbe, portò invidia alla sua sorella, e disse a Giacobbe: Dammi de figliuoli; altrimenti muoio. 2 E Giacobbe s accese d ira contro Rachele, e disse: Tengo io il luogo di Dio che t ha negato d esser feconda? 3 Ed ella rispose: Ecco la mia serva Bilha; entra da lei; essa partorirà sulle mie ginocchia, e, per mezzo di lei, avrò anch io de figliuoli. 4 Ed ella gli diede la sua serva Bilha per moglie, e Giacobbe entrò da lei. 5 E Bilha concepì e partorì un figliuolo a Giacobbe. 6 E Rachele disse: Iddio m ha reso giustizia, ha anche ascoltato la mia voce, e m ha dato un figliuolo. Perciò gli pose nome Dan. 7 E Bilha, serva di Rachele, concepì ancora e partorì a Giacobbe un secondo figliuolo. 8 E Rachele disse: Io ho sostenuto con mia sorella lotte di Dio, e ho vinto. Perciò gli pose nome Neftali. 9 Lea, vedendo che avea cessato d aver figliuoli, prese la sua serva Zilpa בראשית פרק ל א ו תּ ר א ר ח ל כּ י ל א י ל ד ה ל י ע ק ב ו תּ ק נּ א ר ח ל בּ א ח ת הּ ו תּ אמ ר א ל י ע ק ב ה ב ה לּ י ב נ ים ו א ם א י ן מ ת ה א נ כ י ב ו יּ ח ר א ף י ע ק ב בּ ר ח ל ו יּ אמ ר ה ת ח ת א לה ים א נ כ י א שׁ ר מ נ ע מ מּ ך פּ ר י ב ט ן ג ו תּ אמ ר ה נּ ה א מ ת י ב ל ה ה בּ א א ל יה ו ת ל ד ע ל בּ ר ו א בּ נ ה ג ם א נ כ י מ מּ נּ ה ד כּ י ו תּ תּ ן ל וֹ א ת בּ ל ה ה שׁ פ ח ת הּ ל א שּׁ ה ו יּ ב א א ל יה ו תּ ה ר בּ ל ה ה ה י ע ק ב ו תּ ל ד ל י ע ק ב בּ ן ו ו תּ אמ ר ר ח ל דּ נ נּ י א לה ים ו ג ם שׁ מ ע בּ ק ל י ו יּ תּ ן ל י בּ ן ע ל כּ ן ק ר א ה שׁ מ וֹ דּ ן ז ו תּ ה ר ע וֹד ו תּ ל ד בּ ל ה ה שׁ פ ח ת ר ח ל בּ ן שׁ נ י ל י ע ק ב ח ו תּ אמ ר ר ח ל נ פ תּוּל י א ם להי נ פ תּ ל תּ י ע ם א ח ת י גּ ם י כ ל תּ י ו תּ ק ר א שׁ מ וֹ נ פ תּ ל י ט ו תּ ר א ל א ה כּ י ע מ ד ה מ לּ ד ת ו תּ קּ ח א ת ז ל פּ ה שׁ פ ח ת הּ 5

78 e la diede a Giacobbe per moglie. 10 E Zilpa, serva di Lea, partorì un figliuolo a Giacobbe. 11 E Lea disse: Che fortuna! E gli pose nome Gad. 12 Poi Zilpa, serva di Lea, partorì a Giacobbe un secondo figliuolo. 13 E Lea disse: Me felice! ché le fanciulle mi chiameranno beata. Perciò gli pose nome Ascer. 14 Or Ruben uscì, al tempo della mietitura del grano, e trovò delle mandragole per i campi, e le portò a Lea sua madre. Allora Rachele disse a Lea: Deh, dammi delle mandragole del tuo figliuolo! 15 Ed ella le rispose: Ti par egli poco l avermi tolto il marito, che mi vuoi togliere anche le mandragole del mio figliuolo? E Rachele disse: Ebbene, si giaccia egli teco questa notte, in compenso delle mandragole del tuo figliuolo. 16 E come Giacobbe, in sulla sera, se ne tornava dai campi, Lea uscì a incontrarlo, e gli disse: Devi entrare da me; poiché io t ho accaparrato con le mandragole del mio figliuolo. Ed egli si giacque con lei quella notte. 17 E Dio esaudì Lea, la quale concepì e partorì a Giacobbe un quinto figliuolo. 18 Ed ella disse: Iddio m ha dato la mia mercede, perché diedi la mia serva a mio marito. E gli pose nome Issacar. 19 E Lea concepì ancora, e partorì a Giacobbe un sesto figliuolo. 20 E Lea disse: Iddio m ha dotata di buona dote; questa volta il mio marito abiterà con me, poiché gli ho partorito sei figliuoli. E gli pose nome Zabulon. 21 Poi partorì una figliuola, e le pose nome Dina. 22 Iddio si ricordò anche di Rachele; ו תּ תּ ן א ת הּ ל י ע ק ב ל א שּׁ ה שׁ פ ח ת ל א ה ל י ע ק ב בּ ן בגד יב (בּ א ג ד) יא ו תּ ל ד ז ל פּ ה י ו תּ אמ ר ל א ה ו תּ ק ר א א ת שׁ מ וֹ גּ ד ו תּ ל ד ז ל פּ ה שׁ פ ח ת ל א ה בּ ן שׁ נ י ל י ע ק ב יג ו תּ אמ ר ל א ה בּ א שׁ ר י כּ י א שּׁ ר וּנ י בּ נ וֹת ו תּ ק ר א א ת שׁ מ וֹ א שׁ ר יד ו יּ ל ך ר אוּב ן בּ ימ י ק צ יר ח טּ ים ו יּ מ צ א ד וּד א ים בּ שּׂ ד ה ו יּ ב א א ת ם א ל ל א ה א מּ וֹ ו תּ אמ ר ר ח ל א ל ל א ה תּ נ י נ א ל י מ דּ וּד א י בּ נ ך טו ו תּ אמ ר ל הּ ה מ ע ט ק ח תּ ך א ת א ישׁ י ו ל ק ח ת גּ ם א ת דּ וּד א י בּ נ י ו תּ אמ ר ר ח ל ל כ ן י שׁ כּ ב ע מּ ך ה לּ י ל ה תּ ח ת דּ יז כ וּד א י ב נ ך טז ו יּ ב א י ע ק ב מ ן ה שּׂ ד ה בּ ע ר ב ו תּ צ א ל א ה ל ק ר את וֹ ו תּ אמ ר א ל י תּ ב וֹא כּ י שׂ כ ר שׂ כ ר תּ י ך בּ ד וּד א י בּנ י ו יּ שׁ כּ ב ע מּ הּ בּ לּ י ל ה ה וּא ו יּ שׁ מ ע א לה ים א ל ל א ה ל י ע ק ב בּ ן ח מ ישׁ י יח ו תּ ה ר ו תּ ל ד ו תּ אמ ר ל א ה נ ת ן א לה ים שׂ כ ר י א שׁ ר נ ת תּ י שׁ פ ח ת י ל א ישׁ י ו תּ ק ר א שׁ מ וֹ י שּׂ שכ ר יט ו תּ ה ר עוֹד ל א ה ו תּ ל ד בּ ן שׁ שּׁ י ל י ע ק ב ו תּ אמ ר ל א ה ז ב ד נ י א לה ים א ת י ז ב ד טוֹב ה פּ ע ם י ז בּ ל נ י א ישׁ י כּ י י ל ד תּ י ל וֹ שׁ שּׁ ה ב נ ים ו תּ ק ר א א ת שׁ מ וֹ ז ב ל וּן כא וא ח ר י ל דה בּ ת ו תּ ק ר א א ת שׁ מ הּ דּ ינ ה כב ו יּ ז כּ ר א לה ים א ת ר ח ל ו יּ שׁ מ ע 6

79 Iddio l esaudì, e la rese feconda; 23 ed ella concepì e partorì un figliuolo, e disse: Iddio ha tolto il mio obbrobrio. 24 E gli pose nome Giuseppe, dicendo: L Eterno m aggiunga un altro figliuolo. 25 Or dopo che Rachele ebbe partorito Giuseppe, Giacobbe disse a Labano: Dammi licenza, ch io me ne vada a casa mia, nel mio paese. 26 Dammi le mie mogli, per le quali t ho servito, e i miei figliuoli; e lasciami andare; poiché tu ben conosci il servizio che t ho prestato. 27 E Labano gli disse: Se ho trovato grazia dinanzi a te, rimanti; giacché credo indovinare che l Eterno mi ha benedetto per amor tuo. 28 Poi disse: Fissami il tuo salario, e te lo darò. 29 Giacobbe gli rispose: Tu sai in qual modo io t ho servito, e quel che sia diventato il tuo bestiame nelle mie mani. 30 Poiché quel che avevi prima ch io venissi, era poco; ma ora s è accresciuto oltremodo, e l Eterno t ha benedetto dovunque io ho messo il piede. Ora, quando lavorerò io anche per la casa mia? 31 Labano gli disse: Che ti darò io? E Giacobbe rispose: Non mi dar nulla; se acconsenti a quel che sto per dirti, io pascerò di nuovo i tuoi greggi e n avrò cura. 32 Passerò quest oggi fra mezzo a tutti i tuoi greggi, mettendo da parte, di fra le pecore, ogni agnello macchiato e vaiolato, e ogni agnello nero; e di fra le capre, le vaiolate e le macchiate. E quello sarà il mio salario. 33 Così, da ora innanzi, il mio diritto risponderà per me nel tuo cospetto, quando verrai ad accertare il mio salario: tutto ciò che non sarà macchiato o vaiolato fra le capre, e nero fra gli agnelli, sarà rubato, se si troverà presso di me. א ל יה א לה ים ו יּ פ תּ ח א ת ר ח מ הּ כג ו תּ ה ר ו תּ ל ד בּ ן ו תּ אמ ר א ס ף א לה ים א ת ח ר פּ ת י כד ו תּ ק ר א א ת שׁ מ וֹ יוֹס ף ל אמ ר י ס ף י הו ה ל י בּ ן א ח ר כּ א שׁ ר י ל ד ה ר ח ל א ת י ו י ה י כה וֹס ף ו יּ אמ ר י ע ק ב א ל ל ב ן שׁ לּ ח נ י ו א ל כ ה א ל מ קוֹמ י וּל א ר צ י כו תּ נ ה א ת נ שׁ י ו א ת י ל ד י א שׁ ר ע ב ד תּ י א ת ך בּ ה ן ו א ל כ ה כּ י א תּ ה י ד ע תּ א ת ע ב ד ת י א שׁ ר ע ב ד תּ י ך ו יּ אמ ר כז א ל יו ל ב ן א ם נ א מ צ את י ח ן בּ ע ינ י ך נ ח שׁ תּ י ו י ב ר כ נ י י הו ה בּ ג ל ל ך כח ו יּ אמ ר נ ק ב ה שׂ כ ר ך ע ל י ו א תּ נ ה כט ו יּ אמ ר א ל יו א תּ ה י ד ע תּ א ת א שׁ ר ע ב ד תּ י ך ו א ת א שׁ ר ה י ה מ ק נ ך א תּ י ל כּ י מ ע ט א שׁ ר ה י ה ל ך ל פ נ י ו יּ פ ר ץ ל ר ב ו י ב ר ך י הו ה א ת ך ל ר ג ל י ו ע תּ ה מ ת י א ע שׂ ה ג ם א נ כ י ל ב ית י לא ו יּ אמ ר י ע ק ב ל א ת תּ ן ל י א ם תּ ע שׂ ה לּ י א ר ע ה לג צ אנ ך ו יּ א מ ר מ ה א תּ ן ל ך מ א וּמ ה ה דּ ב ר ה זּ ה א שׁ וּב ה א שׁ מ ר א ע ב ר לב בּ כ ל צ אנ ך ה יּ וֹם ה ס ר מ שּׁ ם כּ ל שׂ ה נ ק ד ו ט ל וּא ו כ ל שׂ ה חוּ ם בּ כּשׂ ב ים ו ט ל וּא ו נ ק ד בּ ע זּ ים ו ה י ה שׂ כ ר י ו ע נ ת ה בּ י צ ד ק ת י בּ י וֹם מ ח ר כּ י ת ב וֹא ע ל שׂ כ ר י ל פ נ י ך כּ ל א שׁ ר א ינ נּוּ נ ק ד ו ט ל וּא בּ ע זּ ים ו חוּם בּ כּ שׂ ב ים גּ נ וּב ה וּא 7

80 34 E Labano disse: Ebbene, sia come tu dici! 35 E quello stesso giorno mise da parte i becchi striati e vaiolati e tutte le capre macchiate e vaiolate, tutto quello che avea del bianco e tutto quel ch era nero fra gli agnelli, e li affidò ai suoi figliuoli. 36 E Labano frappose la distanza di tre giornate di cammino fra sé e Giacobbe; e Giacobbe pascolava il rimanente de greggi di Labano. 37 E Giacobbe prese delle verghe verdi di pioppo, di mandorlo e di platano; vi fece delle scortecciature bianche, mettendo allo scoperto il bianco delle verghe. 38 Poi collocò le verghe che avea scortecciate, in vista delle pecore, ne rigagnoli, negli abbeveratoi dove le pecore venivano a bere; ed entravano in caldo quando venivano a bere. 39 Le pecore dunque entravano in caldo avendo davanti quelle verghe, e figliavano agnelli striati, macchiati e vaiolati. 40 Poi Giacobbe metteva da parte questi agnelli, e faceva volger gli occhi delle pecore verso tutto quello ch era striato e tutto quel ch era nero nel gregge di Labano. Egli si formò così dei greggi a parte, che non unì ai greggi di Labano. 41 Or avveniva che, tutte le volte che le pecore vigorose del gregge entravano in caldo, Giacobbe metteva le verghe ne rigagnoli, in vista delle pecore, perché le pecore entrassero in caldo vicino alle verghe; 42 ma quando le pecore erano deboli, non ve le metteva; così gli agnelli deboli erano di Labano, e i vigorosi di Giacobbe. 43 E quest uomo diventò ricco oltremodo, ed ebbe greggi numerosi, serve, servi, cammelli e asini. א תּ י לד לה ו יּ אמ ר ל ב ן ה ן ל וּ י ה י כ ד ב ר ך ו יּ ס ר בּ יּוֹם ה ה וּא א ת ה תּ י שׁ ים ה ע ק דּ ים ו ה טּ ל א ים ו א ת כּ ל ה ע זּ ים ה נּ ק דּ וֹת ו ה טּ ל א ת כּ ל א שׁ ר ל ב ן ו כ ל ח וּם בּ כּ שׂ ב ים ו יּ תּ ן בּ י ד בּ נ יו לו בּ וֹ ו יּ שׂ ם דּ ר ך שׁ ל שׁ ת י מ ים בּ ינ וֹ וּב ין י ע ק ב ו י ע ק ב ר ע ה א ת צ אן ל ב ן ה נּ וֹת ר ת לז ו יּ קּ ח ל וֹ י ע ק ב מ קּ ל ל ב נ ה ל ח ו ל וּז ו ע ר מ וֹן ו י פ צּ ל בּ ה ן פּ צ ל וֹת ל ב נ וֹת מ ח שׂ ף ה לּ ב ן אשׁר ע ל ה מּ ק ל וֹת לח ו יּ צּ ג א ת ה מּ ק לוֹת א שׁ ר פּ צּ ל בּ ר ה ט ים בּ שׁ ק ת וֹת ה מּ י ם א שׁ ר תּ ב אן ה צּ אן ל שׁ תּוֹת ו יּ ח מ נ ה בּ ב א ן ל שׁ תּ וֹת א ל ה מּ ק לוֹת ו תּ ל וּט ל א ים מ לט ל נ כ ח ה צּ אן ו יּ ח מ וּ ה צּ אן ד ן ה צּ אן ע ק דּ ים נ ק דּ ים ו ה כּ שׂ ב ים ה פ ר יד י ע ק ב ו יּ תּ ן פּ נ י ה צּ אן א ל ע ק ד ו כ ל ח וּם בּ צ אן ל ב ן ו יּ שׁ ת ל וֹ ע ד ר ים ע ל צ אן ל ב ן מא ה מ ק שּׁ רוֹת ל ב דּ וֹ ו ל א שׁ ת ם ו ה י ה בּ כל י ח ם ה צּ אן ו שׂ ם י ע ק ב א ת ה מּ ק ל וֹת ל ע ינ י ה צּ אן בּ ר ה ט ים ל י ח מ נּ ה בּ מּ ק ל וֹת מב וּב ה ע ט יף ה צּ אן ל א י שׂ ים ו ה י ה ה ע ט פ ים ל ל ב ן ו ה קּ שׁ ר ים ל י ע ק ב מג ו יּ פ ר ץ ה א ישׁ מ א ד מ א ד ו י ה י לוֹ צ אן ר בּ וֹת וּשׁ פ חוֹת ו ע ב ד ים וּג מ לּ ים ו ח מ ר ים 8

81 הי Genesi 31 1 Or Giacobbe udì le parole de figliuoli di Labano, che dicevano: Giacobbe ha tolto tutto quello che era di nostro padre; e con quello ch era di nostro padre, s è fatto tutta questa ricchezza. 2 Giacobbe osservò pure il volto di Labano; ed ecco, non era più, verso di lui, quello di prima. 3 E l Eterno disse a Giacobbe: Torna al paese de tuoi padri e al tuo parentado; e io sarò teco. 4 E Giacobbe mandò a chiamare Rachele e Lea perché venissero ai campi, presso il suo gregge, e disse loro: 5 Io vedo che il volto di vostro padre non è più, verso di me, quello di prima; ma l Iddio di mio padre è stato meco. 6 E voi sapete che io ho servito il padre vostro con tutto il mio potere, 7 mentre vostro padre m ha ingannato, e ha mutato il mio salario dieci volte; ma Dio non gli ha permesso di farmi del male. 8 Quand egli diceva: I macchiati saranno il tuo salario, tutto il gregge figliava agnelli macchiati; e quando diceva: Gli striati saranno il tuo salario, tutto il gregge figliava agnelli striati. 9 Così Iddio ha tolto il bestiame a vostro padre, e me l ha dato. 10 E una volta avvenne, al tempo che le pecore entravano in caldo, ch io alzai gli occhi, e vidi, in sogno, che i maschi che montavano le femmine, erano striati, macchiati o chiazzati. 11 E l Angelo di Dio mi disse nel sogno: Giacobbe! E io risposi: Eccomi! 12 Ed egli: Alza ora gli occhi e guarda; tutti i maschi che montano le femmine, sono striati, macchiati o chiazzati; perché ho veduto tutto quel che בראשית פרק לא ו יּ שׁ מ א ע א ת דּ ב ר י ב נ י ל ב ן ל אמ ר ל ק ח י ע ק ב א ת כּ ל א שׁ ר ל א ב ינוּ וּמ א שׁ ר ל א ב ינוּ ע שׂ ה א ת כּ ל ה כּ ב ד ה זּ ה ב ו יּ ר א י ע ק ב א ת פּ נ י ל ב ן ו ה נּ ה א ינ נּ וּ ע מּ וֹ כּ ת מ וֹל שׁ ל שׁ וֹם ג ו יּ אמ ר י הו ה א ל י ע ק ב שׁ וּב א ל א ר ץ א בוֹת י ך וּל מ וֹל ד תּ ך ו א ה י ה ע מּ ך ד ו יּ שׁ ל ח י ע ק ב ו יּ ק ר א ל ר חל וּל ל א ה ה שּׂ ד ה א ל צ אנ וֹ ה ו יּ אמ ר ל ה ן ר א ה א נ כ י א ת פּ נ י א ב יכ ן כּ י א ינ נּוּ א ל י כּ ת מ ל שׁ ל שׁ ם ו א לה י א ב י ה י ה ע מּ ד י ו ו א תּ נ ה י ד ע תּ ן כּ י בּ כ ל כּ ח י ע ב ד תּ י א ת א ב יכ ן ז ו א ב יכ ן ה ת ל בּ י ו ה ח ל ף א ת מ שׂ כּ ר תּ י ע שׂ ר ת מ נ ים ו ל א נ ת נ וֹ א לה ים ל ה ר ע ע מּ ד י ח א ם כּ ה י אמ ר נ ק דּ ים י ה י ה שׂ כ ר ך ו י ל ד וּ כ ל ה צּ אן נ ק דּ ים ו א ם כּ ה י אמ ר ע ק דּ ים שׂ כ ר ך ו י ל דוּ כ ל ה צּ אן ע ק דּ ים ט י ה י ה ו יּ צּ ל א לה ים א ת מ ק נ ה א ב יכ ם ו יּ תּ ן ל י י ו י בּ ע ת י ח ם ה צּ אן ו א שּׂ א ע ינ י ו א ר א בּ ח ל וֹם ו ה נּ ה ה ע תּ ד ים ה ע ל ים ע ל ה צּ אן ע ק דּ ים נ ק דּ ים וּב ר דּ ים יא ו יּ אמ ר א ל י מ ל א ך ה א לה ים בּ ח ל וֹם י ע ק ב ו א מ ר ה נּ נ י יב ו יּ אמ ר שׂא נ א ע ינ י ך וּר א ה כּ ל ה ע תּ ד ים ה ע ל ים ע ל ה צּ אן ע ק דּ ים נ ק דּ ים וּב ר דּ ים כּ י ר א ית י א ת כּ ל א שׁ ר 9

82 Labano ti fa. 13 Io son l Iddio di Bethel, dove tu ungesti un monumento e mi facesti un voto. Ora lèvati, partiti da questo paese, e torna al tuo paese natìo. 14 Rachele e Lea risposero e gli dissero: Abbiam noi forse ancora qualche parte o eredità in casa di nostro padre? 15 Non ci ha egli trattate da straniere, quando ci ha vendute e ha per di più mangiato il nostro danaro? 16 Tutte le ricchezze che Dio ha tolte a nostro padre, sono nostre e dei nostri figliuoli; or dunque, fa tutto quello che Dio t ha detto. 17 Allora Giacobbe si levò, mise i suoi figliuoli e le sue mogli sui cammelli, 18 e menò via tutto il suo bestiame, tutte le sostanze che aveva acquistate, il bestiame che gli apparteneva e che aveva acquistato in Paddan-Aram, per andarsene da Isacco suo padre, nel paese di Canaan. 19 Or mentre Labano se n era andato a tosare le sue pecore, Rachele rubò gl idoli di suo padre. 20 E Giacobbe si partì furtivamente da Labano, l Arameo, senza dirgli che voleva fuggire. 21 Così se ne fuggì, con tutto quello che aveva; e si levò, passò il fiume, e si diresse verso il monte di Galaad. 22 Il terzo giorno, fu annunziato a Labano che Giacobbe se n era fuggito. 23 Allora egli prese seco i suoi fratelli, lo inseguì per sette giornate di cammino, e lo raggiunse al monte di Galaad. 24 Ma Dio venne a Labano l Arameo, in un sogno della notte, e gli disse: Guardati dal parlare a Giacobbe, né in bene né in male. כב ל ב ן ע שׂ ה לּ ך יג א נ כ י ה א ל בּ ית א ל א שׁ ר מ שׁ ח תּ שּׁ ם מ צּ ב ה א שׁ ר נ ד ר תּ לּ י שׁ ם נ ד ר ע תּ ה ק וּם צ א מ ן ה א ר ץ ה זּ את ו שׁ וּב א ל א ר ץ מ וֹל ד תּ ך יד ו תּ ע ן ר ח ל ו ל א ה ו תּ אמ ר נ ה ל וֹ ה ע וֹד ל נוּ ח לק ו נ ח ל ה בּ ב ית א ב ינוּ טו ה ל וֹא נ כ ר יּ וֹת נ ח שׁ ב נוּ ל וֹ כּ י מ כ ר נוּ ו יּ אכ ל גּ ם א כ וֹל א ת כּ ס פּ נוּ טז כּ י כ ל ה ע שׁ ר א שׁ ר ה צּ יל א לה ים מ א ב ינוּ ל נוּ ה וּא וּל ב נ ינוּ ו ע תּ ה כּ ל א שׁ ר א מ ר א לה ים א ל י ך ע שׂ ה יז ו יּ ק ם י ע ק ב ו יּ שּׂ א א ת בּ נ יו ו א ת נ שׁ יו ע ל ה גּ מ לּ ים יח ו יּ נ ה ג א ת כּ ל מ ק נ הוּ ו א ת כּ ל ר כ שׁוֹ א שׁ ר ר כ שׁ מ ק נ ה ק נ י נ וֹ א שׁ ר ר כ שׁ בּ פ דּ ן א ר ם ל ב וֹא א ל י צ ח ק א ב יו א ר צ ה כּ נ ע ן יט ו ל ב ן ה ל ך ל ג ז ז א ת צ אנ וֹ ו תּ ג נ ב ר ח ל א ת ה תּ ר פ ים א שׁ ר ל א ב יה כ ו יּ ג נ ב י ע ק ב א ת ל ב ל ב ן ה א ר מּ י ע ל בּ ל י ה גּ יד ל וֹ כּ י ב ר ח ה וּא כא ו יּ ב ר ח הוּ א ו כ ל א שׁ ר ל וֹ ו יּ ק ם ו יּ ע ב ר א ת ה נּ ה ר ו יּ שׂ ם א ת פּ נ יו ה ר ה גּ ל ע ד י ע ק ב כג ו יּגּ ד ל ל ב ן בּ יּ וֹם ה שּׁ ל ישׁ י כּ י ב ר ח ו יּ קּ ח א ת א ח יו ע מּ וֹ ו יּ ר דּ ף א ח ר יו דּ ר ך שׁ ב ע ת י מ ים ו יּ דבּ ק א ת וֹ בּ ה ר ה גּ ל ע ד כד ו יּ ב א א לה ים א ל ל ב ן ה א ר מּ י בּ ח ל ם ה לּ י ל ה ו יּ אמ ר ל וֹ ה שּׁ מ ר ל ך פּ ן תּ ד בּ ר ע ם י ע ק ב מ טּ וֹב ע ד ר ע 10

83 25 Labano dunque raggiunse Giacobbe. Or Giacobbe avea piantata la sua tenda sul monte; e anche Labano e i suoi fratelli avean piantato le loro, sul monte di Galaad. 26 Allora Labano disse a Giacobbe: Che hai fatto, partendoti da me furtivamente, e menando via le mie figliuole come prigioniere di guerra? 27 Perché te ne sei fuggito di nascosto, e sei partito da me furtivamente, e non m hai avvertito? Io t avrei accomiatato con gioia e con canti, a suon di timpano e di cetra. 28 E non m hai neppur permesso di baciare i miei figliuoli e le mie figliuole! Tu hai agito stoltamente. 29 Ora è in poter mio di farvi del male; ma l Iddio del padre vostro mi parlò la notte scorsa, dicendo: Guardati dal parlare a Giacobbe, né in bene né in male. 30 Ora dunque te ne sei certo andato, perché anelavi alla casa di tuo padre; ma perché hai rubato i miei dèi? 31 E Giacobbe rispose a Labano: Egli è che avevo paura, perché dicevo fra me che tu m avresti potuto togliere per forza le tue figliuole. 32 Ma chiunque sia colui presso il quale avrai trovato i tuoi dèi, egli deve morire! In presenza dei nostri fratelli, riscontra ciò ch è tuo fra le cose mie, e prenditelo! Or Giacobbe ignorava che Rachele avesse rubato gl idoli. 33 Labano dunque entrò nella tenda di Giacobbe, nella tenda di Lea e nella tenda delle due serve, ma non trovò nulla. E uscito dalla tenda di Lea, entrò nella tenda di Rachele. 34 Or Rachele avea preso gl idoli, li avea messi nel basto del cammello, e vi s era posta sopra a sedere. Labano frugò tutta la tenda, e non trovò nulla. 35 Ed ella disse a suo padre: Non s abbia il mio signore a male s io non posso alzarmi davanti a te, כה ו יּ שּׂ ג ל ב ן א ת י ע ק ב ו י ע ק ב תּ ק ע א ת א ה ל וֹ בּ ה ר ה גּ ל ע ד כו ע שׂ ית ו תּ ג נ כּ שׁ ב י וֹת ח ר ב בּ ה ר ו ל ב ן תּ ק ע א ת א ח יו ו יּ אמ ר ל ב ן ל י ע ק ב מ ה כז ו תּ ג נ ב א ת י ו ל א ה גּ ב א ת ל ב ב י ו תּ נ ה ג א ת בּ נ ת י ל מּ ה נ ח בּ את ל ב ר ח לּ ד תּ בּ שׂ מ ח ה וּב שׁ ר ים בּ ת ף וּב כ נּ וֹר נ ט שׁ תּ נ י ל נ שּׁ ה ס כּ ל תּ ע שׂ וֹ כט ע מּ כ ם ר ע ו א לה י א ב יכ ם א מ שׁ א ל י ל אמ י ו א שׁ לּ ח ך ו ל א כח ק ל ב נ י ו ל ב נ ת י ע תּ ה י שׁ ל א ל י ד י ל ע שׂ וֹת א מ ר ר ה שּׁ מ ר ל ך מ דּ בּ ר ע ם י ע ק ב מ טּ וֹב ע ד ר ע ל ו ע תּ ה ה ל ך ה ל כ תּ כּ י נ כ ס ף נ כ ס פ תּ ה ל ב ית א ב י ך ל מּ ה ג נ ב תּ א ת א לה י לא ו יּ ע ן י ע ק ב ו יּ אמ ר ל ל ב ן כּ י י ר את י כּ י א מ ר תּ י פּ ן תּ ג ז ל א ת בּ נוֹת י ך מ ע מּ י לב ע ם א שׁ ר תּ מ צ א א ת א לה י ך ל א י ח י ה נ ג ד א ח ינוּ ה כּ ר ל ך מ ה ע מּ ד י ו ק ח ל ך ו ל א י ד ע י ע ק ב כּ י ר ח ל גּ נ ב ת ם וּב א ה ל י ע ק ב לג ו יּ ב א ל ב ן בּ א ה ל ל א ה וּב א ה ל שׁ תּ י ה א מ ה ת ו ל א מ צ א ו יּ צ א מ א ה ל ל א ה ו יּ ב א בּ א ה ל ר ח ל לד ו ר ח ל ל ק ח ה א ת ה תּ ר פ ים ו תּ שׂ מ ם בּ כ ר ה גּ מ ל ו תּ שׁ ב ע ל יה ם ו י מ שּׁ שׁ ל ב ן א ת כּ ל ה א ה ל ו ל א מ צ א לה ו תּ אמ ר א ל א ב יה א ל י ח ר בּ ע ינ י א ד נ י כּ י ל וֹא אוּכ ל ל ק וּם מ פּ נ י ך 11

84 מּ ך perché ho le solite ricorrenze delle donne. Ed egli cercò ma non trovò gl idoli. 36 Allora Giacobbe si adirò e contese con Labano e riprese a dirgli: Qual è il mio delitto, qual è il mio peccato, perché tu m abbia inseguito con tanto ardore? 37 Tu hai frugato tutta la mia roba; che hai trovato di tutta la roba di casa tua? Mettilo qui davanti ai miei e tuoi fratelli, e giudichino loro fra noi due! 38 Ecco vent anni che sono stato con te; le tue pecore e le tue capre non hanno abortito, e io non ho mangiato i montoni del tuo gregge. 39 Io non t ho mai portato quel che le fiere aveano squarciato; n ho subìto il danno io; tu mi ridomandavi conto di quello ch era stato rubato di giorno o rubato di notte. 40 Di giorno, mi consumava il caldo; di notte, il gelo; e il sonno fuggiva dagli occhi miei. 41 Ecco vent anni che sono in casa tua; t ho servito quattordici anni per le tue due figliuole, e sei anni per le tue pecore, e tu hai mutato il mio salario dieci volte. 42 Se l Iddio di mio padre, l Iddio d Abrahamo e il Terrore d Isacco non fosse stato meco, certo, tu m avresti ora rimandato a vuoto. Iddio ha veduto la mia afflizione e la fatica delle mie mani, e la notte scorsa ha pronunziato la sua sentenza. 43 E Labano rispose a Giacobbe, dicendo: Queste figliuole son mie figliuole, questi figliuoli son miei figliuoli, queste pecore son pecore mie, e tutto quel che vedi è mio. E che posso io fare oggi a queste mie figliuole o ai loro figliuoli ch esse hanno partorito? 44 Or dunque vieni, facciamo un patto fra me e te, e serva esso di testimonianza fra me e te. 45 Giacobbe prese una pietra, e la eresse in monumento. 46 E Giacobbe disse ai suoi fratelli: כּ י ד א ת ה תּ ר פ ים לו ר ך נ שׁ ים ל י ו י ח פּ שׂ ו ל א מ צ א ו יּ ח ר ל י ע ק ב ו יּ ר ב בּ ל ב ן ו יּ ע ן י ע ק ב ו יּ אמ ר ל ל ב ן מ ה פּ שׁ ע י מ ה ח טּ את י כּ י ד ל ק תּ א ח ר י לז כּ י מ שּׁ שׁ תּ א ת כּ ל כּ ל י מ ה מּ צ את מ כּ ל כּ ל י ב ית ך שׂ ים כּ ה נ ג ד א ח י ו א ח י ך ו יוֹכ יחוּ בּ ין שׁ נ ינוּ לח ז ה ע שׂ ר ים שׁ נ ה א נ כ י ע ר ח ל י ך ו ע זּ י ך ל א שׁ כּ לוּ ו א יל י צ אנ ך ל א א כ ל תּ י לט מא א ר ט ר פ ה ל א ה ב את י א ל י ך א נ כ י א ח טּ נּ ה מ יּ ד י תּ ב ק שׁ נּ ה גּ נ ב ת י י וֹם וּג נ ב ת י ל י ל ה מ ה י ית י ב יּ וֹם א כ ל נ י ח ר ב ו ק ר ח בּ לּ י ל ה ו תּ דּ ד שׁ נ ת י מ ע ינ י ז ה לּ י ע שׂ ר ים שׁ נ ה בּ ב ית ך ע ב ד תּ י ך בּ ע ע שׂ ר ה שׁ נ ה בּ שׁ תּ י ב נ ת י ך ו שׁ שׁ שׁ נ ים בּ צ אנ ך ו תּ ח ל ף א ת מ שׂ כּ ר תּ י ע שׂ ר ת מ נ ים מב לוּל י א ל ה י א ב י א לה י א ב ר ה ם וּפ ח ד י צ ח ק ה י ה ל י כּ י ע תּ ה ר י ק ם שׁ לּ ח תּ נ י א ת ע נ י י ו א ת י ג יע כּ פּ י ר א ה א לה ים ו יּ וֹכ ח א מ שׁ ו יּ ע ן ל ב ן מג ו יּ אמ ר א ל י ע ק ב ה בּ נ וֹת בּ נ ת י ו ה בּ נ ים בּ נ י א ו ה צּ אן צ אנ י ו כ ל א שׁ ר א תּ ה ר א ה ל י ה וּא ו ל ב נ ת י מ ה א ע שׂ ה ל א לּ ה ה יּ וֹם וֹ ל ב נ יה ן א שׁ ר י ל דוּ מד ו ע תּ ה ל כ ה נ כ ר ת ה ב ר ית א נ י ו א תּ ה ו ה י ה ל ע ד בּ ינ י וּב ינ ך מה ו יּ קּ ח י ע ק ב א ב ן ו י ר ימ ה מ צּ ב ה מו ו יּ אמ ר י ע ק ב ל א ח יו ל ק ט וּ 12

85 Raccogliete delle pietre. Ed essi presero delle pietre, ne fecero un mucchio, e presso il mucchio mangiarono. 47 E Labano chiamò quel mucchio Jegar-Sahadutha, e Giacobbe lo chiamò Galed. 48 E Labano disse: Questo mucchio è oggi testimonio fra me e te. Perciò fu chiamato Galed, 49 e anche Mitspa, perché Labano disse: L Eterno tenga l occhio su me e su te quando non ci potremo vedere l un l altro. 50 Se tu affliggi le mie figliuole e se prendi altre mogli oltre le mie figliuole, non un uomo sarà con noi; ma, bada, Iddio sarà testimonio fra me e te. 51 Labano disse ancora a Giacobbe: Ecco questo mucchio di pietre, ed ecco il monumento che io ho eretto fra me e te. 52 Sia questo mucchio un testimonio e sia questo monumento un testimonio che io non passerò oltre questo mucchio per andare a te, e che tu non passerai oltre questo mucchio e questo monumento, per far del male. 53 L Iddio d Abrahamo e l Iddio di Nahor, l Iddio del padre loro, sia giudice fra noi! E Giacobbe giurò per il Terrore d Isacco suo padre. 54 Poi Giacobbe offrì un sacrifizio sul monte, e invitò i suoi fratelli a mangiar del pane. Essi dunque mangiarono del pane, e passarono la notte sul monte. מח א ב נ ים ו יּ ק ח וּ א ב נ ים ו יּ ע שׂוּ ג ל ו יּ אכ לוּ שׁ ם ע ל ה גּ ל מז ו יּ ק ר א ל וֹ ל ב ן י ג ר שׂ ה דוּת א ו י ע ק ב ק ר א ל וֹ גּ ל ע ד ו יּ א מר ל ב ן ה גּ ל ה זּ ה ע ד בּ ינ י וּב ינ ך ה יּ וֹם ע ל כּ ן ק ר א שׁ מ וֹ גּ ל ע ד מט ו ה מּ צ פּ ה א שׁ ר א מ ר י צ ף י הו ה בּ ינ י וּב ינ ך כּ י נ סּ ת ר א ישׁ מ ר ע הוּ נ א ם תּ ע נּ ה א ת בּ נ ת י ו א ם תּ קּ ח נ שׁ י ם ע ל בּ נ ת י א ין א ישׁ ע מּ נוּ ר א ה א לה ים ע ד בּ ינ י וּב ינ ך נא ו יּ אמ ר ל ב ן ל י ע ק ב ה נּ ה ה גּ ל ה זּ ה ו ה נּ ה ה מּ צּ ב ה א שׁ ר י ר ית י בּ ינ י וּב ינ ך נב א ם א נ י ל א א ע ב ר א ל ע ד ה גּ ל ה זּ ה ו ע ד ה ה מּ צּ ב ה י ך א ת ה גּ ל ה זּ ה ו א ם א תּ ה ל א ת ע ב ר א ל י א ת ה גּ ל ה זּ ה צּ ב ו א ת ה מּ ה ה זּ את ל ר ע ה א ב ר ה ם ו א לה י נ חוֹר א לה י א ב יה ם ו יּ שּׁ ב ע י ע ק ב בּ פ ח נד י צ ח ק א לה י נג י שׁ פּ ט וּ ב ינ ינוּ ד א ב יו ו יּ ז בּ ח י ע ק ב ז ב ח בּ ה ר ו יּ ק ר א ל א ח יו ל א כ ל ל ח ם ו יּ אכ לוּ בּ ה ר ל ח ם ו יּ ל ינוּ Genesi 32 1 La mattina, Labano si levò di buon ora, baciò i suoi figliuoli e le sue figliuole, e li benedisse. Poi Labano se ne andò, e tornò a casa sua. 2 Giacobbe continuò il suo cammino, e gli si fecero incontro degli angeli di Dio. 3 E come Giacobbe li vide, בראשית פרק לב א ו יּ שׁ כּ ם ל ב ן בּ בּ ק ר ו י נ שּׁ ק ל ב נ יו ו ל ב נוֹת יו ו י ב ר ך א ת ה ם ו יּ ל ך ו יּ שׁ ב ל ב ן ל מ ק מ וֹ ב מ ל א כ י א לה ים ג ו י ע ק ב ה ל ך ל ד ר כּ וֹ ו יּ פ גּ עוּ ב וֹ ו יּ אמ ר י ע ק ב כּ א שׁ ר 13

86 disse: Questo è il campo di Dio ; e pose nome a quel luogo Mahanaim. ר א ם מ חנ ה א לה ים ז ה ו יּ ק ר א שׁ ם ה מּ ק וֹם ה ה וּא מ ח נ י ם {פ} 14

87 Parashat Vaishlach וישלח פרשת Traduzione italiana riveduta di Giovanni Luzzi, 1925 Genesi 32 4 Giacobbe mandò davanti a sé dei messi a Esaù suo fratello, nel paese di Seir, nella campagna di Edom. 5 E dette loro quest ordine: Direte così ad Esaù, mio signore: Così dice il tuo servo Giacobbe: Io ho soggiornato presso Labano, e vi sono rimasto fino ad ora; 6 ho buoi, asini, pecore, servi e serve; e lo mando a dire al mio signore, per trovar grazia agli occhi tuoi. 7 E i messi tornarono a Giacobbe, dicendo: Siamo andati dal tuo fratello Esaù, ed eccolo che ti viene incontro con quattrocento uomini. 8 Allora Giacobbe fu preso da gran paura ed angosciato; divise in due schiere la gente ch era con lui, i greggi, gli armenti, i cammelli, e disse: 9 Se Esaù viene contro una delle schiere e la batte, la schiera che rimane potrà salvarsi. 10 Poi Giacobbe disse: O Dio d Abrahamo mio padre, Dio di mio padre Isacco! O Eterno, che mi dicesti: Torna al tuo paese e al tuo parentado e ti farò del bene, 11 io son troppo piccolo per esser degno di tutte le benignità che hai usate e di tutta la fedeltà che hai dimostrata al tuo servo; poiché io passai questo Giordano col mio bastone, e ora son divenuto due schiere. 12 Liberami, ti prego, dalle mani Testo ebraico composto dal Mechon Mamre בראשית פרק לב ד ו יּ שׁ ל ח י ע ק ב מ ל א כ ים ל פ נ יו א ל ע שׂ ו א ח יו א ר צ ה שׂ ע יר שׂ ד ה א ד וֹם ה ו י צ ו א ת ם ל אמ ר כּ ה ת אמ ר וּן ל אד נ י ל ע שׂ ו כּ ה א מ ר ע ב דּ ך י ע ק ב ע ם ל ב ן גּ ר תּ י ו א ח ר ע ד ע תּ ה ו ו י ה י ל י שׁ וֹר ו ח מ וֹר צ אן ו ע ב ד ו שׁ פ ח ה ו א שׁ ל ח ה ל אד נ י ל מ צ א ח ן בּ ע ינ י ך ז ל ה גּ יד ו יּ שׁ ב וּ ה מּ ל א כ ים א ל י ע ק ב ל אמ ר בּ אנוּ א ל א ח י ך א ל ע שׂ ו ו ג ם ה ל ך ל ק ר את ך ו א ר בּ ע מ א וֹת א ישׁ ע מּ וֹ ח ו יּ יר א י ע ק ב מ א ד ו יּ צ ר ל וֹ ו יּ ח ץ א ת ה ע ם א שׁ ר א תּ וֹ ו א ת ה צּ אן ו א ת ה בּ ק ר ו ה גּ מ לּ ים ל שׁ נ י מ ח נ וֹת ט ו יּ אמ ר א ם י ב וֹא ע שׂ ו א ל ה מּ ח נ ה ה א ח ת ו ה כּ הוּ ו ה י ה ה מּ ח נ ה ה נּ שׁ א ר ל פ ל יט ה י ו יּ אמ ר י ע ק ב א לה י א ב י א ב ר ה ם ו א לה י א ב י י צ ח ק י הו ה ה א מ ר א ל י שׁ וּב ל א ר צ ך וּל מ וֹל ד תּ ך ו א יט יב ה ע מּ ך יא ק ט נ תּ י מ כּ ל ה ח ס ד י ם וּמ כּ ל ה א מ ת א שׁ ר ע שׂ ית א ת ע ב דּ ך כּ י ב מ ק ל י ע ב ר תּ י א ת ה יּ ר דּ ן ה זּ ה ו ע תּ ה ה י ית י ל שׁ נ י מ ח נ וֹת יב ה צּ יל נ י נ א מ יּ ד 1

88 di mio fratello, dalle mani di Esaù; perché io ho paura di lui e temo che venga e mi dia addosso, non risparmiando né madre né bambini. 13 E tu dicesti: Certo, io ti farò del bene, e farò diventare la tua progenie come la rena del mare, la quale non si può contare da tanta che ce n è. 14 Ed egli passò quivi quella notte; e di quello che avea sotto mano prese di che fare un dono al suo fratello Esaù: 15 duecento capre e venti capri, duecento pecore e venti montoni, 16 trenta cammelle allattanti coi loro parti, quaranta vacche e dieci tori, venti asine e dieci puledri. 17 E li consegnò ai suoi servi, gregge per gregge separatamente, e disse ai suoi servi: Passate dinanzi a me, e fate che vi sia qualche intervallo fra gregge e gregge. 18 E dette quest ordine al primo: Quando il mio fratello Esaù t incontrerà e ti chiederà: Di chi sei? dove vai? a chi appartiene questo gregge che va dinanzi a te? 19 tu risponderai: Al tuo servo Giacobbe, è un dono inviato al mio signore Esaù; ed ecco, egli stesso vien dietro a noi. 20 E dette lo stesso ordine al secondo, al terzo, e a tutti quelli che seguivano i greggi, dicendo: In questo modo parlerete a Esaù, quando lo troverete, 21 e direte: Ecco il tuo servo Giacobbe, che viene egli stesso dietro a noi. Perché diceva: Io lo placherò col dono che mi precede, e, dopo, vedrò la sua faccia; forse, mi farà buona accoglienza. 22 Così il dono andò innanzi a lui, ed egli passò la notte nell accampamento. 23 E si levò, quella notte, א ח י מ יּ ד ע שׂ ו כּ י י ר א א נ כ י פּ ן י ב וֹא ו ה כּ נ י א ם ע ל בּ נ ים יג א מ ר תּ יז א ת וֹ ו א תּ ה ה יט ב א יט יב ע מּ ך ו שׂ מ תּ י א ת ז ר ע ך כּ ח וֹל ה יּ ם א שׁ ר ל א י סּ פ ר מ ר ב יד ו יּ ל ן שׁ ם בּ לּ י ל ה ה ה וּא ו יּ קּ ח מ ן ה בּ א ב י ד וֹ מ נ ח ה ל ע שׂ ו א ח יו טו ע זּ ים מ את י ם וּת י שׁ ים ע שׂ ר ים ר ח ל ים מ את י ם ו א יל ים ע שׂ ר ים טז גּ מ לּ ים מ ינ יק וֹת וּב נ יה ם שׁ לשׁ ים פּ ר וֹת א ר בּ ע ים וּפ ר ים ע שׂ ר ה א ת נ ת ע שׂ ר ים ו ע י ר ם ע שׂ ר ה ו יּ תּ ן בּ י ד ע ב ד יו ע ד ר ע ד ר ל ב דּ וֹ ו יּ אמ ר א ל ע ב ד יו ע ב ר וּ ל פ נ י ו ר ו ח תּ שׂ ימוּ בּ ין ע ד ר וּב ין ע ד ר יח ו י צ ו א ת ה ר אשׁ וֹן ל אמ ר כּ י י פ ג שׁ ך ע שׂ ו א ח י וּשׁ א ל ך ל אמ ר ל מ י א תּ ה ו א נ ה ת ל ך וּל מ י א לּ ה ל פ נ י ך יט ו א מ ר תּ ל ע ב דּ ך ל י ע ק ב מ נ ח ה ה וא שׁ לוּח ה ל אד נ י ל ע שׂ ו ו ה נּ ה ג ם ה וּא א ח ר ינוּ כ ו י צ ו גּ ם א ת ה שּׁ נ י גּ ם א ת ה שּׁ ל ישׁ י גּ ם א ת כּ ל ה ה ל כ ים א ח ר י ה ע ד ר ים ל אמ ר כּ דּ ב ר ה זּ ה א ל ע שׂ ו בּ מ צ א כ ם א ת וֹ כא וּן תּ ד בּ ר ו א מ ר תּ ם גּ ם ה נּ ה ע ב דּ ך י ע ק ב א ח ר ינוּ כּ י א מ ר א כ פּ ר ה פ נ יו בּ מּ נ ח ה ה ה ל כ ת ל פ נ י ו א ח ר י כ ן א ר א ה פ נ יו אוּל י י שּׂ א פ נ י כב ו תּ ע ב ר ה מּ נ ח ה ע ל פּ נ יו ו ה וּא ל ן בּ לּ י ל ה ה ה וּא בּ מּ ח נ ה כג ו יּ ק ם בּ לּ י ל ה 2

89 prese le sue due mogli, le sue due serve, i suoi undici figliuoli, e passò il guado di Iabbok. 24 Li prese, fece loro passare il torrente, e lo fece passare a tutto quello che possedeva. 25 Giacobbe rimase solo, e un uomo lottò con lui fino all apparir dell alba. 26 E quando quest uomo vide che non lo poteva vincere, gli toccò la commessura dell anca; e la commessura dell anca di Giacobbe fu slogata, mentre quello lottava con lui. 27 E l uomo disse: Lasciami andare, ché spunta l alba. E Giacobbe: Non ti lascerò andare prima che tu m abbia benedetto! 28 E l altro gli disse: Qual è il tuo nome? Ed egli rispose: Giacobbe. 29 E quello disse: Il tuo nome non sarà più Giacobbe, ma Israele, poiché tu hai lottato con Dio e con gli uomini, ed hai vinto. 30 E Giacobbe gli chiese: Deh, palesami il tuo nome. E quello rispose: Perché mi chiedi il mio nome? 31 E lo benedisse quivi. E Giacobbe chiamò quel luogo Peniel, perché, disse, ho veduto Iddio a faccia a faccia, e la mia vita è stata risparmiata. 32 Il sole si levava com egli ebbe passato Peniel; e Giacobbe zoppicava dell anca. 33 Per questo, fino al dì d oggi, gl Israeliti non mangiano il nervo della coscia che passa per la commessura dell anca, perché quell uomo avea toccato la commessura dell anca di Giacobbe, al punto del nervo della coscia. ה וּא ו יּ קּ ח א ת שׁ תּ י נ שׁ יו ו א ת שׁ תּ י שׁ פ ח ת יו ו א ת א ח ד ע שׂ ר י ל ד יו ו יּ ע ב ר א ת מ ע ב ר י בּ ק כד א ת ה נּ ח ל ו יּ ע ב ר א ת א שׁ ר ל וֹ ו יּ קּ ח ם ו יּ ע ב ר ם ו יּ וּ ת ר כה י ע ק ב ל ב דּ וֹ ו יּ א ב ק א ישׁ ע מּ וֹ ע ד ע ל וֹת ה שּׁ ח ר כח כו ו יּ ר א כּ י ל א י כ ל ל וֹ ו יּ גּ ע בּ כ ף י ר כ וֹ ו תּ ק ע כּ ף י ר ך י ע ק ב בּ ה א ב ק וֹ ע מּ וֹ כז ו יּ אמ ר שׁ לּ ח נ י כּ י ע ל ה ה שּׁ ח ר ו יּ אמ ר ל א א שׁ לּ ח ך כּ י א ם בּ ר כ תּ נ י ו יּ אמ ר א ל יו מ ה שּׁ מ ך ו יּ אמ ר י ע ק ב כט ו יּ אמ ר ל א י ע ק ב י א מ ר עוֹד שׁ מ ך כּ י א ם י שׂ ר א ל כּ י שׂ ר ית ע ם א לה ים ו ע ם א נ שׁ ים ו תּוּכ ל לב ל ו יּ שׁ א ל י ע ק ב ו יּ אמ ר ה גּ יד ה נּ א שׁ מ ך ו יּ אמ ר ל מּ ה זּ ה תּ שׁ א ל ל שׁ מ י ו י ב ר ך א ת וֹ שׁ ם לא ו יּ ק ר א י ע ק ב שׁ ם ה מּ ק וֹם פּ נ יא ל כּ י ר א ית י א לה ים פּ נ ים א ל פּ נ ים ו תּ נּ צ ל נ פ שׁ י ו יּ ז ר ח ל וֹ ה שּׁ מ שׁ כּ א שׁ ר ע ב ר א ת פּ נוּא ל ו ה וּא צ ל ע ע ל י ר כ וֹ לג ע ל כּ ן ל א י אכ ל וּ ב נ י י שׂ ר א ל א ת גּ יד ה נּ שׁ ה א שׁ ר ע ל כּ ף ה יּ ר ך ע ד ה יּ וֹם ה זּ ה כּ י נ ג ע בּ כ ף י ר ך י ע ק ב בּ ג יד ה נּ שׁ ה Genesi 33 1 Giacobbe alzò gli occhi, guardò, ed ecco Esaù che veniva, avendo seco quattrocento uomini. Allora divise i בראשית פרק לג ו יּ שּׂ א א י ע ק ב ע ינ יו ו יּ ר א ו ה נּ ה ע שׂ ו בּ א ו ע מּ וֹ א ר בּ ע מ א וֹת א ישׁ ו יּ ח ץ 3

90 figliuoli fra Lea, Rachele e le due serve. 2 E mise davanti le serve e i loro figliuoli, poi Lea e i suoi figliuoli, e da ultimo Rachele e Giuseppe. 3 Ed egli stesso passò dinanzi a loro, s inchinò fino a terra sette volte, finché si fu avvicinato al suo fratello. 4 Ed Esaù gli corse incontro, l abbracciò, gli si gettò al collo, e lo baciò: e piansero. 5 Poi Esaù, alzando gli occhi, vide le donne e i fanciulli, e disse: Chi son questi qui che hai teco? Giacobbe rispose: Sono i figliuoli che Dio s è compiaciuto di dare al tuo servo. 6 Allora le serve s accostarono, esse e i loro figliuoli, e s inchinarono. 7 S accostarono anche Lea e i suoi figliuoli, e s inchinarono. Poi s accostarono Giuseppe e Rachele, e s inchinarono. 8 Ed Esaù disse: Che ne vuoi fare di tutta quella schiera che ho incontrata? Giacobbe rispose: È per trovar grazia agli occhi del mio signore. 9 Ed Esaù: Io ne ho assai della roba, fratel mio; tienti per te ciò ch è tuo. 10 Ma Giacobbe disse: No, ti prego; se ho trovato grazia agli occhi tuoi, accetta il dono dalla mia mano, giacché io ho veduto la tua faccia, come uno vede la faccia di Dio, e tu m hai fatto gradevole accoglienza. 11 Deh, accetta il mio dono che t è stato recato; poiché Iddio m ha usato grande bontà, e io ho di tutto. E insisté tanto, che Esaù l accettò. 12 Poi Esaù disse: Partiamo, incamminiamoci, e io andrò innanzi a te. 13 E Giacobbe rispose: Il mio signore sa che i fanciulli son di tenera età, e che ho con me delle pecore e delle vacche che allattano; se si forzassero per un giorno solo a camminare, le bestie morrebbero tutte. 14 Deh, passi il mio signore ג א ת ה י ל ד ים ע ל ל א ה ו ע ל ר ח ל ו ע ל שׁ תּ י ה שּׁ פ ח וֹת ב ו יּ שׂ ם א ת ה שּׁ פ ח וֹת ו א ת י ל ד יה ן ר אשׁ נ ה ו א ת ל א ה ו יל ד יה א ח ר נ ים ו א ת ר ח ל ו א ת יוֹס ף א ח ר נ ים ו ה וּא ע ב ר ל פ נ יה ם ו יּ שׁ תּ חוּ א ר צ ה שׁ ב ע פּ ע מ ים ע ד גּ שׁ תּ וֹ ע ד א ח יו ד ו יּ ר ץ ע שׂ ו ל ק ר אתוֹ ו י ח בּ ק הוּ ו יּ פּ ל ע ל צ וּ אר ו ו יּ שּׁק ה וּ ו יּ ב כּ וּ ה ו יּ שּׂ א א ת ע ינ יו ו יּ ר א א ת ה נּ שׁ ים ו א ת ה י ל ד ים ו יּ אמ ר מ י א לּ ה לּ ך ו יּ אמ ר ה י ל ד ים א שׁ ר ח נ ן א לה ים א ת ע ב דּ ך ו ו תּ גּ שׁ ן ה שּׁ פ ח וֹת ה נּ ה ו י ל ד יה ן ו תּ שׁ תּ ח ו ין ז ו תּ גּ שׁ גּ ם ל א ה ו יל ד יה ו יּ שׁ תּ ח ו וּ ו א ח ר נ גּ שׁ יוֹס ף ו ר ח ל ו יּ שׁ תּ ח ו וּ ח ו יּ אמ ר מ י ל ך כּ ל ה מּ ח נ ה ה זּ ה א שׁ ר פּ ג שׁ תּ י ו יּ אמ ר ל מ צ א ח ן בּ ע ינ י א ד נ י ט י ה י ל ך א שׁ ר ל ך ו יּ אמ ר ע שׂ י א ם נ א מ צ את י ח ן מ נ ח ת י מ יּ ד י כּ י ע ל יב ו י שׁ ל י ר ב א ח י ו יּ אמ ר י ע ק ב א ל נ א כּ כּ ר א ת פּ נ י א לה ים ו תּ ר צ נ י בּ ע ינ י ך ו ל ק ח תּ ן ר א ית י פ נ י ך ק ח נ א יא א ת בּ ר כ ת י א שׁ ר ה ב את ל ך כּ י ח נּ נ י א לה ים ו כ י י שׁ ל י כ ל ו יּ פ צ ר בּ וֹ ו יּ קּ ח ו יּ אמ ר נ ס ע ה ו נ ל כ ה ו א ל כ ה ל נ ג דּ ך יג ו יּ אמ ר א ל יו א ד נ י י ד ע כּ י ה י ל ד ים ר כּ ים ו ה צּ אן ו ה בּ ק ר ע לוֹת ע ל י וּד פ קוּם י וֹם א ח ד ו מ תוּ כּ ל ה צּ אן יד י ע ב ר נ א א ד נ י 4

91 innanzi al suo servo; e io me ne verrò pian piano, al passo del bestiame che mi precederà, e al passo de fanciulli, finché arrivi presso al mio signore, a Seir. 15 Ed Esaù disse: Permetti almeno ch io lasci con te un po della gente che ho meco. Ma Giacobbe rispose: E perché questo? Basta ch io trovi grazia agli occhi del mio signore. 16 Così Esaù, in quel giorno stesso, rifece il cammino verso Seir. 17 Giacobbe partì alla volta di Succoth e edificò una casa per sé, e fece delle capanne per il suo bestiame; per questo quel luogo fu chiamato Succoth. 18 Poi Giacobbe, tornando da Paddan- Aram, arrivò sano e salvo alla città di Sichem, nel paese di Canaan, e piantò le tende dirimpetto alla città. 19 E comprò dai figliuoli di Hemor, padre di Sichem, per cento pezzi di danaro, la parte del campo dove avea piantato le sue tende. 20 Ed eresse quivi un altare, e lo chiamò El-Elohè-Israel. ל פ נ י ע ב דּ וֹ ו א נ י א ת נ ה ל ה ל א טּ י ל ר ג ל ה מּ ל אכ ה א שׁ ר ל פ נ י וּל ר ג ל ה י ל ד ים ע ד א שׁ ר א ב א א ל א ד נ י שׂ ע יר ה טו ו יּ אמ ר ע שׂ ו א צּ יג ה נּ א ע מּ ך מ ן ה ע ם א שׁ ר א תּ י ו יּ אמ ר ל מּ ה זּ ה א מ צ א ח ן בּ ע ינ י א ד נ י טז ו יּ שׁ ב בּ יּ וֹם ה ה וּא ע שׂ ו ל ד ר כּ וֹ שׂ ע יר ה יז ו י ע ק ב נ ס ע ס כּ ת ה ו יּ ב ן ל וֹ בּ י ת וּל מ ק נ ה וּ ע שׂ ה ס כּ ת ע ל כּ ן ק ר א שׁ ם ה מּ ק וֹם ס כּ וֹת {ס} יח ו יּ ב א י ע ק ב שׁ ל ם ע יר שׁ כ ם א שׁ ר בּ א ר ץ כּ נ ע ן בּ ב א וֹ מ פּ דּ ן א ר ם ו יּ ח ן א ת פּ נ י ה ע יר יט ו יּ ק ן א ת ח ל ק ת ה שּׂ ד ה א שׁ ר נ ט ה שׁ ם א ה ל וֹ מ יּ ד בּ נ י ח מ וֹר א ב י שׁ כ ם בּ מ א ה ק שׂ יט ה כ ו יּ צּ ב שׁ ם מ ז בּ ח ו יּ ק ר א ל וֹ א ל א לה י י שׂ ר א ל {ס} Genesi 34 1 Or Dina, la figliuola che Lea aveva partorito a Giacobbe, uscì per vedere le figliuole del paese. 2 E Sichem, figliuolo di Hemor lo Hivveo, principe del paese, vedutala, la rapì, si giacque con lei, e la violentò. 3 E l anima sua s appassionò per Dina, figliuola di Giacobbe; egli amò la fanciulla, e parlò al cuore di lei. 4 Poi disse a Hemor suo padre: Dammi questa fanciulla per moglie. 5 Or Giacobbe udì ch egli avea disonorato la sua figliuola Dina; e come i suoi figliuoli erano בראשית פרק לד א ו תּ צ א ד ינ ה בּ ת ל א ה א שׁ ר י ל ד ה ל י ע ק ב ל ר א וֹת בּ ב נ וֹת ה א ר ץ ו יּ ר א ב א ת הּ שׁ כ ם בּ ן ח מ וֹר ה ח וּ י נ שׂ יא ה א ר ץ ו יּ קּ ח א ת הּ ו יּ שׁ כּ ב א ת הּ ו י ע נּ ה ג ו תּ ד בּ ק נ פ שׁ וֹ בּ ד ינ ה בּ ת י ע ק ב ו יּ א ה ב א ת ה נּ ע ר ו י ד בּ ר ע ל ל ב ה נּ ע ר ד ו יּ אמ ר שׁ כ ם א ל ח מ וֹר א ב יו ל אמ ר א ת ה יּ ל דּ ה ה זּ את ל א שּׁ ה כּ י ט מּ א ה ק ח ל י ו י ע ק ב שׁ מ ע א ת דּ ינ ה ב תּ וֹ וּב נ יו ה יוּ 5

92 ai campi col suo bestiame, Giacobbe si tacque finché non furon tornati. 6 E Hemor, padre di Sichem, si recò da Giacobbe per parlargli. 7 E i figliuoli di Giacobbe, com ebbero udito il fatto, tornarono dai campi; e questi uomini furono addolorati e fortemente adirati perché costui aveva commessa un infamia in Israele, giacendosi con la figliuola di Giacobbe: cosa che non era da farsi. 8 Ed Hemor parlò loro, dicendo: L anima del mio figliuolo Sichem s è unita strettamente alla vostra figliuola; deh, dategliela per moglie; 9 e imparentatevi con noi; dateci le vostre figliuole, e prendetevi le figliuole nostre. 10 Voi abiterete con noi, e il paese sarà a vostra disposizione; dimoratevi, trafficatevi, e acquistatevi delle proprietà. 11 Allora Sichem disse al padre e ai fratelli di Dina: Fate ch io trovi grazia agli occhi vostri, e vi darò quel che mi direte. 12 Imponetemi pure una gran dote e di gran doni; e io ve li darò come mi direte; ma datemi la fanciulla per moglie. 13 I figliuoli di Giacobbe risposero a Sichem e ad Hemor suo padre, e parlarono loro con astuzia, perché Sichem avea disonorato Dina loro sorella; 14 e dissero loro: Questa cosa non la possiamo fare; non possiam dare la nostra sorella a uno che non è circonciso; giacché questo, per noi, sarebbe un obbrobrio. 15 Soltanto a questa condizione acconsentiremo alla vostra richiesta: se vorrete essere come siam noi, circoncidendo ogni maschio tra voi. 16 Allora vi daremo le nostre figliuole, e noi ci prenderemo le figliuole vostre; abiteremo con voi, e diventeremo un popolo solo. 17 Ma se non ci volete ascoltare e non א ת מ ק נ הוּ בּ שּׂ ד ה ו ה ח ר שׁ י ע ק ב ע ד בּ א ם ו ו יּ צ א ח מ וֹר א ב י שׁ כ ם א ל י ע ק ב ל ד בּ ר א תּ וֹ ז וּב נ י י ע ק ב בּ אוּ מ ן ה שּׂ ד ה כּ שׁ מ ע ם ו יּ ת ע צּ בוּ ה א נ שׁ ים ו יּ ח ר ל ה ם מ א ד כּ ח י יב י נ ב ל ה ע שׂ ה ב י שׂ ר א ל שׁ כּ ב א ת בּ ת י ע ק ב ו כ ן ל א י ע שׂ ה ל ו י ד בּ ר ח מ וֹר א תּ ם ל אמ ר שׁ כ ם בּ נ י ח שׁ ק ה נ פ שׁוֹ בּ ב תּ כ ם תּ נ וּ נ א א ת הּ ל וֹ ל א שּׁ ה ט ו ה ת ח תּ נ וּ א ת נוּ בּ נ ת יכ ם תּ תּ נוּ ל נוּ וא ת בּ נ ת ינוּ תּ ק ח וּ ל כ ם ו א תּ נוּ תּ שׁ בוּ ו ה א ר ץ תּ ה י ה ל פ נ יכ ם שׁ בוּ וּס ח ר וּה ו ה א ח ז וּ בּ הּ ו יּ אמ ר יא שׁ כ ם א ל א ב יה ו א ל א ח יה א מ צ א ח ן בּ ע ינ יכ ם ו א שׁ ר תּ אמ ר וּ א ל י א תּ ן ה ר בּוּ ע ל י מ א ד מ ה ר וּמ תּ ן ו א תּ נ ה כּ א שׁ ר תּ אמ ר וּ א ל י וּת נוּ ל י א ת ה נּ ע ר ל א שּׁ ה יג ו יּ ע נ וּ ב נ י י ע ק ב א ת שׁ כ ם ו א ת ח מ וֹר א ב יו בּ מ ר מ ה ו י ד בּ רוּ א שׁ ר ט מּ א א ת דּ ינ ה א ח ת ם יד ו יּ אמ רוּ א ל יה ם ל א נוּכ ל ל ע שׂוֹת ה דּ ב ר ה זּ ה ל ת ת א ת א ח ת נוּ ל א ישׁ א שׁ ר ל וֹ ע ר ל ה כּ י ח ר פּ ה ה וא ל נוּ טו א ך בּ ז את נ א וֹת ל כ ם א ם תּ ה י וּ כ מ נוּ ל ה מּ ל ל כ ם כּ ל ז כ ר ו נתנּ טז ל כ ם ינוּ וּ א ת בּ נ ת ו א ת בּ נ ת יכ ם נ קּ ח ל נוּ ו י שׁ ב נוּ א תּ כ ם ו ה י ינוּ ל ע ם א ח ד יז ו א ם ל א ת שׁ מ ע וּ 6

93 vi volete far circoncidere, noi prenderemo la nostra fanciulla e ce ne andremo. 18 Le loro parole piacquero ad Hemor e a Sichem figliuolo di Hemor. 19 E il giovine non indugiò a fare la cosa, perché portava affezione alla figliuola di Giacobbe, ed era l uomo più onorato in tutta la casa di suo padre. 20 Hemor e Sichem, suo figliuolo, vennero alla porta della loro città, e parlarono alla gente della loro città, dicendo: 21 Questa è gente pacifica, qui tra noi; rimanga dunque pure nel paese, e vi traffichi; poiché, ecco, il paese è abbastanza ampio per loro. Noi prenderemo le loro figliuole per mogli, e daremo loro le nostre. 22 Ma soltanto a questa condizione questa gente acconsentirà ad abitare con noi per formare un popolo solo: che ogni maschio fra noi sia circonciso, come son circoncisi loro. 23 Il loro bestiame, le loro sostanze, tutti i loro animali non saran nostri? Acconsentiamo alla loro domanda ed essi abiteranno con noi. 24 E tutti quelli che uscivano dalla porta della città diedero ascolto ad Hemor e a Sichem suo figliuolo; e ogni maschio fu circonciso: ognuno di quelli che uscivano dalla porta della città. 25 Or avvenne che il terzo giorno, mentre quelli eran sofferenti, due de figliuoli di Giacobbe, Simeone e Levi, fratelli di Dina, presero ciascuno la propria spada, assalirono la città che si tenea sicura, e uccisero tutti i maschi. 26 Passarono anche a fil di spada Hemor e Sichem suo figliuolo, presero Dina dalla casa di Sichem, e uscirono. 27 I figliuoli di Giacobbe si gettarono sugli uccisi e saccheggiarono la città, perché la loro sorella era stata disonorata; 28 presero i loro greggi, i loro armenti, א ל ינוּ ל ה מּ וֹל ו ל ק ח נוּ א ת בּ תּ נוּ ו ה ל כ נוּ יח ו יּ יט ב וּ ד ב ר יה ם בּ ע ינ י ח מ וֹר וּ בע ינ י שׁ כ ם בּ ן ח מ וֹר יט ו ל א א ח ר ה נּ ע ר ל ע שׂ וֹת ה דּ ב ר כּ י ח פ ץ בּ ב ת י ע ק ב ו ה וּא נ כ בּ ד מ כּ ל בּ ית א ב יו ו יּ ב א ח מ וֹר כ וּשׁ כ ם בּ נ וֹ א ל שׁ ע ר ע יר ם ו י ד בּ ר וּ ם ל אמ ר ע יר א ל א נ שׁ י ים ה א נ שׁ כא ה א לּ ה שׁ ל מ ים ה ם א תּ נוּ ו י שׁ ב וּ ב א ר ץ ו י ס ח ר וּ א ת הּ ו ה א ר ץ ה נּ ה ר ח ב ת י ד י ם ל פ נ יה ם א ת בּ נ ת ם ו א ת בּ נ ת ינוּ נ תּ ן ל ה ם כב ל נוּ ה א נ שׁ י ם נ קּ ח ל נוּ ל נ שׁ ים א ך בּ ז את י א תוּ ל שׁ ב ת א תּ נוּ ל ה י וֹת ל ע ם א ח ד בּ ה מּ וֹל ל נוּ כּ ל ז כ ר כּ א שׁ ר ה ם נ מּ ל ים כג מ ק נ ה ם ו ק נ י נ ם ו כ ל בּ ה מ תּ ם ה ל וֹא ל נוּ ה ם א ך נ א וֹת ה ל ה ם ו י שׁ ב וּ א תּ נוּ כד ו יּשׁ מ עוּ א ל חמוֹ ר ו א ל שׁ כ ם בּ נ וֹ כּ ל י צ א י שׁ ע ר ע יר וֹ ו יּ מּ לוּ כּ ל ז כ ר כּ ל י צ א י שׁ ע ר ע יר וֹ כה ו י ה י ב יּ וֹם ה שּׁ ל ישׁ י בּ ה יוֹת ם כּ א ב ים שׁ נ י ב נ י י ע ק ב שׁ מ ע וֹן ו ל ו י א ח ו יּ ק ח וּ י ד י נ ה א ישׁ ח ר בּוֹ ו יּ ב אוּ ע ל ה ע יר בּ ט ח ו יּ ה ר ג וּ כּ ל ז כ ר כו ו א ת ח מוֹר ו א ת שׁ כ ם בּ נ וֹ ה ר ג וּ ל פ י ח ר ב ו יּ ק ח וּ א ת דּ ינ ה מ בּ ית שׁ כ ם ו יּ צ אוּ כז בּ נ י י ע ק ב בּ אוּ ע ל ה ח ל ל ים ו יּ ב זּוּ ה ע יר אשׁ ר ט מּ א וּ א חוֹת ם כח א ת צ אנ ם ו א ת בּ ק ר ם 7

94 i loro asini, quello che era in città, e quello che era per i campi, 29 e portaron via come bottino tutte le loro ricchezze, tutti i loro piccoli bambini, le loro mogli, e tutto quello che si trovava nelle case. 30 Allora Giacobbe disse a Simeone ed a Levi: Voi mi date grande affanno, mettendomi in cattivo odore presso gli abitanti del paese, presso i Cananei ed i Ferezei. Ed io non ho che poca gente; essi si raduneranno contro di me e mi daranno addosso, e sarò distrutto: io con la mia casa. 31 Ed essi risposero: Dovrà la nostra sorella esser trattata come una meretrice? כט ו א ת ח מ ר יה ם ו א ת א שׁ ר בּ ע יר ו א ת א שׁ ר בּ שּׂ ד ה ל ק חוּ ו א ת כּ ל ח יל ם ו א ת כּ ל ט פּ ם ו א ת נ שׁ יה ם שׁ ב וּ ו יּ ב זּוּ ו א ת כּ ל א שׁ ר בּ בּ י ת ל לא א ו יּ מ ר י ע ק ב א ל שׁ מ ע וֹן ו א ל ל ו י ע כ ר תּ ם א ת י ל ה ב א ישׁ נ י בּ י שׁ ב ה א ר ץ בּ כּ נ ע נ י וּב פּ ר זּ י ו א נ י מ ת י מ ס פּ ר ו נ א ס פ וּ ע ל י ו ה כּ וּנ י ו נ שׁ מ ד תּ י א נ י וּב ית י ו יּ אמ רוּ ה כ זוֹנ ה י ע שׂ ה א ת א חוֹת נוּ Genesi 35 1 Iddio disse a Giacobbe: Lèvati, vattene a Bethel, dimora quivi, e fa un altare all Iddio che ti apparve, quando fuggivi dinanzi al tuo fratello Esaù. 2 Allora Giacobbe disse alla sua famiglia e a tutti quelli ch erano con lui: Togliete gli dèi stranieri che sono fra voi, purificatevi, e cambiatevi i vestiti; 3 e leviamoci, andiamo a Bethel, ed io farò quivi un altare all Iddio che mi esaudì nel giorno della mia angoscia, e ch è stato con me nel viaggio che ho fatto. 4 Ed essi dettero a Giacobbe tutti gli dèi stranieri ch erano nelle loro mani e gli anelli che avevano agli orecchi; e Giacobbe li nascose sotto la quercia ch è presso a Sichem. 5 Poi si partirono; e un terrore mandato da Dio invase le città ch erano intorno a loro; talché non inseguirono i figliuoli di Giacobbe. 6 Così Giacobbe giunse a Luz, cioè בראשית פרק לה א ג ו יּ אמ ר א לה ים א ל י ע ק ב ק וּם ע ל ה ב ית א ל ו שׁ ב שׁ ם ו ע שׂ ה שׁ ם מ ז בּ ח ל א ל ה נּ ר א ה א ל י ך בּ ב ר ח ך מ פּ נ י ע שׂ ו א ח י ך ב ו יּ אמ ר י ע ק ב א ל בּית וֹ ו א ל כּ ל א שׁ ר ע מּ וֹ ה ס רוּ א ת א לה י ה נּ כ ר א שׁ ר בּ ת כ כ ם ו ה טּ ה ר וּ ו ה ח ל יפוּ שׂ מ ל ת יכ ם ו נ ק וּמ ה ו נ ע ל ה בּ ית א ל ו א ע שׂ ה שּׁ ם מ ז בּ ח ל א ל ה ע נ ה א ת י בּ י וֹם צ ר ת י ו י ה י ע מּ ד י בּ דּ ר ך א שׁ ר ה ל כ תּ י ד ו יּ תּ נוּ א ל י ע ק ב א ת כּ ל א לה י ה נּ כ ר א שׁ ר בּ י ד ם ו א ת ה נּ ז מ ים א שׁ ר בּ א ז נ יה ם ו יּ ט מ ן א ת ם י ע ק ב תּ ח ת ה א ל ה א שׁ ר ע ם שׁ כ ם ה ו יּ סּ עוּ ו י ה י ח תּ ת א לה ים ע ל ה ע ר ים א שׁ ר א ח ר י בּ נ י י ע ק ב ו ס ב י בוֹת יה ם ו ל א ר ד פ וּ ו יּ ב א י ע ק ב ל וּז ה א שׁ ר 8

95 א י Bethel, ch è nel paese di Canaan: egli con tutta la gente che avea seco; 7 ed edificò quivi un altare, e chiamò quel luogo El-Bethel, perché quivi Iddio gli era apparso, quando egli fuggiva dinanzi al suo fratello. 8 Allora morì Debora, balia di Rebecca, e fu sepolta al di sotto di Bethel, sotto la quercia, che fu chiamata Allon- Bacuth. 9 Iddio apparve ancora a Giacobbe, quando questi veniva da Paddan-Aram; e lo benedisse. 10 E Dio gli disse: Il tuo nome è Giacobbe; tu non sarai più chiamato Giacobbe, ma il tuo nome sarà Israele. E gli mise nome Israele. 11 E Dio gli disse: Io sono l Iddio onnipotente; sii fecondo e moltiplica; una nazione, anzi una moltitudine di nazioni discenderà da te, e dei re usciranno dai tuoi lombi; 12 e darò a te e alla tua progenie dopo di te il paese che detti ad Abrahamo e ad Isacco. 13 E Dio risalì di presso a lui, dal luogo dove gli avea parlato. 14 E Giacobbe eresse un monumento di pietra nel luogo dove Iddio gli avea parlato; vi fece sopra una libazione e vi sparse su dell olio. 15 E Giacobbe chiamò Bethel il luogo dove Dio gli avea parlato. 16 Poi partirono da Bethel; e c era ancora qualche distanza per arrivare ad Efrata, quando Rachele partorì. Essa ebbe un duro parto; 17 e mentre penava a partorire, la levatrice le disse: Non temere, perché eccoti un altro figliuolo. 18 E com ella stava per render l anima (perché morì), pose nome יב טו יח בּ א ר ץ כּ נ ע ן ה וא בּ ית א ל ה וּא ו כ ל ה ע ם א שׁ ר ע מּ וֹ ז ו יּ ב ן שׁ ם מ ז בּ ח ו יּ ק ר א ל מּ ק וֹם א ל בּ ית א ל כּ י שׁ ם נ ג לוּ א ל י ו ה א לה ים בּ ב ר ח וֹ מ פּ נ י א ח יו ח ו תּ מ ת דּ ב ר ה מ ינ ק ת ר ב ק ה ו תּ קּ ב ר מ תּ ח ת ל ב ית א ל תּ ח ת ה א לּ וֹן ו יּ ק ר א שׁ מ וֹ א לּ וֹן בּ כ וּת {פ} ט ו יּ ר א א לה ים א ל י ע ק ב ע וֹד בּ ב א וֹ מ פּ דּ ן א ר ם ו י ב ר ך א ת וֹ י ו יּ אמ ר ל וֹ א לה ים שׁ מ ך י ע ק ב ל א י קּ ר א שׁ מ ך ע וֹד י ע ק ב כּ י א ם י שׂ ר א ל י ה י ה שׁ מ ך ו יּ ק ר א א ת שׁ מ וֹ י שׂ ר א ל ו יּ אמ ר ל וֹ א לה ים א נ י א ל שׁ דּ י פּ ר ה וּר ב ה גּ וֹי וּק ה ל גּוֹי ם י ה י ה מ מּ ךּ וּמ ל כ ים מ ח ל צ י ך י צ אוּ ו א ת ה א ר ץ א שׁ ר נ ת תּ י ל א ב ר ה ם וּל י צ ח ק ל ך א תּ נ נּ ה וּ ל ז ר ע ך א ח ר י ך א תּן א ת ה א ר ץ יג ו יּ ע ל מ ע ל יו א לה ים בּ מּ קוֹם א שׁ ר דּ בּ ר א תּ וֹ יד ו יּ צּ ב י ע ק ב מ צּ ב ה בּ מּ ק וֹם א שׁ ר דּ בּ ר א תּ וֹ מ צּ ב ת א ב ן ו יּ סּ ך ע ל יה נ ס ך ו יּ צ ק ע ל יה שׁ מ ן ו יּ ק ר א י ע ק ב א ת שׁ ם ה מּ ק וֹם א שׁ ר דּ בּ ר א תּ וֹ שׁ ם א לה ים בּ ית א ל ו יּ ס ע וּ טז מ בּ ית א ל ו י ה י ע וֹד כּ ב ר ת ה א ר ץ ל ב וֹא א פ ר ת ה ו תּ ל ד ר ח ל ו תּ ק שׁ בּ ל ד תּ הּ יז ו י ה י ב ה ק שׁ ת הּ בּ ל ד תּ הּ ו תּ אמ ר ה מ י לּ ד ת א ל תּ יר א י כּ י ג ם ז ה ל ך בּ ן ו י ה ל הּ י בּ צ את נ פ שׁ הּ כּ י מ ת ה ו תּ ק ר א 9

96 פ{ al bimbo Ben-Oni; ma il padre lo chiamò Beniamino. 19 E Rachele morì, e fu sepolta sulla via di Efrata; cioè di Bethlehem. 20 E Giacobbe eresse un monumento sulla tomba di lei. Questo è il monumento della tomba di Rachele, il quale esiste tuttora. 21 Poi Israele si partì, e piantò la sua tenda al di là di Migdal-Eder. 22 E avvenne che, mentre Israele abitava in quel paese, Ruben andò e si giacque con Bilha, concubina di suo padre. E Israele lo seppe. 23 Or i figliuoli di Giacobbe erano dodici. I figliuoli di Lea: Ruben, primogenito di Giacobbe, Simeone, Levi, Giuda, Issacar, Zabulon. 24 I figliuoli di Rachele: Giuseppe e Beniamino. 25 I figliuoli di Bilha, serva di Rachele: Dan e Neftali. 26 I figliuoli di Zilpa, serva di Lea: Gad e Ascer. Questi sono i figliuoli di Giacobbe che gli nacquero in Paddan- Aram. 27 E Giacobbe venne da Isacco suo padre a Mamre, a Kiriath-Arba, cioè Hebron, dove Abrahamo e Isacco aveano soggiornato. 28 E i giorni d Isacco furono centottant anni. 29 E Isacco spirò, morì, e fu raccolto presso il suo popolo, vecchio e sazio di giorni; ed Esaù e Giacobbe, suoi figliuoli, lo seppellirono. כט שׁ מ וֹ בּ ן אוֹנ י ו א ב יו ק ר א ל וֹ ב נ י מ ין יט ו תּ מ ת ר ח ל ו תּ קּ ב ר בּ ד ר ך א פ ר ת ה ה וא בּ ית ל ח ם כ ו יּ צּ ב י ע ק ב מ צּ ב ה ע ל ק ב ר ת הּ ה וא מ צּ ב ת ק ב ר ת ר ח ל ע ד ה יּ וֹם כא ו יּ סּ ע י שׂ ר א ל ו יּ ט א ה ל ה מ ה ל א ה ל מ ג דּ ל ע ד ר כב * ו י ה י בּ שׁ כּ ן י שׂ ר א ל בּ א ר ץ ה ה וא ו יּ ל ך ר אוּב ן ו יּ שׁ כּ ב א ת בּ ל ה ה פּ יל ג שׁ א ב יו ו יּ שׁ מ ע י שׂר א ל { ו יּ ה י וּ ב נ י י ע ק ב שׁ נ ים ע שׂ ר כג בּ נ י ל א ה בּ כ וֹר י ע ק ב ר אוּב ן ו שׁ מ עוֹן ו ל ו י ו יהוּד ה ו י שּׂ שכ ר וּז ב לוּ ן כד בּ נ י ר ח ל יוֹס ף וּב נ י מ ן כה וּב נ י ב ל ה ה שׁ פ ח ת ר ח ל דּ ן ו נ פ תּ ל י כו וּב נ י ז ל פּ ה שׁ פ ח ת ל א ה גּ ד ו א שׁ ר א לּ ה בּ נ י י ע ק ב א שׁ ר י לּ ד ל וֹ בּ פ דּ ן א ר ם כז ו יּ ב א י ע ק ב א ל י צ ח ק א ב יו מ מ ר א ק ר י ת ה א ר בּ ע ה וא ח ב ר וֹן א שׁ ר גּ ר שׁ ם א ב ר ה ם ו י צ ח ק כח ו יּ ה יוּ י מ י י צ ח ק מ א ת שׁ נ ה וּשׁ מ נ ים שׁ נ ה ו יּ ג ו ע י צ ח ק ו יּ מ ת ו יּ א ס ף א ל ע מּ יו ז ק ן וּשׂ ב ע י מ ים ו יּ ק בּ ר וּ א ת וֹ ע שׂ ו ו י ע ק ב {פ} בּ נ יו Genesi 36 1 Questa è la posterità di Esaù, cioè Edom. 2 Esaù prese le sue mogli tra le figliuole de Cananei: Ada, figliuola di Elon, lo Hitteo; Oholibama, בראשית פרק לו א ו א לּ ה תּ ל ד וֹת ע שׂ ו ה וּא א ד וֹם ע שׂ ו ב ל ק ח א ת נ שׁ יו מ בּ נ וֹת כּ נ ע ן א ת ע ד ה בּ ת א ילוֹן ה ח תּ י ו א ת א ה ל יב מ ה 10

97 figliuola di Ana, figliuola di Tsibeon, lo Hivveo; 3 e Basmath, figliuola d Ismaele, sorella di Nebaioth. 4 Ada partorì ad Esaù Elifaz; Basmath partorì Reuel; 5 e Oholibama partorì Ieush, Ialam e Korah. Questi sono i figliuoli di Esaù, che gli nacquero nel paese di Canaan. 6 Esaù prese le sue mogli, i suoi figliuoli, le sue figliuole, tutte le persone della sua casa, i suoi greggi, tutto il suo bestiame e tutti i beni che aveva messi assieme nel paese di Canaan, e se ne andò in un altro paese, lontano da Giacobbe suo fratello; 7 giacché i loro beni erano troppo grandi perch essi potessero dimorare assieme; e il paese nel quale soggiornavano, non era loro sufficiente a motivo del loro bestiame. 8 Ed Esaù abitò sulla montagna di Seir. Esaù è Edom. 9 Questa è la posterità di Esaù, padre degli Edomiti, sulla montagna di Seir. 10 Questi sono i nomi dei figliuoli di Esaù: Elifaz, figliuolo di Ada, moglie di Esaù; Reuel, figliuolo di Basmath, moglie di Esaù. 11 I figliuoli di Elifaz furono: Teman, Omar, Tsefo, Gatam e Kenaz. 12 Timna era la concubina di Elifaz, figliuolo di Esaù; essa partorì ad Elifaz Amalek. Questi furono i figliuoli di Ada, moglie di Esaù. 13 E questi furono i figliuoli di Reuel: Nahath e Zerach, Shammah e Mizza. Questi furono i figliuoli di Basmath, moglie di Esaù. 14 E questi furono i figliuoli di Oholibama, figliuola di Ana, figliuola di Tsibeon, moglie di Esaù; essa partorì a Esaù: Ieush, Ialam e Korah. יד ו בּ ת ע נ ה בּ ת צ ב ע וֹן ה ח וּ י ג ו א ת בּ שׂ מ ת בּ ת י שׁ מ ע אל א ח וֹת נ ב י וֹת ד ו תּ ל ד ע ד ה י ל ד ה וּב שׂ מ ת א ת א ל יפ ז ל ע שׂ ו י ל ד ה ו א ה ל יב מ ה ה א ת ר עוּא ל א ת יעיש (י ע וּשׁ) ו א ת י ע ל ם ו א ת ק ר ח א לּ ה בּ נ י ע שׂ ו א שׁ ר י לּ דוּ ל וֹ בּ א ר ץ ו ו יּ קּ ח ע שׂ ו א ת נ שׁ יו ו א ת בּ נ יו כּ נ ע ן בּ יתוֹ ו א ת כּ ל נ פ שׁ וֹת ו א ת בּ נ ת יו ו א ת ו א ת כּ ל בּ ה מ תּ וֹ ו א ת מ ק נ הוּ כּ ל ק נ י נ וֹ א שׁ ר ר כ שׁ בּ א ר ץ כּ נ ע ן ו יּ ל ך כּ י ה י ה א ל א ר ץ מ פּ נ י י ע ק ב א ח יו ז ר כוּשׁ ם ר ב מ שּׁ ב ת יח דּ ו ו לא י כ ל ה א ר ץ מ ג וּר יה ם ל שׂ את א ת ם מ פּ נ י מ ק נ יה ם ח ו יּ שׁ ב ע שׂ בּ ה ר שׂ ע יר ע שׂ ו ה וּא א ד וֹם ט ו א לּ ה תּ ל ד וֹת ע שׂ ו א ב י א ד וֹם בּ ה ר י א לּ ה שׁ מ וֹת בּ נ י עשׂ ו א ל יפ ז שׂ ע יר בּ ן ע ד ה א שׁ ת ע שׂ ו ר עוּא ל בּ ן בּ שׂ מ ת יא ו יּ ה י וּ בּ נ י א ל יפ ז תּ ימ ן א שׁ ת ע שׂ ו אוֹמ ר צ פ וֹ ו ג ע תּ ם וּק נ ז יב ו ת מ נ ע ה י ת ה פ יל ג שׁ ל א ל יפ ז בּ ן ע שׂ ו ו תּ ל ד ל א ל יפ ז א ת ע מ ל ק א לּה בּ נ י ע ד ה א שׁ ת ע שׂ ו יג ו א לּ ה בּ נ י ר עוּא ל נ ח ת ו ז ר ח שׁ מּ ה וּמ זּ ה א לּ ה ה י וּ בּ נ י ב שׂ מ ת א שׁ ת ע שׂ ו ו א לּ ה ה י וּ בּ נ י א ה ל יב מ ה ב ת ע נ ה בּ ת צ ב ע וֹן א שׁ ת ע שׂ ו ותּ ו ל ד ל ע שׂ א ת יעיש (י ע וּשׁ) ו א ת י ע ל ם ו א ת ק ר ח 11

98 15 Questi sono i capi de figliuoli di Esaù: Figliuoli di Elifaz, primogenito di Esaù: il capo Teman, il capo Omar, il capo Tsefo, il capo Kenaz, 16 il capo Korah, il capo Gatam, il capo Amalek; questi sono i capi discesi da Elifaz, nel paese di Edom. E sono i figliuoli di Ada. 17 E questi sono i figliuoli di Reuel, figliuolo di Esaù: il capo Nahath, il capo Zerach, il capo Shammah, il capo Mizza; questi sono i capi discesi da Reuel, nel paese di Edom. E sono i figliuoli di Basmath, moglie di Esaù. 18 E questi sono i figliuoli di Oholibama, moglie di Esaù: il capo Ieush, il capo Ialam, il capo Korah; questi sono i capi discesi da Oholibama, figliuola di Ana, moglie di Esaù. 19 Questi sono i figliuoli di Esaù, che è Edom, e questi sono i loro capi. 20 Questi sono i figliuoli di Seir lo Horeo, che abitavano il paese: Lothan, Shobal, Tsibeon, 21 Ana, Dishon, Etser e Dishan. Questi sono i capi degli Horei, figliuoli di Seir, nel paese di Edom. 22 I figliuoli di Lothan furono: Hori e Hemam; e la sorella di Lothan fu Timna. 23 E questi sono i figliuoli di Shobal: Alvan, Manahath, Ebal, Scefo e Onam. 24 E questi sono i figliuoli di Tsibeon: Aiah e Ana. Questo è quell Ana che trovò le acque calde nel deserto, mentre pasceva gli asini di Tsibeon suo padre. 25 E questi sono i figliuoli di Ana: Dishon e Oholibama, figliuola di Ana. 26 E questi sono i figliuoli di Dishon: Hemdan, Eshban, Iithran e Keran. 27 Questi sono i figliuoli di Etser: Bilhan, Zaavan e Akan. 28 Questi sono i figliuoli di Dishan: Uts e Aran. 29 Questi sono i capi degli Horei: il capo Lothan, il capo יט כא טו א לּ ה א לּוּפ י ב נ י ע שׂ ו בּ נ י א ל יפ ז בּ כ וֹר ע שׂ ו א לּ וּף תּ ימ ן א לּ וּף אוֹמ ר א לּ וּף צ פ וֹ א לּ וּף ק נ ז טז א לּ וּף ק ר ח א לּ וּף גּ ע תּ ם א לּ וּף עמ ל ק א לּ ה א לּוּפ י א ל יפ ז בּ א ר ץ א ד וֹם א לּ ה בּ נ י ע ד ה יז ו א לּ ה בּ נ י ר עוּא ל בּ ן ע שׂ ו א לּ וּף נ ח ת א לּ וּף ז ר ח א לּ וּף שׁ מּ ה א לּ וּף מ זּ ה א לּ ה א לּוּפ י ר עוּא ל בּ א ר ץ א ד וֹם א לּ ה בּ נ י ב שׂ מ ת א שׁ ת ע שׂ ו יח ו א לּ ה בּ נ י א ה ל יב מ ה א שׁ ת ע שׂ ו א לּ וּף י ע וּשׁ א לּ וּף י ע ל ם א לּ וּף ק ר ח א לּ ה א לּוּפ י א ה ל יב מ ה בּ ת ע נ ה א שׁ ת ע שׂ ו א לּ ה ב נ י ע שׂ ו ו א לּ ה א לּ וּפ יה ם ה וּא א ד וֹם {ס} כ א לּ ה ב נ י שׂ ע יר ה ח ר י י שׁ ב י ה א ר ץ לוֹט ן ו שׁוֹב ל ו צ ב ע וֹן ו ע נ ה ו ד שׁ וֹן ו א צ ר ו ד ישׁ ן א לּ ה א לּוּפ י ה ח ר י בּ נ י שׂ ע יר בּ א ר ץ א ד וֹם כב ו יּ ה י וּ ב נ י לוֹט ן ח ר י ו ה ימ ם ו א חוֹת לוֹט ן תּ מ נ ע כג ו א לּ ה בּ נ י שׁוֹב ל ע ל ו ן וּמ נ ח ת ו ע יב ל שׁ פ וֹ ו אוֹנ ם כד ו א לּ ה ב נ י צ ב ע וֹן ו א יּ ה ו ע נ ה ה וּא ע נ ה א שׁ ר מ צ א א ת ה יּ מ ם בּ מּ ד בּ ר בּ ר ע ת וֹ א ת ה ח מ ר ים ל צ ב ע וֹן אב יו ו א כה לּ ה ב נ י ע נ ה דּ שׁ ן ו א ה ל יב מ ה בּ ת ע נ ה כו ו א לּ ה בּ נ י ד ישׁ ן ח מ דּ ן ו א שׁ בּ ן ו י ת ר ן וּכ ר ן כז א לּ ה בּ נ י א צ ר בּ ל ה ן ו ז ע ו ן ו ע ק ן כח א לּ ה ב נ י ד ישׁ ן ע וּץ ו א ר ן כט א לּה א לּוּפ י ה ח ר י א לּ וּף לוֹט ן א לּ וּף 12

99 Shobal, il capo Tsibeon, il capo Ana, 30 il capo Dishon, il capo Etser, il capo Dishan. Questi sono i capi degli Horei, i capi ch essi ebbero nel paese di Seir. 31 Questi sono i re che regnarono nel paese di Edom, prima che alcun re regnasse sui figliuoli d Israele: 32 Bela, figliuolo di Beor, regnò in Edom, e il nome della sua città fu Dinhaba. 33 Bela morì, e Iobab, figliuolo di Zerach, di Botsra, regnò in luogo suo. 34 Iobab morì, e Husham, del paese de Temaniti, regnò in luogo suo. 35 Husham morì, e Hadad, figliuolo di Bedad, che sconfisse i Madianiti ne campi di Moab, regnò in luogo suo; e il nome della sua città fu Avith. 36 Hadad morì, e Samla, di Masreka, regnò in luogo suo. 37 Samla morì, e Saul di Rehoboth sul Fiume, regnò in luogo suo. 38 Saul morì, e Baal-Hanan, figliuolo di Acbor, regnò in luogo suo. 39 Baal-Hanan, figliuolo di Acbor, morì, e Hadar regnò in luogo suo. Il nome della sua città fu Pau, e il nome della sua moglie, Mehetabeel, figliuola di Matred, figliuola di Mezahab. 40 E questi sono i nomi dei capi di Esaù, secondo le loro famiglie, secondo i loro territori, coi loro nomi: il capo Timna, il capo Alva, il capo Ieteth, 41 il capo Oholibama, il capo Ela, 42 il capo Pinon, il capo Kenaz, il capo Teman, il capo Mibtsar, il capo Magdiel, il capo Iram. 43 Questi sono i capi di Edom secondo le loro dimore, nel paese che possedevano. Questo è Esaù, il padre degli Edomiti. מ שׁוֹב ל א לּ וּף צ ב ע וֹן א לּ וּף ע נ ה ל א לּ וּף דּ שׁ ן א לּ וּף א צ ר א לּ וּף דּ ישׁ ן א לּ ה א לּוּפ י ה ח ר י ל א לּ פ יה ם בּ א ר ץ שׂ ע יר {פ} לא ו א לּ ה ה מּ ל כ ים א שׁ ר מ ל כוּ בּ א ר ץ א ד וֹם ל פ נ י מ ל ך מ ל ך ל ב נ י י שׂ ר א ל לב ו יּ מ ל ך בּ א ד וֹם בּ ל ע בּ ן בּ ע וֹר ו שׁ ם ע יר וֹ דּ נ ה ב ה לג ו יּ מ ת בּ ל ע ו יּ מ ל ך תּ ח תּ יו יוֹב ב בּ ן ז ר ח מ בּ צ ר ה לד ו יּ מ ת יוֹב ב ו יּמ ל ך תּ ח תּ יו ח שׁ ם מ א ר ץ ה תּ ימ נ י לה ו יּ מ ת ח שׁ ם ו יּ מ ל ך תּ ח תּ יו ה ד ד בּ ן בּ ד ד ה מּ כּ ה א ת מ ד י ן בּ שׂ ד ה מוֹא ב ו שׁ ם ע יר וֹ ע ו ית לו ו יּ מ ת ה ד ד ו יּ מ ל ך תּ ח תּ יו שׂ מ ל ה מ מּ שׂ ר ק ה לז ו יּ מ ת שׂ מ ל ה ו יּ מ ל ך תּ ח תּ יו שׁ א וּל מ ר ח ב וֹת ה נּ ה ר לח ו יּ מ ת שׁ א וּל ו יּ מ ל ך תּ ח תּ יו בּ ע ל ח נ ן בּ ן ע כ בּ וֹר לט ו יּ מ ת בּ ע ל ח נ ן בּ ן ע כ בּוֹר ו יּ מ ל ך תּ ח תּ י ו ה ד ר ו שׁ ם ע יר וֹ פּ עוּ ו שׁ ם א שׁ תּ וֹ מ ה יט ב א ל בּ ת מ ט ר ד בּ ת מ י ז ה ב ו א לּ ה שׁ מ וֹת א לּוּפ י ע שׂ ו ל מ שׁ פּ ח ת ם ל מ ק מ ת ם בּ שׁ מ ת ם א לּ וּף תּ מ נ ע א לּ וּף ע ל ו ה א לּ וּף י ת ת מא א לּוּף א ה ל יב מ ה א לּ וּף א ל ה א לּוּף פּ ינ ן מב א לּ וּף ק נ ז א לּ וּף תּ ימ ן א לּ וּף מ ב צ ר מג א לּ וּף מ ג דּ יא ל א לּ וּף ע יר ם א לּ ה א לּוּפ י א ד וֹם ל מ שׁ ב ת ם בּ א ר ץ א ח זּ ת ם ה וּא ע שׂ ו א ב י א ד וֹם {פ} 13

100 14

101 Parashat Vaieshev וישב פרשת Traduzione italiana riveduta di Giovanni Luzzi, 1925 Genesi 37 1 Or Giacobbe dimorò nel paese dove suo padre avea soggiornato, nel paese di Canaan. 2 E questa è la posterità di Giacobbe. Giuseppe, all età di diciassette anni, pasceva il gregge coi suoi fratelli; e, giovinetto com era, stava coi figliuoli di Bilha e coi figliuoli di Zilpa, mogli di suo padre. E Giuseppe riferì al loro padre la mala fama che circolava sul loro conto. 3 Or Israele amava Giuseppe più di tutti gli altri suoi figliuoli, perché era il figlio della sua vecchiaia; e gli fece una veste lunga con le maniche. 4 E i suoi fratelli, vedendo che il loro padre l amava più di tutti gli altri fratelli, l odiavano, e non gli potevan parlare amichevolmente. 5 Or Giuseppe ebbe un sogno, e lo raccontò ai suoi fratelli; e questi l odiaron più che mai. 6 Egli disse loro: Udite, vi prego, il sogno che ho fatto. 7 Noi stavamo legando de covoni in mezzo ai campi, quand ecco che il mio covone si levò su e si tenne ritto; ed ecco i covoni vostri farsi d intorno al mio covone, e inchinarglisi dinanzi. 8 Allora i suoi fratelli gli dissero: Dovrai tu dunque regnare su noi? o dominarci? E l odiarono più che mai a motivo de suoi sogni e delle sue parole. 9 Egli ebbe ancora un altro sogno, e lo raccontò ai suoi fratelli, dicendo: Ho avuto un altro sogno! Testo ebraico composto dal Mechon Mamre בראשית פרק לז א ו יּ שׁ ב י ע ק ב בּ א ר ץ מ גוּר י א ב יו בּ א ר ץ א לּ ה ב כּ נ ע ן בּ ן שׁ ב ע ע שׂ ר ה תּ ל ד וֹת י ע ק ב יוֹס ף ר ע ה ה י ה שׁ נ ה א ת א ח יו בּ צּ אן ו ה וּא נ ע ר א ת בּ נ י ב ל ה ה ו א ת בּ נ י ז ל פּ ה נ שׁ י א ב יו ו יּ ב א יוֹס ף א ת דּ בּ ת ם ר ע ה א ל א ב יה ם ג ו י שׂ ר א ל א ה ב א ת יוֹס ף מ כּ ל בּ נ יו כּ י ב ן ז ק נ ים ה וּא ל וֹ ו ע שׂ ד ז ה ל וֹ כּ ת נ ת פּ סּ ים ו יּ ר א וּ א ח יו כּ י א ת וֹ א ה ב א ב יה ם מ כּ ל א ח יו ו יּ שׂ נ א וּ א ת וֹ ו ל א י כ ל וּ דּ בּ ר וֹ ל שׁ ל ם ה ו יּ ח ל ם יוֹס ף ח ל וֹם ו יּ גּ ד ל א ח יו ו יּוֹס פוּ ע וֹד שׂ נ א א ת וֹ ו ו יּ א מר א ל יה ם שׁ מ עוּ נ א ה ח ל וֹם ה זּ ה א שׁ ר ח ל מ תּ י ו ה נּ ה א נ ח נוּ מ א לּ מ ים א ל מּ ים בּ ת וֹ ך ה שּׂ ד ה ו ה נּ ה ק מ ה א ל מּ ת י ו ג ם נ צּ ב ה ו ה נּ ה ת ס בּ ינ ה ל א ל מּ ת י ח א ל מּ ת יכ ם ו תּ שׁ תּ ח ו ין ו יּ אמ רוּ לוֹ א ח יו ה מ ל ך תּ מ ל ך ע ל ינוּ א ם מ שׁ וֹל תּ מ שׁ ל בּ נוּ ו יּוֹס פוּ עוֹד ו ע ל דּ ב ר יו ט שׂ נ א א ת וֹ ע ל ח ל מ ת יו ו יּ ח ל ם עוֹד ח ל וֹם א ח ר ו י ס פּ ר א ת וֹ ל א ח יו ו יּ אמ ר ה נּ ה ח ל מ תּ י 1

102 Ed ecco che il sole, la luna e undici stelle mi s inchinavano dinanzi. 10 Ei lo raccontò a suo padre e ai suoi fratelli; e suo padre lo sgridò, e gli disse: Che significa questo sogno che hai avuto? Dovremo dunque io e tua madre e i tuoi fratelli venir proprio a inchinarci davanti a te fino a terra? 11 E i suoi fratelli gli portavano invidia, ma suo padre serbava dentro di sé queste parole. 12 Or i fratelli di Giuseppe erano andati a pascere il gregge del padre a Sichem. 13 E Israele disse a Giuseppe: I tuoi fratelli non sono forse alla pastura a Sichem? Vieni, che ti manderò da loro. Ed egli rispose: Eccomi. 14 Israele gli disse: Va a vedere se i tuoi fratelli stanno bene, e se tutto va bene col gregge; e torna a dirmelo. Così lo mandò dalla valle di Hebron, e Giuseppe arrivò a Sichem. 15 E un uomo lo trovò che andava errando per i campi e quest uomo lo interrogò, dicendo: Che cerchi? 16 Egli rispose: Cerco i miei fratelli; deh, dimmi dove siano a pascere il gregge. 17 E quell uomo gli disse: Son partiti di qui, perché li ho uditi che dicevano: Andiamocene a Dotan. Giuseppe andò quindi in traccia de suoi fratelli, e li trovò a Dotan. 18 Essi lo scorsero da lontano; e prima ch egli fosse loro vicino, macchinarono d ucciderlo. 19 E dissero l uno all altro: Ecco cotesto sognatore che viene! 20 Ora dunque venite, uccidiamolo, e gettiamolo in una di queste cisterne; diremo poi che una mala bestia l ha divorato, e vedremo che ne sarà de suoi sogni. 21 Ruben udì questo, ח לוֹם ע וֹד ו ה נּ ה ה שּׁ מ שׁ ו ה יּ ר ח ו א ח ד ע שׂ ר כּ וֹכ ב ים מ שׁ תּ ח ו ים ל י י ו י ס פּ ר א ל א ב יו ו א ל א ח יו ו יּ ג ע ר בּ וֹ א ב יו ו יּ אמ ר ל וֹ מ ה ה ח ל וֹם ה זּ ה א שׁ ר ח ל מ תּ ה ב וֹא נ ב וֹא א נ י ו א מּ ך ו א ח י ך ל ה שׁ תּ ח ו ת ל ך א ר צ ה יא ו י ק נ אוּ ב וֹ א ח יו ו א ב יו שׁ מ ר א ת ה דּ ב ר יב ו יּ ל כ וּ א ח יו ל ר ע וֹת א ת צ אן א ב יה ם בּ שׁ כ ם יג ו יּ אמ ר י שׂ ר א ל א ל יוֹס ף ה ל וֹא א ח י ך ר ע ים בּ שׁ כ ם ל כ ה ו א שׁ ל ח ך א ל יה ם ו יּ אמ ר ל וֹ ה נּ נ י יד א ת שׁ ל וֹם א ח י ך ו יּ אמ ר ל וֹ ל ך נ א ר א ה ו א ת שׁ ל וֹם ה צּ אן ו ה שׁ ב נ י דּ ב ר ו יּ שׁ ל ח הוּ מ ע מ ק ח ב ר וֹן ו יּ ב א שׁ כ מ ה טו ו יּ מ צ א הוּ א ישׁ ו ה נּ ה ת ע ה בּ שּׂ ד ה ו יּ שׁ א ל הוּ ה א ישׁ ל אמ ר מ ה תּ ב קּ שׁ טז ו יּ אמ ר א ת א ח י א נ כ י מ ב קּ שׁ ה גּ יד ה נּ א ל י א יפ ה ה ם ר ע ים יז ו יּ אמ ר ה א ישׁ נ ס ע וּ מ זּ ה כּ י שׁ מ ע תּ י א מ ר ים נ ל כ ה דּ ת י נ ה ו יּ ל ך יוֹס ף א ח ר א ח יו ו יּ מ צ א ם בּ ד ת ן יח ו יּ ר א וּ א ת וֹ מ ר ח ק וּב ט ר ם י ק ר ב א ל יה ם ו יּ ת נ כּ ל וּ א ת וֹ ל ה מ ית וֹ יט ו יּ אמ ר וּ א ישׁ א ל א ח יו ה נּ ה בּ ע ל ה ח למ וֹת ה לּ ז ה בּ א כ ו ע תּ ה ל כ וּ ו נ ה ר ג הוּ ו נ שׁ ל כ הוּ בּ א ח ד ה בּ ר וֹת ו א מ ר נוּ ח יּ ה ר ע ה א כ ל ת הוּ ו נ ר א ה מ ה יּ ה י וּ ח ל מ ת יו כא ו יּ שׁ מ ע ר אוּב ן 2

103 e lo liberò dalle loro mani. Disse: Non gli togliamo la vita. 22 Poi Ruben aggiunse: Non spargete sangue; gettatelo in quella cisterna ch è nel deserto, ma non lo colpisca la vostra mano. Diceva così, per liberarlo dalle loro mani e restituirlo a suo padre. 23 Quando Giuseppe fu giunto presso i suoi fratelli, lo spogliarono della sua veste, della veste lunga con le maniche che aveva addosso; 24 lo presero e lo gettarono nella cisterna. Or la cisterna era vuota; non c era punt acqua. 25 Poi si misero a sedere per prender cibo; e avendo alzati gli occhi, ecco che videro una carovana d Ismaeliti, che veniva da Galaad, coi suoi cammelli carichi di aromi, di balsamo e di mirra, che portava in Egitto. 26 E Giuda disse ai suoi fratelli: Che guadagneremo a uccidere il nostro fratello e a nascondere il suo sangue? 27 Venite, vendiamolo agl Ismaeliti, e non lo colpisca la nostra mano, poiché è nostro fratello, nostra carne. E i suoi fratelli gli diedero ascolto. 28 E come que mercanti Madianiti passavano, essi trassero e fecero salire Giuseppe su dalla cisterna, e lo vendettero per venti sicli d argento a quegl Ismaeliti. E questi menarono Giuseppe in Egitto. 29 Or Ruben tornò alla cisterna; ed ecco, Giuseppe non era più nella cisterna. Allora egli si stracciò le vesti, 30 tornò dai suoi fratelli, e disse: Il fanciullo non c è più; e io, dove andrò io? 31 Essi presero la veste di Giuseppe, scannarono un becco, e intrisero del sangue la veste. כח לא ו יּ צּ ל הוּ מ יּ ד ם ו יּ אמ ר ל א נ כּ נּוּ נ פ שׁ כב ו יּ אמ ר א ל ה ם ר אוּב ן א ל תּ שׁ פּ כוּ ד ם ה שׁ ל יכוּ א ת וֹ א ל ה בּ וֹר ה זּ ה א שׁ ר בּ מּ ד בּ ר ו י ד א ל תּ שׁ ל חוּ ב וֹ ל מ ע ן ה צּ יל א תוֹ מ יּ ד ם ל ה שׁ יב וֹ א ל א ב יו כג ו י ה י כּ א שׁ ר בּ א יוֹס ף א ל א ח יו ו יּ פ שׁ יטוּ א ת יוֹס ף א ת כּ תּ נ תּ וֹ א ת כּ ת נ ת ה פּ סּ ים א שׁ ר ע ל יו כד ו יּ קּ ח הוּ ו יּ שׁ ל כוּ א ת וֹ ה בּ ר ה ו ה בּ וֹר ר ק א ין בּ וֹ מ י ם כה ו יּ שׁ ב וּ ל א כ ל ל ח ם ו יּ שׂ א וּ ע ינ יה ם ו יּ ר א וּ ו ה נּ ה א ר ח ת י שׁ מ ע אל ים בּ א ה מ גּ ל ע ד וּג מ לּ יה ם נ שׂ א ים נ כ את וּצ ר י ו ל ט ה וֹל כ ים ל הוֹר יד מ צ ר י מ ה כו ו יּ אמ ר י הוּד ה א ל א ח יו מ ה בּ צ ע כּ י נ ה ג ר א ת א ח ינוּ ו כ סּ ינוּ א ת דּ מ וֹ כז ל כ וּ ו נ מ כּ ר נּוּ ל יּ שׁ מ ע אל ים ו י ד נוּ א ל תּ ה י ב וֹ כּ י א ח ינוּ ב שׂ ר נוּ ה וּא ו יּ שׁ מ ע וּ א ח יו ו יּ ע ב רוּ א נ שׁ ים מ ד י נ ים ס ח ר ים ו יּ מ שׁ כוּ ו יּ ע ל וּ א ת יוֹס ף מ ן ה בּ וֹר ו יּ מ כּ ר וּ א ת יוֹס ף ל יּ שׁ מ ע אל ים בּ ע שׂ ר ים כּ ס ף ו יּ ב יאוּ א ת יוֹס ף מ צ ר י מ ה כט ו יּ שׁ ב ר אוּב ן א ל ה בּ וֹר ו ה נּ ה א ין יוֹס ף בּ בּ וֹר ו יּ ק ר ע א ת בּ ג ד יו ל ו יּ שׁ ב א ל א ח יו ו יּ אמ ר ה יּ ל ד א ינ נּוּ ו א נ י א נ ה א נ י ב א ו יּ ק ח וּ את כּ ת נ ת יוֹס ף ו יּ שׁ ח טוּ שׂ ע יר ע זּ ים ו יּ ט בּ ל וּ א ת ה כּ תּ נ ת בּ דּ ם 3

104 פ{ 32 Poi mandarono uno a portare al padre loro la veste lunga con le maniche, e gli fecero dire: Abbiam trovato questa veste; vedi tu se sia quella del tuo figliuolo, o no. 33 Ed egli la riconobbe e disse: È la veste del mio figliuolo; una mala bestia l ha divorato; per certo, Giuseppe è stato sbranato. 34 E Giacobbe si stracciò le vesti, si mise un cilicio sui fianchi, e fece cordoglio del suo figliuolo per molti giorni. 35 E tutti i suoi figliuoli e tutte le sue figliuole vennero a consolarlo; ma egli rifiutò d esser consolato, e disse: Io scenderò, facendo cordoglio, dal mio figliuolo, nel soggiorno de morti. E suo padre lo pianse. 36 E que Madianiti lo vendettero in Egitto a Potifar, ufficiale di Faraone, capitano delle guardie. לב ו י שׁ לּ ח וּ א ת כּ ת נ ת ה פּ סּ ים ו יּ ב יא וּ א ל א ב יה ם ו יּ אמ ר וּ ז את מ צ אנוּ ה כּ ר נ א ה כּ ת נ ת בּ נ ך ה וא א ם ל א לג ו יּכּ יר הּ ו יּ אמ ר כּ ת נ ת בּ נ י ח יּ ה ר ע ה א כ ל ת הוּ ט ר ף ט ר ף יוֹס ף לו { לד ו יּ ק ר ע י ע ק ב שׂ מ לת יו ו יּ שׂ ם שׂ ק בּ מ ת נ יו ו יּ ת א בּ ל ע ל בּ נ וֹ י מ ים ר בּ ים לה ו יּ ק מוּ כ ל בּ נ יו ו כ ל בּ נ ת יו ל נ ח מ וֹ ו י מ א ן ל ה ת נ ח ם ו יּ אמ ר כּ י א ר ד א ל בּ נ י א ב ל שׁ א ל ה ו יּ ב ךּ א ת וֹ א ב יו ו ה מּ ד נ ים מ כ ר וּ א ת וֹ א ל מ צ ר י ם ל פ וֹט יפ ר ס ר יס פּ ר ע ה שׂ ר ה טּ בּ ח ים Genesi 38 1 Or avvenne che, in quel tempo, Giuda discese di presso ai suoi fratelli, e andò a stare da un uomo di Adullam, che avea nome Hira. 2 E Giuda vide quivi la figliuola di un Cananeo, chiamato Shua; e se la prese, e convisse con lei. 3 Ed ella concepì e partorì un figliuolo, al quale egli pose nome Er. 4 Poi ella concepì di nuovo, e partorì un figliuolo, al quale pose nome Onan. 5 E partorì ancora un figliuolo, al quale pose nome Scela. Or Giuda era a Kezib, quand ella lo partorì. 6 E Giuda prese per Er, suo primogenito, una moglie di nome Tamar. 7 Ma Er, primogenito di Giuda, era perverso agli occhi dell Eterno, e l Eterno lo fece morire. 8 Allora Giuda disse a Onan: Va dalla moglie del tuo fratello, prenditela come cognato, e suscita una progenie al tuo בראשית פרק לח א ו י ה י בּ ע ת ה ה וא ו יּ ר ד י הוּד ה מ א ת א ח יו ו יּ ט ע ד א ישׁ ע ד לּ מ י וּשׁ מ וֹ ח יר ה ב ו יּ ר א שׁ ם י הוּד ה בּ ת א ישׁ כּ נ ע נ י וּשׁ מ וֹ שׁ וּע ו יּ קּ ח ה ו יּ ב א א ל יה ג ו תּ ה ר ו תּ ל ד בּ ן ו יּ ק ר א א ת שׁ מ וֹ ע ר ד ו תּ ה ר ע וֹד ו תּ ל ד בּ ן ו תּ ק ר א א ת שׁ מ וֹ אוֹנ ן ה ו תּ ס ף עוֹ ד ו תּ ל ד בּ ן ו תּ ק ר א א ת שׁ מ וֹ שׁ ל ה ו ה י ה ב כ ז יב בּ ל ד תּ הּ א ת וֹ ו ו יּ קּ ח י הוּד ה א שּׁ ה ל ע ר בּ כוֹר וֹ וּשׁ מ הּ תּ מ ר ז ו י ה י ע ר בּ כ וֹר י הוּד ה ר ע בּ ע ינ י י הו ה ו י מ ת הוּ י הו ה ח ו יּ אמ ר י הוּד ה ל אוֹנ ן בּ א א ל א שׁ ת א ח י ך ו י בּ ם א ת הּ ו ה ק ם ז ר ע ל א ח י ך 4

105 fratello. 9 E Onan, sapendo che quella progenie non sarebbe sua, quando s accostava alla moglie del suo fratello, faceva in modo d impedire il concepimento, per non dar progenie al fratello. 10 Ciò ch egli faceva dispiacque all Eterno, il quale fece morire anche lui. 11 Allora Giuda disse a Tamar sua nuora: Rimani vedova in casa di tuo padre, finché Scela, mio figliuolo, sia cresciuto. Perché diceva: Badiamo che anch egli non muoia come i suoi fratelli. E Tamar se ne andò, e dimorò in casa di suo padre. 12 Passaron molti giorni, e morì la figliuola di Shua, moglie di Giuda; e dopo che Giuda si fu consolato, salì da quelli che tosavan le sue pecore a Timna; egli col suo amico Hira, l Adullamita. 13 Di questo fu informata Tamar, e le fu detto: Ecco, il tuo suocero sale a Timna a tosare le sue pecore. 14 Allora ella si tolse le vesti da vedova, si coprì d un velo, se ne avvolse tutta, e si pose a sedere alla porta di Enaim, ch è sulla via di Timna; poiché vedeva che Scela era cresciuto, e nondimeno, lei non gli era stata data per moglie. 15 Come Giuda la vide, la prese per una meretrice, perch essa aveva il viso coperto. 16 E accostatosi a lei sulla via, le disse: Lasciami venire da te! Poiché non sapeva ch ella fosse sua nuora. Ed ella rispose: Che mi darai per venire da me? 17 Ed egli le disse: Ti manderò un capretto del mio gregge. Ed ella: Mi darai tu un pegno finché tu me l abbia mandato? 18 Ed egli: Che pegno ti darò? E l altra rispose: Il tuo sigillo, il tuo cordone e il bastone che hai in mano. Egli glieli dette, andò da lei, ed ella rimase incinta di lui. 19 Poi ella si levò, e se ne andò; si tolse ט ו יּ ד ע אוֹנ ן כּ י לּ א ל וֹ י ה י ה ה זּ ר ע ו ה י ה א ם בּ א א ל א שׁ ת א ח יו ו שׁ ח ת א ר צ ה ל ב ל תּ י נ ת ן ז ר ע ל א ח יו י ו יּ ר ע בּ ע ינ י י הו ה א שׁ ר ע שׂ ה ו יּ מ ת גּ ם א ת וֹ יא י הוּד ה ו יּ אמ ר ל ת מ ר כּ לּ ת וֹ שׁ ב י א ל מ נ ה ב ית א ב י ך ע ד י ג דּ ל שׁ ל ה ב נ י כּ י א מ ר פּ ן י מ וּת גּ ם ה וּא כּ א ח יו ו תּ ל ך תּ מ ר ו תּ שׁ ב בּ ית א ב יה יב ו יּ ר בּוּ ה יּ מ ים ו תּ מ ת בּ ת שׁ וּע א שׁ ת י הוּד ה ו יּ נּ ח ם י הוּד ה ו יּ ע ל ע ל גּ ז ז י צ אנוֹ ה וּא ו ח יר ה ר ע הוּ ה ע ד לּ מ י תּ מ נ ת ה יג ו יּ גּ ד ל ת מ ר ל אמ ר ה נּ ה ח מ י ך ע ל ה ת מ נ ת ה ל ג ז צ אנ וֹ יד ו תּ ס ר בּ ג ד י א ל מ נוּת הּ מ ע ל יה ו תּ כ ס בּ צּ ע יף ו תּ ת ע לּ ף ו תּ שׁ ב בּ פ ת ח ע ינ י ם א שׁ ר ע ל דּ ר ך תּ מ נ ת ה כּ י ר א ת ה כּ י ג ד ל שׁ ל ה ו ה וא ל א נ תּ נ ה ל וֹ ל א שּׁ ה טו ו יּ ר א ה י הוּד ה ו יּ ח שׁ ב ה ל זוֹנ ה כּ י כ סּ ת ה פּ נ יה ו יּ ט טז א ל יה א ל ה דּ ר ך ו יּ אמ ר ה ב ה נּ א א ב וֹא א ל י ך כּ י ל א י ד ע כּ י כ לּ ת וֹ ה מ ה תּ תּ ן ל י כּ י ת ב וֹא א ל י יז וא ו תּ אמ ר ו יּ אמ ר א נ כ י א שׁ לּ ח גּ ד י ע זּ ים מ ן ה צּ אן ו תּ אמ ר א ם תּ תּ ן ע ר ב וֹן ע ד שׁ ל ח ך יח ו יּ אמ ר מ ה ה ע ר בוֹן א שׁ ר א תּ ן ל ך ו תּ אמ ר ח ת מ ך וּפ ת יל ך וּמ טּ ך א שׁ ר בּ י ד ך ו יּ תּ ן ל הּ ו יּ ב א א ל יה ו תּ ה ר ל וֹ יט ו תּ ק ם ו תּ ל ך ו תּ ס ר צ ע יפ הּ מ ע ל יה ו תּ ל בּ שׁ בּ ג ד י א ל מ נוּת הּ 5

106 il velo, e si rimise le vesti da vedova. 20 E Giuda mandò il capretto per mezzo del suo amico, l Adullamita, affin di ritirare il pegno di man di quella donna; ma egli non la trovò. 21 Interrogò la gente del luogo, dicendo: Dov è quella meretrice che stava a Enaim, sulla via? E quelli risposero: Qui non c è stata alcuna meretrice. 22 Ed egli se ne tornò a Giuda, e gli disse: Non l ho trovata; e, per di più, la gente del luogo m ha detto: Qui non c è stata alcuna meretrice. 23 E Giuda disse: Si tenga pure il pegno, che non abbiamo a incorrere nel disprezzo. Ecco, io ho mandato questo capretto, e tu non l hai trovata. 24 Or circa tre mesi dopo, vennero a dire a Giuda: Tamar, tua nuora, si è prostituita; e, per di più, eccola incinta in seguito alla sua prostituzione. E Giuda disse: Menatela fuori, e sia arsa! 25 Come la menavano fuori, ella mandò a dire al suocero: Sono incinta dell uomo al quale appartengono queste cose. E disse: Riconosci, ti prego, di chi siano questo sigillo, questi cordoni e questo bastone. 26 Giuda li riconobbe, e disse: Ella è più giusta di me, giacché io non l ho data a Scela, mio figliuolo. Ed egli non ebbe più relazioni con lei. 27 Or quando venne il tempo in cui doveva partorire, ecco ch essa aveva in seno due gemelli. 28 E mentre partoriva, l un d essi mise fuori una mano; e la levatrice la prese, e vi legò un filo di scarlatto, dicendo: Questo qui esce il primo. 29 Ma egli ritirò la mano, ed ecco uscir fuori il suo fratello. Allora la levatrice disse: Perché ti sei fatta questa breccia? Per questo motivo gli fu messo nome Perets. 30 Poi uscì il suo fratello, che aveva alla mano il filo di scarlatto; e fu chiamato Zerach. כ ו יּ שׁ ל ח י הוּד ה א ת גּ ד י ה ע זּ ים בּ י ד ר ע הוּ ה ע ד לּ מ י ל ק ח ת ה ע ר ב וֹן מ יּ ד ה א שּׁ ה ו ל א מ צ א הּ כא ו יּ שׁ א ל א ת א נ שׁ י מ ק מ הּ ל אמ ר א יּ ה ה קּ ד שׁ ה ה וא ב ע ינ י ם ע ל ה דּ ר ך ק ד שׁ ה מ צ את יה כב ו יּ אמ ר וּ ל א ה י ת ה ב ז ה ו יּ שׁ ב א ל י הוּד ה ו יּ אמ ר ל א ו ג ם א נ שׁ י ה מּ קוֹם ל א ה י ת ה ב ז ה ק ד שׁ ה כג א מ ר וּ ו יּ אמ ר י הוּד ה תּ קּ ח ל הּ פּ ן נ ה י ה ל ב וּז ה נּ ה שׁ ל ח תּ י ה גּ ד י ה זּ ה ו א תּ ה ל א מ צ את הּ כד ו י ה י כּ מ שׁ ל שׁ ח ד שׁ ים ו יּ גּ ד ל יהוּד ה ל אמ ר ז נ ת ה תּ מ ר כּ לּ ת ך ו ג ם ה נּ ה ה ר ה ל ז נוּנ ים ו יּ אמ ר י הוּד ה ה וֹצ יא וּה ו ת שּׂ ר ף כה ה וא מוּצ את ו ה יא שׁ ל ח ה א ל ח מ יה ל אמ ר ל א ישׁ א שׁ ה כּ ר נ א ר א לּ ה לּ וֹ א נ כ י ה ר ה ו תּ אמ ר ל מ י ה ח ת מ ת ו ה פּ ת יל ים ו ה מּ טּ ה ה א לּ ה כו ו יּ כּ ר י הוּד ה ו יּ אמ ר צ ד ק ה מ מּ נּ י כּ י ע ל כּ ן ל א נ ת תּ יה ל שׁ ל ה ב נ י ו ל א י ס ף ע וֹד ל ד ע תּ הּ כז ו י ה י בּ ע ת ל ד תּ הּ ו ה נּ ה ת אוֹמ ים בּ ב ט נ הּ כח ו י ה י ב ל ד תּ הּ ו יּ תּ ן י ד ו תּ קּ ח ה מ י לּ ד ת ו תּ ק שׁ ר ע ל י ד וֹ שׁ נ י ל אמ ר ז ה י צ א ר אשׁ נ ה כט ו י ה י כּ מ שׁ יב י ד וֹ ו ה נּ ה י צ א א ח יו ו תּ אמ ר מ ה פּ ר צ תּ ע ל י ך פּ ר ץ ו יּ ק ר א שׁ מ וֹ פּ ר ץ ל ו א ח ר י צ א א ח יו א שׁ ר ע ל י ד וֹ ה שּׁ נ י ו יּ ק ר א שׁ מ וֹ ז ר ח {ס} 6

107 Genesi 39 1 Giuseppe fu menato in Egitto; e Potifar, ufficiale di Faraone, capitano delle guardie, un Egiziano, lo comprò da quegl Ismaeliti che l avevano menato quivi. 2 E l Eterno fu con Giuseppe, il quale prosperava e stava in casa del suo signore, l Egiziano. 3 E il suo signore vide che l Eterno era con lui, e che l Eterno gli faceva prosperare nelle mani tutto quello che intraprendeva. 4 Giuseppe entrò nelle grazie di lui, e attendeva al servizio personale di Potifar, il quale lo fece maggiordomo della sua casa, e gli mise nelle mani tutto quello che possedeva. 5 E da che l ebbe fatto maggiordomo della sua casa e gli ebbe affidato tutto quello che possedeva, l Eterno benedisse la casa dell Egiziano, per amor di Giuseppe; e la benedizione dell Eterno riposò su tutto quello ch egli possedeva, in casa e in campagna. 6 Potifar lasciò tutto quello che aveva, nelle mani di Giuseppe; e non s occupava più di cosa alcuna, tranne del suo proprio cibo. - Or Giuseppe era di presenza avvenente e di bell aspetto. 7 Dopo queste cose avvenne che la moglie del signore di Giuseppe gli mise gli occhi addosso, e gli disse: Giàciti meco. 8 Ma egli rifiutò e disse alla moglie del suo signore: Ecco, il mio signore non s informa da me di nulla ch è nella casa, e ha messo nelle mie mani tutto quello che ha; 9 egli stesso non è più grande di me in questa casa; e nulla mi ha divietato, tranne che te, perché sei sua moglie. Come dunque potrei io fare questo gran male e peccare contro Dio? 10 E bench ella gliene parlasse ogni giorno, Giuseppe non acconsentì, né a ב בראשית פרק לט א ו יוֹס ף הוּר ד מ צ ר י מ ה ו יּ ק נ הוּ פּ וֹט יפ ר ס ר יס פּ ר ע ה שׂ ר ה טּ בּ ח ים א ישׁ מ צ ר י מ יּ ד ה יּ שׁ מ ע אל ים א שׁ ר ה וֹר ד הוּ שׁ מּ ה ו י ה י י הו ה א ת יוֹס ף ו י ה י א ישׁ מ צ ל י ח ו י ה י בּ ב ית א ד נ יו ה מּ צ ר י ו יּ ר א א ד נ יו ג כּ י י הו ה א תּ וֹ ו כ ל א שׁ ר ה וּא ע שׂ ה י הו ה מ צ ל יח בּ י ד וֹ ד ו יּ מ צ א יוֹס ף ח ן בּ ע ינ יו ו י שׁ ר ת א ת וֹ ו יּ פ ק ד הוּ ע ל בּ ית וֹ ו כ ל י שׁ ל וֹ נ ת ן בּ י ד וֹ ה ו י ה י מ א ז ה פ ק יד א ת וֹ בּ ב ית וֹ ו ע ל כּ ל א שׁ ר י שׁ ל וֹ ו י ב ר ך י הו ה א ת בּ ית ה מּ צ ר י בּ ג ל ל יוֹס ף ו י ה י בּ ר כּ ת י הו ה בּ כ ל א שׁ ר י שׁ ל וֹ בּ בּ י ת וּב שּׂ ד ה ו ו יּ ע ז ב כּ ל א שׁ ר לוֹ בּ י ד יוֹס ף ו ל א י ד ע א תּוֹ מ א וּמ ה כּ י א ם ה לּ ח ם א שׁ ר ה וּא אוֹכ ל ו י ה י יוֹס ף י פ ה ת א ר ו יפ ה מ ר א ה ז ו י ה י א ח ר ה דּ ב ר ים ה א לּ ה ו תּ שּׂ א א שׁ ת א ד נ יו א ת ע ינ יה א ל יוֹס ף ו תּ אמ ר שׁ כ ב ה ע מּ י ו יּ אמ ר ו י מ א ן ח א ל א שׁ ת א ד נ יו ה ן א ד נ י ל א י ד ע א תּ י מ ה בּ בּ י ת ו ט כ ל א שׁ ר י שׁ ל וֹ נ ת ן בּ י ד י א ינ נּוּ ג ד וֹל בּ בּ י ת ה זּ ה מ מּ נּ י ו ל א ח שׂ ך מ מּ נּ י מ א וּמ ה כּ י א ם אוֹת ך בּ א שׁ ר א תּ א שׁ תּ וֹ ו א י ך א ע שׂ ה ה ר ע ה ה גּ ד ל ה ה זּ את ו ח ט את י ל א לה ים א ל יוֹס ף י וֹם ו י ה י כּ ד בּ ר הּ י י וֹם ו ל א שׁ מ ע א ל י ה 7

108 giacersi né a stare con lei. 11 Or avvenne che un giorno egli entrò in casa per fare il suo lavoro; e non c era quivi alcuno della gente di casa; 12 ed essa lo afferrò per la veste, e gli disse: Giaciti meco. Ma egli le lasciò in mano la veste, e fuggì fuori. 13 E quand ella vide ch egli le aveva lasciata la veste in mano e ch era fuggito fuori, 14 chiamò la gente della sua casa, e le parlò così: Vedete, ei ci ha menato in casa un Ebreo per pigliarsi giuoco di noi; esso è venuto da me per giacersi meco, ma io ho gridato a gran voce. 15 E com egli ha udito ch io alzavo la voce e gridavo, m ha lasciato qui la sua veste, ed è fuggito fuori. 16 E si tenne accanto la veste di lui, finché il suo signore non fu tornato a casa. 17 Allora ella gli parlò in questa maniera: Quel servo ebreo che tu ci hai menato, venne da me per pigliarsi giuoco di me. 18 Ma com io ho alzato la voce e ho gridato, egli m ha lasciato qui la sua veste e se n è fuggito fuori. 19 Quando il signore di Giuseppe ebbe intese le parole di sua moglie che gli diceva: Il tuo servo m ha fatto questo! l ira sua s infiammò. 20 E il signore di Giuseppe lo prese e lo mise nella prigione, nel luogo ove si tenevano chiusi i carcerati del re. Egli fu dunque là in quella prigione. 21 Ma l Eterno fu con Giuseppe, e spiegò a pro di lui la sua benignità, cattivandogli le grazie del governatore della prigione. 22 E il governatore della prigione affidò alla sorveglianza di Giuseppe tutti i detenuti ch erano nella carcere; כב ל שׁ כּ ב א צ ל הּ ל ה י וֹת ע מּ הּ יא ו י ה י כּ ה יּ וֹם ה זּ ה ו יּ ב א ה בּ י ת ה ל ע שׂ וֹת מ ל אכ תּ וֹ ו א ין א ישׁ מ א נ שׁ י ה בּ י ת שׁ ם בּ בּ י ת יב ו תּ ת פּ שׂ הוּ בּ ב ג ד וֹ ל אמ ר שׁ כ ב ה ע מּ י ו יּ ע ז ב בּ ג דוֹ בּ י ד הּ ו יּ נ ס ו יּ צ א ה ח וּצ ה יג ו י ה י כּ ר אוֹת הּ כּ י ע ז ב בּ ג ד וֹ בּ י ד הּ ו יּ נ ס ה ח וּצ ה יד ו תּ ק ר א ל א נ שׁ י ב ית הּ ו תּ אמ ר ל ה ם ל אמ ר ר א וּ ה ב יא ל נוּ א ישׁ ע ב ר י ל צ ח ק בּ נוּ בּ א א ל י ל שׁ כּ ב ע מּ י ו א ק ר א בּ ק וֹל גּ ד וֹל טו ו י ה י כ שׁ מ ע וֹ כּ י ה ר ימ ת י קוֹל י ו א ק ר א ו יּ ע ז ב בּ ג דוֹ א צ ל י ו יּ נ ס ו יּ צ א ה ח וּצ ה טז ותּ נּ ח בּ ג ד וֹ א צ ל הּ ע ד בּ וֹא א ד נ יו א ל בּ ית וֹ יז ו תּ ד בּ ר א ל יו כּ דּ ב ר ים ה א לּ ה ל אמ ר בּ א א ל י ה ע ב ד ה ע ב ר י א שׁ ר ה ב את לּ נוּ ל צ ח ק בּ י יח ו י ה י כּ ה ר ימ י קוֹל י ו א ק ר א ו יּ ע ז ב בּ ג ד וֹ א צ ל י ו יּ נ ס ה ח וּצ ה יט ו י ה י כ שׁ מ ע א ד נ יו א ת דּ ב ר י א שׁ תּ וֹ א שׁ ר דּ בּ ר ה א ל יו ל אמ ר כּ דּ ב ר ים ה א לּ ה ע שׂ ה ל י ע ב דּ ך ו יּ ח ר א פּ וֹ כ ו יּ קּ ח א ד נ י יוֹס ף א ת וֹ ו יּ תּ נ ה וּ א ל בּ ית ה סּ ה ר מ ק וֹם א שׁ ר אסורי (א ס יר י) ה מּ ל ך א סוּר ים ו י ה י שׁ ם בּ ב ית ה סּ ה ר כא ו י ה י י הו ה א ת יוֹס ף ו יּ ט א ל יו ח ס ד ו יּ תּ ן ח נּ וֹ בּ ע ינ י שׂ ר בּ ית ה סּ ה ר ו יּ תּ ן שׂ ר בּ ית ה סּ ה ר בּי ד יוֹס ף א ת כּ ל ה א ס יר ם א שׁ ר בּ ב ית ה סּ ה ר ו א ת 8

109 e nulla si faceva quivi senza di lui. 23 Il governatore della prigione non rivedeva niente di quello ch era affidato a lui, perché l Eterno era con lui, e l Eterno faceva prosperare tutto quello ch egli intraprendeva. כג כּ ל א שׁ ר ע שׂ ים שׁ ם ה וּא ה י ה ע שׂ ה שׂ ר א ין בּ ית ה סּ ה ר ר א ה א ת כּ ל מ א וּמ ה בּ י ד וֹ בּ א שׁ ר י הו ה א תּ וֹ ו א שׁ ר ה וּא ע שׂ ה י הו ה מ צ ל יח {פ} Genesi 40 1 Or, dopo queste cose, avvenne che il coppiere e il panattiere del re d Egitto offesero il loro signore, il re d Egitto. 2 E Faraone s indignò contro i suoi due ufficiali, contro il capo de coppieri e il capo de panattieri, 3 e li fece mettere in carcere, nella casa del capo delle guardie; nella prigione stessa dove Giuseppe stava rinchiuso. 4 E il capitano delle guardie li affidò alla sorveglianza di Giuseppe, il quale li serviva. Ed essi rimasero in prigione per un certo tempo. 5 E durante una medesima notte, il coppiere e il panattiere del re d Egitto, ch erano rinchiusi nella prigione, ebbero ambedue un sogno, un sogno per uno, e ciascun sogno aveva il suo significato particolare. 6 Giuseppe, venuto la mattina da loro, li guardò, ed ecco, erano conturbati. 7 E interrogò gli ufficiali di Faraone ch eran con lui in prigione nella casa del suo signore, e disse: Perché avete oggi il viso così mesto? 8 E quelli gli risposero: Abbiam fatto un sogno e non v è alcuno che ce lo interpreti. E Giuseppe disse loro: Le interpretazioni non appartengono a Dio? Raccontatemi i sogni, vi prego. 9 E il capo de coppieri raccontò il suo sogno a Giuseppe, e gli disse: Nel mio sogno, ecco, mi stava davanti una vite; בראשית פרק מ א ו י ה י א ח ר ה דּ ב ר ים ה א לּ ה ח ט א וּ מ שׁ ק ה מ ל ך מ צ ר י ם ו ה א פ ה ל א ד נ יה ם ל מ ל ך מ צ ר י ם ב ו יּ ק צ ף פּ ר ע ה ע ל שׁ נ י ס ר יס יו ע ל שׂ ר ה מּ שׁ ק ים ו ע ל שׂ ר ה אוֹפ ים ג ו יּ תּ ן א ת ם בּ מ שׁ מ ר בּ ית שׂ ר ה טּ בּ ח ים א ל בּ ית ה סּ ה ר מ ק וֹם א שׁ ר יוֹס ף א ס וּר שׁ ם ד ו יּ פ ק ד שׂ ר ה טּ בּ ח ים א ת יוֹס ף א תּ ם ו י שׁ ר ת א ת ם ו יּ ה י וּ י מ ים בּ מ שׁ מ ר ה ו יּ ח ל מוּ ח ל וֹם שׁ נ יה ם א ישׁ ח למוֹ בּ ל י ל ה א ח ד א ישׁ כּ פ ת ר וֹן ח למ וֹ ה מּ שׁ ק ה ו ה א פ ה א שׁ ר ל מ ל ך מ צ ר י ם א שׁ ר א סוּר ים בּ ב ית ה סּ ה ר ו יּ ב א ו א ל יה ם יוֹס ף בּ בּ ק ר ו יּ ר א א ת ם ו ה נּ ם ו יּ שׁ א ז ז ע פ ים ל א ת ס ר יס י פ ר ע ה א שׁ ר א תּ וֹ ב מ שׁ מ ר בּ ית א ד נ יו ל אמ ר מ דּ וּע פּ נ יכ ם ר ע ים ה יּ וֹם ח ו יּ אמ ר וּ א ל יו ח ל וֹם ח ל מ נוּ וּפ ת ר א ין א ת וֹ ו יּ אמ ר א ל ה ם יוֹס ף ה ל וֹא ל א לה ים פּ ת ר נ ים ס פּ רוּ נ א ל י ט ו י ס פּ ר שׂ ר ה מּ שׁ ק ים א ת ח למ וֹ ל יוֹס ף ו יּ אמ ר ל וֹ בּ ח לוֹמ י ו ה נּ ה ג פ ן ל פ נ י 9

110 10 e in quella vite c eran tre tralci; e mi pareva ch essa germogliasse, poi fiorisse, e desse in fine dei grappoli d uva matura. 11 E io avevo in mano la coppa di Faraone; presi l uva, la spremei nella coppa di Faraone, e diedi la coppa in mano a Faraone. 12 Giuseppe gli disse: Questa è l interpretazione del sogno: i tre tralci sono tre giorni; 13 ancora tre giorni, e Faraone ti farà rialzare il capo, ti ristabilirà nel tuo ufficio, e tu darai in mano a Faraone la sua coppa, nel modo che facevi prima, quand eri suo coppiere. 14 Ma ricordati di me, quando sarai felice, e siimi benigno, ti prego; parla di me a Faraone, e fammi uscire da questa casa; 15 perché io fui portato via furtivamente dal paese degli Ebrei, e anche qui non ho fatto nulla da esser messo in questa fossa. 16 Il capo de panattieri, vedendo che la interpretazione di Giuseppe era favorevole, gli disse: Anch io, nel mio sogno, ecco, avevo tre canestri di pan bianco, sul capo; 17 e nel canestro più alto c era per Faraone ogni sorta di vivande cotte al forno; e gli uccelli le mangiavano dentro al canestro sul mio capo. 18 Giuseppe rispose e disse: Questa è l interpretazione del sogno: i tre canestri sono tre giorni; 19 ancora tre giorni, e Faraone ti porterà via la testa di sulle spalle, ti farà impiccare a un albero, e gli uccelli ti mangeranno le carni addosso. 20 E avvenne, il terzo giorno, ch era il natalizio di Faraone, che questi dette un convito a tutti i suoi servitori, e fece alzare יא י וּב גּ פ ן שׁ לשׁ ה שׂ ר יג ם ו ה וא כ פ ר ח ת ע ל ת ה נ צּ הּ ה ב שׁ ילוּ א שׁ כּ לת יה ע נ ב ים ו כ וֹס פּ ר ע ה בּ י ד י ו א קּ ח א ת ה ע נ ב ים ו א שׂ ח ט א ת ם א ת ה כּ וֹס ע ל כּ ף פּ ר ע ה א ל כּ וֹס פּ ר ע ה ו א תּ ן ו יּ אמ ר ל וֹ יב יוֹס ף ז ה פּ ת ר נ וֹ שׁ ל שׁ ת ה שּׂ ר ג ים שׁ ל שׁ ת י מ ים ה ם פ ר ע ה בּ ע וֹד יג א ת ר אשׁ ך ו ה שׁ יב ך שׁ ל שׁ ת י מ ים י שּׂ א ע ל כּ נּ ך ו נ ת תּ כוֹס פּ ר ע ה בּ י ד וֹ כּ מּ שׁ פּ ט ה ר אשׁ וֹן א שׁ ר ה י ית מ שׁ ק הוּ יד כּ י א ם ז כ ר תּ נ י א תּ ך כּ א שׁ ר י יט ב ל ך ו ע שׂ ית נּ א ע מּ ד י ח ס ד ו ה מ ן ה בּ י ת ה זּ ה טו ז כּ ר תּ נ י א ל פּ ר ע ה ו ה וֹצ את נ י כּ י ג נּ ב גּ נּ ב תּ י מ א ר ץ ה ע ב ר ים ו ג ם פּ ה ל א ע שׂ ית י מ א וּמ ה כּ י שׂ מ וּ א ת י בּ בּ וֹר טז ו יּ ר א שׂ ר ה א פ ים כּ י ט וֹב פּ ת ר ו יּ אמ ר א ל יוֹס ף א ף א נ י בּ ח לוֹמ י ע ל ר אשׁ י יז ו ה נּ ה שׁ לשׁ ה ס לּ י ח ר י וּב סּ ל ה ע ל י וֹן מ כּ ל מ א כ ל פּ ר ע ה מ ע שׂ ה א פ ה ו ה ע וֹף א כ ל א ת ם מ ן ה סּ ל מ ע ל ר אשׁ י יח ז ה פּ ת ר נ ה ם יט בּ ע וֹד ו יּ ע ן יוֹס ף ו יּ אמ ר וֹ שׁ ל שׁ ת ה סּ לּ ים שׁ ל שׁ ת י מ ים שׁ ל שׁ ת י מ ים י שּׂ א פ ר ע ה א ת ר אשׁ ך מ ע ל י ך ו ת ל ה א וֹת ך ע ל ע ץ ו א כ ל ה ע וֹף א ת בּ שׂ ר ך מ ע ל י ך כ ו י ה י בּ יּ וֹם ה שּׁ ל ישׁ י י וֹם ה לּ ד ת א ת פּ ר ע ה ו יּ ע שׂ מ שׁ תּ ה ל כ ל ע ב ד יו ו יּ שּׂ א 10

111 il capo al gran coppiere, e alzare il capo al gran panattiere in mezzo ai suoi servitori: 21 ristabilì il gran coppiere nel suo ufficio di coppiere, perché mettesse la coppa in man di Faraone, 22 ma fece appiccare il gran panattiere, secondo la interpretazione che Giuseppe avea loro data. 23 Il gran coppiere però non si ricordò di Giuseppe, ma lo dimenticò. א ת ר אשׁ שׂ ר ה מּ שׁ ק ים ו א ת ר אשׁ שׂ ר ה א פ ים בּ ת וֹ ך ע ב ד יו כא ו יּ שׁ ב א ת שׂ ר ה מּ שׁ ק ים ע ל מ שׁ ק הוּ ו יּ תּ ן ה כּ וֹס ע ל כּ ף פּ ר ע ה כב ו א ת שׂ ר ה א פ ים תּ ל ה כּ א שׁ ר פּ ת ר ל ה ם יוֹס ף כג ו ל א ז כ ר שׂ ר ה מּ שׁ ק ים א ת יוֹס ף ו יּ שׁ כּ ח הוּ {פ} 11

112 Parashat Mikez מקץ פרשת Traduzione italiana riveduta di Giovanni Luzzi, 1925 Genesi 41 1 Or avvenne, in capo a due anni interi, che Faraone ebbe un sogno. Ed ecco che stava presso il fiume; 2 e su dal fiume ecco salire sette vacche, di bell apparenza e grasse, e mettersi a pascere nella giuncaia. 3 E, dopo quelle, ecco salire dal fiume altre sette vacche di brutt apparenza e scarne, e fermarsi presso alle prime, sulla riva del fiume. 4 E le vacche di brutt apparenza e scarne, divorarono le sette vacche di bell apparenza e grasse. E Faraone si svegliò. 5 Poi si riaddormentò, e sognò di nuovo; ed ecco sette spighe, grasse e belle, venir su da un unico stelo. 6 Poi ecco sette spighe, sottili e arse dal vento orientale, germogliare dopo quelle altre. 7 E le spighe sottili inghiottirono le sette spighe grasse e piene. E Faraone si svegliò: ed ecco, era un sogno. 8 La mattina, lo spirito di Faraone fu conturbato; ed egli mandò a chiamare tutti i magi e tutti i savi d Egitto, e raccontò loro i suoi sogni; ma non ci fu alcuno che li potesse interpretare a Faraone. 9 Allora il capo de coppieri parlò a Faraone, dicendo: Ricordo Testo ebraico composto dal Mechon Mamre בראשית פרק מא א ז ו י ה י מ קּ ץ שׁ נ ת י ם י מ ים וּפ ר ע ה ח ל ם ו ה נּ ה ע מ ד ע ל ה י א ר ב ו ה נּ ה מ ן ה י א ר ע לת שׁ ב ע פּ ר וֹת י פ וֹת מ ר א ה וּב ר יא ת בּ שׂ ר ו תּ ר ע ינ ה בּ א חוּ ג א ח ר וֹת ע ל וֹת א ח ר יה ן ו ה נּ ה שׁ ב ע פּ ר וֹת מ ן ה י א ר ר ע וֹת מ ר א ה ו ד קּ וֹת בּ שׂ ר ו תּ ע מ ד נ ה א צ ל ה פּ ר וֹת ע ל שׂ פ ת ה י א ר ד ו תּ אכ ל נ ה ה פּ ר וֹת ר ע וֹת ה מּ ר א ה ו ד קּ ת ה בּ שׂ ר א ת שׁ ב ע ה פּ ר וֹת י פ ת ה מּ ר א ה ו ה בּ ר יא ת ו יּ י ק ץ פּ ר ע ה ה ויּ ישׁ ן ו יּ ח ל ם שׁ נ ית ו ה נּ ה שׁ ב ע שׁ בּ ל ים ע ל וֹת בּ ק נ ה א ח ד בּ ר יא וֹת ו ט ב וֹת ו ו ה נּ ה שׁ ב ע שׁ בּ ל ים דּ קּ וֹת וּשׁ דוּפ ת ק ד ים צ מ ח וֹת א ח ר יה ן ו תּ ב ל ע נ ה ה שּׁ בּ ל ים ה דּ קּ וֹת א ת שׁ ב ע ה שּׁ בּ ל ים ה בּ ר יא וֹת ו ה מּ ל א וֹת ו יּ י ק ץ פּ ר ע ה ו ה נּ ה ח ל וֹם ח ו י ה י ב בּ ק ר ו תּ פּ ע ם רוּח וֹ ו יּ שׁ ל ח ו יּ ק ר א א ת כּ ל ח ר ט מּ י מ צ ר י ם ו א ת כּ ל ח כ מ יה ו י ס פּ ר פּ ר ע ה ל ה ם א ת ח ל מוֹ וא ין פּוֹת ר אוֹת ם ל פ ר ע ה ט ו י ד בּ ר שׂ ר ה מּ שׁ ק ים א ת פּ ר ע ה ל אמ ר א ת ח ט א י א נ י מ ז כּ יר 1

113 oggi i miei falli. 10 Faraone s era sdegnato contro i suoi servitori, e m avea fatto mettere in prigione in casa del capo delle guardie: me, e il capo de panattieri. 11 L uno e l altro facemmo un sogno, nella medesima notte: facemmo ciascuno un sogno, avente il suo proprio significato. 12 Or c era quivi con noi un giovane ebreo, servo del capo delle guardie; a lui raccontammo i nostri sogni, ed egli ce li interpretò, dando a ciascuno l interpretazione del suo sogno. 13 E le cose avvennero secondo l interpretazione ch egli ci aveva data: Faraone ristabilì me nel mio ufficio, e l altro lo fece appiccare. 14 Allora Faraone mandò a chiamare Giuseppe, il quale fu tosto tratto fuor dalla prigione sotterranea. Egli si rase, si cambiò il vestito, e venne da Faraone. 15 E Faraone disse a Giuseppe: Ho fatto un sogno, e non c è chi lo possa interpretare; e ho udito dir di te che, quando t hanno raccontato un sogno, tu lo puoi interpretare. 16 Giuseppe rispose a Faraone, dicendo: Non son io; ma sarà Dio che darà a Faraone una risposta favorevole. 17 E Faraone disse a Giuseppe: Nel mio sogno, ero sulla riva del fiume; 18 quand ecco salir dal fiume sette vacche grasse e di bell apparenza, e mettersi a pascere nella giuncaia. 19 E, dopo quelle, ecco salire altre sette vacche magre, di bruttissima apparenza e scarne: tali, che non ne vidi mai di così brutte in tutto il paese d Egitto. 20 E le vacche magre e brutte divorarono le prime sette vacche grasse; ה יּ וֹם טו י פּ ר ע ה ק צ ף ע ל ע ב ד יו ו יּ תּ ן א ת י בּ מ שׁ מ ר בּ ית שׂ ר ה טּ בּ ח ים א ת י ו א ת שׂ ר ה א פ ים יא ו נּ ח ל מ ה ח ל וֹם בּ ל י ל ה א ח ד א נ י ו ה וּא א ישׁ כּ פ ת ר וֹן ח למ וֹ ח ל מ נוּ יב ו שׁ ם א תּ נוּ נ ע ר ע ב ר י ע ב ד ל שׂ ר ה טּ בּ ח ים ו נּ ס פּ ר ל וֹ ו יּ פ תּ ר ל נוּ א ת ח ל מ ת ינוּ א ישׁ כּ ח למ וֹ פּ ת ר יג ו יהי כּ א שׁ ר פּ ת ר ל נוּ כּ ן ה י ה א ת י ה שׁ יב ע ל כּ נּ י ו א ת וֹ ת ל ה יד ו יּ שׁ ל ח פּ ר ע ה ו יּ ק ר א א ת יוֹס ף ו י ר יצ הוּ מ ן ה בּ וֹר ו י ג לּ ח ו י ח לּ ף שׂ מ לת יו ו יּ ב א א ל פּ ר ע ה ו יּ אמ ר פּ רע ה א ל יוֹס ף ח ל וֹם ח ל מ תּ י וּפ ת ר א ין א ת וֹ ו א נ י שׁ מ ע תּ י ע ל י ך ל אמ ר תּ שׁ מ ע ח ל וֹם ל פ תּ ר א ת וֹ ו יּ ע ן יוֹס ף טז א ת פּ ר ע ה ל אמ ר בּ ל ע ד י א לה ים י ע נ ה א ת שׁ ל וֹם פּ ר ע ה יז ו י ד בּ ר פּ ר עה א ל יוֹס ף בּ ח למ י ה נ נ י ע מ ד ע ל שׂ פ ת ה י א ר כ יח ו ה נּ ה מ ן ה י א ר ע לת פּ ר וֹת בּ ר יא וֹת בּ שׂ ר ו יפ ת שׁ ב ע תּ א ר ו תּ ר ע ינ ה בּ א חוּ יט ו ה נּ ה שׁ ב ע פּ ר וֹת א ח רוֹת ע ל וֹת א ח ר יה ן דּ לּ וֹת ו ר עוֹת תּ א ר מ א ד ו ר קּ וֹת בּ שׂ ר ל א ר א ית י כ ה נּ ה בּ כ ל א ר ץ מ צ ר י ם ל ר ע ו תּ אכ ל נ ה ה פּ ר וֹת ה ר קּ וֹת ו ה ר ע וֹת א ת שׁ ב ע ה פּ ר וֹת ה ר אשׁ נ וֹת ה בּ ר יא ת 2

114 21 e quelle entrarono loro in corpo, e non si riconobbe che vi fossero entrate; erano di brutt apparenza come prima. E mi svegliai. 22 Poi vidi ancora nel mio sogno sette spighe venir su da un unico stelo, piene e belle; 23 ed ecco altre sette spighe vuote, sottili e arse dal vento orientale, germogliare dopo quelle altre. 24 E le spighe sottili inghiottirono le sette spighe belle. Io ho raccontato questo ai magi; ma non c è stato alcuno che abbia saputo spiegarmelo. 25 Allora Giuseppe disse a Faraone: Ciò che Faraone ha sognato è una stessa cosa. Iddio ha significato a Faraone quello che sta per fare. 26 Le sette vacche belle sono sette anni, e le sette spighe belle sono sette anni; è uno stesso sogno. 27 E le sette vacche magre e brutte che salivano dopo quelle altre, sono sette anni; come pure le sette spighe vuote e arse dal vento orientale saranno sette anni di carestia. 28 Questo è quel che ho detto a Faraone: Iddio ha mostrato a Faraone quello che sta per fare. 29 Ecco, stanno per venire sette anni di grande abbondanza in tutto il paese d Egitto; 30 e dopo, verranno sette anni di carestia; e tutta quell abbondanza sarà dimenticata nel paese d Egitto, e la carestia consumerà il paese. 31 E uno non si accorgerà più di quell abbondanza nel paese, a motivo della carestia che seguirà; perché questa sarà molto aspra. 32 E l essersi il sogno replicato due volte a Faraone vuol dire che la cosa è decretata כא כג ו תּ ב אנ ה א ל ק ר בּ נ ה ו ל א נוֹד ע כּי ב אוּ א ל ק ר בּ נ ה וּמ ר א יה ן ר ע כּ א שׁ ר בּ תּ ח לּ ה ו א י ק ץ כב ו א ר א בּ ח למ י ו ה נּ ה שׁ ב ע שׁ בּ ל ים ע ל ת בּ ק נ ה א ח ד מ ל א ת ו ט ב וֹת ו ה נּ ה שׁ ב ע שׁ בּ ל ים צ נ מ וֹת דּ קּ וֹת שׁ ד פ וֹת ק ד ים כד צ מ ח וֹת א ח ר יה ם ו תּ ב ל ע ן ה שּׁ בּ ל ים ה דּ קּ ת א ת שׁ ב ע ה שּׁ בּ ל ים ה טּ ב וֹת ו א מ ר א ל ה ח ר ט מּ ים ו א ין מ גּ יד ל י כה ו יּ אמ ר יוֹס ף א ל פּ ר ע ה ח ל וֹם פּ ר ע ה א ח ד ה וּא א ת א שׁ ר ה א לה ים ל ע שׂ ה ה גּ יד ל פ ר ע ה שׁ ב ע כו פּ ר ת ה טּ ב ת שׁ ב ע שׁ נ ים ה נּ ה ו שׁ ב ע ה שּׁ בּ ל ים ה טּ ב ת שׁ ב ע שׁ נ ים ה נּ ה ח ל וֹם א ח ד ה וּא כז ו שׁ ב ע ה פּ רוֹת ה ר קּ וֹת ו ה ר ע ת ה ע ל ת א ח ר יה ן שׁ ב ע שׁ נ ים ה נּ ה ו שׁ ב ע ה שּׁ בּ ל ים ה ר ק וֹת שׁ ד פ וֹת ה קּ ד ים י ה י וּ שׁ ב ע שׁ נ י ר ע ב כח ה וּא ה דּ ב ר א שׁ ר דּ בּ ר תּ י א ל פּ ר ע ה א שׁ ר ה א לה ים ע שׂ ה ה ר א ה א ת פּ ר ע ה כט ה נּ ה שׁ ב ע שׁ נ ים בּ א וֹת שׂ ב ע גּ דוֹל בּ כ ל א ר ץ מ צ ר י ם ו ק מוּ שׁ ב ע שׁ נ י ר ע ב א ח ר יה ן ו נ שׁ כּ ח כּ ל ה שּׂ ב ע בּ א ר ץ מ צ ר י ם ו כ לּ ה ה ר ע ב א ת ה א ר ץ לא ו ל א י וּ ד ע ה שּׂ ב ע בּ א ר ץ מ פּ נ י ה ר ע ב ה ה וּא א ח ר י כ ן כּ י כ ב ד ה וּא מ א ד לב ו ע ל ה שּׁ נ וֹת ה ח ל וֹם א ל פּ ר ע ה פּ ע מ י ם כּ י נ כ וֹן ה דּ ב ר מ ע ם 3

115 da Dio, e che Dio l eseguirà tosto. 33 Or dunque si provveda Faraone d un uomo intelligente e savio e lo stabilisca sul paese d Egitto. 34 Faraone faccia così: Costituisca de commissari sul paese per prelevare il quinto delle raccolte del paese d Egitto, durante i sette anni dell abbondanza. 35 E radunino essi tutti i viveri di queste sette buone annate che stan per venire, e ammassino il grano a disposizione di Faraone per l approvvigionamento delle città, e lo conservino. 36 Questi viveri saranno una riserva per il paese, in vista dei sette anni di carestia che verranno nel paese d Egitto; e così il paese non perirà per la carestia. 37 Piacque la cosa a Faraone e a tutti i suoi servitori. 38 E Faraone disse ai suoi servitori: Potremmo noi trovare un uomo pari a questo, in cui sia lo spirito di Dio? 39 E Faraone disse a Giuseppe: Giacché Iddio t ha fatto conoscere tutto questo, non v è alcuno che sia intelligente e savio al pari di te. 40 Tu sarai sopra la mia casa, e tutto il mio popolo obbedirà ai tuoi ordini; per il trono soltanto, io sarò più grande di te. 41 E Faraone disse a Giuseppe: Vedi, io ti stabilisco su tutto il paese d Egitto. 42 E Faraone si tolse l anello di mano e lo mise alla mano di Giuseppe; lo fece vestire di abiti di lino fino, e gli mise al collo una collana d oro. 43 Lo fece montare sul suo secondo carro, e davanti a lui si gridava: In ginocchio! Così Faraone lo costituì su tutto il paese d Egitto. לה ה א לה ים וּמ מ ה ר ה א לה ים ל ע שׂ ת וֹ לג ו ע תּ ה י ר א פ ר ע ה א ישׁ נ ב וֹן ו ח כ ם ו ישׁ ית הוּ ע ל א ר ץ מ צ ר י ם לד י ע שׂ ה פ ר ע ה ו י פ ק ד פּ ק ד ים ע ל ה א ר ץ ו ח מּ שׁ א ת א ר ץ מ צ ר י ם בּ שׁ ב ע שׁ נ י ה שּׂ ב ע ו י ק בּ צ וּ א ת כּ ל א כ ל ה שּׁ נ ים ה טּ ב וֹת ה בּ א ת ה א לּ ה ו י צ בּ רוּ ב ר תּ ח ת י ד פּ ר ע ה א כ ל בּ ע ר ים ו שׁ ו ה י ה לו מ רוּ ה א כ ל ל פ קּ דוֹן ל א ר ץ ל שׁ ב ע שׁ נ י ה ר ע ב א שׁ ר תּ ה י ין בּ א ר ץ מ צ ר י ם ו ל א ת כּ ר ת ה א ר ץ בּ ר ע ב לז ו יּ יט ב ה דּ ב ר בּ ע ינ י פ ר ע ה וּב ע ינ י כּ ל ע ב ד יו לח ו יּ אמ ר פּ ר ע ה א ל ע ב ד יו ה נ מ צ א כ ז ה א ישׁ א שׁ ר ר וּ ח א לה ים בּ וֹ לט ו יּ אמ ר פּ ר ע ה א ל יוֹס ף א ח ר י הוֹד יע א לה ים א וֹת ך א ת כּ ל ז את א ין נ ב וֹן ו ח כ ם כּ מ וֹ ך מ א תּ ה תּ ה י ה ע ל בּ ית י ו ע ל פּ י ך י שּׁ ק כּ ל ע מּ י ר ק ה כּ סּ א א ג דּ ל מ מּ ךּ מא ו יּ אמ ר פּ ר ע ה א ל יוֹס ף ר א ה נ ת תּ י א ת ך ע ל כּ ל א ר ץ מ צ ר י ם מב מג ו יּ ס ר פּ ר ע ה א ת ט בּ ע תּוֹ מ ע ל י ד וֹ ו יּ תּ ן א ת הּ ע ל י ד יוֹס ף ו יּ ל בּ שׁ א תוֹ בּ ג ד י שׁ שׁ ו יּ שׂ ם ר ב ד ה זּ ה ב ע ל צ וּ אר וֹ ו יּ ר כּ ב א ת וֹ בּ מ ר כּ ב ת ה מּ שׁ נ ה א שׁ ר ל וֹ ו יּ ק ר א וּ ל פ נ יו א ב ר ך ו נ ת וֹן א ת וֹ ע ל כּ ל א ר ץ מ צ ר י ם 4

116 44 E Faraone disse a Giuseppe: Io son Faraone! e senza te, nessuno alzerà la mano o il piede in tutto il paese d Egitto. 45 E Faraone chiamò Giuseppe Tsafnath-Paneach e gli dette per moglie Asenath figliuola di Potifera, sacerdote di On. E Giuseppe partì per visitare il paese d Egitto. 46 Or Giuseppe avea trent anni quando si presentò dinanzi a Faraone re d Egitto. E Giuseppe uscì dal cospetto di Faraone, e percorse tutto il paese d Egitto. 47 Durante i sette anni d abbondanza, la terra produsse a piene mani; 48 e Giuseppe adunò tutti i viveri di quei sette anni che vennero nel paese d Egitto, e ripose i viveri nelle città; ripose in ogni città i viveri del territorio circonvicino. 49 Così Giuseppe ammassò grano come la rena del mare; in così gran quantità, che si smise di contarlo, perch era innumerevole. 50 Or avanti che venisse il primo anno della carestia, nacquero a Giuseppe due figliuoli, che Asenath figliuola di Potifera sacerdote di On gli partorì. 51 E Giuseppe chiamò il primogenito Manasse, perché, disse, Iddio m ha fatto dimenticare ogni mio affanno e tutta la casa di mio padre. 52 E al secondo pose nome Efraim, perché, disse, Iddio m ha reso fecondo nel paese della mia afflizione. 53 I sette anni d abbondanza ch erano stati nel paese d Egitto, finirono; 54 e cominciarono a venire i sette anni della carestia, come Giuseppe מד ו יּ אמ ר פּ ר ע ה א ל יוֹס ף א נ י פ ר ע ה וּב ל עד י ך ל א י ר ים א ישׁ א ת י ד וֹ ו א ת ר ג ל וֹ בּ כ ל א ר ץ מ צ ר י ם מה ו יּ ק ר א פ ר ע ה שׁ ם יוֹס ף צ פ נ ת פּ ע נ ח ו יּ תּ ן ל וֹ א ת א ס נ ת בּ ת פּ וֹט י פ ר ע כּ ה ן א ן ל א שּׁ ה ו יּ צ א יוֹס ף ע ל א ר ץ מ צ ר י ם מו ויוֹס ף בּ ן שׁ לשׁ ים שׁ נ ה בּ ע מ ד וֹ ל פ נ י פּ ר ע ה מ ל ך מ צ ר י ם ו יּ צ א יוֹס ף מ לּ פ נ י פ ר ע ה ו יּ ע ב ר בּ כ ל א ר ץ מ צ ר י ם מז בּ שׁ ב ע שׁ נ י ה שּׂ ב ע ל ק מ צ ים א ת כּ ל א כ ל נד שׁ ו תּ ע שׂ ה א ר ץ ו יּ ק בּ ץ מח ב ע שׁ נ ים א שׁ ר ה י וּ בּ א ר ץ מ צ ר י ם ו יּ תּ ן א כ ל בּ ע ר ים א כ ל שׂ ד ה ה ע יר א שׁ ר ס ב יב ת יה נ ת ן בּ תוֹכ הּ מט ו יּ צ בּ ר יוֹס ף בּ ר כּ ח וֹל ה יּ ם ה ר בּ ה מ א ד ע ד כּ י ח ד ל ל ס פּ ר כּ י א ין מ ס פּ ר נ וּל יוֹס ף י לּ ד שׁ נ י ב נ ים בּ ט ר ם תּ ב וֹא שׁ נ ת ה ר ע ב א שׁ ר י ל ד ה לּוֹ א ס נ ת בּ ת פּ וֹט י פ ר ע כּ ה ן א וֹן נא ו יּ ק ר א יוֹס ף א ת שׁ ם ה בּ כ וֹר מ נ שּׁ ה כּ י נ שּׁ נ י א לה ים א ת כּ ל ע מ ל י וא ת כּ ל בּ ית א ב י נב ו א ת שׁ ם ה שּׁ נ י ק ר א א פ ר י ם כּ י ה פ ר נ י א לה ים בּ א ר ץ ע נ י י נג ו תּ כ ל ינ ה שׁ ב ע שׁ נ י ה שּׂ ב ע א שׁ ר ה י ה בּ א ר ץ מ צ ר י ם ו תּ ח לּ ינ ה שׁ ב ע שׁ נ י ה ר ע ב ל ב וֹא כּ א שׁ ר א מ ר יוֹס ף 5

117 avea detto. E ci fu carestia in tutti i paesi; ma in tutto il paese d Egitto c era del pane. 55 Poi la carestia si estese a tutto il paese d Egitto, e il popolo gridò a Faraone per aver del pane. E Faraone disse a tutti gli Egiziani: Andate da Giuseppe, e fate quello che vi dirà. 56 La carestia era sparsa su tutta la superficie del paese, e Giuseppe aperse tutti i depositi e vendé grano agli Egiziani. E la carestia s aggravò nel paese d Egitto. 57 E da tutti i paesi si veniva in Egitto da Giuseppe per comprar del grano, perché la carestia era grave per tutta la terra. Genesi 42 1 Or Giacobbe, vedendo che c era del grano in Egitto, disse ai suoi figliuoli: Perché vi state a guardare l un l altro? 2 Poi disse: Ecco, ho sentito dire che c è del grano in Egitto; scendete colà per comprarcene, onde possiam vivere e non abbiamo a morire. 3 E dieci de fratelli di Giuseppe scesero in Egitto per comprare grano. 4 Ma Giacobbe non mandò Beniamino, fratello di Giuseppe, co suoi fratelli, perché diceva: Che non gli debba succedere qualche disgrazia! 5 E i figliuoli d Israele giunsero per comprare del grano in mezzo agli altri, che pur venivano; poiché nel paese di Canaan c era la carestia. 6 Or Giuseppe era colui che comandava nel paese; era lui che vendeva il grano a tutta la gente del paese; e i fratelli di Giuseppe vennero, e si prostrarono dinanzi a lui con la faccia a terra. ו י ה י ר ע ב בּ כ ל ה א ר צ וֹת וּב כ ל א ר ץ מ צ ר י ם ה י ה ל ח ם נה ו תּ ר ע ב כּ ל א ר ץ מ צ ר י ם ו יּ צ ע ק ה ע ם א ל פּ ר ע ה ל לּ ח ם ו יּ אמ ר פּ ר ע ה ל כ ל מ צ ר י ם ל כ וּ א ל יוֹס ף א שׁ ר י אמ ר לכ ם תּ ע שׂ וּ נו ע ל כּ ל פּ נ י ה א ר ץ ו יּ פ תּ ח א ת כּ ל א שׁ ר בּ ה ם ו ה ר ע ב ה י ה יוֹס ף ו יּ שׁ בּ ר ל מ צ ר י ם ו יּ ח ז ק ה ר ע ב בּ א ר ץ מ צ ר י ם נז ו כ ל ה א ר ץ בּ אוּ מ צ ר י מ ה ל שׁ בּ ר א ל יוֹס ף ה ר ע ב בּ כ ל ה א ר ץ בראשית פרק מב כּ י ח ז ק א ו יּ ר א י ע ק ב כּ י י שׁ שׁ ב ר בּ מ צ ר י ם ו יּ אמ ר י ע ק ב ל ב נ יו ל מּ ה תּ ת ר א וּ ב ו יּ אמ ר ה נּ ה שׁ מ ע תּ י כּ י י שׁ שׁ ב ר בּ מ צ ר י ם ר דוּ שׁ מּ ה ו שׁ ב רוּ ל נוּ מ שּׁ ם ו נ ח י ה ו ל א נ מ וּת ג ו יּ ר דוּ א ח י יוֹס ף ע שׂ ר ה ל שׁ בּ ר בּ ר מ מּ צ ר י ם ד ו א ת בּ נ י מ ןי א ח י יוֹס ף ל א שׁ ל ח י ע ק ב א ת א ח יו כּ י א מ ר פּ ן י ק ר א נּוּ א ס וֹן י שׂ בּ נ י ו יּ ב א וּ ה ר א ל ל שׁ בּ ר בּ ת וֹ ך ה בּ א ים כּ י ה י ה ה ר ע ב בּ א ר ץ כּ נ ע ן ו ו יוֹס ף ה וּא ה שּׁ לּ יט ע ל ה א ר ץ ה וּא ה מּ שׁ בּ יר ל כ ל ע ם ה א ר ץ ו יּ ב אוּ א ח י יוֹס ף ו יּ שׁ תּ ח ווּ ל וֹ א פּ י ם א ר צ ה 6

118 7 E Giuseppe vide i suoi fratelli e li riconobbe, ma fece lo straniero davanti a loro, e parlò loro aspramente, e disse loro: Donde venite? Ed essi risposero: Dal paese di Canaan per comprar de viveri. 8 E Giuseppe riconobbe i suoi fratelli, ma essi non riconobbero lui. 9 E Giuseppe si ricordò de sogni che aveva avuti intorno a loro, e disse: Voi siete delle spie! Siete venuti per vedere i luoghi sforniti del paese! 10 Ed essi a lui: No, signor mio; i tuoi servitori son venuti a comprar de viveri. 11 Siamo tutti figliuoli d uno stesso uomo; siamo gente sincera; i tuoi servitori non son delle spie. 12 Ed egli disse loro: No, siete venuti per vedere i luoghi sforniti del paese! 13 E quelli risposero: Noi, tuoi servitori, siamo dodici fratelli, figliuoli d uno stesso uomo, del paese di Canaan. Ed ecco, il più giovane è oggi con nostro padre e uno non è più. 14 E Giuseppe disse loro: La cosa è come v ho detto; siete delle spie! 15 Ecco come sarete messi alla prova: Per la vita di Faraone, non uscirete di qui prima che il vostro fratello più giovine sia venuto qua. 16 Mandate uno di voi a prendere il vostro fratello; e voi resterete qui in carcere, perché le vostre parole siano messe alla prova, e si vegga se c è del vero in voi; se no, per la vita di Faraone, siete delle spie! 17 E li mise assieme in prigione per tre giorni. 18 Il terzo giorno, Giuseppe disse loro: Fate questo, e vivrete; io temo Iddio! י ז ויּ ר א יוֹ ס ף א ת א ח יו ו יּ כּ ר ם ו יּ ת נ כּ ר א ל יה ם ו י ד בּ ר א תּ ם ק שׁ וֹת ו יּ אמ ר א ל ה ם מ א י ן בּ את ם ו יּ אמ ר וּ מ א ר ץ כּ נ ע ן ל שׁ בּ ר א כ ל ח ו יּ כּ ר יוֹס ף א ת א ח יו ו ה ם ל א ה כּ ר הוּ יוֹס ו יּ ז כּ ר ט ף א ת ה ח למ וֹת א שׁ ר ח ל ם ל ה ם ו יּ אמ ר א ל ה ם מ ר גּ ל ים א תּ ם ל ר א וֹת א ת ע ר ו ת ה א ר ץ בּ את ם ו יּ אמ ר וּ א ל יו ל א א ד נ י ו ע ב ד י ך בּ אוּ ל שׁ בּ ר א כ ל יא כּ לּ נוּ בּ נ י א ישׁ א ח ד נ ח נוּ כּ נ ים א נ ח נוּ ל א ה י וּ ע ב ד י ך מ ר גּ ל ים יב ו יּ אמ ר א ל ה בּ את ם ל ר א וֹת יג יז יח ם ל א כּ י ע ר ו ת ה א ר ץ ו יּ אמ ר וּ שׁ נ ים ע שׂ ר ע ב ד י ך א ח ים א נ ח נוּ בּ נ י א ישׁ א ח ד בּ א ר ץ כּ נ ע ן ו ה נּ ה ה קּ ט ן א ת א ב ינוּ ה יּ וֹם ו ה א ח ד א ינ נּוּ יד ו יּ אמ ר א ל ה ם יוֹס ף ה וּא א שׁ א ל כ ם ל אמ ר מ ר גּ ל ים א תּ ם ר דּ בּ ר תּ י בּ ז את טו תּ בּ ח נוּ ח י פ ר ע ה א ם תּ צ א וּ מ זּ ה כּ י א ם בּ ב וֹא א ח יכ ם ה קּ ט ן ה נּ ה טז שׁ ל חוּ מ כּ ם א ח ד ו י קּ ח א ת א ח יכ ם ו א תּ ם ה א ס ר וּ ו י בּ ח נ וּ דּ ב ר יכ ם ה א מ ת א תּ כ ם ו א ם ל א ח י פ ר ע ה כּ י מ ר גּ ל ים א תּ ם ו יּ א ס ף א ת ם א ל מ שׁ מ ר שׁ ל שׁ ת י מ ים ו יּ אמ ר א ל ה ם יוֹ ס ף בּ יּ וֹם ה שּׁ ל ישׁ י ז את ע שׂ וּ ו ח י וּ א ת ה א לה ים א נ י י ר א 7

119 19 Se siete gente sincera, uno di voi fratelli resti qui incatenato nella vostra prigione; e voi, andate, portate del grano per la necessità delle vostre famiglie; 20 e menatemi il vostro fratello più giovine; così le vostre parole saranno verificate, e voi non morrete. Ed essi fecero così. 21 E si dicevano l uno all altro: Sì, noi fummo colpevoli verso il nostro fratello, giacché vedemmo l angoscia dell anima sua quando egli ci supplicava, e noi non gli demmo ascolto! Ecco perché ci viene addosso quest angoscia. 22 E Ruben rispose loro, dicendo: Non ve lo dicevo io: Non commettete questo peccato contro il fanciullo? Ma voi non mi voleste dare ascolto. Perciò, ecco, che il suo sangue ci è ridomandato. 23 Or quelli non sapevano che Giuseppe li capiva, perché fra lui e loro c era un interprete. 24 Ed egli s allontanò da essi, e pianse. Poi tornò, parlò loro, e prese di fra loro Simeone, che fece incatenare sotto i loro occhi. 25 Poi Giuseppe ordinò che s empissero di grano i loro sacchi, che si rimettesse il danaro di ciascuno nel suo sacco, e che si dessero loro delle provvisioni per il viaggio. E così fu fatto. 26 Ed essi caricarono il loro grano sui loro asini, e se ne andarono. 27 Or l un d essi aprì il suo sacco per dare del foraggio all asino, nel luogo ove pernottavano, e vide il suo danaro ch era alla bocca del sacco; 28 e disse ai suoi fratelli: Il mio danaro m è stato restituito, ed eccolo qui nel mio sacco. Allora il cuore venne lor meno, e, tremando, יט א ם כּ נ ים א תּ ם א ח יכ ם א ח ד י א ס ר בּ ב ית מ שׁ מ ר כ ם ו א תּ ם ל כ וּ ה ב יאוּ שׁ ב ר ר ע ב וֹן בּ תּ יכ ם כ ו א ת א ח יכ ם ה קּ ט ן תּ ב יאוּ א ל י ו י א מ נ וּ ד ב ר יכ ם ו ל א ת מ וּתוּ ו יּ ע שׂוּ כ ן כא ו יּ אמ רוּ א ישׁ א ל א ח יו א ב ל א שׁ מ ים א נ ח נוּ ע ל א ח ינוּ א שׁ ר ר א ינוּ צ ר ת נ פ שׁ וֹ בּ ה ת ח נ נ וֹ א ל ינוּ ו ל א שׁ מ ע נוּ ע ל כּ ן בּ א ה א ל ינוּ ה צּ ר ה ה זּ את כב ו יּ ע ן ר אוּב ן א ת ם ל אמ ר ה לוֹ א ל יכ ם א מ ר תּ י א ל אמ ר א ל תּ ח ט א וּ ב יּ ל ד ו ל א שׁ מ ע תּ ם ו ג ם דּ מ וֹ ה נּ ה נ ד ר שׁ כג כד ו ה ם ל א י ד ע וּ כּ י שׁ מ ע יוֹס ף כּ י ה מּ ל יץ בּ ינ ת ם ו יּ סּ ב מ ע ל יה ם ו יּ ב ךּ ו יּ שׁ ב א ל ה ם ו י ד בּ ר א ל ה ם ו יּ קּ ח מ א תּ ם א ת שׁ מ ע וֹן ו יּ א ס ר א ת וֹ ל ע ינ יה ם כה ו י צ ו יוֹס ף ו י מ ל א וּ א ת כּ ל יה ם בּ ר וּל ה שׁ יב כּ ס פּ יה ם א ישׁ א ל שׂ קּ וֹ ו ל ת ת ל ה ם צ ד ה ל דּ ר ך ו יּ ע שׂ ל ה ם כּ ן כו ו יּשׂ אוּ א ת שׁ ב ר ם ע ל ח מ ר יה ם ו יּ ל כ וּ מ שּׁ ם ו יּ פ תּ ח כז ה א ח ד א ת שׂ קּ וֹ ל ת ת מ ס פּ וֹא ל ח מ ר וֹ בּ מּ ל וֹן ו יּ ר א א ת כּ ס פּ וֹ ו ה נּ ה ה וּא בּ פי א מ תּ ח תּ וֹ כח ו יּ אמ ר א ל א ח יו הוּשׁ ב כּ ס פּ י ו ג ם ה נּ ה ב א מ תּ ח תּ י ו יּ צ א ל בּ ם ו יּ ח ר ד וּ א ישׁ א ל א ח יו ל אמ ר מ ה זּ את ע שׂ ה א לה ים ל נוּ 8

120 dicevano l uno all altro: Che è mai questo che Dio ci ha fatto? 29 E vennero a Giacobbe, loro padre, nel paese di Canaan, e gli raccontarono tutto quello ch era loro accaduto, dicendo: 30 L uomo ch è il signor del paese, ci ha parlato aspramente e ci ha trattato da spie del paese. 31 E noi gli abbiamo detto: Siamo gente sincera; non siamo delle spie; 32 siamo dodici fratelli, figliuoli di nostro padre; uno non è più, e il più giovine è oggi con nostro padre nel paese di Canaan. 33 E quell uomo, signore del paese, ci ha detto: Da questo conoscerò se siete gente sincera; lasciate presso di me uno dei vostri fratelli, prendete quel che vi necessita per le vostre famiglie, partite, e menatemi il vostro fratello più giovine. 34 Allora conoscerò che non siete delle spie ma gente sincera; io vi renderò il vostro fratello, e voi potrete trafficare nel paese. 35 Or com essi votavano i loro sacchi, ecco che l involto del danaro di ciascuno era nel suo sacco; essi e il padre loro videro gl involti del loro danaro, e furon presi da paura. 36 E Giacobbe, loro padre, disse: Voi m avete privato dei miei figliuoli! Giuseppe non è più, Simeone non è più, e mi volete togliere anche Beniamino! Tutto questo cade addosso a me! 37 E Ruben disse a suo padre: Se non te lo rimeno, fa morire i miei due figliuoli! Affidalo a me, io te lo ricondurrò. 38 Ma Giacobbe rispose: Il mio figliuolo non scenderà con voi; poiché il suo fratello è morto, e questo solo è rimasto: se gli כט ו יּ ב אוּ א ל י ע ק ב א ב יה ם א ר צ ה כּ נ ע ן ו יּ גּ ידוּ ל וֹ א ת כּ ל ה קּ ר ת א ת ם ל אמ ר ל דּ בּ ר ה א ישׁ א ד נ י ה א ר ץ א תּ נוּ ק שׁ וֹת ו יּ תּ ן א ת נוּ כּ מ ר גּ ל ים א ת ה א ר ץ לא ו נּ אמ ר א ל יו כּ נ ים א נ ח נוּ ל א ה י ינוּ מ ר גּ ל ים לב שׁ נ ים ע שׂ ר אנ ח נוּ א ח ים בּ נ י א ב ינוּ ה א ח ד א ינ נּוּ ו ה קּ ט ן ה יּ וֹם א ת א ב ינוּ בּ א ר ץ כּ נ ע ן לג ו יּ אמ ר א ל ינוּ ה א ישׁ א ד נ י ה א ר ץ בּ ז את א ד ע כּ י כ נ ים א תּ ם א ח יכ ם ה א ח ד ה נּ יחוּ א תּ י ו א ת ר ע ב וֹן בּ תּ יכ ם ק ח וּ ו ל כוּ לד ו ה ב יאוּ א ת א ח יכ ם ה קּ ט ן א ל י ו א ד ע ה כּ י ל א מ ר גּ ל ים א תּ ם כּ י כ נ ים א תּ ם א ת א ח יכ ם א תּ ן ל כ ם ו א ת ה א ר ץ תּ ס ח רוּ ה ם מ ר י ק ים שׂ קּ יה ם ו י ה י לה ו ה נּ ה א ישׁ צ רוֹר כּ ס פּוֹ בּ שׂ קּ וֹ ו יּ ר א וּ א ת צ ר ר וֹת כּ ס פּ יה ם ה מּ ה ו א ב יה ם ו יּ יר אוּ ו יּ אמ ר לו א ל ה ם י ע ק ב א ב יה ם א ת י שׁ כּ ל תּ ם יוֹס ף א ינ נּוּ ו שׁ מ ע וֹן א ינ נּוּ ו א ת בּ נ י מ ן תּ קּ חוּ ע ל י ה י וּ כ לּ נ ה לז ל אמ ר א ת שׁ נ י ב נ י ו יּ אמ ר ר אוּב ן א ל א ב יו תּ מ ית א ם ל א א ב יא נּוּ א ל י ך תּ נ ה א תוֹ ע ל י ד י ו א נ י א שׁ יב נּוּ א ל י ך לח ו יּ אמ ר ל א י ר ד בּ נ י ע מּ כ ם כּ י א ח יו מ ת ו ה וּא ל ב דּ וֹ נ שׁ אר וּק ר א הוּ א סוֹן בּ דּ ר ך א שׁ ר תּ ל כוּ ב הּ ו ה וֹר ד תּ ם א ת שׂ יב ת י בּ י ג וֹן שׁ א וֹל ה 9

121 succedesse qualche disgrazia durante il vostro viaggio, fareste scendere con cordoglio la mia canizie nel soggiorno de morti. Genesi 43 1 Or la carestia era grave nel paese; 2 e quand ebbero finito di mangiare il grano che aveano portato dall Egitto, il padre disse loro: Tornate a comprarci un po di viveri. 3 E Giuda gli rispose, dicendo: Quell uomo ce lo dichiarò positivamente: Non vedrete la mia faccia, se il vostro fratello non sarà con voi. 4 Se tu mandi il nostro fratello con noi, noi scenderemo e ti compreremo dei viveri; 5 ma, se non lo mandi, non scenderemo; perché quell uomo ci ha detto: Non vedrete la mia faccia, se il vostro fratello non sarà con voi. 6 E Israele disse: Perché m avete fatto questo torto di dire a quell uomo che avevate ancora un fratello? 7 Quelli risposero: Quell uomo c interrogò partitamente intorno a noi e al nostro parentado, dicendo: Vostro padre vive egli ancora? Avete qualche altro fratello? E noi gli rispondemmo a tenore delle sue domande. Potevam noi mai sapere che ci avrebbe detto: Fate venire il vostro fratello? 8 E Giuda disse a Israele suo padre: Lascia venire il fanciullo con me, e ci leveremo e anderemo; e noi vivremo e non morremo: né noi, né tu, né i nostri piccini. 9 Io mi rendo garante di lui; ridomandane conto alla mia mano; se non te lo riconduco e non te lo בראשית פרק מג א ו ה ר ע ב כּ ב ד בּ א ר ץ ב ו י ה י כּ א שׁ ר כּ לּ וּ ל א כ ל א ת ה שּׁ ב ר א שׁ ר ה ב יאוּ מ מּ צ ר י ם ו יּ אמ ר א ל יה ם א ב יה ם שׁ בוּ שׁ ב רוּ ל נוּ מ ע ט א כ ל ג ו יּ אמ ר א ל יו י הוּד ה ל אמ ר ה ע ד ה ע ד בּ נוּ ה א ישׁ ל אמ ר פ נ י בּ ל תּ י א ח יכ ם א תּ כ ם מ שׁ לּ ח א ת א ח ינוּ א תּ נוּ ל ך א כ ל ה ד ל א ת ר א וּ א ם י שׁ ך נ רד ה ו נ שׁ בּ ר ה ו א ם א ינ ך מ שׁ לּ ח ל א נ ר ד כּ י ה א ישׁ א מ ר א ל ינוּ ל א ת ר א וּ פ נ י בּ ל תּ י א ח יכ ם א תּ כ ם ו ו יּ אמ ר י שׂ ר א ל ל מ ה ה ר ע ת ם ל י ל ה גּ יד ל א ישׁ ה ע וֹד ל כ ם א ח ז ו יּ אמ רוּ שׁ א וֹל שׁ א ל ה א ישׁ ל נוּ וּל מ וֹל ד תּ נוּ ל אמ ר ה ע וֹד א ב יכ ם ח י ה י שׁ ל כ ם א ח ו נּ גּ ד ל וֹ ע ל פּ י ה דּ ב ר ים ה א לּ ה ה י ד וֹע נ ד ע כּ י י אמ ר הוֹר ידוּ א ת א ח יכ ם ח ו יּ אמ ר י הוּד ה א ל י שׂר א ל א ב יו שׁ ל ח ה ה נּ ע ר א תּ י ו נ ק וּמ ה ו נ ל כ ה ו נ ח י ה ו ל א נ מ וּת גּ ם א נ ח נוּ ג ם א תּ ה גּ ם ט פּ נוּ ט א נ כ י א ע ר ב נּוּ מ יּ ד י תּ ב ק שׁ נּוּ א ם ל א ה ב יא ת יו א ל י ך ו ה צּ ג תּ יו ל פ נ י ך ו ח ט את י ל ך כּ ל ה יּ מ ים 10

122 כּ rimetto davanti, io sarò per sempre colpevole verso di te. 10 Se non ci fossimo indugiati, a quest ora saremmo già tornati due volte. 11 Allora Israele, loro padre, disse loro: Se così è, fate questo: Prendete ne vostri sacchi delle cose più squisite di questo paese, e portate a quell uomo un dono: un po di balsamo, un po di miele, degli aromi e della mirra, de pistacchi e delle mandorle; 12 e pigliate con voi il doppio del danaro, e riportate il danaro che fu rimesso alla bocca de vostri sacchi; forse fu un errore; 13 prendete anche il vostro fratello, e levatevi, tornate da quell uomo; 14 e l Iddio onnipotente vi faccia trovar grazia dinanzi a quell uomo, sì ch egli vi rilasci l altro vostro fratello e Beniamino. E se debbo esser privato de miei figliuoli, ch io lo sia! 15 Quelli presero dunque il dono, presero seco il doppio del danaro, e Beniamino; e, levatisi, scesero in Egitto, e si presentarono dinanzi a Giuseppe. 16 E come Giuseppe vide Beniamino con loro, disse al suo maestro di casa: Conduci questi uomini in casa; macella, e prepara tutto; perché questi uomini mangeranno con me a mezzogiorno. 17 E l uomo fece come Giuseppe aveva ordinato, e li menò in casa di Giuseppe. 18 E quelli ebbero paura, perché eran menati in casa di Giuseppe, e dissero: Siamo menati qui a motivo di quel danaro che ci fu rimesso nei sacchi la prima volta; ei vuol darci addosso, precipitarsi su noi e prenderci come schiavi, coi nostri asini. י כּ י לוּל א ה ת מ ה מ ה נוּ כּ י ע תּ ה שׁ ב נוּ ז ה פ ע מ י ם יא ו יּ אמ ר א ל ה ם י שׂ ר א ל א ב יה ם א ם כּ ן א פוֹא ז את ע שׂוּ ק ח וּ מ זּ מ ר ת ה א ר ץ בּ כ ל יכ ם ו הוֹר ידוּ ל א ישׁ מ נ ח ה מ ע ט צ ר י וּמ ע ט דּ ב שׁ נ כ את ו ל ט בּ ט נ ים וּשׁ ק ד ים יב ו כ ס ף מ שׁ נ ה ק ח וּ ב י ד כ ם ו א ת ה כּ ס ף ה מּוּ שׁ ב בּ פ י א מ תּ ח ת יכ ם תּ שׁ יבוּ ב י ד כ ם אוּל י מ שׁ גּ ה ה וּא יג ו א ת א ח יכ ם ק חוּ ו ק וּמוּ שׁוּבוּ א ל ה א ישׁ יד ו א ל שׁ דּ י י תּ ן ל כ ם ר ח מ י ם ל פ נ י ה א ישׁ ו שׁ לּ ח ל כ ם א ת א ח יכ ם א ח ר ו א ת בּ נ י מ ין ו א נ י כּ א שׁ ר שׁ כ ל תּ י שׁ כ ל תּ י טו ו יּ ק ח וּ ה א נ שׁ ים א ת ה מּ נ ח ה ה זּ את וּמ שׁ נ ה כּ ס ף ל ק חוּ ב י ד ם ו א ת בּ נ י מ ן ו יּ ק מוּ ו יּ ר ד וּ מ צ ר י ם ו יּ ע מ ד וּ ל פ נ י יוֹס ף טז כּ ו יּ ר א יוֹס ף א תּ ם א ת בּ נ י מ ין ו יּ אמ ר ל א שׁ ר ע ל בּ ית וֹ ה ב א א ת ה א נ שׁ ים ה בּ י ת ה וּט ב ח ט ב ח י א תּ י י אכ ל וּ ה א נ שׁ ים בּ צּ ה ר י ם יז ו ה כ ן ו יּ ע שׂ ה א ישׁ כּ א שׁ ר א מ ר יוֹס ף ו יּ ב א ה א ישׁ א ת ה א נ שׁ ים בּ ית ה יוֹס ף ו יּ יר א וּ יח ה א נ שׁ ים כּ י ה וּב אוּ בּ ית יוֹס ף ו יּ אמ ר וּ ע ל דּ ב ר ה ס ף ה שּׁ ב בּ א מ תּ ח ת ינ וּ בּ תּ ח לּ ה א נ ח נוּ מ וּב א ים ל ה ת גּ ל ל ע ל ינוּ וּל ה ת נ פּ ל ע ל ינוּ ו ל ק ח ת א ת נוּ ל ע ב ד ים ו א ת ח מ ר ינוּ 11

123 19 E accostatisi al maestro di casa di Giuseppe, gli parlarono sulla porta della casa, e dissero: 20 Scusa, signor mio! noi scendemmo già una prima volta a comprar dei viveri; 21 e avvenne che, quando fummo giunti al luogo dove pernottammo, aprimmo i sacchi, ed ecco il danaro di ciascun di noi era alla bocca del suo sacco: il nostro danaro del peso esatto; e noi l abbiam riportato con noi. 22 E abbiam portato con noi dell altro danaro per comprar de viveri; noi non sappiamo chi avesse messo il nostro danaro nei nostri sacchi. 23 Ed egli disse: Datevi pace, non temete; l Iddio vostro e l Iddio del vostro padre ha messo un tesoro nei vostri sacchi. Io ebbi il vostro danaro. E, fatto uscire Simeone, lo condusse loro. 24 Quell uomo li fece entrare in casa di Giuseppe; dette loro dell acqua, ed essi si lavarono i piedi; ed egli dette del foraggio ai loro asini. 25 Ed essi prepararono il regalo, aspettando che Giuseppe venisse a mezzogiorno; perché aveano inteso che rimarrebbero quivi a mangiare. 26 E quando Giuseppe venne a casa, quelli gli porsero il dono che aveano portato seco nella casa, e s inchinarono fino a terra davanti a lui. 27 Egli domandò loro come stessero, e disse: Vostro padre, il vecchio di cui mi parlaste, sta egli bene? Vive egli ancora? 28 E quelli risposero: Il padre nostro, tuo servo, sta bene; vive ancora. E s inchinarono, e gli fecero riverenza. כא כד יט ו יּ גּ שׁוּ א ל ה א ישׁ א שׁ ר ע ל בּ ית יוֹס ף ו י ד בּ ר וּ א ל יו פּ ת ח ה בּ י ת כ ו יּ אמ ר וּ בּ י א ד נ י י ר ד י ר ד נוּ בּ תּ ח לּ ה ל שׁ בּ ר א כ ל ו י ה י כּ י ב אנוּ א ל ה מּ לוֹן ו נּ פ תּ ח ה א ת א מ תּ ח ת ינוּ ו ה נּ ה כ ס ף א ישׁ בּ פ י א מ תּ ח תּ וֹ כּ ס פּ נוּ בּ מ שׁ ק ל וֹ ונּ שׁ ב א ת וֹ בּ י ד נוּ כב ו כ ס ף א ח ר הוֹר ד נוּ ב י ד נוּ ל שׁ בּ ר א כ ל ל א י ד ע נוּ מ י שׂ ם כּ ס פּ נוּ בּ א מ תּ ח ת ינוּ כג ו יּ אמ ר שׁ ל וֹם ל כ ם א ל תּ יר אוּ א ל ה יכ ם ו א לה י א ב יכ ם נ ת ן ל כ ם מ ט מ ןוֹ בּ א מ תּ ח ת יכ ם כּ ס פּ כ ם בּ א א ל י ו יּוֹצ א א ל ה ם א ת שׁ מ ע וֹן ו יּ ב א ה א ישׁ א ת ה א נ שׁ ים בּ ית ה יוֹס ף ו יּ תּ ן מ ל ח מ ר יה ם כה כח ו יּ כ ינוּ י ם ו יּ ר ח צ וּ ר ג ל יה ם ו יּ תּ ן מ ס פּ וֹא א ת ה מּ נ ח ה ע ד בּוֹא יוֹס ף בּ צּ ה ר י ם כּ י שׁ מ ע וּ כּ י שׁ ם י אכ לוּ ל ח ם כו ו יּ ב א יוֹס ף ה בּ י ת ה ו יּ ב יאּוּ ל וֹ א ת ה מּ נ ח ה א שׁ ר בּ י ד ם ה בּ י ת ה ו יּ שׁ תּ ח ווּ ל וֹ א ר צ ה כז ו יּ שׁ א ל ל ה ם ל שׁ ל וֹם ו יּ אמ ר ה שׁ לוֹם א ב יכ ם ה זּ ק ן א שׁ ר א מ ר תּ ם ה עוֹד נּוּ ח י ו יּ אמ ר וּ שׁ ל וֹם ל ע ב דּ ך ל א ב ינוּ עוֹד נּוּ ח י ו יּ קּ דוּ וישתחו (ו יּ שׁ תּ ח ו וּ) 12

124 29 Poi Giuseppe alzò gli occhi, vide Beniamino suo fratello, figliuolo della madre sua, e disse: È questo il vostro fratello più giovine di cui mi parlaste? Poi disse a lui: Iddio ti sia propizio, figliuol mio! 30 E Giuseppe s affrettò ad uscire, perché le sue viscere s eran commosse per il suo fratello; e cercava un luogo dove piangere; entrò nella sua camera, e quivi pianse. 31 Poi si lavò la faccia, e uscì; si fece forza, e disse: Portate il pranzo. 32 Fu dunque portato il cibo per lui a parte, e per loro a parte, e per gli Egiziani che mangiavan con loro, a parte; perché gli Egiziani non possono mangiare con gli Ebrei; per gli Egiziani è cosa abominevole. 33 Ed essi si misero a sedere dinanzi a lui: il primogenito, secondo il suo diritto di primogenitura, e il più giovine secondo la sua età; si guardavano l un l altro con maraviglia. 34 E Giuseppe fe loro portare delle vivande che aveva dinanzi; ma la porzione di Beniamino era cinque volte maggiore di quella d ogni altro di loro. E bevvero, e stettero allegri con lui. Genesi 44 1 Giuseppe dette quest ordine al suo maestro di casa: Riempi i sacchi di questi uomini di tanti viveri quanti ne posson portare, e metti il danaro di ciascun d essi alla bocca del suo sacco. 2 E metti la mia coppa, la coppa d argento, alla bocca del sacco del più giovine, assieme al danaro del suo grano. Ed egli fece come Giuseppe avea detto. כט ו יּ שּׂ בּ ן א מּוֹ ו יּ א מר ה ז ה א ע ינ יו ו יּ ר א א ת בּ נ י מ ין א ח י ו א ח יכ ם ה קּ ט ן א שׁ ר א מ ר תּ ם א ל י ו יּ אמ ר א לה ים י ח נ ך בּ נ י ל ו י מ ה ר יוֹס ף כּ י נ כ מ ר וּ ר ח מ י ו א ל א ח יו ו י ב קּ שׁ ל ב כּ וֹת ו יּ ב א ה ח ד ר ה ו יּ ב ךּ שׁ מּ ה לא ו יּ ר ח ץ פּ נ יו ו יּ צ א ו יּ ת א פּ ק ו יּ אמ ר שׂ ימוּ ל ח ם לב ו יּ שׂ ימוּ ל וֹ ל ב דּ וֹ ו ל ה ם ל ב דּ ם ו ל מּ צ ר ים ה א כ ל ים א תּוֹ ל ם כּ י ל א ב דּ י וּכ ל וּן ה מּ צ ר ים ל א כ ל א ת ה ע ב ר ים ל ח ם כּ י תוֹע ב ה ה וא ל מ צ ר י ם לג ו יּ שׁ בוּ ל פ נ יו ה בּ כ ר כּ ב כ ר ת וֹ ו ה צּ ע יר כּ צ ע ר ת וֹ ו יּ ת מ ה וּ ה א נ שׁ ים א ישׁ א ל ר ע הוּ לד ו יּ שּׂ א מ שׂ א ת מ א ת פּ נ יו א ל ה ם ו תּ ר ב מ שׂ א ת בּ נ י מ ן מ מּ שׂ א ת כּ לּ ם ח מ שׁ י ד וֹת ו יּ שׁ תּ וּ ו יּ שׁ כּ רוּ ע מּ וֹ בראשית פרק מד א ו י צ ו א ת א שׁ ר ע ל בּ יתוֹ ל אמ ר מ לּ א א ת א מ תּ ח ת ה א נ שׁ ים א כ ל כּ א שׁ ר י וּכ ל וּן שׂ א ת ו שׂ ים כּ ס ף א ישׁ בּ פ י א מ תּ ח תּ וֹ ב ו א ת גּ ב יע י גּ ב יע ה כּ ס ף תּ שׂ ים בּ פ י א מ תּ ח ת ה קּ ט ן ו א ת כּ ס ף שׁ ב ר וֹ ו יּ ע שׂ כּ ד ב ר יוֹס ף א שׁ ר דּ בּ ר 13

125 3 La mattina, non appena fu giorno, quegli uomini furon fatti partire coi loro asini. 4 E quando furono usciti dalla città e non erano ancora lontani, Giuseppe disse al suo maestro di casa: Lèvati, va dietro a quegli uomini; e quando li avrai raggiunti, di loro: Perché avete reso mal per bene? 5 Non è quella la coppa nella quale il mio signore beve, e della quale si serve per indovinare? Avete fatto male a far questo! 6 Egli li raggiunse, e disse loro quelle parole. 7 Ed essi gli risposero: Perché il mio signore ci rivolge parole come queste? Iddio preservi i tuoi servitori dal fare una tal cosa! 8 Ecco, noi t abbiam riportato dal paese di Canaan il danaro che avevam trovato alla bocca de nostri sacchi; come dunque avremmo rubato dell argento o dell oro dalla casa del tuo signore? 9 Quello de tuoi servitori presso il quale si troverà la coppa, sia messo a morte; e noi pure saremo schiavi del tuo signore! 10 Ed egli disse: Ebbene, sia fatto come dite: colui presso il quale essa sarà trovata, sarà mio schiavo; e voi sarete innocenti. 11 In tutta fretta, ognuno d essi mise giù il suo sacco a terra, e ciascuno aprì il suo. 12 Il maestro di casa li frugò, cominciando da quello del maggiore, per finire con quello del più giovane; e la coppa fu trovata nel sacco di Beniamino. 13 Allora quelli si stracciarono le vesti, ognuno ricaricò il suo asino, e tornarono alla città. ג ה בּ ק ר א וֹר ו ה א נ שׁ ים שׁ לּ ח וּ ה מּ ה ו ח מ ר יה ם ד ה ם י צ א וּ א ת ה ע יר ל א ה ר ח יקוּ ו יוֹס ף א מ ר ל א שׁ ר ע ל בּ ית וֹ ק וּם ר ד ף א ח ר י ה א נ שׁ ים ו ה שּׂ ג תּ ם ו א מ ר תּ א ל ה ם ל מּ ה שׁ לּ מ תּ ם ר ע ה תּ ח ת ה טוֹב ה ה ל וֹא ז ה א שׁ ר י שׁ תּ ה א ד נ י בּ וֹ ו ה וּא נ ח שׁ י נ ח שׁ בּ וֹ ה ר ע ת ם א שׁ ר ע שׂ ית ם ו ו יּ שּׂ ג ם ו י ד בּ ר א ל ה ם א ת ה דּ ב ר ים ה א לּ ה ז ו יּ אמ רוּ א ל יו ל מּ ה י ד בּ ר א ד נ י כּ דּ ב ר ים ה א לּ ה ח ל יל ה ל ע ב ד י ך מ ע שׂ וֹת כּ דּ ב ר ה זּ ה ח א מ תּ ח ת ו א י ך נ ג נ ב יא ה ן כּ ס ף א שׁ ר מ צ אנוּ בּ פ י ינוּ ה שׁ יב נוּ א ל י ך מ א ר ץ כּ נ ע ן מ בּ ית א ד נ י ך כּ ס ף א וֹ ז ה ב ט א שׁ ר י מּ צ א א תּ וֹ מ ע ב ד י ך ו מ ת ו ג ם א נ ח נוּ נ ה י ה ל אד נ י ל ע ב ד ים י ו יּ אמ ר גּ ם ע תּ ה כ ד ב ר יכ ם כּ ן ה וּא א שׁ ר י מּ צ א א תּוֹ י ה י ה לּ י ע ב ד ו א תּ ם תּ ה יוּ נ ק יּ ם ו י מ ה ר וּ ו יּוֹר דוּ א ישׁ א ת א מ תּ ח תּ וֹ א ר צ ה ו יּ פ תּ ח וּ א ישׁ א מ תּ ח תּ וֹ יב בּ גּ ד וֹל ה ח ל וּב קּ ט ן כּ לּ ה ו יּ מּ צ בּ א מ תּ ח ת בּ נ י מ ן ו י ח פּ שׂ א ה גּ ב י ע יג ו יּק ר עוּ שׂ מ לת ם ו יּ ע מ ס א ישׁ ע ל ח מ ר וֹ ו יּ שׁ בוּ ה ע יר ה 14

126 14 Giuda e i suoi fratelli arrivarono alla casa di Giuseppe, il quale era ancora quivi; e si gettarono in terra dinanzi a lui. 15 E Giuseppe disse loro: Che azione è questa che avete fatta? Non lo sapete che un uomo come me ha potere d indovinare? 16 Giuda rispose: Che diremo al mio signore? quali parole useremo? o come ci giustificheremo? Dio ha ritrovato l iniquità de tuoi servitori. Ecco, siamo schiavi del mio signore: tanto noi, quanto colui in mano del quale è stata trovata la coppa. 17 Ma Giuseppe disse: Mi guardi Iddio dal far questo! L uomo in man del quale è stata trovata la coppa, sarà mio schiavo; quanto a voi, risalite in pace dal padre vostro. יד ו יּ ב א י הוּד ה ו א ח יו בּ ית ה יוֹס ף ו ה וּא עוֹד נּוּ שׁ ם ו יּ פּ ל וּ ל פ נ יו א ר צ ה ו יּ אמ ר טו ל ה ם יוֹס ף מ ה ה מּ ע שׂ ה ה זּ ה א שׁ ר ע שׂ ית ם ה ל וֹא י ד ע תּ ם כּ י נ ח שׁ י נ ח שׁ א ישׁ א שׁ ר כּ מ נ י טז ו יּ אמ ר י הוּד ה מ ה נּ אמ ר ל אד נ י מ ה נּ ד בּ ר וּמ ה נּ צ ט דּ ק ה א לה ים מ צ א ה א ת ע ו ן ע ב ד י ך הנּ נּוּ ע ב ד ים ל אד נ י גּ ם א נ ח נוּ גּ ם א שׁ ר נ מ צ א גּ ב יע בּ י ד וֹ יז ו יּ אמ ר ח ל יל ה לּ י מ ע שׂ וֹת ז את ה א ישׁ א שׁ ר נ מ צ א ה גּ ב יע בּ י ד וֹ ה וּא י ה י ה לּ י ע ב ד ו א תּ ם ע ל וּ ל שׁ ל וֹם א ל א ב יכ ם {ס} 15

127 Parashat Vaigash ויגש פרשת Traduzione italiana riveduta di Giovanni Luzzi, 1925 Genesi Allora Giuda s accostò a Giuseppe, e disse: Di grazia, signor mio, permetti al tuo servitore di far udire una parola al mio signore, e non s accenda l ira tua contro il tuo servitore! poiché tu sei come Faraone. 19 Il mio signore interrogò i suoi servitori, dicendo: Avete voi padre o fratello? 20 E noi rispondemmo al mio signore: Abbiamo un padre ch è vecchio, con un giovane figliuolo, natogli nella vecchiaia; il fratello di questo è morto, talché egli è rimasto solo de figli di sua madre; e suo padre l ama. 21 Allora tu dicesti ai tuoi servitori: Menatemelo, perch io lo vegga co miei occhi. 22 E noi dicemmo al mio signore: Il fanciullo non può lasciare suo padre; perché, se lo lasciasse, suo padre morrebbe. 23 E tu dicesti ai tuoi servitori: Se il vostro fratello più giovine non scende con voi, voi non vedrete più la mia faccia. 24 E come fummo risaliti a mio padre, tuo servitore, gli riferimmo le parole del mio signore. 25 Poi nostro padre disse: Tornate a comprarci un po di viveri. 26 E noi rispondemmo: Non possiamo scender laggiù; se il nostro fratello più giovine verrà con noi, scenderemo; perché non possiamo veder la faccia di quell uomo, se il nostro fratello più giovine non è con noi. 27 E mio padre, tuo servitore, ci rispose: Voi sapete che mia moglie mi partorì due figliuoli; Testo ebraico composto dal Mechon Mamre בראשית פרק מד יח יט ו יּ גּ שׁ א ל יו י הוּד ה ו יּ אמ ר בּ י א ד נ י י ד בּ ר נ א ע ב דּ ך ד ב ר בּ א ז נ י א ד נ י ו א ל י ח ר א פּ ך בּ ע ב דּ ך כּ י כ מ וֹ ך כּ פ ר ע ה א ד נ י שׁ א ל א ת ע ב ד יו ל אמ ר ה י שׁ ל כ ם א ב אוֹ א ח כ ו נּ אמ ר א ל א ד נ י י שׁ ל נוּ א ב ז ק ן ו י ל ד ז ק נ ים ק ט ן ו א ח יו מ ת ו יּ וּ ת ר ה וּא ל ב דּ וֹ ל א מּ וֹ ו א ב יו א ה ב וֹ כא ו תּ אמ ר א ל ע ב ד י ך ה וֹר ד הוּ א ל י ו א שׂ ימ ה ע ינ י ע ל יו כב ו נּ אמ ר א ל א ד נ י ל א יוּכ ל ה נּ ע ר ל ע ז ב א ת א ב יו ו ע ז ב א ת א ב יו ו מ ת כג ו תּ אמ ר א ל ע ב ד י ך א ם ל א י ר ד א ח יכ ם ה קּ ט ן א תּ כ ם ל א ת ס פ וּן ל ר א וֹת פּ נ י כד א ל ע ב דּ ך א ב י ו נּ גּ ד ל וֹ א ת דּ ו י ה י כּ י ע ל ינוּ ב ר י א ד נ י כה ו יּ אמ ר א ב ינוּ שׁ בוּ שׁ ב רוּ ל נוּ מ ע ט א כ ל כו ו נּ אמ ר ל א נוּכ ל ל ר ד ת א ם י שׁ א ח ינוּ ה קּ ט ן א תּ נוּ ו י ר ד נוּ כּ י ל א נוּכ ל ל ר אוֹת פּ נ י ה א ישׁ ו א ח ינוּ ה קּ ט ן א ינ נּוּ א תּ נוּ כז ו יּ אמ ר ע ב דּ ך א ב י א ל ינוּ א תּ ם י ד ע תּ ם כּ י שׁ נ י ם י ל ד ה לּ י א שׁ תּ י 1

128 28 l un d essi si partì da me, e io dissi: Certo, egli è stato sbranato; e non l ho più visto da allora; 29 e se mi togliete anche questo, e se gli avviene qualche disgrazia, voi farete scendere con dolore la mia canizie nel soggiorno de morti. 30 Or dunque, quando giungerò da mio padre, tuo servitore, se il fanciullo, all anima del quale la sua è legata, non è con noi, 31 avverrà che, come avrà veduto che il fanciullo non c è, egli morrà; e i tuoi servitori avranno fatto scendere con cordoglio la canizie del tuo servitore nostro padre nel soggiorno de morti. 32 Ora, siccome il tuo servitore s è reso garante del fanciullo presso mio padre, e gli ha detto: Se non te lo riconduco sarò per sempre colpevole verso mio padre, 33 deh, permetti ora che il tuo servitore rimanga schiavo del mio signore, invece del fanciullo, e che il fanciullo se ne torni coi suoi fratelli. 34 Perché, come farei a risalire da mio padre senz aver meco il fanciullo? Ah, ch io non vegga il dolore che ne verrebbe a mio padre! Genesi 45 1 Allora Giuseppe non poté più contenersi dinanzi a tutti gli astanti, e gridò: Fate uscir tutti dalla mia presenza! E nessuno rimase con Giuseppe quand egli si diè a conoscere ai suoi fratelli. 2 E alzò la voce piangendo; gli Egiziani l udirono, e l udì la casa di Faraone. 3 E Giuseppe disse ai suoi fratelli: Io son Giuseppe; mio padre vive egli tuttora? Ma i suoi fratelli non gli potevano rispondere, perché erano sbigottiti alla sua presenza. 4 E Giuseppe disse ai suoi fratelli: Deh, avvicinatevi a me! Quelli s avvicinarono, ed egli disse: Io son כח ו יּ צ א ה א ח ד מ א תּ י ו א מ ר א ך ט ר ף ט ר ף ו ל א ר א ית יו ע ד ה נּ ה כט וּל ק ח תּ ם גּ ם א ת ז ה מ ע ם פּ נ י ו ק ר הוּ א סוֹן ו ה וֹר ד תּ ם א ת שׂ יב ת י בּ ר ע ה שׁ א ל ה ל ו ע תּ ה כּ ב א י א ל ע ב דּ ך א ב י ו ה נּ ע ר א ינ נּ וּ א תּ נוּ ו נ פ שׁ וֹ ק שׁוּר ה ב נ פ שׁ וֹ לא ו ה י ה כּ ר אוֹת וֹ כּ י א ין ה נּ ע ר ו מ ת ו הוֹר ידוּ ע ב ד י ך את שׂ יב ת ע ב דּ ך א ב ינוּ בּ י ג וֹן שׁ א ל ה לב כּ י ע ב דּ ך ע ר ב א ת ה נּ ע ר מ ע ם א ב י ל אמ ר א ם ל א א ב יא נּוּ א ל י ך ו ח ט את י ל א ב י כּ ל ה יּ מ ים לג ו ע תּ ה י שׁ ב נ א ע ב דּ ך תּ ח ת ה נּ ע ר ע ב ד ל אד נ י ו ה נּ ע ר י ע ל ע ם א ח יו לד כּ י א י ך א ע ל ה א ל א ב י ו ה נּ ע ר א ינ נּ וּ א תּ י פּ ן א ר א ה ב ר ע א שׁ ר י מ צ א א ת א ב י בראשית פרק מה א ו ל א י כ ל יוֹס ף ל ה ת א פּ ק ל כ ל ה נּ צּ ב ים ע ל יו ו יּ ק ר א הוֹ צ יאוּ כ ל א ישׁ מ ע ל י ו ל א ע מ ד א ישׁ א תּ וֹ בּ ה ת ו דּ ע יוֹס ף א ל א ח יו ב ו יּ תּ ן א ת ק ל וֹ בּ ב כ י ו יּ שׁ מ ע וּ מ צ ר י ם ו יּ שׁ מ ע בּ ית פּ ר ע ה ג ו יּ אמ ר יוֹס ף א ל א ח יו א נ י יוֹס ף ה ע וֹד א ב י ח י ו ל א י כ ל וּ א ח יו ל ע נ וֹת א ת וֹ כּ י נ ב ה ל וּ מ פּ נ יו ד ו יּ אמ ר יוֹס ף א ל א ח יו גּ שׁוּ נ א א ל י ו יּ גּ שׁוּ ו יּ אמ ר א נ י יוֹס ף א ח יכ ם 2

129 Giuseppe, vostro fratello, che voi vendeste perché fosse menato in Egitto. 5 Ma ora non vi contristate, né vi dolga d avermi venduto perch io fossi menato qua; poiché Iddio m ha mandato innanzi a voi per conservarvi in vita. 6 Infatti, sono due anni che la carestia è nel paese; e ce ne saranno altri cinque, durante i quali non ci sarà né aratura né mèsse. 7 Ma Dio mi ha mandato dinanzi a voi, perché sia conservato di voi un resto sulla terra, e per salvarvi la vita con una grande liberazione. 8 Non siete dunque voi che m avete mandato qua, ma è Dio; egli m ha stabilito come padre di Faraone, signore di tutta la sua casa, e governatore di tutto il paese d Egitto. 9 Affrettatevi a risalire da mio padre, e ditegli: Così dice il tuo figliuolo Giuseppe: Iddio mi ha stabilito signore di tutto l Egitto; scendi da me; non tardare; 10 tu dimorerai nel paese di Goscen, e sarai vicino a me; tu e i tuoi figliuoli, i figliuoli de tuoi figliuoli, i tuoi greggi, i tuoi armenti, e tutto quello che possiedi. 11 E quivi io ti sostenterò (perché ci saranno ancora cinque anni di carestia), onde tu non sia ridotto alla miseria: tu, la tua famiglia, e tutto quello che possiedi. 12 Ed ecco, voi vedete coi vostri occhi, e il mio fratello Beniamino vede con gli occhi suoi, ch è proprio la bocca mia quella che vi parla. 13 Raccontate dunque a mio padre tutta la mia gloria in Egitto, e tutto quello che avete veduto; e fate che mio padre scenda presto qua. 14 E gettatosi al collo di Beniamino, suo fratello, pianse; e Beniamino pianse sul collo di lui. 15 Baciò pure tutti i suoi fratelli, piangendo. E, dopo questo, i suoi fratelli si misero a parlare con lui. א שׁ ר מ כ ר תּ ם א ת י מ צ ר י מ ה א ל תּ ע צ ב וּ ו א ל י ח ר ו ע תּ ה ה בּ ע ינ יכ ם כּ י מ כ ר תּ ם א ת י ה נּ ה כּ י ל מ ח י ה שׁ ל ח נ י א לה ים ל פ נ יכ ם ו כּ י ז ה שׁ נ ת י ם ה ר ע ב בּ ק ר ב ה א ר ץ ו עוֹד ח מ שׁ שׁ נ ים א שׁ ר א ין ח ר ישׁ ו ק צ יר ז ו יּ שׁ ל ח נ י א לה י ם ל פ נ יכ ם ל שׂ וּם ל כ ם שׁ א ר ית בּ א ר ץ וּל ה ח י וֹת ל כ ם ל פ ל יט ה גּ ד ל ה ו ע תּ ה ח ל א א תּ ם שׁ ל ח תּ ם א ת י ה נּ ה כּ י ה א לה ים ו י שׂ ימ נ י ל א ב ל וּמ שׁ ל בּ כ ל א ר ץ מ צ ר י ם ט פ ר ע ה וּל א דוֹן ל כ ל בּ ית וֹ מ ה רוּ ו ע ל וּ א ל א ב י ו א מ ר תּ ם א ל יו כּ ה א מ ר בּ נ ך יוֹס ף שׂ מ נ י א לה ים ל א ד וֹן ל כ ל מ צ ר י ם ר ד ה א ל י א ל תּ ע מ ד ו י שׁ ב תּ ב א י ר ץ גּ שׁ ן ו ה י ית ק רוֹב א ל י א תּ ה וּב נ י ך וּב נ י ב נ י ך ו צ אנ ך וּב ק ר ך ו כ ל א שׁ ר ל ך יא ו כ ל כּ ל תּ י א ת ך שׁ ם כּ י ע וֹד ח מ שׁ שׁ נ ים ר ע ב פּ ן תּ וּ ר שׁ א תּ ה וּב ית ך ו כ ל א שׁ ר ל ך יב ו הנּ ה ע ינ יכ ם ר א וֹת ו ע ינ י א ח י ב נ י מ ין כּ י פ י ה מ ד בּ ר א ל יכ ם יג ו ה גּ ד תּ ם ל א ב י א ת כּ ל כּ בוֹד י בּ מ צ ר י ם ו א ת כּ ל א שׁ ר ר א ית ם וּמ ה ר תּ ם ו ה וֹר ד תּ ם א ת א ב י ה נּ ה יד ו יּ פּ ל ע ל צ וּ א ר י ב נ י מ ן א ח יו ו יּ ב ךּ וּב נ י מ ן בּ כ ה ע ל צ וּ אר יו טו וי נ שּׁ ק ל כ ל א ח יו ו יּ ב ךּ ע ל ה ם ו א ח ר י כ ן דּ בּ ר וּ א ח יו א תּ וֹ 3

130 16 Il rumore della cosa si sparse nella casa di Faraone, e si disse: Sono arrivati i fratelli di Giuseppe. Il che piacque a Faraone ed ai suoi servitori. 17 E Faraone disse a Giuseppe: Di ai tuoi fratelli: Fate questo: caricate le vostre bestie, e andate, tornate al paese di Canaan; 18 prendete vostro padre e le vostre famiglie, e venite da me; io vi darò del meglio del paese d Egitto, e voi mangerete il grasso del paese. 19 Tu hai l ordine di dir loro: Fate questo: Prendete nel paese di Egitto de carri per i vostri piccini e per le vostre mogli; conducete vostro padre, e venite. 20 E non vi rincresca di lasciar le vostre masserizie; perché il meglio di tutto il paese d Egitto sarà vostro. 21 I figliuoli d Israele fecero così, e Giuseppe diede loro dei carri, secondo l ordine di Faraone, e diede loro delle provvisioni per il viaggio. 22 A tutti dette un abito di ricambio per ciascuno; ma a Beniamino dette trecento sicli d argento e cinque mute di vestiti; 23 e a suo padre mandò questo: dieci asini carichi delle migliori cose d Egitto, dieci asine cariche di grano, di pane e di viveri, per suo padre, durante il viaggio. 24 Così licenziò i suoi fratelli, e questi partirono; ed egli disse loro: Non ci siano, per via, delle dispute fra voi. 25 Ed essi risalirono dall Egitto, e vennero nel paese di Canaan da Giacobbe loro padre. 26 E gli riferirono ogni cosa, dicendo: Giuseppe vive tutt ora, ed è il governatore di tutto il paese d Egitto. Ma il suo cuore rimase freddo, perch egli non credeva loro. 27 Essi gli ripeterono tutte le parole che Giuseppe avea dette loro; כה טז ו ה קּ ל נ שׁ מ ע בּ ית פּ ר ע ה ל אמ ר בּ אוּ א ח י יוֹס ף ו יּ יט ב בּ ע ינ י פ ר ע ה וּב ע ינ י ע ב ד יו יז ו יּ אמ ר פּ ר ע ה א ל יוֹס ף א מ ר א ל א ח י ך ז את ע שׂ וּ ט ע נוּ א ת בּ ע יר כ ם וּל כוּ ב אוּ א ר צ ה כּ נ ע ן יח וּק ח וּ א ת א ב יכ ם ו א ת בּ תּ יכ ם וּב אוּ א ל י ו א תּ נ ה ל כ ם א ת טוּ ב א ר ץ מ צ ר י ם ו א כ ל וּ א ת ח ל ב ה א ר ץ יט ו א תּ ה צ וּ ית ה ז את ע שׂ וּ ק חוּ ל כ ם מ א ר ץ מ צ ר י ם ע ג ל וֹת ל ט פּ כ ם ו ל נ שׁ יכ ם וּנ שׂ את ם א ת א ב יכ ם וּב את ם כ ו ע ינ כ ם א ל תּ ח ס ע ל כּ ל יכ ם כּ י ט וּב כּ ל א ר ץ מ צ ר י ם ל כ ם ה וּא כא ו יּ ע שׂוּ כ ן בּ נ י י שׂ ר א ל ו יּ תּ ן ל ה ם יוֹס ף ע ג ל וֹת ע ל פּ י פ ר ע ה ו יּ תּ ן ל ה ם צ ד ה ל דּ ר ך כב ל כ לּ ם נ ת ן ל א ישׁ ח ל פ וֹת שׂ מ ל ת וּל ב נ י מ ן נ ת ן שׁ ל שׁ מ א וֹת כּ ס ף ו ח מ שׁ ח ל פ ת שׂ מ ל ת כג וּל א ב יו שׁ ל ח כּ ז את ע שׂ ר ה ח מ ר ים נ שׂ א ים מ טּ וּב מ צ ר י ם ו ע שׂ ר א ת נ ת נ שׂ א ת בּ ר ו ל ח ם וּמ ז וֹן ל א ב יו ל דּ ר ך כד ו י שׁ לּ ח א ת א ח יו ו יּ ל כוּ ו יּ אמ ר א ל ה ם א ל תּ ר גּ זוּ בּ דּ ר ך ו יּ ע ל וּ מ מּ צ ר י ם ו יּ ב אוּ א א ל י ע ק ב א ב יה ם כו ר ץ כּ נ ע ן ו יּ גּ דוּ ל וֹ ל אמ ר ע וֹד יוֹס ף ח י ו כ י ה וּא מ שׁ ל בּ כ ל א ר ץ מ צ ר י ם ו יּ פ ג ל בּ וֹ כּ י ל א ה א מ ין ל ה ם כז ו י ד בּ רוּ א ל יו א ת כּ ל דּ ב ר י יוֹס ף א שׁ ר דּ בּ ר 4

131 ed egli vide i carri che Giuseppe avea mandato per condurlo via; allora lo spirito di Giacobbe loro padre si ravvivò, e Israele disse: 28 Basta; il mio figliuolo Giuseppe vive tuttora; io andrò, e lo vedrò prima di morire. ה ם ו יּ ר א א ל א ת ה ע ג ל וֹת א שׁ ר שׁ ל ח יוֹס ף ל שׂ את א ת וֹ ו תּ ח י ר וּח א ב יה ם כח י ע ק ב ו יּ אמ ר י שׂ ר א ל ר ב עוֹד יוֹס ף בּ נ י ח י א ל כ ה ו א ר א נּוּ בּ ט ר ם א מ וּת Genesi 46 1 Israele dunque si partì con tutto quello che aveva; e, giunto a Beer- Sceba, offrì sacrifizi all Iddio d Isacco suo padre. 2 E Dio parlò a Israele in visioni notturne, e disse: Giacobbe, Giacobbe! Ed egli rispose: Eccomi. 3 E Dio disse: Io sono Iddio, l Iddio di tuo padre; non temere di scendere in Egitto, perché là ti farò diventare una grande nazione. 4 Io scenderò con te in Egitto, e te ne farò anche sicuramente risalire; e Giuseppe ti chiuderà gli occhi. 5 Allora Giacobbe partì da Beer-Sceba; e i figliuoli d Israele fecero salire Giacobbe loro padre, i loro piccini e le loro mogli sui carri che Faraone avea mandato per trasportarli. 6 Ed essi presero il loro bestiame e i beni che aveano acquistato nel paese di Canaan, e vennero in Egitto: Giacobbe, e tutta la sua famiglia con lui. 7 Egli condusse seco in Egitto i suoi figliuoli, i figliuoli de suoi figliuoli, le sue figliuole, le figliuole de suoi figliuoli, e tutta la sua famiglia. 8 Questi sono i nomi de figliuoli d Israele che vennero in Egitto: Giacobbe e i suoi figliuoli. Il primogenito di Giacobbe: Ruben. 9 I figliuoli di Ruben: Henoc, Pallu, Hetsron e Carmi. 10 I figliuoli di Simeone: Iemuel, ג בראשית פרק מו א ו יּ סּ ע י שׂ ר א ל ו כ ל א שׁ ר ל וֹ ו יּ ב א בּ א ר ה שּׁ ב ע ו יּ ז בּ ח ז ב ח ים ל א לה י א ב יו י צ ח ק ב ו יּ אמ ר א לה ים ה לּ י ל ה ו יּ אמ ר י ע ק ב ו יּ אמ ר א ל י שׂ ר א ל בּ מ ר א ת י ע ק ב ו יּ אמ ר ה נּ נ י נ כ י ה א ל א לה י א ב י ך א ל תּ יר א מ ר ד ה מ צ ר י מ ה כּ י ל ג וֹי גּ ד וֹל א שׂ ימ ך שׁ ם ד א נ כ י א ר ד ע מּ ך מ צ ר י מ ה ו א נ כ י א ע ל ך ג ם ע ל ה ו יוֹס ף י שׁ ית י דוֹ ע ל ע ינ י ך ה ו יּ ק ם י ע ק ב מ בּ א ר שׁ ב ע ו יּ שׂ א וּ ב נ י י שׂ ר א ל א ת י ע ק ב א ב יה ם ו א ת ט פּ ם ו א ת נ שׁ יה ם בּ ע ג ל וֹת א שׁ ר שׁ ל ח פּ ר ע ה ל שׂ את א ת וֹ ו ו יּ ק ח וּ א ת מ ק נ יה ם ו א ת ר כוּשׁ ם א שׁ ר ר כ שׁ וּ בּ א ר ץ כּ נ ע ן ו יּ ב אוּ מ ו כ ל ז ר ע וֹ א תּ וֹ ז צ ר י מ ה י ע ק ב בּ נ יו וּב נ י ב נ יו א תּ וֹ בּ נ ת יו וּב נ וֹת בּ נ יו ו כ ל ז ר ע וֹ ה ב יא א תּ וֹ מ צ ר י מ ה {ס} ח ו א לּ ה שׁ מ וֹת בּ נ י י שׂ ר א ל ה בּ א ים מ צ ר י מ ה י ע ק ב וּב נ יו בּ כ ר י ע ק ב ר אוּב ן ט וּב נ י ר אוּב ן ח נ וֹ ך וּפ לּ וּא ו ח צ ר ן ו כ ר מ י י וּב נ י שׁ מ ע וֹן י מוּא ל 5

132 Iamin, Ohad, Iakin, Tsohar e Saul, figliuolo di una Cananea. 11 I figliuoli di Levi: Gherson, Kehath e Merari. 12 I figliuoli di Giuda: Er, Onan, Scela, Perets e Zerah; ma Er e Onan morirono nel paese di Canaan; e i figliuoli di Perets furono: Hetsron e Hamul. 13 I figliuoli d Issacar: Tola, Puva, Iob e Scimron. 14 I figliuoli di Zabulon: Sered, Elon, e Iahleel. 15 Cotesti sono i figliuoli che Lea partorì a Giacobbe a Paddan-Aram, oltre Dina, figliuola di lui. I suoi figliuoli e le sue figliuole erano in tutto trentatre persone. 16 I figliuoli di Gad: Tsifion, Haggi, Shuni, Etsbon, Eri, Arodi e Areli. 17 I figliuoli di Ascer: Imna, Tishva, Tishvi, Beria e Serach loro sorella. E i figliuoli di Beria: Heber e Malkiel. 18 Cotesti furono i figliuoli di Zilpa che Labano avea dato a Lea sua figliuola; ed essa li partorì a Giacobbe: in tutto sedici persone. 19 I figliuoli di Rachele, moglie di Giacobbe: Giuseppe e Beniamino. 20 E a Giuseppe, nel paese d Egitto, nacquero Manasse ed Efraim, i quali Asenath, figliuola di Potifera, sacerdote di On, gli partorì. 21 I figliuoli di Beniamino: Bela, Beker, Ashbel, Ghera, Naaman, Ehi, Rosh, Muppim, Huppim e Ard. 22 Cotesti sono i figliuoli di Rachele che nacquero a Giacobbe: in tutto, quattordici persone. 23 I figliuoli di Dan: Huscim. 24 I figliuoli di Neftali: Iahtseel, Guni, Ietser e Scillem. 25 Cotesti sono i figliuoli di Bilha che Labano avea dato a Rachele sua figliuola, ed essa li partorì a Giacobbe: in tutto, sette persone. 26 Le persone che vennero ו י מ ין ו א ה ד ו י כ ין ו צ ח ר בּ ן ה כּ נ ע נ ית יא וּמ ר ר י יב ו שׁ א וּל וּב נ י ל ו י גּ ר שׁוֹן ק ה ת וּב נ י י הוּד ה ע ר ו אוֹנ ן ו שׁל ה ו פ ר ץ ו ז ר ח ו יּ מ ת ע ר ו אוֹנ ן בּ א ר ץ כּ נ ע ן ו יּ ה י וּ ב נ י פ ר ץ ח צ ר ן ו ח מ וּל יג וּב נ י י שּׂ שכ ר תּוֹל ע וּפ ו ה ו י וֹב ו שׁ מ ר ן יד וּב נ י ז ב ל וּן ס ר ד ו א ל וֹן ו י ח ל א ל טו א לּ ה בּ נ י ל א ה א שׁ ר י ל ד ה ל י ע ק ב בּ פ דּ ן א ר ם ו א ת דּ ינ ה ב תּ וֹ כּ ל נ פ שׁ בּ נ יו וּב נוֹת יו שׁ לשׁ ים ו שׁ ל שׁ טז וּב נ י ג ד צ פ י וֹן ו ח גּ י שׁוּנ י ו א צ בּן ע ר י ו א רוֹד י ו א ר א ל י יז וּב נ י א שׁ ר י מ נ ה ו י שׁ ו ה ו י שׁ ו י וּב ר יע ה ו שׂ ר ח א ח ת ם וּב נ י ב ר יע ה ח ב ר וּמ ל כּ יא ל א שׁ ר נ ת ן א ת א לּ ה ר ח ל א שׁ ת י ע יח א לּ ה בּ נ י ז ל פּ ה ל ב ן ל ל א ה ב תּ וֹ ו תּ ל ד ל י ע ק ב שׁ שׁ ע שׂ ר ה נ פ שׁ יט בּ נ י ק ב יוֹס ף וּב נ י מ ן ו יּ וּ ל ד כ ל יוֹס ף בּ א ר ץ מ צ ר י ם א שׁ ר י ל ד ה לּוֹ א ס נ ת בּ ת פּ וֹט י פ ר ע כּ ה ן א ן א ת מ נ שּׁ ה ו א ת א פ ר י ם כא וּב נ י ב נ י מ ן בּ ל ע ו ב כ ר ו א שׁ בּ ל גּ ר א ו נ ע מ ן א ח י ו ר אשׁ מ פּ ים ו ח פּ ים ו א ר דּ כב א לּ ה בּ נ י ר ח ל א שׁ ר י לּ ד ל י ע ק ב כּ ל נ פ שׁ א ר בּ ע ה ע שׂ ר כג וּב נ י ד ן ח שׁ ים כד וּב נ י נ פ תּ ל י י ח צ א ל ו גוּנ י ו י צ ר ו שׁ לּ ם כה א לּ ה בּ נ י ב ל ה ה א שׁ ר נ ת ן ל ב ן ל ר ח ל בּ תּ וֹ ו תּ ל ד א ת א לּ ה ל י ע ק ב כּ ל נ פ שׁ שׁ ב ע ה כו כּ ל ה נּ פ שׁ ה בּ א ה 6

133 תּ con Giacobbe in Egitto, discendenti da lui, senza contare le mogli de figliuoli di Giacobbe, erano in tutto sessantasei. 27 E i figliuoli di Giuseppe, natigli in Egitto, erano due. Il totale delle persone della famiglia di Giacobbe che vennero in Egitto, era di settanta. 28 Or Giacobbe mandò avanti a sé Giuda a Giuseppe, perché questi lo introducesse nel paese di Goscen. E giunsero nel paese di Goscen. 29 Giuseppe fece attaccare il suo carro, e salì in Goscen a incontrare Israele, suo padre; e gli si presentò, gli si gettò al collo, e pianse lungamente sul collo di lui. 30 E Israele disse a Giuseppe: Ora, ch io muoia pure, giacché ho veduto la tua faccia, e tu vivi ancora! 31 E Giuseppe disse ai suoi fratelli e alla famiglia di suo padre: Io salirò a informare Faraone, e gli dirò: I miei fratelli e la famiglia di mio padre che erano nel paese di Canaan, sono venuti da me. 32 Questi uomini sono pastori, poiché son sempre stati allevatori di bestiame; e hanno menato seco i loro greggi, i loro armenti, e tutto quello che posseggono. 33 E quando Faraone vi farà chiamare e vi dirà: Qual è la vostra occupazione? risponderete: 34 I tuoi servitori sono stati allevatori di bestiame dalla loro infanzia fino a quest ora: così noi come i nostri padri. Direte così, perché possiate abitare nel paese di Goscen. Poiché gli Egiziani hanno in abominio tutti i pastori. ל י ע ק ב מ צ ר י מ ב נ י ה י צ א י י ר כ וֹ מ לּ ב ד נ שׁ י י ע ק ב כּ ל נ פ שׁ שׁ שּׁ ים ו שׁ שׁ וּב נ י כז יוֹס ף א שׁ ר י לּ ד ל וֹ ב מ צ ר י ם נ פ שׁ שׁ נ י ם כּ ל ה נּ פ שׁ ל ב ית י ע ק ב ה בּ א ה מ צ ר י מ ה {ס} שׁ ב ע ים כח ו א ת י הוּד ה שׁ ל ח ל פ נ יו א ל יוֹס ף ל הוֹר ת ל פ נ יו גּ שׁ נ ה ו יּ ב אוּ א ר צ ה גּ שׁ ן לא לב לג כט ו יּ א ס ר יוֹס ף מ ר כּ ב תּ וֹ ו יּ ע ל ל ק ר את י שׂ ר א ל א ב יו גּ שׁ נ ה ו יּ ר א א ל יו ו יּ פּ ל ע ל צ וּ אר יו ו יּ ב ךּ ע ל צ וּ אר יו ע וֹד ל ו יּ אמ ר י שׂ ר א ל א ל יוֹס ף א מ וּת ה ה פּ ע ם א ח ר י ר אוֹת י א ת פּ נ י ך כּ י ע וֹד ך ח י ו יּ אמ ר יוֹס ף א ל א ח יו ו א ל בּ ית א ב יו א ע ל ה ו א גּ יד ה ל פ ר ע ה ו א מ ר ה א ל יו א ח י וּב ית א ב י א שׁ ר בּ א ר ץ כּ נ ע ן בּ אוּ א ל י ו ה א נ שׁי ם ר ע י צ אן כּ י א נ שׁ י מ ק נ ה ה י וּ ו צ אנ ם וּב ק ר ם ו כ ל א שׁ ר ל ה ם ה ב יאוּ ו ה י ה כּ י י ק ר א ל כ ם פּ ר ע ה ו א מ ר מ ה מּ ע שׂ יכ ם לד ו א מ ר ם א נ שׁ י מ ק נ ה ה י וּ ע ב ד י ך מ נּ עוּר ינוּ ו ע ד ע תּ ה גּ ם א נ ח נוּ גּ ם א ב ת ינוּ בּ ע ב וּר תּ שׁ ב וּ בּ א ר ץ גּ שׁ ן כּ י תוֹע ב ת מ צ ר י ם כּ ל ר ע ה צ אן Genesi 47 1 Giuseppe andò quindi a informare Faraone, e gli disse: Mio padre e i miei fratelli coi loro greggi, coi loro armenti e בראשית פרק מז א ו יּ ב א יוֹס ף ו יּ גּ ד ל פ ר ע ה ו יּ אמ ר א ב י ו א ח י ו צ אנ ם וּב ק ר ם ו כ ל א שׁ ר ל ה ם בּ אוּ 7

134 con tutto quello che hanno, son venuti dal paese di Canaan; ed ecco, sono nel paese di Goscen. 2 E prese cinque uomini di tra i suoi fratelli e li presentò a Faraone. 3 E Faraone disse ai fratelli di Giuseppe: Qual è la vostra occupazione? Ed essi risposero a Faraone: I tuoi servitori sono pastori, come furono i nostri padri. 4 Poi dissero a Faraone: Siam venuti per dimorare in questo paese, perché nel paese di Canaan non c è pastura per i greggi dei tuoi servitori; poiché la carestia v è grave; deh, permetti ora che i tuoi servi dimorino nel paese di Goscen. 5 E Faraone parlò a Giuseppe, dicendo: Tuo padre e i tuoi fratelli son venuti da te; 6 il paese d Egitto ti sta dinanzi; fa abitare tuo padre e i tuoi fratelli nella parte migliore del paese; dimorino pure nel paese di Goscen; e se conosci fra loro degli uomini capaci, falli sovrintendenti del mio bestiame. 7 Poi Giuseppe menò Giacobbe suo padre da Faraone, e glielo presentò. E Giacobbe benedisse Faraone. 8 E Faraone disse a Giacobbe: Quanti sono i giorni del tempo della tua vita? 9 Giacobbe rispose a Faraone: I giorni del tempo de miei pellegrinaggi sono centotrent anni; i giorni del tempo della mia vita sono stati pochi e cattivi, e non hanno raggiunto il numero dei giorni della vita de miei padri, ai dì dei loro pellegrinaggi. 10 Giacobbe benedisse ancora Faraone, e si ritirò dalla presenza di lui. 11 E Giuseppe stabilì suo padre e i suoi fratelli, e dette loro un possesso nel paese d Egitto, nella parte migliore del paese, nella contrada di Ramses, come Faraone aveva ordinato. 12 E Giuseppe sostentò ד מ א ר ץ כּ נ ע ן ו ה נּ ם בּ א ר ץ גּ שׁ ן וּמ ק צ ה ב א ח יו ל ק ח ח מ שּׁ ה א נ שׁ ים ו יּ צּ ג ם ל פ נ י פ ר ע ה ג ו יּ אמ ר פּ ר ע ה א ל א ח יו מ ה מּ ע שׂ יכ ם ו יּ אמ ר וּ א ל פּ ר ע ה ר ע ה צ אן ע ב ד י ך גּ ם א נ ח נוּ גּ ם א בוֹת ינוּ ו יּ אמ ר וּ א ל פּ ר ע ה ל ג וּר בּ א ר ץ בּ אנ וּ כּ י א ין מ ר ע ה ל צּ אן א שׁ ר ל ע ב ד י ך כּ י כ ב ד ה ר ע ב בּ א ר ץ כּ נ ע ן ו ע תּ ה י שׁ בוּ נ א ע ב ד י ך בּ א ר ץ גּ שׁ ן ו יּ אמ ר ה פּ ר ע ה א ל יוֹס ף ל אמ ר א ב י ך ו א ח י ך בּ אוּ א ל י ך ו א ר ץ מ צ ר י ם ל פ נ י ך ה וא בּ מ יט ב ה א ר ץ הוֹשׁ ב א ת א ב י ך ו א ת א ח י ך י שׁ ב וּ בּ א ר ץ גּ שׁ ן ו א ם י ד ע תּ ו י שׁ בּ ם א נ שׁ י ח י ל ו שׂ מ תּ ם שׂ ר י מ ק נ ה ע ל א שׁ ר ל י ז ו יּ ב א יוֹס ף א ת י ע ק ב א ב יו ו יּ ע מ ד הוּ ל פ נ י פ ר ע ה ו י ב ר ך י ע ק ב א ת פּ ר ע ה ו יּ אמ ר ח כּ מּ ה י מ י שׁ נ י ח יּ י ך פּ ר ע ה א ל י ע ק ב ט ו יּ אמ ר י ע ק ב א ל פּ ר ע ה י מ י שׁ נ י מ גוּר י שׁ לשׁ ים וּמ א ת שׁ נ ה מ ע ט ו ר ע ים ה יוּ י מ י ה שּׂ יגוּ א ת י מ י שׁ נ י ח יּ י א ב ת שׁ נ י ח יּ י ו ל א י בּ י מי מ ג וּר יה ם י ו י ב ר ך י ע ק ב א ת פּ ר ע ה ו יּ צ א מ לּ פ נ י פ ר ע ה יא ו יּוֹשׁ ב יוֹס ף א ת א ב יו ו א ת א ח יו ו יּ תּ ן ל ה ם א ח זּ ה בּ א ר ץ מ צ ר י ם בּ מ יט ב ה א ר ץ בּ א ר ץ ר ע מ ס ס כּ א שׁ ר צ וּ ה פ ר ע ה יב ו י כ ל כּ ל יוֹס ף 8

135 suo padre, i suoi fratelli e tutta la famiglia di suo padre, provvedendoli di pane, secondo il numero de figliuoli. 13 Or in tutto il paese non c era pane, perché la carestia era gravissima; il paese d Egitto e il paese di Canaan languivano a motivo della carestia. 14 Giuseppe ammassò tutto il danaro che si trovava nel paese d Egitto e nel paese di Canaan, come prezzo del grano che si comprava; e Giuseppe portò questo danaro nella casa di Faraone. 15 E quando il danaro fu esaurito nel paese d Egitto e nel paese di Canaan, tutti gli Egiziani vennero a Giuseppe e dissero: Dacci del pane! Perché dovremmo morire in tua presenza? giacché il danaro è finito. 16 E Giuseppe disse: Date il vostro bestiame; e io vi darò del pane in cambio del vostro bestiame, se non avete più danaro. 17 E quelli menarono a Giuseppe il loro bestiame; e Giuseppe diede loro del pane in cambio dei loro cavalli, dei loro greggi di pecore, delle loro mandre di buoi e dei loro asini. Così fornì loro del pane per quell anno, in cambio di tutto il loro bestiame. 18 Passato quell anno, tornarono a lui l anno seguente, e gli dissero: Noi non celeremo al mio signore che, il danaro essendo esaurito e le mandre del nostro bestiame essendo passate al mio signore, nulla più resta che il mio signore possa prendere, tranne i nostri corpi e le nostre terre. 19 E perché dovremmo perire sotto gli occhi tuoi: noi e le nostre terre? Compra noi e le terre nostre in cambio di pane; e noi con le nostre terre saremo schiavi di Faraone; e dacci da seminare affinché possiam vivere e non moriamo, e il suolo non diventi un deserto. 20 Così Giuseppe comprò per Faraone tutte le terre d Egitto; א ת א ב יו ו א ת א ח יו ו א ת כּ ל בּ ית א ב יו ל ח ם ל פ י ה טּ ף יג ו ל ח ם א ין בּ כ ל ה א ר ץ כּ י כ ב ד ה ר ע ב מ א ד ו תּ ל הּ ו א ר ץ כּ נ ע ן מ פּ נ י ה ר ע ב א ת כּ ל ה כּ ס ף טו יד א ר ץ מ צ ר י ם ו י ל קּ ט יוֹסף ה נּ מ צ א ב א ר ץ מ צ ר י ם וּב א ר ץ כּ נ ע ן בּ שּׁ ב ר א שׁ ר ה ם שׁ ב ר ים ו יּ ב א יוֹס ף א ת ה כּ ס ף בּ ית ה פ ר ע ה ו יּ תּ ם ה כּ ס ף מ א ר ץ מ צ ר י ם וּמ א ר ץ כּ נ ע ן ו יּ ב אוּ כ ל מ צ ר י ם א ל יוֹס ף ל אמ ר ה ב ה לּ נוּ ל ח ם ו ל מּ ה נ מ וּת נ ג דּ ך כּ י א פ ס כּ ס ף טז ו יּ אמ ר יוֹס ף ה ב וּ מ ק נ יכ ם ו א תּ נ ה ל כ ם בּ מ ק נ יכ ם א ם א פ ס כּ ס ף יז ו יּ ב יאוּ א ת מ ק נ יה ם א ל יוֹס ף ו יּ תּ ן ל ה ם יוֹס ף ל ח ם בּ סּוּס ים וּב מ ק נ ה ה צּ אן וּב מ ק נ ה ה בּ ק ר וּב ח מ ר ים ו י נ ה ל ם בּ לּ ח ם בּ כ ל מ ק נ ה ם בּ שּׁ נ ה ה ה וא יח ו תּ תּ ם ה שּׁ נ ה ה ה ו יּ אמ רוּ לוֹ ל א נ כ ח וא ו יּ ב אוּ א ל יו בּ שּׁ נ ה ה שּׁ נ ית ד מ א ד נ י כּ י א ם תּ ם ה כּ ס ף וּמ ק נ ה ה בּ ה מ ה א ל א ד נ י ל א נ שׁ א ר ל פ נ י א ד נ י בּ ל תּ י א ם גּ ו יּ ת נוּ ו א ד מ ת נוּ יט ל מּ ה נ מ וּת ל ע ינ י ך גּ ם א נ ח נוּ גּ ם א ד מ ת נוּ ו א ת א ד מ ת נוּ בּ לּ ח ם ו נ ה י ה ק נ ה א ת נוּ א נ ח נוּ ו א ד מ ת נוּ ע ב ד ים ל פ ר ע ה ו ת ן ז ר ע ו נ ח י ה ו ל א נ מ וּת ו ה א ד מ ה ל א ת שׁ ם יוֹס ף א ת כּ ל א ד מ ת מ צ ר י ם ו יּ ק ן כ ל פ ר ע ה 9

136 giacché gli Egiziani venderono ognuno il suo campo, perché la carestia li colpiva gravemente. Così il paese diventò proprietà di Faraone. 21 Quanto al popolo, lo fece passare nelle città, da un capo all altro dell Egitto; 22 solo le terre dei sacerdoti non acquistò; perché i sacerdoti ricevevano una provvisione assegnata loro da Faraone, e vivevano della provvisione che Faraone dava loro; per questo essi non venderono le loro terre. 23 E Giuseppe disse al popolo: Ecco, oggi ho acquistato voi e le vostre terre per Faraone; eccovi del seme; seminate la terra; 24 e al tempo della raccolta, ne darete il quinto a Faraone, e quattro parti saran vostre, per la sementa dei campi e per il nutrimento vostro, di quelli che sono in casa vostra, e per il nutrimento de vostri bambini. 25 E quelli dissero: Tu ci hai salvato la vita! ci sia dato di trovar grazia agli occhi del mio signore, e saremo schiavi di Faraone!. 26 Giuseppe ne fece una legge, che dura fino al dì d oggi, secondo la quale un quinto del reddito delle terre d Egitto era per Faraone; non ci furono che le terre dei sacerdoti che non furon di Faraone. 27 Così gl Israeliti abitarono nel paese d Egitto, nel paese di Goscen; vi ebbero de possessi, vi s accrebbero, e moltiplicarono oltremodo. כּ י מ כ ר וּ מ צ ר י ם א ישׁ שׂ ד הוּ כּ י ח ז ק ע ל ה ם ה ר ע ב ו תּ ה י ה א ר ץ ל פ ר ע ה כא ו א ת ה ע ם ה ע ב יר א ת וֹ ל ע ר ים מ ק צ ה ג בוּל מ צ ר י ם ו ע ד ק צ הוּ כב ר ק א ד מ ת ה כּ ה נ ים ל א כג כו ק נ ה כּ י ח ק ל כּ ה נ ים מ א ת פּ ר ע ה ו א כ ל וּ א ת ח קּ ם א שׁ ר נ ת ן ל ה ם פּ ר ע ה ע ל כּ ן ל א מ כ ר וּ א ת א ד מ ת ם ו יּ אמ ר יוֹס ף א ל ה ע ם ה ן ק נ ית י א ת כ ם ה יּ וֹם ו א ת א ד מ ת כ ם ל פ ר ע ה ה א ל כ ם ז ר ע וּז ר ע תּ ם א ת ה א ד מ ה כד ו ה י ה בּ תּ בוּא ת וּנ ת תּ ם ח מ י שׁ ית ל פ ר ע ה ו א ר בּ ע ה יּ ד ת י ה י ה ל כ ם ל ז ר ע ה שּׂ ד ה וּ ל א כ ל כ ם ו ל א שׁ ר בּ ב תּ יכ ם ו ל א כ ל ל ט פּ כ ם כה ו יּ אמ ר וּ ה ח י ת נוּ נ מ צ א ח ן בּ ע ינ י א ד נ י ו ה י ינוּ ע ב ד ים ל פ ר ע ה ו יּ שׂם א ת הּ יוֹס ף ל ח ק ע ד ה יּ וֹם ה זּ ה ע ל א ד מ ת מ צ ר י ם ל פ ר ע ה ל ח מ שׁ ר ק א ד מ ת ה כּ ה נ ים ל פ ר ע ה כז ל ב דּ ם ל א ה י ת ה ו יּ שׁ ב י שׂר א ל בּ א ר ץ מ צ ר י ם בּ א ר ץ גּ שׁ ן ו יּ א ח ז וּ ב הּ ו יּ פ ר וּ ו יּ ר בּוּ מ א ד 10

137 Parashat Vaichì ויחי פרשת Traduzione italiana riveduta di Giovanni Luzzi, 1925 Genesi E Giacobbe visse nel paese d Egitto diciassette anni; e i giorni di Giacobbe, gli anni della sua vita, furono centoquarantasette. 29 E quando Israele s avvicinò al giorno della sua morte, chiamò il suo figliuolo Giuseppe, e gli disse: Deh, se ho trovato grazia agli occhi tuoi, mettimi la mano sotto la coscia, e usami benignità e fedeltà; deh, non mi seppellire in Egitto! 30 ma, quando giacerò coi miei padri, portami fuori d Egitto, e seppelliscimi nel loro sepolcro! 31 Ed egli rispose: Farò come tu dici. E Giacobbe disse: Giuramelo. E Giuseppe glielo giurò. E Israele, vòlto al capo del letto, adorò. ל Testo ebraico composto dal Mechon Mamre בראשית פרק מז כח ו י ח י י ע ק ב בּ א ר ץ מ צ ר י ם שׁ ב ע ע שׂ ר ה שׁ נ ה ו י ה י י מ י י ע ק ב שׁ נ י ח יּ יו שׁ ב ע שׁ נ ים ו א ר בּ ע ים וּמ א ת שׁ נ ה כט ו יּ ק ר ב וּ י מ י י שׂ ר א ל ל מוּת ו יּ ק ר א ל ב נוֹ ל יוֹס ף ו יּ אמ ר לוֹ א ם נ א מ צ את י ח ן בּ ע ינ י ך שׂ ים נ א י ד ך תּ ח ת י ר כ י ו ע שׂ ית ע מּ ד י ח ס ד ו א מ ת א ל נ א ת ק בּ ר נ י בּ מ צ ר י ם ו שׁ כ ב תּ י ע ם א ב ת י וּנ שׂ את נ י מ מּ צ ר י ם וּק ב ר תּ נ י בּ ק ב ר ת ם כ ד ב ר ך לא ו יּ אמ ר א נ כ י א ע שׂ ה ו יּ אמ ר ה שּׁ ב ע ה ל י ו יּ שּׁ ב ע ל וֹ ו יּ שׁ תּ חוּ י שׂ ר א ל ע ל ר אשׁ ה מּ טּ ה {פ} Genesi 48 1 Dopo queste cose, avvenne che fu detto a Giuseppe: Ecco, tuo padre è ammalato. Ed egli prese seco i suoi due figliuoli, Manasse ed Efraim. 2 Giacobbe ne fu informato, e gli fu detto: Ecco, il tuo figliuolo Giuseppe viene da te. E Israele raccolse le sue forze, e si mise a sedere sul letto. 3 E Giacobbe disse a Giuseppe: L Iddio onnipotente mi apparve a Luz nel paese di Canaan, mi benedisse, 4 e mi disse: Ecco, io ti farò fruttare, ti moltiplicherò, בראשית פרק מח א ג ו י ה י א ח ר י ה דּ ב ר ים ה א לּ ה ו יּ אמ ר ל יוֹס ף ה נּ ה א ב י ך ח ל ה ו יּ קּ ח א ת שׁ נ י ב נ יו ע מּ וֹ א ת מ נ שּׁ ה ו א ת א פ ר י ם ב ו יּ גּ ד ל י ע ק ב ו יּ אמ ר ה נּ ה בּ נ ך יוֹס ף בּ א א ל י ך ו יּ ת ח זּ ק י שׂ ר א נ ר ד ו יּ אמ ר י ע ק ב ל ו יּ שׁ ב ע ל ה מּ טּ ה א ל יוֹס ף א ל שׁ דּ י א ה א ל י בּ ל וּז בּ א ר ץ כּ נ ע ן ו י ב ר ך א ת י ו יּ אמ ר א ל י ה נ נ י מ פ ר ך ו ה ר בּ ית ך 1

138 ti farò diventare una moltitudine di popoli, e darò questo paese alla tua progenie dopo di te, come un possesso perpetuo. 5 E ora, i tuoi due figliuoli che ti son nati nel paese d Egitto prima ch io venissi da te in Egitto, sono miei. Efraim e Manasse saranno miei, come Ruben e Simeone. 6 Ma i figliuoli che hai generati dopo di loro, saranno tuoi; essi saranno chiamati col nome dei loro fratelli, quanto alla loro eredità. 7 Quanto a me, allorché tornavo da Paddan, Rachele morì presso di me, nel paese di Canaan, durante il viaggio, a qualche distanza da Efrata; e la seppellii quivi, sulla via di Efrata, che è Bethlehem. 8 Israele guardò i figliuoli di Giuseppe, e disse: Questi, chi sono? 9 E Giuseppe rispose a suo padre: Sono miei figliuoli, che Dio mi ha dati qui. Ed egli disse: Deh, fa che si appressino a me, e io li benedirò. 10 Or gli occhi d Israele erano annebbiati a motivo dell età, sì che non ci vedeva più. E Giuseppe li fece avvicinare a lui, ed egli li baciò e li abbracciò. 11 E Israele disse a Giuseppe: Io non pensavo di riveder più la tua faccia; ed ecco che Iddio m ha dato di vedere anche la tua progenie. 12 Giuseppe li ritirò di tra le ginocchia di suo padre, e si prostrò con la faccia a terra. 13 Poi Giuseppe li prese ambedue: Efraim alla sua destra, alla sinistra d Israele; e Manasse alla sua sinistra, alla destra d Israele; e li fece avvicinare a lui. 14 E Israele stese la sua man destra, e la posò sul capo di Efraim ch era il più giovane; e posò la sua mano sinistra sul capo di Manasse, incrociando le mani; poiché Manasse era il primogenito. ה ו ז וּנ ת תּ י ך ל ק ה ל ע מּ ים ו נ ת תּ י א ת ה א ר ץ ה זּ את ל ז ר ע ך א ח ר י ך א ח זּ ת עוֹל ם ו ע תּ ה שׁ נ י ב נ י ך ה נּ וֹל ד ים ל ך בּ א ר ץ מ צ ר י ם ע ד בּ א י א ל י ך מ צ ר י מ ה ל י ה ם א פ ר י ם וּמ נ שּׁ ה כּ ר אוּב ן ו שׁ מ ע וֹן י ה יוּ ל י וּמ וֹל ד תּ ך א שׁ ר הוֹל ד תּ א ח ר יה ם ל ך י ה י וּ ע ל שׁ ם א ח יה ם י קּ ר א וּ בּ נ ח ל ת ם ו א נ י כּ נ ע ן בּ ב א י מ פּ דּ ן מ ת ה ע ל י ר ח ל בּ א ר ץ בּ דּ ר ך בּ ע וֹד כּ ב ר ת א ר ץ ל ב א א פ ר ת ה ו א ק בּ ר ה שּׁ ם בּד ר ך א פ ר ת ה וא בּ ית ל ח ם ח ו יּ ר א י שׂ ר א ל א ת בּ נ י יוֹס ף ו יּ אמ ר מ י א לּ ה ט ו יּ אמ ר יוֹס ף א ל א ב יו בּ נ י ה ם א שׁ ר נ ת ן ל י א לה ים בּ ז ה ו יּ אמ ר ק ח ם נ א א ל י ו א ב ר כ ם י ו ע ינ י י שׂ ר א ל כּ ב ד וּ מ זּ ק ן ל א יוּכ ל ל ר א וֹת ו יּ גּ שׁ א ת ם א ל יו ו יּ שּׁ ק ל ה ם ו י ח בּ ק ל ה ם יא ו יּ אמ ר י שׂ ר א ל א ל יוֹס ף ר א ה פ נ י ך ל א פ לּ ל תּ י ו ה נּ ה ה ר א ה א ת י א לה ים גּ ם א ת ז ר ע ך יב ו יּוֹצ א יוֹס ף א ת ם מ ע ם בּ ר כּ יו ו יּ שׁ תּ חוּ ל א פּ יו א ר צ ה יג ו יּ קּ ח יוֹס ף א ת שׁ נ יה ם א ת א פ ר י ם בּ ימ ינוֹ מ שּׂ מ אל י שׂ ר א ל ו א ת מ נ שּׁ ה ב שׂ מ אל וֹ מ ימ ין י שׂ ר א ל ו יּ גּ שׁ א ל יו יד ו יּ שׁל ח י שׂ ר א ל א ת י מ ינ וֹ ו יּ שׁ ת ע ל ר אשׁ א פ ר י ם ו ה וּא ה צּ ע יר ו א ת שׂ מ אל וֹ ע ל ר אשׁ מ נ שּׁ ה שׂ כּ ל א ת י ד יו כּ י מ נ שּׁ ה ה בּ כ וֹר 2

139 15 E benedisse Giuseppe, e disse: L Iddio, nel cui cospetto camminarono i miei padri Abrahamo e Isacco, l Iddio ch è stato il mio pastore dacché esisto fino a questo giorno, 16 l angelo che mi ha liberato da ogni male, benedica questi fanciulli! Siano chiamati col mio nome e col nome de miei padri Abrahamo ed Isacco, e moltiplichino copiosamente sulla terra! 17 Or quando Giuseppe vide che suo padre posava la man destra sul capo di Efraim, n ebbe dispiacere, e prese la mano di suo padre per levarla di sul capo di Efraim e metterla sul capo di Manasse. 18 E Giuseppe disse a suo padre: Non così, padre mio; perché questo è il primogenito; metti la tua man destra sul suo capo. 19 Ma suo padre ricusò e disse: Lo so, figliuol mio, lo so; anch egli diventerà un popolo, e anch egli sarà grande; nondimeno, il suo fratello più giovane sarà più grande di lui, e la sua progenie diventerà una moltitudine di nazioni. 20 E in quel giorno li benedisse, dicendo: Per te Israele benedirà, dicendo: Iddio ti faccia simile ad Efraim ed a Manasse! E mise Efraim prima di Manasse. 21 Poi Israele disse a Giuseppe: Ecco, io mi muoio; ma Dio sarà con voi, e vi ricondurrà nel paese dei vostri padri. 22 E io ti do una parte di più che ai tuoi fratelli: quella che conquistai dalle mani degli Amorei, con la mia spada e col mio arco. טו ו י ב ר ך א ת יוֹס ף ו יּ אמ ר ה א לה ים א שׁ ר ה ת ה לּ כ וּ א ב ת י יח יט ל פ נ י ו א ב רה ם ו י צ ח ק ה א לה ים ה ר ע ה א ת י מ עוֹד י ע ד ה יּ וֹם ה זּ ה טז ה מּ ל א ך ה גּ א ל א ת י מ כּ ל ר ע י ב ר ך א ת ה נּ ע ר ים ו י קּ ר א ב ה ם שׁ מ י ו שׁ ם א ב ת י א ב ר ה ם ו י צ ח ק ו י ד גּ וּ ל ר ב בּ ק ר ב ה א ר ץ יז ו יּ ר א יוֹס ף כּ י י שׁ ית א ב יו י ד י מ ינ וֹ ע ל ר אשׁ א פ ר י ם ו יּ ר ע בּ ע ינ יו ו יּ ת מ ך י ד א ב יו ל ה ס יר א ת הּ מ ע ל ר אשׁ א פ ר י ם ע ל ר אשׁ מ נ שּׁ ה ו יּ אמ ר יוֹס ף א ל א ב יו ל א כ ן א ב כּ י ז ה ה בּ כ ר שׂ ים י מ ינ ך ע ל ר אשׁ וֹ ו י מ א ן א ב יו ו יּ אמ ר י ד ע תּ י י ב נ י י ד ע תּ י גּ ם ה וּא י ה י ה לּ ע ם ו ג ם ה וּא י ג דּ ל ו אוּל ם א ח יו ה קּ ט ן י ג דּ ל מ מּ נּוּ ו ז ר ע וֹ י ה י ה מ ל א ה גּוֹי ם כ ו י ב ר כ ם בּ יּ וֹם ה הוּ א ל אמוֹר בּ ך י ב ר ך י שׂ ר א ל ל אמ ר י שׂ מ ך א לה ים כּ א פ ר י ם ו כ מ נ שּׁ ה ו יּ שׂ ם א ת א פ ר י ם ל פ נ י מ נ שּׁ ה כא ו יּ אמ ר י שׂ ר א ל א ל יוֹס ף ה נּ ה א נ כ י מ ת ו ה י ה א לה י ם א ב ת יכ ם ע מּ כ ם כב ו ה שׁ יב א ת כ ם א ל א ר ץ ו א נ י נ ת תּ י ל ך שׁ כ ם א ח ד ע ל א ח י ך א שׁ ר ל ק ח תּ י מ יּ ד ה א מ ר י בּ ח ר בּ י וּב ק שׁ תּ י {פ} 3

140 Genesi 49 1 Poi Giacobbe chiamò i suoi figliuoli, e disse: Adunatevi, e vi annunzierò ciò che vi avverrà ne giorni a venire. 2 Adunatevi e ascoltate, o figliuoli di Giacobbe! Date ascolto a Israele, vostro padre! 3 Ruben, tu sei il mio primogenito, la mia forza, la primizia del mio vigore, eminente in dignità ed eminente in forza. 4 Impetuoso come l acqua, tu non avrai la preeminenza, perché sei salito sul letto di tuo padre. Allora tu l hai profanato. Egli è salito sul mio letto. 5 Simeone e Levi sono fratelli: le loro spade sono strumenti di violenza. 6 Non entri l anima mia nel loro consiglio segreto, non si unisca la mia gloria alla loro raunanza! Poiché nella loro ira hanno ucciso degli uomini, e nel loro mal animo han tagliato i garetti ai tori. 7 Maledetta l ira loro, perch è stata violenta, e il loro furore perch è stato crudele! Io li dividerò in Giacobbe, e li disperderò in Israele. 8 Giuda, te loderanno i tuoi fratelli; la tua mano sarà sulla cervice de tuoi nemici; i figliuoli di tuo padre si prostreranno dinanzi a te. 9 Giuda è un giovine leone; tu risali dalla preda, figliuol mio; egli si china, s accovaccia come un leone, come una leonessa: chi lo farà levare? 10 Lo scettro non sarà rimosso da Giuda, né il bastone del comando di fra i suoi piedi, finché venga Colui che darà il riposo, al quale ubbidiranno i popoli. 11 Egli lega il suo asinello alla vite, e il puledro della sua asina, alla vite migliore; lava la sua veste col vino, e il suo manto col sangue dell uva. 12 Egli ha gli occhi rossi dal vino, e i denti bianchi dal latte. 13 Zabulon abiterà sulla costa dei mari; sarà sulla costa ove giungono le navi, e il suo fianco s appoggerà a Sidon. בראשית פרק מט ו יּ ק ר א א י ע ק ב א ל בּ נ יו ו יּ אמ ר ה א ס פוּ ו א גּ יד ה ל כ ם א ת א שׁ ר י ק ר א א ת כ ם בּ א ח ר ית ה יּ מ ים ב ה קּ ב צ וּ ו שׁ מ ע וּ בּ נ י י ע ק ב ו שׁ מ ע וּ א ל י שׂ ר א ל א ב יכ ם ג ר אוּב ן בּ כ ר י א תּ ה כּ ח י ת ר שׂ א ת ו י ת ר ע ז י ו ר אשׁ ית אוֹנ י פּ ח ז כּ מּ י ם ד א ל תּוֹת ר כּ י ע ל ית מ שׁ כּ ב י א ב י ך א ז ח לּ ל תּ י צוּע י ע ל ה ה {פ} שׁ מ עוֹן ו ל ו י א ח ים כּ ל י ח מ ס מ כ ר ת יה ם בּ ס ד ם ו א ל תּ ב א נ פ שׁ י בּ ק ה ל ם א ל תּ ח ד כּ ב ד י כּ י ב א פּ ם ה ר גוּ א ישׁ וּב ר צ נ ם ע קּ רוּ שׁ וֹר ז א ר וּר א פּ ם כּ י ע ז ו ע ב ר ת ם כּ י ק שׁ ת ה א ח לּק ו א פ יצ ם בּ י שׂ ר א ל יג {פ} ם בּ י ע ק ב ח י הוּד ה א תּ ה יוֹד וּ ך א ח י ך י ד ך בּ ע ר ף א י ב י ך י שׁ תּ ח ו וּ ל ך בּ נ י א ב י ך ט גּ וּר א ר י ה י הוּד ה מ טּ ר ף בּ נ י ע ל ית כּ ר ע ר ב ץ כּ א ר י ה וּכ ל ב יא מ י י ק ימ נּוּ י ל א י ס וּר שׁ ב ט מ יהוּד ה וּמ ח ק ק מ בּ ין ר ג ל יו ע ד כּ י י ב א שׁ י ל ה ו ל וֹ י קּ ה ת ע מּ ים יא א ס ר י ל גּ פ ן ע יר ה ו ל שּׂ ר ק ה בּ נ י א ת נ וֹ כּ בּ ס בּ יּ י ן ל ב שׁ וֹ וּב ד ם ע נ ב ים סוּת ה יב ח כ ל יל י ע ינ י ם מ יּ י ן וּל ב ן שׁ נּ י ם מ ח ל ב {פ} ז בוּל ן ל ח וֹף י מּ א נ יּ ת ו י ר כ ת וֹ ע ל צ יד ן ים י שׁ כּ ן ו הוּא ל ח וֹף {פ} 4

141 פ{ כ 14 Issacar è un asino robusto, sdraiato fra i tramezzi del chiuso. 15 Egli ha visto che il riposo è buono, e che il paese è ameno; ha curvato la spalla per portare il peso, ed è divenuto un servo forzato al lavoro. 16 Dan giudicherà il suo popolo, come una delle tribù d Israele. 17 Dan sarà una serpe sulla strada, una cerasta sul sentiero, che morde i talloni del cavallo, sì che il cavaliere cade all indietro. 18 Io ho aspettato la tua salvezza, o Eterno! 19 Gad, l assaliranno delle bande armate, ma egli a sua volta le assalirà, e le inseguirà. 20 Da Ascer verrà il pane saporito, ed ei fornirà delizie reali. 21 Neftali è una cerva messa in libertà; egli dice delle belle parole. 22 Giuseppe è un ramo d albero fruttifero; un ramo d albero fruttifero vicino a una sorgente; i suoi rami si stendono sopra il muro. 23 Gli arcieri l hanno provocato, gli han lanciato dei dardi, l hanno perseguitato; 24 ma l arco suo è rimasto saldo; le sue braccia e le sue mani sono state rinforzate dalle mani del Potente di Giacobbe, da colui ch è il pastore e la roccia d Israele, 25 dall Iddio di tuo padre che t aiuterà, e dall Altissimo che ti benedirà con benedizioni del cielo di sopra, con benedizioni dell abisso che giace di sotto, con benedizioni delle mammelle e del seno materno. 26 Le benedizioni di tuo padre sorpassano le benedizioni dei miei progenitori, fino a raggiunger la cima delle colline eterne. Esse saranno sul capo di Giuseppe, sulla fronte del principe de suoi fratelli. 27 Beniamino è un lupo rapace; la mattina divora la preda, e la sera spartisce le spoglie. יד י שּׂ שכ ר ה מּ שׁ פּ ת י ם טו ח מ ר גּ ר ם ר ב ץ בּ ין ו יּ ר א מ נ ח ה כּ י ט וֹב ו א ת ה א ר ץ כּ י נ ע מ ה ו יּ ט שׁ כ מוֹ ל ס בּ ל ו י ה י ל מ ס ע ב ד כ {ס} טז דּ ן י ד ין ע מּ וֹ כּ א ח ד שׁ ב ט י י שׂ ר א ל יז י ה י ד ן נ ח שׁ ע ל י ד ר ך שׁ פ יפ ן ע ל י א ר ח ה נּ שׁ ך ע קּ ב י ס וּס ו יּ פּ ל ר כ ב וֹ א ח וֹר יח ל ישׁוּע ת ך ק וּ ית י י הו ה {ס} יט גּ ד גּ ד וּד י גוּד נּוּ ו הוּא י ג ד ע ק ב מ א שׁ ר שׁ מ נ ה ל ח מ וֹ ו ה וּא מ ע ד נּ י מ ל ך כא {ס} {ס} י תּ ן נ פ תּ ל י א יּ ל ה שׁ ל ח ה ה נּ ת ן א מ ר י שׁ פ ר {ס} כב בּ ן פּ ר ת יוֹס ף בּ ן פּ ר ת ע ל י ע י ן בּ נ וֹת צ ע ד ה ע ל י שׁ וּר כג ו י מ ר ר הוּ ו ר בּוּ ו יּ שׂ ט מ הוּ בּ ע ל י ח צּ ים כד ותּ שׁ ב בּ א ית ן ק שׁ תּ וֹ ו יּ פ זּוּ ז ר ע י י ד יו מ יד י א ב יר י ע ק ב מ שּׁ ם ר ע ה א ב ן י שׂ ר א ל כה מ א ל א ב י ך ו י ע ז ר ךּ ו א ת שׁ דּ י ו יב ר ךּ בּ ר כ ת שׁ מ י ם מ ע ל בּ ר כ ת תּ ה וֹם ר ב צ ת תּ ח ת בּ שׁ ד י ם ו ר ח ם כז { כו ע ל בּ ר כ ת הוֹר י ע ד תּ א ו ת גּ ר כ ת בּ ר כ ת א ב י ך גּ ב ר וּ ב ע ת עוֹל ם תּ ה י ין ל ר אשׁ יוֹס ף וּל ק ד ק ד נ ז יר א ח יו בּ נ י מ ןי ו ל ע ר ב י ח לּ ק שׁ ל ל ז א ב י ט ר ף בּ בּ ק ר י אכ ל ע ד 5

142 28 Tutti costoro sono gli antenati delle dodici tribù d Israele; e questo è quello che il loro padre disse loro, quando li benedisse. Li benedisse, dando a ciascuno la sua benedizione particolare. 29 Poi dette loro i suoi ordini, e disse: Io sto per essere riunito al mio popolo; seppellitemi coi miei padri nella spelonca ch è nel campo di Efron lo Hitteo, 30 nella spelonca ch è nel campo di Macpela, dirimpetto a Mamre, nel paese di Canaan, la quale Abrahamo comprò, col campo, da Efron lo Hitteo, come sepolcro di sua proprietà. 31 Quivi furon sepolti Abrahamo e Sara sua moglie; quivi furon sepolti Isacco e Rebecca sua moglie, e quivi io seppellii Lea. 32 Il campo e la spelonca che vi si trova, furon comprati dai figliuoli di Heth. 33 Quando Giacobbe ebbe finito di dare questi ordini ai suoi figliuoli, ritirò i piedi entro il letto, e spirò, e fu riunito al suo popolo. כח כט ל כּ ל א לּ ה שׁ ב ט י י שׂ ר א ל שׁ נ ים ע שׂ ר ו ז את א שׁ ר דּ בּ ר ל ה ם א ב יה ם ו י ב ר ך אוֹת ם א ישׁ א שׁ ר כּ ב ר כ ת וֹ בּ ר ך א ת ם ו י צ ו אוֹת ם ו יּ אמ ר א ל ה ם א נ י נ א ס ף א ל ע מּ י ק ב ר וּ א ת י א ל א ב ת י א ל ה מּ ע ר ה א שׁ ר בּ שׂ ד ה ע פ ר וֹן ה ח תּ י בּ מּ ע ר ה א שׁ ר בּ שׂ ד ה ה מּ כ פּ ל ה א שׁ ר ע ל פּ נ י מ מ ר א בּ א ר ץ כּ נ ע ן א שׁ ר ק א ב ר ה ל א ח זּ ת ק נ ה ם א ת ה שּׂ ד ה מ א ת ע פ ר ן ה ח תּ י ב ר שׁ מּ ה לא ק ב ר וּ א ת א ב ר ה ם ו א ת שׂ ר ה א שׁ תּ וֹ שׁ מּ ה ק ב ר וּ א ת י צ ח ק ו א ת ר ב ק ה א שׁ תּ וֹ ו שׁ מּ ה ק ב ר תּ י א ת ל א ה לב מ ק נ ה ה שּׂ ד ה ו ה מּ ע ר ה א שׁ ר בּ וֹ מ א ת בּ נ י ח ת ו י כ ל לג י ע ק ב ל צ וּת א ת בּ נ יו ו יּ א ס ף ר ג ל יו א ל ה מּ טּ ה ו יּ ג ו ע ו יּ א ס ף א ל ע מּ יו Genesi 50 1 Allora Giuseppe si gettò sulla faccia di suo padre, pianse su lui, e lo baciò. 2 Poi Giuseppe ordinò ai medici ch erano al suo servizio, d imbalsamare suo padre; e i medici imbalsamarono Israele. 3 Ci vollero quaranta giorni; perché tanto è il tempo che s impiega ad imbalsamare; e gli Egiziani lo piansero settanta giorni. 4 E quando i giorni del lutto fatto per lui furon passati, Giuseppe parlò alla casa di Faraone, dicendo: Se ora ho trovato grazia agli occhi vostri, בראשית פרק נ א ו יּ פּ ל יוֹס ף ע ל פּ נ י א ב יו ו יּ ב ךּ ע ל יו ו יּ שּׁ ק ל וֹ ב ו י צ ו יוֹס ף א ת ע ב ד י ו א ת ה ר פ א ים ל ח נ ט א ת א ב יו ו יּ ח נ ט וּ ה ר פ א ים א ת י שׂ ר א ל ג א ר בּ ע ים י וֹם כּ י כּ ן י מ ל אוּ ו יּ מ ל אוּ ל וֹ י מ י ה ח נ ט ים ו יּ ב כּ וּ א ת וֹ מ צ ר י ם שׁ ב ע ים י וֹם ד ו יּ ע ב ר וּ י מ י ב כ ית וֹ ו י ד בּ ר יוֹס ף א ל בּ ית פּ ר ע ה ל אמ ר א ם נ א מ צ את י ח ן בּ ע ינ יכ ם 6

143 fate giungere agli orecchi di Faraone queste parole: 5 Mio padre m ha fatto giurare e m ha detto: Ecco, io mi muoio; seppelliscimi nel mio sepolcro, che mi sono scavato nel paese di Canaan. Ora dunque, permetti ch io salga e seppellisca mio padre; poi tornerò. 6 E Faraone rispose: Sali, e seppellisci tuo padre come t ha fatto giurare. 7 Allora Giuseppe salì a seppellire suo padre; e con lui salirono tutti i servitori di Faraone, gli Anziani della sua casa e tutti gli Anziani del paese d Egitto, 8 e tutta la casa di Giuseppe e i suoi fratelli e la casa di suo padre. Non lasciarono nel paese di Goscen che i loro bambini, i loro greggi e i loro armenti. 9 Con lui salirono pure carri e cavalieri; talché il corteggio era numerosissimo. 10 E come furon giunti all aia di Atad, ch è oltre il Giordano, vi fecero grandi e profondi lamenti; e Giuseppe fece a suo padre un lutto di sette giorni. 11 Or quando gli abitanti del paese, i Cananei, videro il lutto dell aia di Atad, dissero: Questo è un grave lutto per gli Egiziani! Perciò fu messo nome Abel- Mitsraim a quell aia, ch è oltre il Giordano. 12 I figliuoli di Giacobbe fecero per lui quello ch egli aveva ordinato loro: 13 lo trasportarono nel paese di Canaan, e lo seppellirono nella spelonca del campo di Macpela, che Abrahamo avea comprato, col campo, da Efron lo Hitteo, come sepolcro di sua proprietà, dirimpetto a Mamre. 14 Giuseppe, dopo ch ebbe sepolto suo padre, se ne tornò in Egitto coi suoi fratelli e con tutti quelli ch erano saliti con lui a seppellire suo padre. י דּ בּ רוּ נ א בּ א ז נ י פ ר ע ה ל אמ ר ה א ב י ה שׁ בּ יע נ י ל אמ ר ה נּ ה א נ כ י מ ת בּ ק ב ר י א שׁ ר כּ ר ית י ל י יא בּ א ר ץ כּ נ ע ן שׁ מּ ה תּ ק בּ ר נ י ו ע תּ ה א ע ל ה נּ א ו א ק בּ ר ה א ת א ב י ו א שׁ וּב ה ו ו יּ אמ ר פּ ר ע ה ע ל ה וּק ב ר א ת א ב י ך כּ א שׁ ר ה שׁ בּ יע ך ז ו יּ ע ל יוֹס ף ל ק בּ ר א ת א ב יו ו יּ ע ל וּ א תּ וֹ כּ ל ע ב ד י פ ר ע ה ז ק נ י ב ית וֹ ו כ ל ז ק נ י א ר ץ מ צ ר י ם ח ו כ ל בּ ית יוֹס ף ו א ח יו וּב ית א ב יו ר ק ט פּ ם ו צ אנ ם וּב ק ר ם ע ז ב וּ בּ א ר ץ גּ שׁ ן ט ו יּ ע ל ע מּ וֹ גּ ם ר כ ב גּ ם פּ ר שׁ ים ו י ה י ה מּ ח נ ה כּ ב ד מ א ד ו יּ ב אוּ ע ד גּ ר ן ה א ט ד א שׁ ר בּ ע ב ר ה יּ ר דּ ן ו יּ ס פּ דוּ שׁ ם מ ס פּ ד גּ ד וֹל ו כ ב ד מ א ד ו יּ ע שׂ ל א ב יו א ב ל שׁ ב ע ת י מ ים ו יּ ר א יוֹשׁ ב ה א ר ץ ה כּ נ ע נ י א ת ה א ב ל בּ ג ר ן ה א ט ד ו יּ אמ ר וּ א ב ל כּ ב ד ז ה ל מ צ ר י ם ע ל כּ ן ק ר א שׁ מ הּ א ב ל מ צ ר י ם א שׁ ר בּ ע ב ר ה יּ ר דּ ן יב ו יּ ע שׂ וּ ב נ יו ל וֹ כּ ן כּ א שׁ ר צוּ ם יג ו יּ שׂ אוּ א ת וֹ ב נ יו א ר צ ה כּ נ ע ן ו יּ ק בּ ר וּ א ת וֹ בּ מ ע ר ת שׂ ד ה ה מּ כ פּ ל ה א שׁ ר ק נ ה א ב ר ה ם א ת ה שּׂ ד ה ל א ח זּ ת ק ב ר מ א ת ע פ ר ן ה ח תּ י ע ל פּ נ י מ מ ר א יד ו יּ שׁ ב יוֹס ף מ צ ר י מ ה ה וּא ו א ח יו ו כ ל ה ע ל ים א תּ וֹ ל ק בּ ר א ת א ב יו א ח ר י ק ב ר וֹ א ת א ב יו 7

144 15 I fratelli di Giuseppe, quando videro che il loro padre era morto, dissero: Chi sa che Giuseppe non ci porti odio, e non ci renda tutto il male che gli abbiam fatto! 16 E mandarono a dire a Giuseppe: Tuo padre, prima di morire, dette quest ordine: 17 Dite così a Giuseppe: Deh, perdona ora ai tuoi fratelli il loro misfatto e il loro peccato; perché t hanno fatto del male. Deh, perdona dunque ora il misfatto de servi dell Iddio di tuo padre! E Giuseppe, quando gli fu parlato così, pianse. 18 E i suoi fratelli vennero anch essi, si prostrarono ai suoi piedi, e dissero: Ecco, siamo tuoi servi. 19 E Giuseppe disse loro: Non temete; poiché son io forse al posto di Dio? 20 Voi avevate pensato del male contro a me; ma Dio ha pensato di convertirlo in bene, per compiere quello che oggi avviene: per conservare in vita un popolo numeroso. 21 Ora dunque non temete; io sostenterò voi e i vostri figliuoli. E li confortò, e parlò al loro cuore. 22 Giuseppe dimorò in Egitto: egli, con la casa di suo padre; e visse centodieci anni. 23 Giuseppe vide i figliuoli di Efraim, fino alla terza generazione; anche i figliuoli di Makir, figliuolo di Manasse, nacquero sulle sue ginocchia. 24 E Giuseppe disse ai suoi fratelli: Io sto per morire; ma Dio per certo vi visiterà, e vi farà salire, da questo paese, nel paese che promise con giuramento ad Abrahamo, a Isacco e a Giacobbe. 25 E Giuseppe fece giurare i figliuoli d Israele, dicendo: Iddio per certo vi visiterà; allora, trasportate di qui le mie ossa. טו ו יּ ר א וּ א ח י יוֹס ף כּ י מ ת א ב יה ם ו יּ אמ ר וּ ל וּ י שׂ ט מ נוּ יוֹס ף ו ה שׁ ב י שׁ יב ל נוּ א ת כּ ל ה ר ע ה א שׁ ר גּ מ ל נוּ את וֹ טז ו י צ וּוּ א ל יוֹס ף ל אמ ר א ב י ך צ וּ ה ל פ נ י מוֹת וֹ ל אמ ר פּ שׁ כ יז כּ ה ת אמ ר וּ ל יוֹס ף א נּ א שׂ א נ א ע א ח י ך ו ח טּ את ם כּ י ר ע ה ג מ ל וּ ך ו ע תּ ה שׂ א נ א ל פ שׁ ע ע ב ד י א לה י א ב י ך ו יּ ב ךּ יוֹס ף בּ ד בּ ר ם א ל יו יח ו יּ ל כ וּ גּ ם א ח יו ו יּ פּ ל וּ ל פ נ יו ו יּ אמ ר וּ ה נּ נּ וּ ל ך ל ע ב ד ים יט ו יּ אמ ר א ל ה ם יוֹס ף א ל תּ יר אוּ כּ י ה ת ח ת א לה ים א נ י ו א תּ ם ח שׁ ב תּ ם ע ל י ר ע ה א ל הי ם ח שׁ ב הּ ל ט ב ה ל מ ע ן ע שׂ ה כּ יּ וֹם ה זּ ה ל ה ח י ת ע ם ר ב כא ו ע תּ ה א ל תּ יר אוּ א נ כ י א כ ל כּ ל א ת כ ם ו א ת ט פּ כ ם ו י נ ח ם אוֹת ם ו י ד בּ ר ע ל ל בּ ם כב ו יּ שׁ ב יוֹס ף בּ מ צ ר י ם ה וּא וּב ית א ב יו ו י ח י יוֹס ף מ א ה ו ע שׂ ר שׁ נ ים כג ו יּ ר א יוֹס ף ל א פ ר י ם בּ נ י שׁ לּ שׁ ים גּ ם בּ נ י מ כ יר בּ ן מ נ שּׁ ה ע ל בּ ר כּ י יוֹס ף כד א נ כ י מ ת ו א לה ים פּ ק ד י לּ ד וּ ו יּ אמ ר יוֹס ף א ל א ח יו י פ ק ד א ת כם ו ה ע ל ה א ת כ ם מ ן ה א ר ץ ה זּ את א ל ה א ר ץ א שׁ ר נ שׁ בּ ע ל א ב ר ה ם ל י צ ח ק וּ ל י ע ק ב כה ו יּ שׁ בּ ע יוֹס ף א ת בּ נ י י שׂ ר א ל ל אמ ר פּ ק ד י פ ק ד א לה ים ו ה ע ל ת ם א ת ע צ מ ת י מ זּ ה א ת כ ם 8

145 26 Poi Giuseppe morì, in età di centodieci anni; e fu imbalsamato, e posto in una bara in Egitto. כו ו יּ מ ת יוֹס ף בּ ן מ א ה ו ע שׂ ר שׁ נ ים ו יּ ח נ ט וּ א ת וֹ ו יּ ישׂ ם בּ א ר וֹן בּ מ צ ר י ם {ש} 9